תַקצִיר
ערים מיועדות להוות מקומות מִחְיָה עבור אנשים, אך חיות מסוימות שורדות ואפילו משגשגות בהן. חיות קטנות, שאינן בררניות בתזונה שלהן, ושהן יותר אינטליגנטיות או סתגלניות, מתאימות במיוחד לחיים בעיר. רבים ממִינֵי חיות הבר האלה למדו התנהגויות מיוחדות שמסייעות להם לשרוד באזורים אורבניים. מדענים משתמשים במגוון כלים כדי לחקור את חיות הבר הללו, מאחר שהֲבָנַת חיות בר בערים יכולה לסייע לאנשים ללמוד לחיות איתן. ישנם דברים רבים שביכולתכם לעשות כדי לעזור למדענים ללמוד עוד על החיות שאתם רואים מִדֵּי יום, ולהפוך את שכונתכם למקום טוב יותר עבור חיות בר.
ערים פראיות
חלק ניכר מבני האדם חיים בערים. בערים ישנם בתי ספר, חנויות ומגוון מקומות לגור בהם. אולם, מדוע שחיות בר ירצו לחיות בעיר? בני האדם הקימו ערים עבור עצמם, לא עבור חיות, אך חיות מצאו אותן בכל אופן! כעת נדמה שיותר ויותר חיות מופיעות במקומות שלא ציפינו שיופיעו בהן.
ערים יכולות להיות מקומות מאתגרים עבור חיות בר. בערים יש הרבה מבנים, מכוניות וכבישים, ופחות מרחבים שבהם חיות יכולות למצוא מחסה ומזון. את מקומות המחייה הטבעיים שבהם חיות מתגוררות אנו מכנים בשם בית גידול, כאשר בניינים, כבישים ותנועת רכבים עלולים להקשות על חיות לנוע ולמצוא את בית הגידול שלהן.
מדענים מצאו כי חלק מהמינים מסתדרים טוב יותר בערים מאשר בבתי גידול מחוץ להן. מתברר שערים יכולות לספק שפע מזון, מקלט והגנה עבור חלק מחיות הבר. החיות האלה חיות עד גיל מבוגר יותר, מולידות יותר צאצאים, ואוכלות יותר ממה שהיה מתאפשר להן בסביבות מחיה אחרות. בזים נודדים, לדוגמה, משתמשים בבנייני עיר גבוהים כאתרי קינון, בתאורה אנושית כדי לצוד את טרפם בלילה ובזרמי אוויר חם שנוצרים כאשר השמש מחממת משטחים בעיר, כדי להמריא בפחות מאמץ [1]. אם תחשבו על כך, תמצאו שאתם ככל הנראה מכירים עוד הרבה מִינֵי חיות בר שחיים בהצלחה בערים. האם ראיתם בשכונתכם סנאים? יונים? ארנבות? אולי דביבון? כל אלה דוגמאות לחיות שיכולות לחיות בערים, אשר מדענים מכנים אותן חיי בר עירוניים (איור 1).
- איור 1 - דוגמאות לחיי בר עירוניים שכיחים.
- (a) פָזָאִים אדומי-כנף (b) זאב ערבות (c) עטלף כסוף-שיער (d) דנאית מלכותית [קרדיטים לתמונות: (a) Eastin Danielle, (b) Julia Fuller, (c) Induk Kim, (d) AZA SAFE, גן חיות Blank Park].
אֵילוּ חיות מסתדרות טוב בערים?
חלק מהחיות מסתגלות טוב לחיים בעיר, וחלקן לא. לדוגמה, סנאים מסתדרים היטב בערים, בעוד שזאבים מעולם לא הצליחו לתפוס את העניין. אומנם הרבה עדיין לא ידוע, אך ישנן תבניות מסוימות שמאפיינות סוגי חיות בר שמשגשגות בערים. בדרך כלל, מִינֵי חיות שאוכלים מגוון דברים שונים – מינים שביולוגים מכנים אותם לא מתמחים, מסתדרים הרבה יותר טוב בערים מאשר מינים מתמחים, אשר יכולים לאכול סוג מזון אחד מסוים. ערים יוצרות עבור חיות בר מקומות חדשים למציאת מזון, כמו למשל באשפה, בגינות ובמדשאות. חיה שיכולה לאכול סוג מזון אחד עשויה להתקשות במציאתו בעיר גדולה, כמו חָמוֹסִים שחורי-רגל שאוכלים רק מין מסוים של מכרסם שנקרא נובחנית. אולם, חיות שאוכלות סוגי מזון שונים יכולות להסתדר הרבה יותר טוב. זאבי ערבות בערים אוכלים מגוון סוגי בשר – עכברים, חולדות, סנאים, ארנבות ואיילים, אך הם גם אוכלים פירות. דביבונים אוכלים צמחים, בשר, זרעים, פירות ופסולת אנושית – כל דבר שהם מסוגלים למצוא! זוהי אחת הסיבות לכך שדביבונים חיים בערים בכל רחבי צפון אמריקה, בעוד שחמוסים שחורי-רגל לא.
לְחַיּוֹת קטנות יחסית, כמו עכברים, יש סיכויים רבּים יותר לִחְיוֹת בערים מאשר לחיות גדולות, כמו איילים קוראים. הסיבה לכך היא שחיות גדולות זקוקות למרחב רב יותר להסתובב בו, ולכמות מזון גדולה. בערים, יש פחות מרחב עבור חיות בר גדולות. חלק מהאנשים חושבים שחיות שמסתדרות טוב בערים צריכות להיות בעלות אינטיליגנציה כללית גבוה יותר מאלה שאינן מסתדרות טוב בערים, אף על פי שנדרש מחקר נוסף בנושא הזה. ערים משתנות תמיד, ובמובנים מסוימים הן מורכבות יותר מיערות, מביצות, או מסביבות מחיה אחרות. בערים יש הרבה חוקים חדשים שחיות צריכות לפענח, מאחר שהן לא הסתגלו לבניינים, או לאשפה, או לתנועת רכבים. לדוגמה, חלק מהחיות למדו לשנות את שעות הָעֵרוּת שלהן כדי להימנע מבני אדם. כך למשל, זאבי ערבות חיים בערים ברחבי צפון אמריקה ולמדו להיות פעילים בלילה, בזמן שבו יש פחות מכוניות [2]. זה ודאי דורש כושר מוחי רב!
חיות רבות אפילו למדו טריקים מגניבים כדי לחיות בערים, והתנהגויות אלה מסייעות להן למצוא יותר מזון או בני זוג, או להימנע מאנשים. חלק ממִינֵי הציפורים, לדוגמה, למדו לשיר בטונים גבוהים כך שציפורים אחרות יוכלו לשמוע אותן בין רעשי העיר [3]. חיות אחרות כמו זאבי ערבות, איילים, דביבונים ואפילו עכברים משתמשות במערכות הביוב, שבני אדם בנו במטרה לסייע למים לזרום מתחת לכבישים, כדי לנוע ברחבי העיר ולהימנע ממכוניות ומאנשים [4].
כיצד מדענים חוקרים את החיות האלה ולומדים על התנהגויותיהן ועל הדברים המעניינים שהן עושות כדי לחיות בערים? במטרה ללמוד על המקומות שבהם חיות מתגוררות, מדענים משתמשים במכשירי הקלטה כמו מצלמות כדי לְאַתֵּר חיות, או מיקרוסקופים כדי להקליט צלילים שהן מפיקות. במסגרת התחקות אחר האופן שבו חיות נעות בסביבה, אנו מחברים אליהן ציוד איתור, בתהליך שנקרא טֶלֶמֶטְרִיָה, כך שנוכל לראות בדיוק לאן הן הולכות. מדענים משתמשים במגוון כלים שונים כדי לחקור מה חיות אוכלות; עד כמה הן בריאות; כיצד הן מתחרות זו בזו; כמה מהן יש, ועוד (איור 2).
- איור 2 - שיטות לניטור חיי בר עירוניים.
- (a) מעקב טלמטריה מאפשר למדענים לעקוב אחר תנועת חיות באמצעות מכשירים ששולחים אותות חזרה לחוקרים. (b) מלכודות מצלמה מצלמות חיות שעוברות ממול למצלמה. (c) מוניטורים של עטלפים אוספים הקלטות צלילים של קריאות עטלפים. (d) תצפיות מסוג Point counts מסייעות למדענים לרשום את כל הציפורים שהם רואים או שומעים במיקום מסוים במהלך תקופת זמן מסוימת [קרדיטים לתמונות: (a) Sharon Deem, (b,c) Julia Fuller ו-(d) Mallinak Drew].
מדוע חשוב לדעת אם חיות מתגוררות בערים?
אתם עשויים לסבור שלא חשוב להבין חיות בערים באותה המידה שאנו מבקשים להבין חיות בטבע כמו אריות ודובי פנדה, אך זה לא נכון. האם ידעתם שמרבית האנשים בעולם חיים בערים? משמעות הדבר היא שחיות הבר שרוב האנשים יִצְפּוּ בהם, ישמעו אותם ויְתַקְשְׁרוּ איתם הם חיי בר עירוניים. חיבור אנשים לטבע ולחיי הבר הוא חשוב – אנשים מרגישים טוב יותר והם בריאים יותר כשיש להם גישה לטבע. רבים מאיתנו אוהבים לִצְפּוֹת בחיות במקומות מגורינו. האזנה לשירת ציפורים בחצרות שלנו, או אפילו לזאבי ערבות המייללים מפארק סמוך, מעוררת בנו שמחה. זה מזכיר לנו כי ערים הן מקומות פראיים יותר משחשבנו, וכי לא משנה היכן אנו חיים, אנחנו חלק מהטבע.
אף על פי שהטבע טוב לבריאותנו, לעיתים חיות יכולות לגרום לאנשים בעיות. זה נקרא קונפליקט בני אדם-חיות בר . דמיינו את הבּוֹאֵש שמפיץ ריח רע על הכלב שלכם, או הארנבת שמכרסמת מגינתכם המשפחתית. אנשים עשויים לפגוע בחיות בטעות עם מכוניותיהם, דבר שאינו מסוכן רק עבור החיות, אלא עשוי לסכּן גם אותנו אם מדובר בחיות גדולות, כמו איילים. כשהן מרגישות מאוימות, חלק מהחיות עלולות לתקוף אותנו או את חיות המחמד שלנו, אף על פי שזה נדיר מאוד. בעזרת הבנה טובה יותר, אנו יכולים לנסות לעצור את התרחשות הקונפליקטים האלה, וזוהי סיבה טובה עבור מדענים לחקור חיי בר עירוניים.
למרבה המזל, מתברר שחיות עושות גם דברים רבים מאוד שיכולים לסייע לבני אדם. עטלפים אוכלים עָשִׁים ויתושים שמטרידים אותנו. דבורים, צרעות וחרקים אחרים מַאֲבִיקים את הגינות שלנו; טורפים גדולים יותר כמו זאבי ערבות, שועלים וניצים אוכלים עכברים וחולדות שניזונים מהמזון שלנו ועלולים לשאת מחלות. מדענים מכנים את הפעולות המועילות האלה שירותי מערכת אקולוגית , ושירותים אלה חשובים ביותר לסביבתנו.
מה ביכולתנו לעשות כדי להגן על חיות הבר?
ייתכן ששמעתם כי הרבה חיות בר נמצאות בסכנת הכחדה, וזה נכון. בני אדם הופכים את כדור הארץ לערים ולחַוּוֹת, מה שלא משאיר מקומות מחיה רבים אחרים למרבית חיות הבר. אך זו המציאות: אנשים זקוקים לערים, וערים צפויות להמשיך לגדול. אם כן, האם אנו יכולים לגרום לערים שלנו להיות מַסְבִּירוֹת פנים יותר לחיי פרא?
ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להפוך את ביתכם או שכונתכם ידידותיים לחיות בר. בבית, תוכלו לכסות את האשפה שלכם ולהימנע מהזנת חיות בר. אשפה אינה טובה לחיות, והן מסתבכות כאשר הן מתחילות לנבור בתוכה, לכן עדיף שיאכלו יותר מזונות טבעיים. האם אי פעם הייתה לכם גינה או מרפסת? בִּדְקוּ אם אפשר לשתול בהן צמחים מסוימים שהם מקומיים באזורכם, אשר חיות בר עשויות לאהוב. לדוגמה, אַסְקְלֶפִּיים הם פרחים שקל לגדל, ומקור מזון חשוב לפרפר ממין דנאית מלכותית. כשאתם רואים חיות בעיר, השתדלו לתת להן מרחב ולצפות בהן מרחוק. תוכלו לזהותן וללמוד עליהן עוד באמצעות יישׂומונים כמו eBird, iNaturalist, או FeederWatch Project. מרבית היישומונים האלה חולקים עם מדענים את מה שאתם לומדים, כך שבדרך זו תוכלו גם לסייע ולתרום למחקר על חיי הבר העירוניים! ייתכן שבאזור מגוריכם ישנם ארגונים כמו מרכזי טבע, אוניברסיטאות, או גני חיות, שפועלים במטרה ליצור סביבות מחיה עבור חיות בר, לשפּרן, או לחקור אותן – תוכלו לבדוק אפשרות להתנדב!
חלק מהמדענים סבורים שפתרון אחר הוא ליצור ערים שיש בהן יותר מקומות מחיה עבור חיות בר. אנו יכולים להשאיר יותר או לבנות יותר מרחבים טבעיים בסביבת הכבישים, הבתים, בתי הספר ומקומות העבודה שלנו. באפשרותנו גם לנסות דברים יצירתיים כמו גגות ירוקים, שהם גגות שמכילים צמחים ובהם ציפורים וחרקים יכולים לחיות. אנו יכולים לבנות ערים ידידותיות לחיות בר , מקומות שנבנים לא רק עבור בני אדם, אלא גם עבור חיי פרא [5]. כדי לעשות זאת, אנו צריכים לדעת הרבה יותר על הסיבה לכך שחלק מהחיות שורדות בערים וחלקן לא, אֵילוּ סוגי בתי גידול נדרשים למינים שונים, וכיצד למנוע קונפליקט בני אדם-חיות בר. עדיין יש לנו הרבה מה ללמוד.
סיכום
מדוע חיות מתגוררות בערים? חלקן נוהגות כך מאחר שהן חייבות, אך יותר ויותר חיות מתגוררות בערים מאחר שהן מעוניינות לעשות זאת. אם בני אדם וחיות בר עומדים ללמוד על דרכים טובות יותר לחלוק את כדור הארץ, ערים עשויות להוות את המפתח לכך.
מילון מונחים
בית גידול (Habitat): ↑ המרחב שבו חיות יכולות למצוא מזון, מקלט ובני זוג – הבית שלהן.
חיי בר עירוניים (Urban Wildlife): ↑ חיות בר שחיות בערים.
לא מתמחים (Generalists): ↑ מינים שיכולים לאכול סוגי מזון שונים רבים.
מתמחים (Specialists): ↑ מינים שמתמקדים באכילת סוג מזון אחד, או מספר קטן של סוגי מזון.
טלמטריה (Telemetry): ↑ שיטות שמשמשות מדענים לחקירת האופן שבו חיות נעות, על ידי חיבור מכשירים אליהן שבאמצעותם ניתן לאתרן ולעקוב אחריהן.
קונפליקט בני אדם-חיות בר (Human-wildlife Conflict): ↑ בעיות שחיות בר עשויות לגרום לבני אדם לרבּות אכילת הגינות שלנו, פגיעה בבעלי חיים, או הפצת מחלות.
שירותי מערכת אקולוגית (Ecosystem Services): ↑ התועלות שהטבע וחיות הבר שבו מספקים לבני אדם לרבּות ניקוי האוויר והמים שלנו, סיפוק מזון ושיפור בריאותנו.
ערים ידידותיות לחיות בר (Wildlife-friendly Cities): ↑ ערים שנבנות תוך התחשבות ברווחה של חיות בר. הערים האלה מספקות מחסה, מזון, מים ודרכים שבהן חיות יכולות לנוע דרך העיר בבטחה.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
תודות
אנו מודים ל-E. Martell על סיוע עם כתב היד הזה, ולסוקרים הצעירים על הערותיהם.
מקורות
[1] ↑ DeCandido, R., and Allen, D. 2006. Nocturnal hunting by peregrine falcons at the empire state building, New York City. Wilson J. Ornithol. 118:53–8. doi: 10.1676/1559-4491(2006)118[0053:NHBPFA]2.0.CO;2
[2] ↑ Murray, M., and St. Clair, C. 2015. Individual flexibility in nocturnal activity reduces risk of road mortality for an urban carnivore. Behav. Ecol. 26:1520–7. doi: 10.1093/beheco/arv102
[3] ↑ Slabbekoorn, H., and Peet, M. 2003. Birds sing at a higher pitch in urban noise. Nature 424:267. doi: 10.1038/424267a
[4] ↑ Clevenger, A. P., Chruszcz, B., and Gunson, K. 2002. Drainage culverts as habitat linkages and factors affecting passage by mammals. J. Appl. Ecol. 38:1340–9. doi: 10.1046/j.0021-8901.2001.00678.x
[5] ↑ Apfelbeck, B., Snep, R. P. H., Hauck, T. E., Ferguson, J., Holy, M., Jakoby, C., et al. 2020. Designing wildlife-inclusive cities that support human-animal co-existence. Landsc. Urban Plann. 200:103817. doi: 10.1016/j.landurbplan.2020.103817