מהם הקופיפיים?

קופיפיים הם פְּרִימָטִים (קוֹפָאִים), בדיוק כמו בני האדם, אך יש להם כמה מאפיינים מדהימים למדי, השונים מאוד משלנו. אלה הם יצורים לֵילִיים, כלומר פעילים בלילה. יש להם עיניים ענקיות המסייעות להם לראות טוב יותר בחושך (איור 1). הקופיפיים הם הפְּרִימָטִים היחידים בעולם שהם אוכלי בשר לחלוטין, כלומר, ניזונים רק מחרקים ומחיוֹת אחרות. לפני כ-55 מיליון שנים בני האדם חלקוּ אבות קדמונים משותפים עם הקופיפיים [1]. מַרבית הפרימטים הפעילים במהלך היום חיים בקבוצות, אבל רבים מהפרימטים הליליים חיים לבד. הדבר נכון לגבי רוב הקופיפיים, פרט לאלה המצויים באי סוּלָאווֵסִי שבאינדונזיה. בסוּלָאווֵסִי, קופיפיים ממין זכר וממין נקבה חיים בזוגות עם צאצאיהם, בניגוד לאוכלוסיית הקופיפיים המצויים באי בּוֹרְנֶאוֹ ובפיליפינים, אשר חיים בְּגַפָּם. הבדל זה במבנה החברתי עשוי להיות קשור למִספר החרקים החיים ביערות – ביערות סוּלָאווֵסִי יש שפע רב יותר של חרקים, מה שאולי מאפשר לקופיפיים לִחיות בקבוצות גדולות יותר.

לקופיפיים בסוּלָאווֵסִי יש מאפיין מיוחד נוסף: הזכרים והנקבות שרים יחד [2]! אנו מכנים את שירי הקופיפיים גם דּוּאֶטִים, כיוון שהזכרים והנקבות מְתאמים את שירתם, ושרים לסירוגין. לעיתים הצעירים שרים עם ההורים, ואז אנו מכנים את השיר ’מקהלה’. ישנם פרימטים רבים (יותר מ-500 זנים), אך רק מעטים מהם שרים. הפרימטים המְּזמרים כוללים את הקופיפיים; אִינְדְרִי (מין של לֶמוּר – יונק דמוי-קוף החי במדגסקר); קופי טִיטִי (נפוצים באמריקה הדרומית); גִיבּוֹנִים (משפחה הנמנית עם תת-סדרַת הקופים צרי-האף, מונה ארבעה סוגים) ובני האדם. פרימטים מְזמרים נוטים לחיות בקבוצות קטנות הכוללות את הזכר הבוגר, הנקבה הבוגרת וצאצאיהם. הם גם נוטים להיות טֶרִיטוֹרְיָאלִיים, כלומר אינם חולקים את אזור הבית שלהם עם קבוצות אחרות. הקופיפיים בסוּלָאווֵסִי שרים עם שחר כשהם חוזרים לעצי השינה שלהם. אנו סבורים כי לשירי הקופיפיים שני תפקידים: (1) לאחֵד את חברי הקבוצה בתום הלילה; (2) לתקשר עם שכניהם [2]. מדענים עדיין אינם מבינים מדוע מינים מסוימים של פרימטים שרים ואחרים לא, אבל אולי באחד הימים אתם תוכלו לעזור לנו להבין זאת!

מה מחקר הקופיפיים יכול ללמדנו על בני האדם ועל שפת בני האדם?

בני אנוש מסוגלים לקרוא, לכתוב ולדבּר על אודות רעיונות מורכבים. היכולות הללו מייחדות אותנו משאר החיות, וזה זמן רב מדענים מנסים להבין איך הן התפתחו. אחת הדרכים שבה מדענים יכולים לחקור זאת היא על ידי השוואה בין בני אדם ובין חיות אחרות. לדוגמה, אם אנו מוצאים מאפיין המשותף לבני אדם ולפרימטים, קרובי-המשפחה הרחוקים שלנו, המשמעות היא שהמאפיין ככל הנראה התקיים באבותינו הקדמונים המשותפים. אם מאפיין מסוים נצפה רק בבני אדם ולא בפרימטים, קרובי-משפחתנו הרחוקים, אנו מניחים שמאפיין זה לא התקיים אצל אבותינו הקדמונים המשותפים. מחקרים כאלה יכולים לסייע לנו להבין אלה מאפיינים הם חדשים בבני האדם, וכך לאסוף רמזים לגבי הדרך שבה התפתחו יכולותינו הייחודיות.

נבחן את הדיבור כדוגמה לכך. אנשים מדבּרים בתורות, ונוטים שלא להתפרץ לדברי אחרים. הם גם יכולים לשנות בקלות את מה שהם אומרים (ואת הזמן שבו הם אומרים את הדברים), כתלות באנשים שאיתם הם מְדבּרים. אלה הם דפוסים שאפשר לראות, ללא קשר לשפה זו או אחרת שבה בני אדם משוחחים [3]. מחקרים קודמים הצביעו על כך שלפרימטים אחרים לא הייתה יכולת ללמוד צלילים ושפה, כמו זו שבני האדם ניחנו בה. מדענים הניחו כי פרימטים אינם יכולים לשנות את הפקַת הצליל שלהם כשהם מתבגרים. עם זה כיום מדענים לומדים שאין זה תמיד נכון. לפרימטים ישנן חלק מהיכולות של בני האדם, בכלל זה גמישוּת קוֹלית ודיבור בתורות. אם אנו מבחינים באותן היכולות בחיות קרובות-משפחה רחוקות (כמו בני אדם וקופיפיים), הדבר מלמד אותנו שהמאפיין התפתח הרחק בעבר של ההיסטוריה האבוֹלוּציוֹנית.

מקליטים את הקופיפיים וחוקרים את שיריהם

במסגרת המחקר שלנו, הקלטנו 15 זוגות של קופיפיים בפארק הלאומי טאנגקוֹקוֹ שבאינדונזיה, באמצעות מכשיר להקלטות קוליות ומיקרופון. המטרה הראשונה שלנו הייתה לבדוק אם אנו יכולים להבחין בין קופיפיים בהתבסס על השירים שלהם. כשמדובר בבני אדם, אם בן משפחה או חבר קרוב מִתקשר אליכם, תוכלו להבין מייד מי הוא, רק מזיהוי צליל קולו. צפינו שזה יהיה המקרה גם עם שירי הקופיפיים. המטרה השנייה שלנו הייתה לבחון אם לשירי הקופיפיים יש קצב. מוזיקה היא מרכיב חשוב בחיי היומיום של התרבויות האנושיות, וכמעט כל בני האדם מסוגלים לנוע ’לפי הקצב’. האם ניתן לראות את היכולת הזו בקֶרֶב חיות אחרות? זוהי שאלה שעדיין אין עליה מענה. המטרה השלישית שלנו הייתה לבדוק אם קופיפיים, כמו בני אדם, יכולים לשנות את שיריהם כתלות בשירם של בני הזוג שלהם.

אחת הדרכים הנפוצות המשמשות מדענים לחֵקֶר צלילים היא יצירה של סְפֶּקְטְרוֹגְרָמָה, המְּספקת ייצוגים חזותיים של צלילים. באיור 2 תוכלו לראות ספקטרוגרמות של שירי קופיפיים, שאותן יצרנו באמצעות תוכנה ייעודית [4].

מה גילינו?

בשירַת הקופיפיים, הזכר והנקבה נשמעים שונה. לאחר אימון רב, היה לנו קל להבחין בין זכרים לנקבות רק על ידי האזנה להם וצפייה בספקטרוגרמות. צליליהם של הזכרים עקביים למדי, אך צליליהן של הנקבות מִתארכים ומשנים תֶּדֶר (גובה צליל) לאורך הזמן. למרות שביכולתנו להבדיל בין הזכרים לנקבות, קשה יותר להבדיל בין קופיפיים יחידים או בין זוגות בהתבסס על השירים שלהם. לצורך כך היה עָלֵינו להיעזר במחשבים. כאשר אנו בוחנים אם שירים מכילים מידע על אודות זהותם של יחידים או של זוגות, הדבר יכול לסייע לנו להבין את תפקיד השיר. גילינו כי בעזרַת מחשבים, ביכולתנו להבדיל בין קופיפיים יחידים בהתבסס על שיריהם. מצאנו גם כי קל יותר להבדיל בין נקבות, מאשר בין זכרים. אנו חושבים כי אחד התפקידים של שירֵי נקבות הקופיפיים עשוי להיות קשור לזיהוי של חיות שרוֹת הנמצאות במרחק. אנו סבורים כך משום ששירֵי הנקבות מכילים מידע על אודות זהוּת החיה הקוראת.

עוד גילינו כי לשירֵי הקופיפיים יש קצב, וכי לזכרים קצב עקבי יותר מאשר לנקבות. זה ממצא חשוב, משום שלכל בני האדם יש יכולת לייצר צלילים קצביים, ולקלוט אותם. מצאנו גם כי אם נקבה מאיצה את השיר שלה, הזכר יאיץ אף הוא את שירו. ממצא חשוב זה מצביע על כך שקופיפיים, כמו בני אדם, מסוגלים לשנות את שירם כתלות בשירַת השותף שלהם. יכולת זו לשנות את השירים בהתבסס על שירי השותפים נצפתה בעבר בקופֵי אִינְדְרִי ובגִיבּוֹנִים [5, 6], ומצאנו כאמור כי היא מתקיימת גם בקֶרֶב הקופיפיים. כיוון שהקופיפיים ניחנו הן בקצב הן ביכולת לעקוב אַחַר בני ובנות הזוג שלהם, תוצאות מחקרנו מעידות על כך שהיכולות הללו הופיעו בהיסטוריה האבולוציונית המוקדמת של הפרימטים, ולפני האבולוציה של בני האדם המודרניים.

יש לנו עוד הרבה ללמוד

קולותיהם של קופיפיים יחידים שונים זה מזה, אך האם הדבר מלמד על כך שהקופיפיים מסוגלים להבדיל בינם לבין עצמם לפי שיריהם? וכיצד נוצרים ההבדלים הללו בשירים? האם קופיפיים צעירים לומדים את שיריהם מההורים שלהם? ואם כן, האם כאשר קופיפיים צעירים גדֵלים הם נשמעים כמו הוריהם? נמצא כי בקֶרֶב ציפורי-שיר רבות,ישנוֹ תיאום גדול יותר בשירה בין אלה החיות יחד במשך תקופה ארוכה. איננו יודעים אם זה המקרה בקֶרֶב הקופיפיים, אך הדבר אפשרי. אנו מקווים לערוך מחקרים עתידיים שבהם נתחיל להקליט קופיפיים בצעירותם. כשנחקור קופיפיים לאורך תקופת חייהם, נוכל ללמוד עוד על אודות התפתחות שיריהם. במדע, תמיד ישנן עוד שאלות לשאול, ודברים נוספים ללמוד! זהו המצב גם עם קרובינו הפרימטים הקטנטנים, הקופיפיים.

מילון מונחים

פְּרִימָטִים (קוֹפָאִים), (Primates): ↑ קבוצה של יונקים הכוללת לֶמוּרִים, לוֹרִיסִיִּים, קופיפיים (או בשמם הלועזי, טַרְסְיוּסִיִּים), קופים והוֹמִינוֹאִידִים – קופֵי אדם (בכלל זה בני האדם).

מאפיינים (Traits): ↑ תכונות ייחודיות.

לֵילִי (Nocturnal): ↑ פעיל בלילה.

אוכלי בשר (Faunivorous): ↑ שֵׁם תואר המתאֵר חיות שאוכלות חיות אחרות.

דּוּאֶט (Duet): ↑ אינטראקציה קולית בין שני יחידים.

אבות קדמונים משותפים (Common Ancestor): ↑ מושג בביולוגיה האבולוציונית, שלפיו זן אחד הוא אביהם הקדמון של שני זנים, או יותר, שחיו בזמן מאוחר יותר.

גמישוּת קולית (Vocal Flexibility): ↑ היכולת לשנות את המבנה של ביטויים קוליים או את השימוש בהם, כתלות בהֶקשרים חברתיים או סביבתיים שונים.

ההיסטוריה האבולוציונית (Evolutionary History): ↑ תיאור הדרך שבה זנים חיים וזנים שנכחדו, התפתחו במהלך הזמן.

סְפֶּקְטְרוֹגְרָמָה (Spectrogram): ↑ ייצוג חזותי של צליל. ציר ה-x מייצג את הזמן, וציר ה-y מייצג את תֶּדֶר הצליל (רְאו להלן במילון המונחים). הצבעים בספקטרוגרמה מייצגים את החוזק/ עוצמת אות הקול, בזמן ובתדר מסוימים.

מִשְׂרַעַת (Amplitude): ↑ מדידה של גובה גל הקול. המשרעת של גל הקול קובעת מהי עוצמתו.

תֶּדֶר (Frequency): ↑ מִספר המחזוֹרים של גל קול בשנייה; לפעמים מתייחסים אליו כאל גובה הצליל. על פי רוב, בני אדם מסוגלים לשמוע צלילים בתדרים שבין 20 ל-20,000 הֶרְץ.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.