תַקצִיר
צבים הם יותר מסתם בעלי חיים עם שִׁרְיוֹנוֹת. יש להם תפקידים חשובים בטבע: לאכול יצורים חיים ולהיאכל על ידיהם. אסיה הטרופית היא מוקד של עושר מינֵי צבים גבוה במיוחד – יותר מרבע ממיני הצבים שחיים על פני כדור הארץ נמצאים שם. החדשות הרעות הן שהצבים נמצאים בסכנת הכחדה בגלל בני האדם שצדים אותם והורסים את בית הגידול שלהם. למצב זה קראו ”משבר הצב האַסְיָאנִי“. אנשי מקצוע רבּים עובדים קשה לשימור הצבים, וחשוב מכך, גם אתם יכולים לעזור. במאמר זה נציג בפניכם רקע על האקולוגיה של הצבים ועל שימורם, ואנו מקווים להמריץ אתכם לעזור לנו בשימור הצבים.
הסקוּפּ על הצבים
מהן שלוש המילים הראשונות שאתם חושבים עליהן כדי לתאר צב? רוב האנשים יאמרו ”שריון, איטיוּת וירוק“. המילה ”שריון“ היא נהדרת לתיאור צבים, כי לכל הצבים יש שריונות. אפילו לצב שבסרטים המצוירים, כמו Squirtle מפוֹקימוֹן, יש שריון. אין עוד בעל חיים על פני כדור הארץ שיש לו שריון כמו של הצב. כדי להפוך את הגוף שלכם לשריון של צב תצטרכו לשים את הכתפיים ואת הירכיים בתוך בית החזה שלכם! המילים ”איטיוּת“ ו”ירוק“ אינן טובות כל כך לתיאור צבים, כי לא כל הצבים איטיים וירוקים. אם ראיתם צב ששׂוֹחה, אתם יודעים שהם יכולים לזוז די מהר. רק מעטים ממיני הצבים בעולם הם ירוקים. לרוב הצבים צבעים משעממים כגון חום, אפור ושחור, אבל לרבּים אחרים יש דוגמאות בצבעים בוהקים, כגון אדום, כתום וצהוב (איור 1).
- איור 1 - עושר המינים של הצבים אף שלכל הצבים יש שריונות, ייתכן כי המינים השונים ייראו שונים לחלוטין.
- A. צב הקופסה הנפוץ (Terrapene carolina) יכול לסגור לחלוטין את השריון שלו לצורך הגנה. B. צב העלה של אולדהם (Oldahm’s leaf turtle - Cyclemys oldhamii) שוהה כל כך הרבה זמן במים, שאצות יכולות לגדול על השריון שלו. C. צב מאורך (Indotestudo elongata) חי באזורים יבשים וחמים, ויש לו רגליים קצרות ועבות כמו של פיל. D. לצב הראשתני (Platysternon megacephalum) ראש גדול שאינו יכול להיכנס לשריון. E. לצב בעל העיניים של ביל (Beal’s-eyed turtle - Sacalia bealei) נקודות מאחורי ראשו הנראות כעיניים. F. לצב אוכל החלזונות הַמָּלָאִי (Malayemys macrocephala) פסים לבנים בוהקים על ראשו השחור (כל הצילומים מאת Yik-Hei Sung).
356 מיני צבים חיים כיום על פני כדור הארץ [1]. ישנם צבים בכל הצורות, הגדלים והצבעים. אתם יכולים לראות דוגמאות אחדות של צבים מעניינים באיור 1. כמה מההבדלים שקיימים בין הצבים עשויים לעזור להם לשרוד טוב יותר בבתי הגידול המסוימים שלהם. למשל, צב הקופסה הרגיל (השם המדעי – Terrapene carolina, איור 1A) יכול להכניס את הראש שלו, את הזרועות ואת הרגליים, ולסגור לחלוטין את השריון שלו לצורך הגנה. בדיוק להיפך, אצל הצב הראשתני (השם המדעי – Platysternon megacephalum, איור 1D) – ראשו גדול כל כך עד שאינו יכול להכניס אותו לשריון. ראשו הגדול של צב זה מאפשר לו לנשוך בחוזקה, דבר שעוזר לו באכילה ובהגנה. לצבים יכולות להיות גם דוגמאות בצבעים מעניינים. ”הצב בעל העיניים של ביל“ (Sacalia bealei) נקודות מאחורי ראשו, הנראות כעיניים. מדענים אינם יודעים אם לנקודות אלה יש תפקיד כלשהו. רבּים מאמינים שהן משמשות לתעתע בטורף פוטנציאלי, כדי שיחשוב שמסתכלים עליו, אבל זוהי רק השׁערה.
מוקדים (”נקודות חמות“) בגיוון הביולוגי של צבים
מינים שונים אינם מפוזרים באופן אחיד ברחבי כדור הארץ. יש אזורים שבהם נמצאים יותר מינים, ולהם אנו קוראים מוקדים (”נקודות חמות“) של גיוון ביולוגי. ”נקודות חמות“ יכולות להיות מיוחדות עוד יותר אם חיים בהן הרבה מינים מקומיים. הייחוד של מין מקומי הוא הימצאותו רק באותו מקום מסוים. למשל, הפינגווין הקיסרי הוא מקומי לאנטרקטיקה – אינו נמצא בשום מקום אחר על פני כדור הארץ. באסיה הטרופית והסובטרופית נמצאות שלוש ”נקודות חמות“ של צבים: מישור ההצפה של הנהרות בּרָאהמָאפּוּטְרָה וגנגס (שכוללות את: בנגלדש, בהוטן, סין, הודו ונפאל), אזור אינדו-בורמה (קמבודיה, סין, מיאנמר, לאוס, תאילנד ווייטנאם) ואזור סוּנְדָהלֶנְד (אינזונדזיה ומלזיה). יותר מרבע מהצבים בעולם נמצאים בשלושת האזורים אלה [2].
משבר הצב האסיאני
פעולות האדם דוחקות את הצבים עד לסכנת הכחדה. יש לכך שלוש סיבות עיקריות. ראשית, בתי הגידול הטבעיים שבהם גרים הצבים נהרסים. צבים רבּים נעים הלוך ושוב בין יבשה למים, כך שפגיעה בכל אחד מבתי הגידול האלה עלולה להזיק לצבים. שנית, צדים צבים למאכל. בתרבות של מדינות רבות באסיה מאמינים כי אכילת בשר הצב יכולה לרפא את הגוף ולהגן עליו. אין כל הוכחה מדעית לכך שבשר הצב שונה במשהו מבְּשרים אחרים ומפירות ים [3], אבל למרות זאת תושבי אסיה רואים בצבים מזון. הדבר השלישי אשר דוחק את הצבים לסכנת הכחדה הוא שצדים צבים ומוֹכרים אותם כחיות מחמד. מיני צבים נדירים ואקזוטיים הם הפופולריים ביותר. מצב הצבים האסיאתיים חמוּר במיוחד. מצב חמוּר זה נקרא ”משבר הצב האסיאני“ [4]. הרס בתי הגידול והדרישה העצומה לצבים כמזון וכחיות מחמד מביאים את הצב האסיאני לסכנת הכחדה.
מחזור החיים של הצב גם הוא מביא את הצבים לסכנת הכחדה (איור 2). הוא כולל ארבעה שלבים עיקריים: ביצים, אֶבְקוֹעִים, השלב הצעיר והבגרוּת. צבים מטילים ביצים בדיוק כמו ציפורים וזוחלים רבּים אחרים. למעשה, צבים וציפורים הם קרובי משפחה, אבל על כך נספר במאמר אחר. בדיוק כפי שזה נשמע, אבקוע הוא הצאצא שבוקע מהביצה. כאשר האבקועים גדלים, הם נמצאים בשלב הצעיר – כמו גיל העֶשְׂרֵה בבני אדם. לבסוף, הצבים הצעירים הופכים לבוגרים היכולים להוליד צאצאים. בשלבי הביצה והאבקועים צבים רבּים מתים (איור 2) [5]. הצבים הצעירים והבוגרים כבר יכולים לשרוד היטב, כי השריונות שלהם עוזרים בהגנתם. מַעֲבָר מהשלב הצעיר לשלב הבוגר נמשך זמן ארוך – יותר מ־10 שנים. אבל ברגע שהצב הגיע לבגרות, הוא יכול לחיות זמן רב ולהתרבוֹת פעמים רבות במהלך חייו (איור 2). אוכלוסיות צבים מצליחות לשרוד הודות לכך שבוגרים מעטים ממשיכים להתרבות. מדוע הצַיִד גורם לסכנת הכחדה של הצבים? כי הציידים בדרך כלל לוקחים את הצבים הבוגרים. ברגע שהבוגרים נלקחים יש פחות צבים שיכולים להתרבות, והאוכלוסיות מתחילות להיעלם.
- איור 2 - מחזור חיים כללי של צב מחזור החיים של הצב כולל ארבעה שלבים עיקריים: ביצים, אֶבְקוֹעים, השלב הצעיר והבגרות.
- פרטים רבים מתים בשלב הביצים והאבקועים. מעבר מהשלב הצעיר לשלב הבוגר נמשך זמן ארוך. ברגע שהצב הגיע לבגרות הוא יכול להתרבות פעמים רבות במהלך חייו. צַיִד בדרך כלל מופנה לבוגרים. קשה לאוכלוסיית צבים לשרוד כאשר הבוגרים נלקחים, כי לא נותרים צבים לריבוי. Eggs = ביצים Hatchlings = אֶבְקוֹעים Juvenile = צעיר Adult = בוגר Low survival = שרידות נמוכה Long time = זמן ארוך Reproduce many times during lifetime = מתרבים פעמים רבות במהלך חייהם
מדוע הצבים חשובים?
מדענים אוספים אט-אט עדויות על התפקיד החשוב של הצבים במערכת האקולוגית. דרך אחת לחישוב חשיבותו של בעל חיים כלשהו במערכת אקולוגית היא למדוד את סך הכול הַבִּיוֹמָסָה. לוּ יכולתם לאסוף את כל בעלי החיים ממין אחד ולשקול אותם יחד, הייתם מקבלים את סך הכול המסה של אותו מין. מדידה כזו אינה אפשרית, ולכן מדענים מצאו דרכים להערכת סך הכול הביומסה. למשל, הכפלת גודל האוכלוסייה המשוער במשקל הגוף הממוצע. ממחקרים עולה כי מדד סך הכול הביומסה של הצבים הוא אחד הגדולים שנמצאו בְּקֶרֶב בעלי החוליות (הכוללים יונקים, דו־חיים, זוחלים ודגים) [6]. בהתבסס על כך, אם אתם חושבים שהיונקים חשובים במערכת האקולוגית, ייתכן שהצבים חשובים אפילו יותר.
תפקיד חשוב שיש לצבים במערכת האקולוגית הוא הן כנטרפים הן כטורפים [7]. ביצי הצבים והאבקועים משמשות טרף לבעלי חיים רבים. ידוע שדגים, נחשים, תנינים, ציפורים, יונקים וצבים אחרים אוכלים ביצים ואבקועים [7]. סיבה אחת לשרידות הנמוכה של ביצי צבים ושל אבקועים (איור 2) היא שהם משמשים מזון עבור בעלי חיים אחרים. אם הצבים ייכחדו, בעלי חיים רבים יצטרכו למצוא מקורות מזון חדשים. כטורפים, מיני צבים רבים אוכלים גם צמחים וגם בעלי חיים. צבים שניזונים מפירות יכולים לעזור לצמח להפיץ את זרעיו [8]. אם הצבים ייכחדו, אותם צמחים יתקשו להתרבות וגם הם עלולים להיכחד. צבים שאוכלים בשר לעיתים קרובות ניזונים מבעלי חיים מתים. על-ידי אכילת בעלי חיים מתים הצבים שומרים על המערכת האקולוגית נקייה, ועוזרים לתהליך הפירוק [7].
שימור הצבים ואתם
אף פעם לא קל לשמר, אבל אנו מאמינים שיש ארבע דרכים עיקריות להגן על הצבים ולשמרם ברחבי העולם, ובמיוחד באסיה. הדרך הראשונה היא השכלה. לפני קריאת המאמר הזה, האם ידעתם שצבים ברחבי העולם נמצאים בסכנת הכחדה? רוב האנשים בעולם יודעים שהפנדות ודובי הקוטב נמצאים בסכנת הכחדה, ורק מעטים יודעים על הצבים. מוּדעוּת הציבור לסכנת ההכחדה של הצב עשויה להקטין את הדרישה לצבים כמזון וכחיות מחמד.
הדרך השנייה לשימור הצבים היא להגן על הסביבה. כדי לשמר את הצבים אנו חייבים להגן על בית הגידול שבו הם חיים. מיני צבים רבים חיים הן ביבשה הן במים, כך שצריך להגן גם על היבשה וגם על המים. צעדים חשובים כוללים שמירה על ניקיון המים ומניעת כריתת יערות. שימור היבשה והמים ב”נקודות החמות“ של הצבים [2] יהיה צעד חשוב ראשון.
הדרך השלישית להגן על צבים היא בחקיקה. נוסף על הממשלות של המדינות השונות, ארגונים שאינם ממשלתיים יכולים לעזור בחקיקת חוקים להגנת הצבים. אלה הם ארגונים אשר פועלים באופן עצמאי, ללא תלות בממשלות וללא כוונת רווח. בדרך כלל הם פועלים לפתרון נושאים חברתיים או פוליטיים. שני ארגונים שאינם ממשלתיים הפועלים לשימור הגיוון הביולוגי הם האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN) והוועידה לסחר בינלאומי במיני Fauna ו-Flora נכחדים .(CITES) ממשלות וארגונים שאינם ממשלתיים פועלים יחדיו במטרה להעביר חוקים חדשים או לחזק חוקים קיימים לשם הגנה על הצבים. למשל, IUCN ו־CITES מחזיקים רשימות המצביעות על מידת סכנת ההכחדה של מין כלשהו. כמעט כל המדינות בעולם חברות ב־IUCN וב־CITES והן מקיימות את החוקים שלהם. הקבוצה המתמחה בצבים בתוך IUCN העריכה מחדש את מידת האיום הקיים על מיני הצבים, והגישה הצעה להעלות את מעמד ההגנה על מינים רבים [1].
הפעולה הרביעית לשימור צבים היא מחקר. אנו צריכים להבין את מיני הצבים כדי להגן עליהם. כמה דברים בסיסיים שאנו צריכים לדעת הם היכן הם גרים, מה הם אוכלים ואיך הם מתרבים. אנו יכולים להשתמש במידע זה כדי לעזור בשימור. למשל, האיום העיקרי על מיני צבים רבים הוא צַיִד. הבנת המקום שבו חיים הצבים יכולה לעזור לנו להחליט איפה לנקוט אמצעים חמורים נגד צַיִד בלתי חוקי. מינֵי צבים אחדים הפכו להיות כה נדירים בטבע, שצריך לרבּוֹת אותם ולשחררם לטבע כדי לשקם את האוכלוסיות שלהם. הריבוי נעשה בדרך כלל בגני חיות, אבל יש ארגונים שאינם ממשלתיים אשר כל אחד יכול להצטרף אליהם כדי לעזור ברבייה. חקר הצבים במטרה להבין מה הם אוכלים ואיך הם מתרבים חיוני להצלחת שימורם.
יש דברים רבים שאתם יכולים לעשות כדי לעזור בשימור הצבים. ראשית, אתם יכולים ללמד אחרים על צבים. אם אתם צריכים להגיש עבודה בשיעורי מדע, אתם יכולים לבחור לחקור על משבר הצב האסיאני ולהציג מידע בנושא זה. שנית, אם אתם רוצים צב כחיית מחמד חקרו קצת לפני כן כדי לא לבחור מיני צבים נדירים שנמצאים בסכנת הכחדה. בחירה טובה יותר היא לאמץ צב. אנשים רבים קונים צבים כחיות מחמד כאשר הם קטנים וחמודים, ואז נפטרים מהם כאשר הם גדולים מדי ונדרשת עבודה רבה מדי לטפל בהם. אם אתם רוצים לאמץ צב, אתם יכולים לגשת למקלט החיות המקומי או לחפש באינטרנט ארגונים מקומיים שמצילים צבים נטושים. אבל, תוודאו שאתם מוכנים לאחריות גדולה של טיפול בצב. הדבר השלישי שאתם יכולים לעשות כדי לעזור לצבים הוא להמשיך ללמוד היטב בבית הספר. בעתיד, אולי תהיו מדענים שחוקרים צבים. אולי תהיו פוליטיקאים ותעזרו להעביר חוקים להגנת הצבים. אולי תצטרפו לארגון שאינו ממשלתי אשר מגן על צבים. יש עבודות רבות שבהן תוכלו לעזור להגן על הצבים!
מילון מונחים
מוקדים (”נקודות חמות“) של מגוון ביולוגי (Biodiversity hotspots): ↑ אזור גיאוגרפי שבו מספר גבוה של מינים, והוא נמצא בסכנה של הרס בית הגידול. אזורים אלה זוהו כבעלי עדיפות ראשונה לשימור.
מקומי (Endemic): ↑ יליד אזור גיאוגרפי מסוים. בדרך כלל משתמשים במושג זה בהתייחס למין המצוי רק באזור קטן.
סך הכול בִּיוֹמָסָה (Total biomass): ↑ הַמָּסָה של קבוצת פרטים מאזור כלשהו בנקודת זמן. מדד זה משמש לעתים קרובות להבנת חשיבותו של אורגניזם עבור המערכת האקולוגית.
ארגון שאינו ממשלתי (Nongovernmental organization, NGO): ↑ כל קבוצת אזרחים שפועלת בהתנדבות וללא כוונת רווח. קבוצות אלה אינן תלויות בממשלה, והן מתמקדות בנושא מסוים כגון זכויות אדם, סביבה או בריאות.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Turtle Taxonomy Working Group. 2017. “Turtles of the world: annotated checklist and atlas of taxonomy, synonymy, distribution, and conservation status,” in Conservation Biology of Freshwater Turtles and Tortoises: A Compilation Project of the IUCN/SSC Tortoise and Freshwater Turtle Specialist Group. Chelonian Res. Monogr, 8th edn, Vol. 7, eds. A. G. J. Rhodin, J. B. Iverson, P. P. van Dijk, R. A. Saumure, K. A. Buhlmann, P. C. H. Pritchard, and R. A. Mittermeier (Lunenburg, MA; New York, NY: Chelonian Research Foundation; Turtle Conservancy), 1–292.
[2] ↑ Mittermeier, R. A., van Dijk, P. P., Rhodin, A. G. J., and Nash, S. D. 2015. Turtle hotspots: an analysis of the occurrence of tortoises and freshwater turtles in biodiversity hotspots, high-biodiversity wilderness areas, and turtle priority areas. Chelonian. Conserv. Biol. 14:2–10. doi: 10.2744/ccab-14-01-2-10.1
[3] ↑ Hong, M., Shi, H., Fu, L., Gong, S., Fong, J. J., and Parham, J. F. 2008. Scientific refutation of traditional Chinese medicine claims about turtles. Appl. Herpetol. 5:173–87. doi: 10.1163/157075408784648835
[4] ↑ van Dijk, P. P., Stuart, B. L., and Rhodin, A. G. J. 2000. “Asian turtle trade: proceedings of a workshop on conservation and trade of freshwater turtles and tortoises in Asia—Phnom Penh, Cambodia, 1–4 December 1999,” in Conservation Biology of Freshwater Turtles and Tortoises: A Compilation Project of the IUCN/SSC Tortoise and Freshwater Turtle Specialist Group. Chelonian Res. Mongr, Vol. 2, eds. A. G. J. Rhodin, J. B. Iverson, P. P. van Dijk, R. A. Saumure, K. A. Buhlmann, P. C. H. Pritchard, and R. A. Mittermeier (Lunenburg, MA: Chelonian Research Foundation), 1–164.
[5] ↑ Gibbs, J. P., and Amato, G. D. 2000. “Genetics and demography in turtle conservation,” in Turtle Conservation, ed. M. W. Klemens (Washington; London: Smithsonian Institution Press).
[6] ↑ Iverson, J. B. 1982. Biomass in turtle populations: a neglected subject. Oecologia 55:69–76. doi: 10.1007/BF00386720
[7] ↑ Moll, E. O., and Moll, D. 2000. “Conservation of river turtles,” in Turtle Conservation, ed. M. W. Klemens (Washington; London: Smithsonian Institution Press).
[8] ↑ Moll, D., and Jansen, K. P. 1995. Evidence for a role in seed dispersal by two tropical herbivorous turtles. Biotropica 27:121–7. doi: 10.2307/2388909