קשרים חברתיים בבעלי חיים

דמיינו שאתם שפנת סלע החיה בשמורת עין גדי (איור 1) – נקרא לה קאלְיוֹפֶּה. תהליך הברירה הטבעית, שהוא מנגנון באבולוציה, מוביל לכך שבתור שפני סלע תהיו מותאמים ביותר לסביבת המחייה שלכם, כדי שתוכלו לשרוד ולהתרבות. רק כך תוכלו להעביר את הגנים שלכם לדור הבא. אם כן, מה עליכם לעשות כדי לשרוד? בכל יום שפן סלע צריך למצוא מזון. למזלה של קאליופה, בעין גדי זורמים נחלים שבזכותם גדלים באזור המון מינים של צמחים, והיא אוהבת גיוון ואוכלת מכולם (שפן סלע יכול לאכול אפילו הרדוף – צמח רעיל מאוד). בנוסף לכך, עליה לשמור על טמפרטורת הגוף שלה. בקיץ חם מאוד והיא צריכה לבלות את רוב שעות היום במחסה מוצל, ובחורף קר והלילות ארוכים. יש סכנות נוספות – טורפים שונים פעילים בשטח, והמסוכן מכולם לשפן בוגר הוא הזאב (בעבר היו גם נמרים במדבר יהודה, אך למרבה הצער הם נכחדו). קשה להתמודד לבד עם האתגרים והסכנות הללו. אך היא לא לבד. קאליופה שלנו חיה בקבוצה עם כ-20 שפנים אחרים. הם מצטופפים יחד כדי להתחמם בחורף, מזהירים זה את זה מטורפים (בעזרת קריאות אזהרה), ומובילים אחד את השני למקורות מזון. הקשרים החברתיים שלהם עוזרים לכל אחד מהם לשרוד [1], למצוא בני זוג, ולגדל צאצאים.

אף על פי שקשרים חברתיים חשובים לשפנה שלנו, חשוב לזכור שמינים רבים של חיות הם יחידאיים (סוליטאריים) – כלומר, כל פרט חי כמעט כל חייו לבד. נמרים, למשל, חיים לבד חוץ משני אירועים מרכזיים: כשזכר ונקבה נפגשים כדי להזדווג, וכאשר נקבה מגדלת גור, עד שהוא מגיע לבגרות ועוזב אותה. אם כן, במהלך האבולוציה התפתחו מינים עם מבנים חברתיים מגוונים. בחלק מהמינים המבנה החברתי משתנה עם עונות השנה. לדוגמה, בציפור ממין ירגזי מצוי, זוגות מקננים יחד באביב ובקיץ, אך הם מצטרפים ללהקות במהלך החורף.

הורשה חברתית ושפני הסלע

אז איך ״משיגים״ חברים? כל אדם יודע שלא קל למצוא חבר טוב, וקשה גם להיות חבר של אנשים רבים במקביל. כל חיה צריכה להקדיש זמן לקשרים החברתיים שלה. קאליופה נולדה בקבוצה ובה שפנים נוספים. היא מכירה מגיל צעיר את אמה כמובן, וגם את ״חברותיה״ של אמה – שפנות בוגרות שחלקן קרובות משפחה שלה. בנוסף לכך, היא נולדה עם כמה גורים נוספים. רובם לא שרדו – סכנות רבות אורבות לגור צעיר – אבל חלקם מלווים אותה מלידתה. אם כן, קאליופה נולדה לתוך סביבה חברתית מסוימת. למעשה, היא ירשה מאמה את הקשרים החברתיים שלה – אם הייתה נולדת לאם בקבוצה אחרת, הייתה מכירה שפנים אחרים.

לתהליך המתואר כאן קראנו הורשה חברתית. ארול אקצ׳אי (מאוניברסיטת פנסילבניה, ארה״ב) ואני פיתחנו מודל תיאורטי המבוסס על רעיון זה [2]. המטרה במודל תיאורטי כזה היא לבחון בצורה מדויקת את ההשלכות של הנחות מסוימות על תופעות הנובעות מהן. למשל, אם נניח שנקבות יוצרות יותר קשרים חברתיים מזכרים, נוכל לבדוק איך זה משפיע על מבנה הרשת החברתית. המודל לא מנסה לשחזר באופן מושלם את המציאות, כשם שמודל של בניין לא מנסה להציג כל פרט קטן בבניין האמיתי. המודל שלנו מפשט את המציאות כדי לבדוק אם הורשה חברתית יכולה להוביל לרשתות חברתיות כמו אלו שאנו צופים בהן בחיות בר (איור 2).

מודל ההורשה החברתית

המודל שפיתחנו הוא למעשה סימולציה במחשב. בהתחלה אנו מגדירים בסימולציה אוכלוסייה של פרטים (למשל, שפני סלע). בתחילת הסימולציה הפרטים קשורים ביניהם באופן אקראי. למשל, כל שני פרטים יהיו קשורים חברתית בהסתברות קבועה של 10% – הסתברות מתארת את הסיכוי שאירוע כלשהו יקרה: אם יש הסתברות של 10% שאירוע יקרה, ניתן להטיל קובייה בעלת 10 פאות והאירוע יקרה רק אם יעלה המספר 10. בכל שלב של הסימולציה אנו מוסיפים פרט לאוכלוסייה ובוחרים אקראית את אימו. הפרט יוצר עם אימו קשר חברתי ואז מעתיק כל קשר שלה בהסתברות מסוימת. ככל שהסתברות זו יותר גבוהה – יהיו הקשרים של הצאצא דומים יותר לשל אימו. בהסתברות אחרת (בדרך כלל קטנה יותר) יוצר הצאצא החדש קשרים חברתיים עם שאר הפרטים, שאינם קשורים לאימו. מצב זה מייצג את רצונו של הצאצא ליצור גם קשרים שאינם מועתקים מאמו, למשל עם בני גילו. בכל שלב אנו גם ״הורגים״ פרט אחד באופן אקראי כדי לשמור על גודל האוכלוסייה יציב.

אנו מריצים את הסימולציה במחשב כך שהשלבים חוזרים על עצמם מספר גדול של פעמים ואז בוחנים את הרשתות החברתיות שנוצרו.

הורשה חברתית וצבועים נקודים

את ההורשה החברתית חקרתי לעומק בצבועים נקודים, מין החי בקבוצות בסוואנות של אפריקה [3]. כל קבוצת צבועים נקראת שבט, ובו היררכיה ברורה: בראש השבט עומדת נקבה, וצאצאיה מקבלים מעמד חברתי גבוה בזכותה. התברר לנו שצאצאים ״יורשים״ מאימם לא רק את המעמד החברתי, אלא גם את הקשרים החברתיים. במילים אחרות, צאצאים יוצרים קשרים חברתיים דומים לאלה של אימם (איור 3). עם זאת, מידת ההעתקה של הקשרים אינה אחידה. הסיכוי שצאצאים לאימהות במעמד חברתי גבוה יעתיקו את הקשרים הוא גבוה יותר משל אלו שנולדו לאימהות במעמד נמוך. זו דוגמה לאפקט ״כפית הכסף״: מי שנולד להורים מוצלחים – משתלם לו להעתיק את התנהגותם. לעומתו, מי שנולד להורים פחות מצליחים (כמו צבועות במעמד חברתי נמוך, במקרה שלנו) – עדיף לו להשתנות ולא להעתיק את ההתנהגות של הוריו.

שאלות לעתיד

שאלות רבות נותרו ללא מענה. כיום אנו מנסים להבין את הכללים שבעזרתם חיות מנהלות כמה קשרים חברתיים במקביל, ואיך הן מקבלות החלטות חברתיות ברמה יומיומית. האם פרטים זקוקים לזיכרון מפותח כדי להיפגש עם ״חברים״ שלא ראו זמן מה, או שאולי קיימים כללי אצבע פשוטים לקבלת החלטות חברתיות קצרות-טווח?

שאלה פתוחה נוספת קשורה למידת ההשפעה של תכונות שונות על האופי החברתי של פרטים (למשל, האם הם נוטים ליצור קשרים רבים או מעטים, חזקים או חלשים), ובאיזו מידה קיימת ״אישיות חברתית״ ייחודית לכל פרט. לגבי הורשה חברתית, אנו תוהים מה משפיע על ההחלטות של פרטים ליצור קשרים שונים משל אימם.

שאלות אלו ואחרות מאתגרות אותנו ומובילות אותנו לחפש ולפתח שיטות מחקר וטכנולוגיות חדשות, שיעזרו לענות עליהן ובוודאי יפתחו שאלות נוספות.

השלכות המחקר על חיינו

חשוב לציין שרוב המחקר על יחסים חברתיים בחיות בר הוא מחקר בסיסי. בניגוד למחקר יישומי, שמחפש פתרון לבעיה מסוימת, מחקר בסיסי נועד להרחיב את הידע שלנו בתחום כלשהו. בסופו של דבר, כל מחקר יישומי מתבסס על מחקרים בסיסיים רבים שבלעדיהם הוא לא היה מתאפשר. המחקר על יחסים חברתיים בחיות תורם להבנת האבולוציה של התנהגות חברתית בבני אדם, ומשמש חוקרים בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה המנסים לעזור לאנשים ולקהילות באינטראקציות החברתיות שלהם.

בכיוון אחר, המחקר שלנו משמש השראה לפיתוח רובוטים המשתפים פעולה זה עם זה. הרובוטים מתוכנתים להשתמש בכללים שמצאנו ליצירת קשרים ביניהם. כמו כן, מחקר זה מוסיף להבנה של התפשטות של מחלות מדבקות, התלויות בקשרים החברתיים בין פרטים.

מילון מונחים

רשת חברתית (social network): ↑ סך הקשרים החברתיים הקיימים באוכלוסייה מסוימת.

הורשה חברתית (social inheritance): ↑ תהליך בו צאצאים מעתיקים חלק מהקשרים החברתיים של הוריהם באופן פאסיבי או אקטיבי.

קשר חברתי (social relationship): ↑ מערכת יחסים מתמשכת בין פרטים המכירים זה את זה והמסכמת את האינטראקציות ביניהם.

אינטראקציה חברתית (social interaction): ↑ מפגש חברתי לא אקראי בין שני פרטים או יותר.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.