רעיון מרכזי מדעי המוח ופסיכולוגיה פורסם: 2 בפברואר, 2026

האם ניתן לזהוֹת פושע על סמך קולו בלבד?

תַקצִיר

דַּמְיְנוּ שאתם שומעים במקרה מישהו מדבֵּר על שוד שבדיוק ביצע. אתם שומעים את קוֹלוֹ, אבל אינכם יכולים לראות את האיש. כעבור כמה שבועות, המשטרה מבקשת מכם לזהוֹת את האדם ששמעתם במקרה, במסגרת מִסדר זיהוי קולי. אתם מאזינים לקולות של אנשים שונים ומנסים לבחור מתוכם את הפושע. האם אתם חושבים שתצליחו לעשות זאת? ייתכן שאתם סבורים כי תצליחו לזהוֹת את הפושע כיוון שהינכם מסוגלים להבחין בקלוּת בקולות של בני משפחותיכם וחבריכם. בפועַל, קשה לזהוֹת את קולותיהם של אנשים זרים. ישנן סיבות רבות לכך שאתם עשויים להתקשוֹת לזכור את קולו של אדם זר במדויק. במאמר זה, נִלמד איך פועֵל זיכרון לקול, וכיצד הוא יכול לסייע לנו לִצְפות אם עֵדֵי שמיעה יבחרו נכונה באדם האשֵׁם. נִלמד גם איך המשטרה יכולה לעזור לעֵד שמיעה לבחור פושע מתוך מסדר זיהוי קולי.

האם אתם יכולים להיות עדי שמיעה טובים?

עדי שמיעה הם אנשים ששומעים מידע המועיל למשטרה. המידע שעדי שמיעה מְספקים יכול לסייע בהרשעַת פושעים. דַּמיינו שאתם עדי שמיעה; אתם נוסעים ברכבת ושומעים במקרה זָר משוחח בטלפון עם חברו. הוא מדבֵּר על שוד שבדיוק ביצע. אינכם יכולים לראות את פניו של הזר, כיוון שהוא יושב מאחוריכם. אולם אתם יכולים לשמוע בבירור את קולו, ומבחינים במִבטא יוצא דופן. שיחת הטלפון נמשכת כעשר דקות. בהגיעכם הביתה אתם מדווחים למשטרה על השיחה.

כעבור שבועיים, השוטרים מעדכנים אתכם שעצרו חשוד. כדי לוודא שעצרו את האדם הנכון, הם מבקשים מכם להגיע לתחנת המשטרה ולהאזין למסדר זיהוי קולי. אתם מקשיבים להקלטות של תשעה קולות שונים, ומנסים לזהוֹת את האדם מהרכֶּבֶת. נאמר לכם שֶׁרק הקלטה קולית אחת היא של החשוד, וכי כל הקולות האחרים הם של ניצבים. כל הקלטה קולית אורכת כדקה. משסיימתם להאזין לכל תשעת הקולות, אתם מנסים לזהוֹת את האדם ששמעתם ברכבת. אתם מתקשים בכך, ואינכם חשים בטוחים בהחלטתכם, משום שהקולות נשמעים דֵּי דומים זה לזה.

לאחַר שבחרתם מישהו, המשטרה מודה לכם על זמנכם ואתם הולכים הביתה. כעבור כמה שבועות, אתם מגלים כי האדם שאותו בחרתם יישלח לכלא בעוון השוד.

עד כמה הזיהוי הקולי מדויק?

ניתן להשתמש בזיהוי קולי כרְאָיָה בבית המשפט כדי לסייע בהרשעַת פושעים. האם ביכולתנו לבטוח ברְאיות המתבססות על זיהוי קולי? ובכן, מחקר פסיכולוגי הראה כי סביר שעֵדי שמיעה יבחרו באדם הלא נכון מתוך מסדר זיהוי קולי [1]. אם המשטרה עצרה אדם חף מפשע, ייתכן שהאדם הלא נכון יישלח לכלא, והאשֵׁם לעולם לא ייענש. הקושי בזיהוי קולי נובע משלוש סיבות; ראשית, כשאנו מנסים לזהוֹת אנשים, אנו מסתמכים בדרך כלל על פניהם, ולא על קולותיהם. שנית, כשאנו שומעים מישהו מדבֵּר, אנו נוטים להתרכז יותר בְּמָה שהוא אומר, ופחות בצליל קולו. לבסוף, הזיכרון אינו פועל כמו מצלמת וידיאו. העובדה ששמעתם משהו בעבר, אין משמעהּ שתוכלו לזכור אותו בבירור לאחר מכן [2].

כיצד הזיכרון פועל?

לעיתים קרובות, מחקרים פסיכולוגיים מסבירים את הזיכרון כתהליך בן שלושה שלבים (איור 1). קידוּד מתרחש כאשר אתם יוצרים זיכרון (למשל, כשאתם שומעים במקרה אדם המדבֵּר על שוד). אחסון הוא פרק הזמן שבין הקידוד לרגע שבו הזיכרון המסוים עומד למבחן (למשל, השבועיים שחלפו בין שמיעת השיחה ברכבת ליום שבו ביקרתם בתחנת המשטרה). שְׁליפה מתרחשת כאשר הזיכרון שלכם עומד למבחן (במקרה זה, כשאתם מנסים לזהוֹת את האדם מהרכבת).

איורים של מוחות המתארים את שלבי הזיכרון. התמונה הראשונה מציגה חץ שכותרתו "קידוד", השנייה מציגה מתארת אזור מסוים במוח עם הכותרת "אחסון" והשלישית מציגה חץ המכוון מעלה שכותרתו "שליפה".
  • איור 1 - שלושת השלבים של הזיכרון.
  • משמאל לימין: החיצים מראים כיצד מידע נכנס למערכת הזיכרון במהלך הקידוד (Encoding), מאוחסן (Storage) במוח ועוזב את המוח במהלך השליפה (Retrieval).

זיכרונות הם שבריריים, ועלולים להינזק בכל אחד משלושת השלבים הללו. זיכרונותיכם אינם בהכרח מדויקים, ונזק לזיכרון המקורי יכול להתרחש בלי שתבחינו בכך. אתם עשויים להאמין שזיהיתם מישהו בצורה מדויקת במסדר זיהוי קולי, כאשר בפועַל זה לא קרה. באותה המידה, ייתכן שתחושו מאוד לא בטוחים לגבי החלטתכם, אך היא עשויה להיות נכונה.

אפילו אם יש לכם זיכרון טוב לקול, החלטתכם במסדר זיהוי קולי עשויה להיות מושפעת מציפיותיכם. אם אתם מאמינים כי סביר להניח שהמשטרה עצרה את האדם הנכון, זה יכול להוביל אתכם לבחור את אחד הקולות כקולו של החשוד. אולם אם אתם חשים שהמשטרה עצרה את האדם הלא נכון, ייתכן שתחליטו לא לבחור אף אחד מהמשתתפים במסדר.

בהתבסס על השלבים המורכבים של הזיכרון, אנו יודעים כי אפשרי שעדי שמיעה יבחרו באדם הלא נכון מתוך מסדר זיהוי קולי. כדי לחזות אם עד שמיעה יבחר באדם הנכון, עָלֵינו ללמוד יותר על אודות הדרכים שבהן זיכרונות עלולים להינזק בשלבי הקידוד, האחסון והשליפה.

מה משפיע על הדיוק בזיהוי הקולי?

משתנים רבים עשויים להשפיע על הדיוק בזיהוי הקולי. במחקר עדות השמיעה, ניתן לחלֵּק את המשתנים הללו לשתי קטגוריות עיקריות: משתני אומדן ומשתני מערכת [3].

משתני אומדן

משתני אומדן עלולים לפגום בזיכרונות בשלבי הקידוד והאחסון. הם קשורים למאפייני העֵד, החשוד והסביבה שבה התרחש האירוע. משתני האומדן זכו לכינוי זה כיוון שהשוטרים לא נכחו בזירת הפשע, לכן הם יכולים רק לאמוד את ההשפעה של משתנים אלו על הזיכרון. כשאנו מבינים אֵילוּ משתני אומדן רלוונטיים לפשע, הדבר מסייע לנו לחזות אם עד שמיעה צפוי לדייק בזיהוי. עם זה, היה ומשתני האומדן פגעו בזיכרון, לא ניתן לעשות עוד דבר כדי לבטל את הנזק שאירע.

ייתכן שכמה ממשתני האומדן התקיימו בזמן השיחה ששמעתם במקרה ברכבת. אחד מהם הוא היכרות – עד כמה קולו של האדם מוכר לכם. אם קולו של אדם נשמע לכם מוכר, סביר להניח שתצליחו לזהות במדויק את אותו אדם במסדר זיהוי קולי. אם מדובר בקול של אדם שמעולם לא פגשתם, זה עשוי להיות קשה יותר [4]. בדוגמת הרכֶּבת, שמעתם במקרה את קולו של הזר, לכן מסדר הזיהוי הקולי יהיה קשה במיוחד.

מֶשֶׁךְ הוא משתנה אומדן נוסף. כמות הזמן שהקשבתם למישהו מדבּר יכולה להשפיע על רמת הקושי שתחוו בבחירת קולו במסדר זיהוי קולי [5]. אם אתם מקשיבים לקול במשך זמן רב, אתם שומעים מִגוון רחב יותר של מילים וצלילים. המשמעות היא שאולי יהיה לכם קל יותר להתאים את המילים ואת הצלילים הללו לקולו של החשוד במסדר הזיהוי הקולי. בדוגמת הרכֶּבת, שמעתם את הזר מדבר במשך עשר דקות בערך, לכן, יהיה לכם קל יותר במסדר הזיהוי הקולי מאשר אם הייתם שומעים אותו אומר רק כמה משפטים.

משתנה האומדן האחרון הוא מֻבְחָנוּת. קולותיהם של כל אחד ואחת נשמעים שונה, אך ישנם קולות מובחנים (בעלי מאפיינים ייחודיים) במיוחד. כלומר, ניתן להבחין בהם מבּין קולות אחרים. סביר יותר שתצליחו לזהוֹת קול ייחודי מאשר קול שנשמע רגיל [6]. בדוגמת הרכֶּבת, לזר היה מבטא יוצא דופן. זה עשוי להקל עליכם במסדר הזיהוי הקולי.

משתני מערכת

משתני מערכת קשורים לדרך שבה מסדר הזיהוי הקולי מתבצע. אם מְבצעים אותו באופן גרוע, משתני המערכת עלולים לפגום בזיכרון בשלב השליפה. מצד אחר עבודה משטרתית טובה יכולה לשלוט במשתני המערכת כך שהנזק לזיכרון יצומצם.

הליך מסדר הזיהוי הוא אחד ממשתני המערכת. ישנן דרכים שונות לבקש מאנשים להגיב למסדר זיהוי קולי, שעשויות להשפיע על יכולתם לזהוֹת את החשוד. בדוגמת הרכֶּבת, כאשר ביקרתם בתחנת המשטרה, האזנתם לכל תשעת הקולות לפני שקיבלתם החלטה. עם זה המשטרה יכלה להשמיע לכם קול אחד בכל פעם, ולשאול אתכם אם זיהיתם את האדם או לא. מדענים חוקרים כעת איזה סוג הליך הוא המיטבי עבור זיהוי קולי.

משתנה מערכת נוסף הוא הרכּב מסדר הזיהוי. כאשר בוחרים קולות למסדר הזיהוי, חשוב שקולות הניצבים יישמעו כמו קולו של החשוד. כך ניתן לשמור על הגינוּת מסדר הזיהוי, כיוון שקולו של החשוד אינו בולט מדי. אולם די מורכב לזהוֹת קול במדויק כאשר כוללים קולות דומים, כיוון שמסובך להבדיל ביניהם. ייתכן שמסדר הזיהוי הקולי שנערך בתחנת המשטרה היה קשה עבורכם מסיבה זו.

משתנה המערכת האחרון הוא אורך ההקלטה. במסדר הזיהוי הקולי, אורכהּ של כל הקלטה ששמעתם היה דקה אחת – זהו זמן ארוך למדי. תוכלו לעלות בדעתכם שכאשר מקשיבים להקלטה ארוכה יותר, הדבר מסייע להשוות כל קול לזיכרון שיש לכם של קולו של הזר. אולם במחקרנו מצאנו כי כאשר מקשיבים להקלטות קצרות יותר, הסיכוי לטעוּת אינו עולה [1]. למען האמת, אולי אפילו עדיף לכלול הקלטות קוליות קצרות יותר, כיוון שכך תשומת לב המאזינים אינה נודדת.

סיכום

האם אתם סבורים שהייתם יכולים להיות עדי שמיעה טובים? בהתבסס על כל מה שלמדתם עכשיו, האם לדעתכם סביר להניח שהיה ביכולתכם להצביע על הזר מהרכֶּבת מתוך מסדר זיהוי קולי? חִשבו כיצד משתני אומדן ומשתני מערכת היו עשויים להשפיע על ביצועיכם. לא פשוט לזכור קול ולזהוֹתו במסדר זיהוי, ומשתנים רבים עלולים להקשוֹת על זיהוי קול. חשוב מאוד שמסדרי זיהוי קוליים יתבצעו בדרך המיטבית האפשרית, כדי שאנשים תמימים לא יזוהו בטעות כפושעים.

מילון מונחים

עדי שמיעה (Earwitness): אנשים ששמעו במקרה משהו שעשוי לסייע למשטרה לפתור פשע, אך לא חזו בעיניהם באירוע.

חשודים (Suspect): אנשים שהמשטרה סבורה שביצעו פשע. חשוב לזכור כי המשטרה עשויה לצדוק בהערכותיה או לטעוֹת בהן.

ניצבים (Foil): קולות במסדר הזיהוי שאינם שייכים לחשודים.

קידוד (Encoding): תהליך יצירת זיכרון.

אחסון (Storage): תהליך שמירת הזיכרון במוח, כדי שתוכלו לזכור אותו מאוחר יותר.

שליפה (Retrieval): תהליך החשיבה על אודות משהו שזוכרים, או כאשר מְדברים עליו.

משתנה אומדן (Estimator Variable): דבר שעשוי להשפיע על זיכרון העֵד, אך למשטרה אין עליו שליטה.

משתנה מערכת (System Variable): דבר שעשוי להשפיע על זיכרון העֵד, ושהמשטרה יכולה לשלוט בו.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

תודות

עבודה זו זכתה לתמיכה מטעם המועצה למחקר כלכלי וחברתי בבריטניה, כחלק ממיזם 'שיפור הליכי הזיהוי הקולי' (ES/S015965/1).

הצהרת כלי בינה מלאכותית

טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.


מקורות

[1] Smith, H. M. J., Bird, K., Roeser, J., Robson, J., Braber, N., Wright, D., and Stacey, P. C. 2019. Voice parade procedures: optimising witness performance. Memory. 28:2–17. doi: 10.1080/09658211.2019.1673427

[2] Johnson, E. L., and Helfrich, R. F. 2016. How brain cells make memories. Front. Young Minds. 4:5. doi: 10.3389/frym.2016.00005

[3] Wells, G. L. 1978. Applied eyewitness-testimony research: System variables and estimator variables. J. Pers. Soc. Psychol. 36:1546–57. doi: 10.1037/0022-3514.36.12.1546

[4] Yarmey, A. D., Yarmey, A. L., Yarmey, M. J., and Parliament, L. 2001. Commonsense beliefs and the identification of familiar voices. Appl Cogn Psych. 15:283–99. doi: 10.1002/acp.702

[5] Cook, S., and Wilding, J. 1997. Earwitness testimony: Never mind the variety, hear the length. Appl. Cogn Psych. 11:95–111. doi: 10.1002/(SICI)1099-0720(199704)11:2<95::AID-ACP429>3.0.CO;2-O

[6] Stevenage, S. V., Neil, G. J., Parsons, B., and Humphreys, A. 2018. A sound effect: exploration of the distinctiveness advantage in voice recognition. Appl. Cognitive Psych. 32:526–36. doi: 10.1002/acp.3424