חשיבותה של יכולת פתרון בעיות

יכולת פתרון בעיות היא חלק חשוב בחיינו. כולנו פותרים בעיות בכל יום, וגם אתם בוודאי נתקלים בבעיות רבות בבית הספר. חלק מהבעיות הללו קשורות לדברים שאתם לומדים – לדוגמה, כיצד לבצע את המשימות שהמורים נותנים לכם, איך לזהות תפקידים תחביריים במשפט, איך לזהות תכונות של חומרים ואיך לשנן עובדות היסטוריות. עם זאת, אתם ודאי נתקלים גם בסוגים רבים אחרים של בעיות – למשל, איך לשחק עם כמה שיותר חברים בזמן ההפסקה, מה עושים כשתלמידים אחרים מרגיזים אתכם, או מהי הדרך הקצרה ביותר חזרה הביתה.

נוסף לכך, ילדים, בני נוער ומבוגרים מתמודדים עם בעיות רבות שלא קשורות לבית הספר; לדוגמה, איך לתקן מכשיר חשמל מקולקל, איך למצוא את מקורו של ריח לא נעים, איך לפתור ויכוח ואיך לתכנן טיול משפחתי מהנה. בסך הכול, היכולת לפתור בעיות נחשבת לכלי מרכזי בחיים, שעל כולנו להתמחות בו.

מהי יצירתיות?

קשה להגדיר בדיוק יצירתיות. ראשית, חשוב לדעת שיצירתיות היא יכולת שניתן לרכוש. אפשר להתאמן עליה ולשפר אותה. היא לא דבר שנולדים איתו או בלעדיו. המדענים יודעים זאת בוודאות, לאחר שחקרו יצירתיות במשך עשורים ובקרב מגוון אוכלוסיות. שנית, חשוב לנו להזכיר ולהדגיש שיצירתיות חלה על כל תחומי החיים, ולא רק על תחומי האומנות – גם מורים, מתמטיקאים, מכונאים, רופאי ילדים או מתכנתים – מפגינים יצירתיות במה שהם עושים. יתרה מכך, היצירתיות יכולה להתבטא בפעילויות יום-יומיות, כשמשחקים (במיוחד במשחקי דמיון), כשמבשלים, או כשדנים בנושא כלשהו עם אחרים, למשל.

ההגדרה המסורתית של יצירתיות, המביאה בחשבון את כל מה שאמרנו, היא יצירה של דבר שהוא גם חדש וגם שימושי [1]. דמיינו שאתם מנסים לאפות עוגה יצירתית לתחרות בבית הספר. אם המתכון שלכם מקורי (חדש) אבל התוצאה לא אכילה (לא ניתן להשתמש בה), אז העוגה שלכם לא נחשבת יצירתית. אם העוגה נראית מעולה או שטעמה מדהים (כלומר, ניתן להשתמש בה) אבל המתכון הוא של מישהו אחר (לא חדש) – גם אז העוגה שלכם לא נחשבת יצירתית. כדי שהעוגה שלכם תיחשב יצירתית, עליה להתבסס על מתכון מקורי (חדש) וגם להיות אכילה (שימושית).

כיצד ניתן למדוד יצירתיות?

רוב האנשים יכולים להבין שמשהו הוא יצירתי כשהם רואים או שומעים אותו, אך כיצד ניתן למדוד עד כמה הדבר יצירתי? אנחנו מתמודדים עם הסוגיה החשובה הזאת כשאנחנו רוצים לחקור יצירתיות ולבדוק אם היא השתנתה. אחת הדרכים הנפוצות למדידת יצירתיות היא באמצעות מבחן יצירתיות, שבסופו מחשבים מספר ערכים כדי לקבל תוצאות. לשם כך, השתמשנו במבחן טוֹרָנְס לחשיבה יצירתית [2]: דף המבחן מורכב מ-12 עיגולים ריקים זהים, והנבחנים מתבקשים לצייר בתוך דקות ספורות ציורים רבים ככל האפשר, ולהקפיד שהעיגולים יהיו חלק מרכזי בציור. עיגול אחד יכול להפוך לפיצה, אחר יכול להפוך לאמוג’י ושלישי לכדורסל. ניתן גם לשלב שני עיגולים וליצור גלגלים של אופניים, או לחבר מספר עיגולים, ולהפוך אותם לזחל. האפשרויות הן אינסופיות (איור 1).

משהמבחן מסתיים ואוספים את הדפים, אנחנו יכולים לחשב ממדים שונים של יצירתיות. אחד הממדים הללו הוא מספר הציורים שהאדם השלים. ממד נוסף עוסק במספר סוגי הציורים שהנבחנים ציירו, הנבדלים זה מזה; לדוגמה, כדורסל, כדורגל וכדור טניס הם ציורים שונים זה מזה, אך כולם מאותו הסוג. עוד ממד עוסק במקוריות הציורים בהשוואה למשתתפים אחרים. הממד האחרון הוא עד כמה הציורים היו מפורטים. אלו ממדים שניתן לחשב בקלות, והם יכולים לעזור לחוקרים לשייך לכל מבחן ערך מספרי.

כיצד יצירתיות קשורה לפתרון בעיות?

יצירתיות קשורה לפתרון בעיות בכל מיני דרכים. במקרים רבים, אנשים מפגינים יצירתיות כשהם מנסים לפתור בעיות. האם אתם זוכרים את הדוגמה של תחרות העוגות? במקרה הזה נוכל לומר שהבעיה הניצבת בפנינו היא זכייה בתחרות. זה לא מפתיע שכשאנחנו רוצים לשפר את יכולתנו לפתור בעיות בתחומים שונים – לדוגמה, כשאנחנו לומדים מתמטיקה, מדעים, שפות זרות, ספרות והיסטוריה – אחת הדרכים המומלצות לעשות זאת היא לרתום את היצירתיות שלנו [3].

עלינו לזכור גם שיצירתיות היא דבר שאפשר ללמוד, לתרגל ולשפר. זה אומר שאפשר לשאול את עצמנו: ”האם אנחנו יכולים לפתח את היצירתיות שלנו באופן שתורם לפתרון בעיות?” – וזה בדיוק מה ששאלנו במחקר שלנו.

תובנות שעלו מהמחקר שלנו

בדקנו במחקר שלנו את החשיבה היצירתית ואת כישורי פתרון הבעיות של בני נוער, לפני פעילות שנועדה לפתח את היצירתיות שלהם, ואחריה. כך יכולנו לבדוק אם אימוני היצירתיות שיפרו את החשיבה היצירתית ואת כישורי פתרון הבעיות שלהם.

המשתתפים השלימו את הפעילות לפתרון הבעיות בסביבת למידה מקוונת. הם התבקשו להכווין אסטרונאוטית וירטואלית במספר משימות כדי לעזור לה להגיע ליעדהּ. בכל משימה הציגו למשתתפים את המסלול שעל האסטרונאוטית להשלים. ניתן להם מאגר של לחצנים, וכל לחצן ייצג פעולה מסוימת, כמו ”לנוע קדימה”, או ”לפנות ימינה”. המשתתפים יכלו לגרור את הלחצנים ולחבר אותם כמו קוביות לגו, וכך להרכיב רצף של פעולות. לדוגמה, אם משתתף רצה שהאסטרונאוטית תתקדם לאורך מקטע מסוים ואז תפנה ימינה, הוא השתמש בלחצן ”לנוע קדימה”, המחובר למסגרת ”לפנות ימינה” (איור 2). מדדנו את הזמן ואת מספר הניסיונות שנדרשו למשתתפים להשלמת המשימות, וכך יכולנו להעריך עד כמה הצליחו בפתרון הבעיות הללו. מבחן החשיבה היצירתית שנתנו להם היה זהה למבחן שתיארנו קודם לכן, עם 12 העיגולים הריקים.

הפעילות הבאה שנתנו לחלק מהמשתתפים הייתה מיוחדת, והיא נקראת התערבות. מטרתה הייתה לטפח את היצירתיות שלהם. ההתערבות כללה מפגש של 15 דקות ביום למשך 10 שבועות. בכל מפגש הצגנו למשתתפים תמונה של חפצים יום-יומיים, כמו כוס נייר, סרגל, גלגל מכונית, כדורסל ועוד. עבור כל אחד מהחפצים, ביקשנו מהמתנדבים לחשוב על שימושים רבים ככל האפשר ולכתוב אותם (איור 3). הם עבדו באופן עצמאי, כך שאף אחד לא ראה או שמע מה האחרים כתבו, ותשובותיהם תועדו באופן אנונימי. אחת לכמה מפגשי התערבות, חלקנו עימם שימושים מעניינים שמשתתפי הקבוצה העלו, וכך עזרנו להם להתאמן על חשיבה יצירתית. הייתה לנו גם קבוצת ביקורת שהייתה מורכבת ממשתתפים שלא לקחו חלק בהתערבות הזאת. השימוש בקבוצת הביקורת מאפשר לבחון אם תוצאות הניסוי נשארות זהות גם ללא התערבות.

עבור כל חפץ, ביקשנו מהמשתתפים לכתוב שימושים אפשריים רבים ככל הניתן. הראינו שההתערבות הזאת שיפרה אצלם את החשיבה היצירתית ואת היכולת לפתור בעיות.

אחרי ההתערבות הזאת, נתנו לכל המשתתפים מבחן נוסף בפתרון בעיות – הפעם עם משימות אחרות וקשות יותר, ומבחן ציור נוסף הבודק את היצירתיות – הפעם עם מרובעים במקום עיגולים.

כאשר ניתחנו את הנתונים באמצעות השוואת הביצועים שלהם בבדיקות לפני הניסוי ואחריו, הבחנו בשני דפוסים מרתקים;

• יצירתיות - אצל כל המשתתפים נצפה שיפור ביצירתיות, ואלו שעברו התערבות השתפרו יותר ממשתתפי קבוצת הביקורת.

• פתרון בעיות – אצל כל המשתתפים נצפה שיפור בפתרון בעיות, ואלו שעברו התערבות השתפרו יותר ממשתתפי קבוצת הביקורת.

כלומר, תוכנית ההתערבות אכן שיפרה את היצירתיות.

תוצאות המחקר שלנו מראות שהצלחנו לשפר את היצירתיות, ובכך שיפרנו גם את יכולת פתרון הבעיות!

רוצה לפתח את היצירתיות שבך, ולשפר את יכולת פתרון הבעיות שלך? זה אפשרי!

אלו הם ממצאים מבטיחים, במיוחד משום שההתערבות שלנו הייתה פשוטה, וכל אחד יכול לבצע אותה בכל מקום, ללא ציוד או ידע מיוחדים. זה אומר שגם אתם יכולים להשתמש בהתערבות הזאת כדי לשפר את היצירתיות שלכם, או לעזור לחברים לשפר את היצירתיות שלהם. פשוט חשבו על חפץ יום-יומי שאתם מכירים, ונסו לחשוב על דרכים רבות ומגוונות שאפשר להשתמש בו. באופן הזה תשפרו, כנראה, את יכולת פתרון הבעיות שלכם, וזה יעזור לכם בבית הספר ובחיים באופן כללי.

מילון מונחים

פתרון בעיות (Problem Solving): ↑ מציאת פתרונות נכונים לאתגרים, משימות או חידות.

יצירתיות (Creativity): ↑ אחד הכישורים המנטליים, שעוזר ליצור דברים שהם גם חדשניים וגם מועילים.

התערבות (Intervention): ↑ פעולה שנוקטים החוקרים כדי לבחון השפעה של דבר מסוים על משתתפי המחקר.

קבוצת ביקורת (Control Group): ↑ קבוצה שהיא חלק מכלל המשתתפים במחקר מסוים, ולא חלה עליה כל התערבות. ההשוואה שהמדענים עורכים בין קבוצת הביקורת לבין שאר המשתתפים עוזרת להם להסיק שלהתערבות הייתה השפעה.

בדיקות לפני הניסוי ואחריו (Pre/Post-Tests): ↑ בדיקות דומות או זהות הנערכות על משתתפי המחקר לפני ההתערבות ואחריה, כדי לקבוע מה הייתה השפעת ההתערבות.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

הצהרת כלי בינה מלאכותית

טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.