מה הטבע מספק ומדוע אנו זקוקים לו?

כאשר מטיילים בטבע או צועדים בפארק, ישנם הרבה חיות וצמחים שונים לגלות. ציפורי שיר, דבורים מזמזמות וצמחים נאים, ואנו נהנים מהם. יתרה מזו, הם מספקים תפקודים חשובים למערכת האקולוגית שלנו, ושירותים עבורנו בני האדם (שנקראים שירותי מערכת אקולוגית). למשל, ציפורים יכולות לווסת מזיקים כמו כנימות, וצמחים מספקים לנו את החמצן שאנו צריכים וכן מייצרים מזון, בסיוען של דבורים שמפזרות אבקנים. כמותם והיקפם של התפקודים והשירותים של המערכת האקולוגית תלויים מאוד במגוון מינֵי הצמחים והחיות. המגוון הזה נקרא מגוון ביולוגי [1].

הרבה מיני צמחים וחיות ברחבי העולם מאוימים על ידי פעילויות אנושיות. חקלאות גוברת, כריתת יערות ושינויי אקלים כתוצאה משימוש עודף בדלקי מאובנים, הובילו להיכחדות חלק מהמינים [2]. אובדן המינים הזה מדאיג לא רק מטעמים של ערך אינטרינזי של הטבע, אלא גם מאחר שאנו תלויים בשירותים של הטבע. עם אובדן מתמשך של מינים, לא רק חלק מיפי הטבע נאבד, אלא גם הרבה מתפקודיו שהכרחיים לחיים אנושיים בכדור הארץ [3].

הגנה על יפי הטבע ועל שירותיו

באמצעות הגנה אקטיבית על אזורים מסוימים בעולם ,[4] אנו תומכים במינים שנמצאים בסכנה, ומשמרים אותם ואת שירותיהם עבורנו ועבור הדורות הבאים. כשאנו מחליטים על אֵילוּ אזורים להגן, לעיתים קרובות אנו בוחרים אזורים עם חיות ''יפות'', כריזמטיות ומובחנות במיוחד, כמו למשל פנדות, פנתרים, או נשרים זהובים. המינים האלה זקוקים תכופות לאזור מחיה גדול ואיכותי, וחיים באזורים שמכילים מגוון ביולוגי גדול של מינים נוספים. באמצעות הגנה על ה''יפות'' האלה, מניחים שהרבה חיות וצמחים קטנים אחרים מוגנים ומטופלים אף הם באופן אוטומטי. אנשים מוכנים להשקיע יותר כסף ב''יפות'', מאחר שכולם מכירים ואוהבים אותן. מי לא אוהב לצפות בפנדה מתגלגלת ביער?

החיות שמתחתינו, ומדוע לעיתים קרובות לא שמים לב אליהן

כל מי שעשו עבודת גינון, או חקרו את האדמה שמתחתם, יודעים שהטבע מספק מקלט ליותר מינים ממה שאנו מסוגלים לראות במבט ראשון. מתחת לרגלינו ולרגליהן של הפנדות, חיה קהילה נסתרת של תולעי אדמה, נמלים, עכבישים, קפזנבאים, נדלים וחיפושיות. אם נתבונן מקרוב יותר, באמצעות מיקרוסקופ, נראה שיש באדמה חיידקים ופטריות זעירים. כמו ציפורים, פרחים ודבורים, כל המינים שנמצאים מתחת לאדמה ממלאים תפקודים ושירותים חשובים. לדוגמה, פטריות ונדלים מעכלים מזון ועלים, ומספקים חומרי מזון לאדמה ולצמחים. תולעי אדמה מאווררות את האדמה ומאפשרות לאוויר להיכנס אליה, מה שעושה אותה פוריה יותר. קפזנבאים ועכבישים שולטים במזיקים, ולכן מונעים מהם להשתלט על האזור.

על אף תפקידיהם החיוניים של מינים שנמצאים מתחת לאדמה, לעיתים קרובות לא שמים לב אליהם. מדענים רק מתחילים להבין כמה מינים יש באדמה, וכיצד המינים האלה פועלים יחד בדרכים שונות ומעצבים תהליכים מתחת לאדמה. ישנן כמה סיבות למחסור הזה בידע: האדמה אינה נגישה כל כך, ואי אפשר לראות דרכּה, מה שמקשה על תכנון וביצוע של ניסויים, ניטור ומחקרי תצפית. יתרה מזו, גורמים חשובים רבים במערכות מתחת לאדמה הם זעירים ועושים את עבודתם בחשאי. חלק מהאנשים חושבים על החיות שמתחת לאדמה בתור ''חיות''. תולעים, חרקים, עכבישים, חיידקים ופטריות לעיתים רחוקות נחשבים כ''יפות'', למרות העובדה שלהופעתם החייזרית ולאופן חייהם יש קסם משלהם. במהלך ייסוד של אזורים מוגנים חדשים, העובדות האלה מובילות להשמטת מינים שחיים מתחת לאדמה ממערך השיקולים.

האם אנו יכולים להציל את ה''חיה'' על ידי הגנה על ה''יפה''?

במחקר שלנו, שאלנו האם אנו מגינים באופן אוטומטי על ''חיות'' כמו תולעי אדמה באמצעות בחירת אזורים מוגנים שמתבססים על ה''יפות'' שחיות מעל לאדמה, כמו למשל פנדה. האם אנו יכולים להציל את ''החיה'' באמצעות הגנה על ה''יפה''?

השאלה הזו חשובה מאוד, מאחר שהיא מסייעת לנו להבין אם הדרך הנוכחית של בחירת אזורים מוגנים טובה מספיק, או שצריך לשנותה כדי לכלול שירותי מערכות אקולוגיות שייתכן שלא שמו לב אליהם עד כה, אך הם הכרחיים לרווחה אנושית.

כדי לקבוע אם הגנה על מינים מעל לאדמה מגינה אוטומטית גם על מינים מתחת לאדמה, הרכבנו קבוצות גדולות של נתונים לגבי הנוכחות והמגוון של מינים מעל לאדמה (יונקים, ציפורים, דו-חיים וצמחים), ומינים מתחת לאדמה (חיידקים, פטריות וחיות אדמה). מרבית הנתונים כבר נאספו ופורסמו על ידי מדענים משתפי פעולה, וחלק מהמידע הוצא ממאגרי נתונים ציבוריים [5]. לאחר מכן, השתמשנו בשיטות חישוביות מיוחדות (ArcGIS: תוכנה שמשמשת ליצור מפות ולנתח מידע גיאוגרפי) במטרה ליצור מפות ולהראות תבניות בנתונים מרחבי הגלובוס. על ידי ניתוח והשוואה בין המפות האלה, יכולנו לענות על שאלתנו.

בסיוען של המפות שלנו (איור 1), ראינו שישנם אזורים רבים שבהם המגוון הביולוגי שמעל לאדמה והמגוון הביולוגי שמתחת לאדמה גבוהים שניהם (התאמה גבוה), כמו למשל בהרבה אזורים טרופיים בגלובוס (איור 1 – אזורים ירוקים). אך ראינו גם שישנם הרבה אזורים שבהם המגוון הביולוגי שמעל לאדמה הוא גבוה, ומתחת לאדמה הוא נמוך (איור 1 – אזורים כתומים), או להפך (איור 1 – אזורים בצבע טורקיז) (חוסר התאמה). דוגמה אחת של מגוון ביולוגי גדול מתחת לאדמה ומגוון ביולוגי קטן מעל לאדמה נראית באזורים הצפוניים של כדור הארץ, כמו למשל באזורים הנרחבים של הטוּנְדְּרָה. סך האזור של חוסר התאמה, שבו לא ניתן להגן על ''חיות'' (מגוון ביולוגי מתחת לאדמה) באמצעות הגנה על ''יפות'' (מגוון ביולוגי מעל לאדמה), נפרש פחות או יותר על שליש מפני השטח של כדור הארץ.

מה לגבי העתיד?

בהינתן התוצאות שלנו, אנו ממליצים על שינוי הדרך שבה מומחים מחליטים על אלו אזורים להכריז כמוגנים (איור 2). בעוד שחשוב מאוד להגן על סביבות מחיה של ''יפות'' כמו פנדות או פנתרים, אנו צריכים להיזהר שלא להתעלם מ''חיות'' באדמה, שהן בעלות חשיבות רבה עבור רווחתנו. אם נתמקד רק באזורים שמכילים ''יפות'', אנו מסתכנים באובדן מינֵי אדמה רבים, והשירותים שהם מספקים (לדוגמה, אחסון פחמן באדמה, טיהור מים, מחזוּר חומרי מזון), מאחר שמינֵי האדמה האלה מגוונים מאוד באזורים בעולם שבהם ה''יפות'' פחות מגוונות.

תוצאות המחקר הזה מסמנות את תחילתן של גישות חדשות לשימור הטבע. מאחר שהאדמה אינה נגישה כל כך, אנו עדיין זקוקים למידע רב נוסף לגבי איומים על תהליכים מתחת לאדמה ועל אורגניזמים באדמה, כמו גם על התפקידים של האורגניזמים האלה, צורכיהם והתנהגויותיהם. הדבר יסייע לנסח המלצות על אֵילוּ אזורים כדאי להגן, וליצור התאמה כללית של תהליכים תעשייתיים וחקלאיים מחוץ לאזורי השימור. לכן, הצעד החשוב הבא הוא להגדיל את הידע הכולל לגבי מינים באדמה ברחבי העולם, על ידי עריכת שאלונים וקיום תוכניות ניטור. המשמעות היא שאנו צריכים ''לחפור יותר לעומק''! כדי לאפשר למדענים לבצע את העבודה החשובה הזו, הכרחי להעלות את המודעות בקרב הציבור הרחב ובממשלות לגבי חשיבותן של ''חיות'' מסקרנות מתחת לרגלינו.

מילון מונחים

שירותי מערכת אקולוגית (Ecosystem Services): ↑ תפקודים ותהליכים של מערכת אקולוגית שמיטיבים באופן כלשהו עם בני אדם. לדוגמה, ייצור של פירות, חמצן, או טיהור מים.

מגוון ביולוגי (Biodiversity): ↑ מונח המתאר את המגוון והשוֹנוּת של החיים. כתלות בהקשר, הוא יכול להתייחס למדדים שונים. בדרך כלל מדובר בכמות ושוֹנוּת של מינים שונים במיקום מסוים.

היכחדות (Extinction): ↑ ההיעלמות של מין מסוים. היכחדות יכולה להיגרם על ידי התרחשויות טבעיות (דינוזאורים) או פעולות אנושיות (ציפורי דוֹדוֹ).

ערך אינטרינזי (Intrinsic Value): ↑ ערך שמגיע מבפנים. מוערך בפני עצמו, ולא עבור שוויו.

מאגר נתונים ציבורי (Public Database): ↑ אוסף מאורגן של נתונים שמדענים או הציבור הרחב יכולים לגשת אליהם מכל רחבי העולם.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.