למה חשוב לחקור זיכרון בהֶקְשר של רשתות חברתיות?

פְּלַטְפוֹרְמוֹת הרשתות החברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, טיקטוֹק, סנאפצ’ט ואינסטגרם הן פופולריות מאוד. לדוגמה, יותר ממיליארד אנשים משתמשים באינסטגרם, ויותר משלושה מיליארד אנשים משתמשים בפייסבוק. שלא כמו סְפרים או ירחונים, הרשתות החברתיות הן אִינְטֶרְאַקְטִיבִיוֹת. המשמעות של כך היא שאיננו רק מסתכלים על פוסטים ברשתות החברתיות, אלא גם פועלים מולם לא מעט – מגיבים עליהם, מתייגים, משתפים, מוסיפים סימון ”אהבתי”, ושומרים אותם ברשימות המועדפים שלנו. אנשים יכולים להוסיף לפוסט תגובות כמו ”וואו, טעים!!”, ו”מתה על זה!”, או לכתוב תגובת הָאשְׁטַאג (תג הקבּצה) כמו #dogsofinstagram¹. כיוון שכמוּת הפעמים שאנשים מְבצעים פעולות מול פוסטים ברשתות החברתיות היא עצומה, חשוב להבין כיצד המוח מעבֵּד את התוכן המועלה לרשתות החברתיות. לצורך כך ערכנו מחקרים שמטרתם להבין מה אנו זוכרים בהֶקְשר רשתות חברתיות, וכיצד אנו זוכרים את המידע הזה.

במחקר שלנו, התעניינו במיוחד בפוסטים ברשתות החברתיות שהנושא שלהם הוא אֹכֶל. מדוע? התמקדנו בנושא זה כיוון שפוסטים ברשתות החברתיות אשר עוסקים באכילה, בבישול ובדיאטות זוכים לפופולריוּת רבה. לדוגמה, ההאשטאג #foodie מתויג ביותר מ-178 מיליון פוסטים באינסטגרם, וההאשטאג #food מתויג ביותר מיליון פוסטים. כלומר, אנשים העלו תמונות של אוכל לאינסטגרם, או צפו בהן בפלטפורמה הזו, מיליוני פעמים – זה הרבה מאוד! כחוקרים, הופתענו מכך שמדענים ידעו מעט מאוד לגבי מידת ההשפעה שיש לדָבר פשוט כמו כתיבת תגובה, על האדם שכותב אותה. במסגרת מחקרנו, ביקשנו לבחון באיזו מידה אנשים זוכרים פוסטים ברשתות החברתיות. בְּשֶׁל העניין הרב שאנו מגלים באוכל, בדקנו את זיכרונם של אנשים לגבי פוסטים העוסקים באוכל בריא ואוכל לא בריא. כמו כן בדקנו את זיכרונם לגבי כמה סוגים אחרים של תכנים פופולריים ברשתות החברתיות, כמו פוסטים על כלבים, חתולים ונופֵי טבע. רצינו לבחון איך האינטראקציה עם סוגים מסוימים של פוסטים ברשתות החברתיות, ובמיוחד עם תוכן פופולרי שקשור לבריאות גופנית (כמו סוגי מאכלים בריאים ולא בריאים), משפיעה על הזיכרון של אותו תוכן.

סביר להניח כי מידע המאוחסן בזיכרון ישפיע על הרגשות שלנו, כמו גם על מחשבותינו, החלטותינו והתנהגויותינו – לכן חשוב לדעת איך אנו מאחסנים את המידע הזה בזיכרון. כיצד הצפייה ברשתות החברתיות משפיעה על חיינו, בתוך הרשתות החברתיות ומחוץ להן? מה אנו זוכרים אחרי שאנו מבלים זמן מסוים באינסטגרם?

זוכרים את הדברים שעליהם אנו מְדבּרים

מחקרים מדעיים בנושא זיכרון מצביעים על כך שאנו נוטים לזכור דברים שאנו אומרים בעצמנו (או ’מייצרים’), בצורה טובה הרבה יותר משאנו זוכרים דברים שאחרים אומרים לנו [1]. באופן כללי, מחקרים בנוגע לזיכרון מראים כי ישנהּ נטייה לזכור טוב יותר מידע שאתם מייצרים, מאשר מידע שאתם קוראים, צופים בו או אומרים בשקט לעצמכם [2, 3]. לדוגמה, החוקרים הראו כי אם אתם מסתכלים על תמונה וּמְדבּרים עליה בקול רם (למשל, ”זֶהו כלב”), יש סיכוי גבוה יותר שתִזְכרו את התמונה הזו אחר כך, מאשר אם רק תביטו בתמונה.

אחד ההסברים לכך שאם אתם מגיבים לתמונה בדיבור תִּזְכרו אותה טוב יותר, הוא שכאשר אומרים משהו בקול רם, הוא הופך להיות מובהק יותר במחשבה. אם רק תסתכלו על תמונה של כלב, אולי תִּזְכרו איך הוא נראה, אבל אם תתבוננו בתמונת הכלב הזה לאורך פרק זמן זהה וגם תַּחשבו מה להגיד עליו, אולי תבחינו בכך שהוא פרוותי, מזיל ריר או שמח. כלומר, אם תַּחשבו על משהו בכמה דרכים, זה עשוי לתמוך ביכולתכם לזכור אותו מאוחר יותר. כך, בפעם הבאה שתִראו מישהו מזיל ריר, ייתכן שתיזכרו בכלב ההוא, או שאולי בפעם הבאה שתִראו כרית פרוותית, יש סיכוי רב יותר שתחשבו על אותו הכלב.

הסבר נוסף לכך שדיבור על משהו גורם לו להתקבע בזיכרון, קשור להשפעה שיש לכך על המוח. מדענים הראו כי אזורים מסוימים במוח המעורבים בחשיבה ’פעילים’ יותר כשאתם מְדבּרים על משהו, ולא רק חושבים עליו [4]. בנוגע לרשתות חברתיות, השׁערתנו לגבי תוצאות הניסוי הייתה שכאשר מגיבים על פוסט במֶּדיה החברתית, הפוסט יהיה מובחן יותר במחשבתנו, ולכן יהיה קל יותר לזכור אותו.

כיצד תגובתנו על פוסט משפיעה על זיכרוננו?

כדי לבדוק את השׁערתנו, ערכנו שני ניסויים שונים – אחד על 100 אנשים, והשני על 150 אנשים. בשני הניסויים הראינו למשתתפים 100 פוסטים אמיתיים מאינסטגרם, המתייחסים לאוכל בריא, כמו סלטים ופירות; אוכל לא בריא, כמו עוגיות ועוגות; ותמונות אחרות המציגות תוכן פופולרי, כמו חתולים, כלבים ונופי טבע (איורים 1, 2). הִנחינו את המשתתפים להגיב על מחצית התמונות, כפי שהיו מגיבים לפוסטים המופיעים בפִיד² של כל אחד מהם ברשתות החברתיות. עבור המחצית השנייה של התמונות, הורינו למשתתפים רק להסתכל על הפוסטים, כאילו גללו את הפִידים שלהם בלי לכתוב תגובות.

אחרי שהסתכלו על 100 הפוסטים מאינסטגרם והגיבו על מחציתם, בחנּו את זיכרונם של המשתתפים על הפוסטים שראו. לצורך כך, הצגנו בפניהם 200 פוסטים מאינסטגרם שכּללו את 100 הפוסטים שהם כבר ראו, לצד פוסטים שטרם ראו. בכל פוסט, ביקשנו מהמשתתפים לבחור ב’יָשָׁן’ עבור הפוסטים שחשבו שהם כבר ראו, וב’חדש’ עבור הפוסטים שחשבו שלא ראו לפני כן. זו הייתה דרך קלה לבחון כמה תמונות הם זיהו מהחלק הראשון של הניסוי. ביקשנו לבדוק אם ישנהּ סבירוּת גבוהה יותר שאנשים יזהו את הפוסטים שעליהם הגיבו, מאשר את הפוסטים שעליהם רק הסתכלו, בלי להגיב.

תגובה מסייעת לזיכרון!

התוצאות שלנו הצביעו על כך שכאשר אנשים הגיבו על פוסטים באינסטגרם, הם זכרו אותם בצורה טובה הרבה יותר מאשר פוסטים שעליהם רק הסתכלו, בלי להגיב (איור 3). תוצאות אלה דומות לתוצאות מחקרים קודמים, אשר מהם למדנו כי ההשפעה על הזיכרון מתרחשת הודות לתגובה על הפריטים הללו, ולא רק כיוון שמסתכלים עליהם במשך יותר זמן [3]. ראינו גם שכשהתגובות היו ארוכות יותר, הזיכרון השתפר. כלומר, אם אנשים כתבו תגובה ארוכה לפוסט (כמו ”וואו, זה נראה כל כך טוב ובריא! בא לי גם!”) הם זכרו את הפוסט טוב יותר מאנשים שכתבו תגובות קצרות יותר (כמו ”טעים!”).

גילינו גם שאנשים זכרו טוב יותר פוסטים שעסקו באוכל לא בריא, מאשר פוסטים שעניינם אוכל בריא, או פוסטים על כלבים, חתולים וטבע. ממצא זה חשוב, כיוון שהוא עשוי להעיד על כך שאנשים שׂמים לב למאכלים לא בריאים כשהם רואים אותם ברשתות החברתיות, ובהתאם זוכרים אותם. ייתכן שהסיבה לכך טמונה בעובדה שבאופן טבעי אנשים זוכרים טוב יותר מאכלים כמו ממתקים, כיוון שהם מושכים אותם וכן הם שופעי קלוריות שיכולות לעזור לנו לשרוד [5, 6]. עם זה כמובן שאוכל לא בריא בכמות רבה מדי עלול להזיק לגוף. אם כן, ממצא זה מרמֵּז על כך שייתכן כי חלק מהדברים שעליהם אנו בוחרים להסתכל ברשתות החברתיות, כדאי לנו לזכור יותר מאחרים... לכן מוטב אולי שנהיה זהירים בבחירתנו על מה אנו מסתכלים ועל מה מגיבים!

חִשבו לפני שאתם מקלידים!

הממצאים מהניסויים שערכנו מראים שבנוגע לפוסטים ברשתות החברתיות, הזיכרון שלנו טוב למדי. יתרה מזו, הזיכרון שלנו בתחום זה אפילו טוב יותר בהֶקְשר לפוסטים שעליהם אנו מגיבים. תגובות ארוכות יותר משפרות אף הן את הזיכרון. כלומר, הדברים שבהם נבחר לעסוק ברשתות החברתיות, ואחריהם לעקוב, הם בעלי סבירוּת גבוהה יותר להישאר בזיכרון שלנו. מסיבה זו, חשוב להבין לאלה דברים אנו מקדישים זמן לצורך הסתכלות ותגובה מקוונת ברשת.

בעתיד, יועיל לחקור איך תגובות מקוונות ברשת יכולות להשפיע על הבריאות הנפשית שלנו. ישנם פוסטים ברשתות החברתיות שעשויים להיות מועילים ובריאים לנו, אך סוגים אחרים של פוסטים עלולים להיות בלתי מסייעים עבורנו, פוגעניים או מזיקים. כיוון שהמידה שבה פוסטים משפיעים על בריאותנו משתנה, חשוב להבין איך המוח תופס את הדברים שאנו רואים ברשת, וכיצד הוא זוכר אותם. לסיכום, אם אינכם חושבים שיהיה זה בריא עבורכם לעסוק בפוסט מסוים או לזכור אותו – אל תסתכלו עליו, ובהחלט אל תגיבו עליו!

מימון

הכנַת כתב היד נתמכה חלקית על ידי קרן המדע הלאומית במסגרת מענקים BCS 15-56700 ו- BCS 19-21492שניתנו ל-SB-S.

הערות שוליים

1. קהילה באינסטגרם הפועלת לרווחת כלבים.

2. רֶצֶף העדכונים בעמודי הבית של רשתות חברתיות. מותאם באופן אישי לכל משתמש ברשת על בסיס תחומי העניין שלו ורשימת חבריו.

מילון מונחים

לייצר (Generate): ↑ בהֶקְשר מאמר זה, הכוונה היא למשהו שעשיתם בעצמכם או אמרתם בעצמכם.

הצהרת כלי בינה מלאכותית

טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.