תַקצִיר
כולנו מכירים את חמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש. לצידם ישנוֹ חוש נוסף המאפשר לנו חִישָׁה של אותות המגיעים מתוך גופנו, כמו למשל תחושת פעימות הלב שלנו ונשימתנו, והיכולת לדעת מתי אנו רעבים. חוש זה מְכֻנֶּה אִינְטֵרוֹסֶפְּצִיָה. במאמר זה נעסוק במהי אינטרוספציה, וכיצד מידע לגבי התחושות הגופניות נשלח מהגוף אל המוח. נציג את האופן שבו אינטרוספציה נמדדת, ונפרט על סוגי האינטרוספציה השונים. לבסוף, נדון בחשיבותו של חוש נוסף זה עבור זיהוי רגשות בעצמנו ובאנשים אחרים, ועבור בריאותנו הפיזית והנפשית, ונסביר מדוע הֲבָנַת האופן שבו אינטרוספציה משתנה במהלך חיינו עשויה לסייע לנו להבין מהיכן נובעים הבדלים באינטרוספציה בין אנשים שונים.
מהי אינטרוספציה?
פרט לחמשת החושים הבסיסיים המוכרים לנו, ישנוֹ חוש נוסף אשר לא רבים מודעים לקיומו, והוא אִינְטֵרוֹסֶפְּצִיָה. מונח זה מתייחס לאותות פנימיים מגופכם, כמו למשל כשאתם רעבים, או כשליבכם פועם מהר, או כשאתם צריכים לשירותים. אינכם שמים לב לאותות האלה כל הזמן, אך אם למשל מוֹריכם מבקשים מכם להעביר הרצאה או מצגת בכיתה, או אם בדיוק רצתם לאוטובוס, ככל הנראה תרגישו את ליבכם הולם בחזה. חלקים במוחכם עוקבים כל הזמן אחרי האותות הפנימיים שלכם כדי לשמור על תפקוד תקין של גופכם, ולהודיע כשמשהו משתנה. לדוגמה, מוחכם עשוי לשים לב לכך שכמוּת הנוזלים בגופכם נמוכה, ולגרום לכם להרגיש צמאים כדי לעורר בכם את הרצון לשתות. שמירה על הגוף במצב מאוזן ונייטרלי מְכֻנָּה הוֹמֵאוֹסְטָסִיס.
כיצד האותות האלה מהגוף מגיעים למוח? הדבר תלוי בסוג האות. חלק מהאותות, כמו למשל כאב, מועברים דרך נתיב שונה מעט מאותות אחרים, כמו מידע על קצב הלב. כך או אחרת, האותות עוברים דרך אזורים דומים במוח. במרכז הנתיב, הם עוברים דרך אזור במוח שנקרא תָּלָמוּס, שהוא תחנת מִמְסָר המכוונת מידע לאזורים שונים במוח. אחד מאזורי המפתח שאליו נשלח מידע הוא האִינְסוּלָה (איור 1).
בעוד שהשמירה על הומיאוסטסיס פועלת לרוב מחוץ למוּדעוּת, כלומר איננו מבחינים בכך שתהליך זה מתרחש, ביכולתנו לשים לב לאותות פנימיים, כך שנבחין בהם באופן מודע. נסו להרגיש את פעימות הלב שלכם באמצעות ידיכם. האם קל או קשה לכם להרגיש את ליבכם פועם? כעת חשבו על התדירות שבה אתם מבחינים בפעימות הלב בחיי היומיום שלכם–האם זה קורה לעיתים קרובות, כמעט אף פעם לא, או משהו באמצע?
האם הבחנתם שהשאלות האלה התייחסו לשני דברים שונים? השאלה הראשונה ביקשה לבחון כמה אתם טובים בלהרגיש את ליבכם פועם–זה נקרא דיוק אינטרוֹספטיבי. השאלה השנייה ביקשה לבדוק באיזו תדירות אתם מבחינים בליבכם פועם–אנו מכנים זאת קֶשֶׁב אינטרוֹספטיבי.
הבדלים אינדיבידואליים באינטרוספציה
כעת, כשאתם מכירים את המונחים דיוק אינטרוספטיבי וקשב אינטרוספטיבי, וגם כמה דרכים שבהן ביכולתנו למדוד אותם, חשבו לאחור על השאלות ששאלנו אתכם. כמה קל להרגיש את ליבכם פועם? באיזו תדירות אתם מבחינים בלב שלכם פועם? נמצא כי ישנם הבדלים אינדיבידואליים גדולים בתשובות של אנשים לשאלות האלה, כמו גם בביצועיהם במטלות אינטרוספטיביות, והמשמעות היא שכולנו שונים. פסיכולוגים מתעניינים בהשפעה של ההבדלים האינדיבידואליים האלה על התנהגות, בריאות ורווחה.
ישנן דרכים רבות שבהן אינדיבידואלים יכולים להיות שונים במדדים של אינטרוספציה שהצגנו איור 2 לדוגמה, חבריכם עשויים להיות מדויקים מכם בחִישַׁת אותות גוף, אך אתם עשויים לשים יותר לב לאותות הגוף שלכם ביחס לחבריכם. פסיכולוגים אומנם עשויים שלא להסכים על האופן שבו כדאי למדוד הבדלים אינדיבידואליים באינטרוספציה, אך מרביתם יסכימו שלהבדלים האלה עשויות להיות השלכות חשובות.
חלק מההשלכות אינן מפתיעות. לדוגמה, אם יש לכם קשיים בְּחִישַׁת אותות בבטן, אתם עשויים לאכול או לשתות יותר מדי או פחות מדי. אם יש לכם קשיים בְּחִישַׁת אותות כאב אתם עשויים להבחין שפגעתם בעצמכם רק כשאתם מקבלים מידע מחושים אחרים, כמו ראייה, כאשר אתם רואים הופעה של חַבּוּרָה. זה עשוי להקשות עליכם להימנע מפציעה. התבוננו איור 3 וחשבו מה עלול לקרות אם נתקשה להרגיש אותות מסוימים כראוי?
אינטרוספציה, רגשות וקבלת החלטות
מחקרים מציעים כי הבדלים אינדיבידואליים באינטרוספציה עשויים גם להשפיע על התנהגות באופן שלא היינו מצפים לו, כמו למשל חוויות רגשיות וקבלת החלטות.
כיצד אנו יודעים אם אנחנו שמחים, עצובים, כועסים או מרגישים תחושת גועל? כאשר אנו חווים רגש, הוא בדרך כלל מלווה על ידי שינוי בגוף, כמו למשל בקצב הלב או בנשימה. אולם, פעימות מהירות של הלב יכולות להצביע על דברים רבים–אתם עשויים להיות מפוחדים, נרגשים, או שפשוט רצתם במַעֲלֵה המדרגות! מרבית הפסיכולוגים יסכימו שאנו פועלים כמו בלשים, ואוספים מידע מהעולם שסביבנו במטרה לפענח אֵילוּ רגשות אנו חווים. אם אתם עומדים להעביר הרצאה או מצגת בכיתה, וליבכם פועם מהר, ייתכן שתאמרו כי אתם מרגישים מפוחדים או לחוצים, בעוד שאם קבוצת הכדורגל שלכם עומדת לנצח במשחק, וליבכם פועם מהר, אתם עשויים לומר שאתם חשים מרוגשים. אף על פי שאתם משתמשים גם ברמזים אחרים, היכולת לחוש אותות פנימיים היא חלק חשוב בחוויה הרגשית שלכם. מחקרים תומכים ברעיון הזה: אנשים שקשה להם לחוש אותות פנימיים, לעיתים קרובות מתקשים לפענח אֵילוּ רגשות הם חווים, וכמו כן מתקשים לזהוֹת רגשות של אנשים אחרים. בניגוד לכך, אנשים אשר קל להם לחוש אותות פנימיים עשויים לחוות רגשות באופן אינטנסיבי יותר [3].
אינטרוספציה עשויה גם לסייע בקבלת החלטות, במיוחד כשאיננו בטוחים מהי ההחלטה הנכונה. אחד המחקרים מצא כי אנשים שהיו טובים בְּחִישַׁת פעימות הלב שלהם הצליחו טוב יותר במטלה שבה המטרה הייתה לִזְכּוֹת בכסף, ולהימנע מאיבוד כסף [4]. מדוע זה כך? הסבר אחד הוא שהמוח זוכר אֵילוּ תחושות התרחשו (כמו שינוי בקצב לב) כאשר להחלטה הייתה תוצאה חיובית (דוגמת זכייה בכסף), וכאשר תוצאתה הייתה שלילית (כמו איבוד כסף). זה מסייע לנו ללמוד אֵילוּ החלטות הן הטובות ביותר, אף על פי שתחושות אלה בדרך כלל מצויות מחוץ למוּדעוּת שלנו. זה מה שאנשים לרוב מתכוונים כשהם אומרים ''הלכתי עם תחושת הבטן שלי''. הבדלים אינדיבידואליים באינטרוספציה עשויים ללמד שאנשים מסוימים משתמשים באותות אינטרוספטיביים כסיוע בקבלת החלטות, בעוד שאנשים אחרים משתמשים במקום זאת במידע מחוץ לגוף, כמו למשל הסביבה או אנשים אחרים.
אינטרוספציה ורווחה
הבדלים אינדיבידואליים באינטרוספציה עשויים להיות חשובים עבור רווחה [5]. לדוגמה, מחקרים מציעים כי אנשים הסובלים מחרדה מבחינים יותר באותות פנימיים. מאחר שאנשים אלה מקדישים קשב נוסף לקצב הלב שלהם, משימה כמו הַעֲבָרַת הרצאה בכיתה עשויה להיות מפחידה יותר עבורם. אנשים המתמודדים עם חרדה עשויים גם להבחין שלבבותיהם פועמים מהר בסיטואציות שאנשים אחרים לרוב לא היו מחשיבים כמפחידות או מדאיגות, כמו הליכה למסיבה עם חברים. אנשים ללא חרדה יכולים לחשוב שלבבותיהם פועמים מהר מאחר שהם מתרגשים מהמסיבה, אך עבור אנשים עם חרדה, פעימות הלב המהירות עשויות לגרום להם לחשוב שיש משהו שצריך לפחד ממנו.
בניגוד לכך, אנשים שמתמודדים עם דיכאון עשויים להתקשות עם דיוק אינטרוספטיבי. לדוגמה, לעיתים קרובות אנשים אלה אוכלים יותר או פחות מהרגיל, סיבה אפשרית לכך היא שקשה להם להעריך אם הם רעבים או שׂבעים. לעיתים, אנשים מדוכאים מפסיקים ליהנות מדברים שבדרך כלל מהנים אותם–זה עשוי לקרות מאחר שהם מתקשים לחוש אותות פנימיים שמקושרים עם רגשות חיוביים. אם זכיתם בפרס, האם הייתם מרגישים שמחים לוּלֵא יכולתם להרגיש את ליבכם פועם מהר יותר? עדיין ישנן שאלות רבות שמדענים מנסים לענות עליהן, לגבי האופן שבו אינטרוספציה קשורה לרווחה.
אינטרוספציה לאורך ההתפתחות
מדענים אינם יודעים מדוע לאנשים מסוימים קל יותר לחוש את האותות הפנימיים האלה בעוד שלאחרים קשה. דרך אחת להבין מהו מקור ההבדלים האינדיבידואליים היא לחקור אינטרוספציה אצל אנשים בגילים שונים. הבדלים אינדיבידואליים מתקיימים אפילו אצל ילדים צעירים מאוד, כאשר לְחֵלֶק מהילדים קל לחוש את גופם, ואִילוּ ילדים אחרים מתקשים בכך, ואינטרוספציה עשויה להיעשות קשה יותר עבור אנשים מסוימים במהלך גיל ההתבגרות [3]. מידת השפעתה של אינטרוספציה על ילדים ועל מבוגרים עשויה להיות שונה: בעוד שמבוגרים עם דיוק אינטרוספטיבי גבוה יכולים להיות טובים יותר בזיהוי רגשות אצל אנשים אחרים, הדבר עשוי שלא להיות נכון עבור ילדים. למדענים חשוב להמשיך לחקור אינטרוספציה בקרב אנשים מכל הגילים, כדי שנוכל להבין כיצד הבדלים אינדיבידואליים מתפתחים, ואם ביכולתנו לסייע לאנשים מסוימים לשפר את יכולותיהם האינטרוספטיביות.
סיכום
אנו יודעים הרבה על האופן שבו אנשים מעבדים מידע מחוץ לגוף באמצעות ראייה או שמיעה, אולם ישנן שאלות רבות על האופן שבו אנו מעבדים מידע מתוך גופנו, וכיצד אותות אלה משפיעים על התנהגות, בריאות ורווחה. לדוגמה, כיצד אינטרוספציה משתנה כשאנו מתבגרים, ומדוע אנשים מסוימים מוצאים אותה קלה יותר מאחרים?
אנו מתעניינים באופן שבו אינטרוספציה עשויה להשתנות לאורך החיים, במיוחד במהלך שנות הנעורים, ואם שינויים אלה חשובים עבור יכולותינו הרגשיות ועבור רווחתנו. ממש כמו לגבי חושים אחרים, אינטרוספציה עשויה להיות חשובה להישרדות, לרגשות, לקבלת ההחלטות ולרווחה.
אנו סבורים כי חיוני לכולם להבין מהי אינטרוספציה ומהי חשיבותה. לכן, כשם שחשוב לשאול ''כיצד אני מרגיש/ה?'', חשוב באותה המידה לשאול ''מה אני מרגיש/ה?''.
מילון מונחים
אינטרוספציה (Interoception): ↑ התהליך של חישת אותות מהגוף כמו קצב לב, נשימה, רָעָב, או צורך ללכת לשירותים.
הומאוסטסיס (Homeostasis): ↑ התהליך שהגוף משתמש בו במטרה לְשַׁמֵּר איזון, לדוגמה על ידי כך שהוא גורם לנו להזיע כדי לקרר אותנו כשטמפרטורת הגוף עולה.
תלמוס (Thalamus): ↑ חלק במוח שמקבל אותות מהגוף ומעביר אותם לאזורים שונים במוח.
אינסולה (Insula): ↑ חלק במוח שמגיב לאותות אינטרוספטיביים ורגשיים. האינסולה נראית כמו אִי, וזו גם המילה הלטינית לאִי.
מודעות (Conscious Awareness): ↑ מצב מנטלי שבו אנו מודעים למשהו.
דיוק אינטרוספטיבי (Interoceptive Accuracy): ↑ מונח שמתאר כמה אנו טובים בחישת אותות מהגוף.
קשב אינטרוספטיבי (Interoceptive Attention): ↑ מונח שמתאר עד כמה אנו שמים לב לאותות מהגוף.
הבדל אינדיבידואלי (Individual Difference): ↑ דרכים שבהן אנשים עשויים להיות שונים זה מזה. למשל אינטליגנציה, אישיוּת, או אמונות, כמו גם אינטרוספציה.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Craig, A. D. 2002. How do you feel? Interoception: the sense of the physiological condition of the body. Nat. Rev. Neurosci. 3:655–66. doi: 10.1038/nrn894
[2] ↑ Murphy, J., Catmur, C., and Bird, G. 2019. Classifying individual differences in interoception: implications for the measurement of interoceptive awareness. Psychon. Bull. Rev. 26:1467–71. doi: 10.3758/s13423-019-01632-7
[3] ↑ Murphy, J., Brewer, R., Catmur, C., and Bird, G. 2017. Interoception and psychopathology: a developmental neuroscience perspective. Dev. Cogn. Neurosci. 23:45–56. doi: 10.1016/j.dcn.2016.12.006
[4] ↑ Werner, N. S., Jung, K., Duschek, S., and Schandry, R. 2009. Enhanced cardiac perception is associated with benefits in decision-making. Psychophysiology. 46:1123–9. doi: 10.1111/j.1469-8986.2009.00855.x
[5] ↑ Khalsa, S. S., Adolphs, R., Cameron, O. G., Critchley, H. D., Davenport, P. W., and Feinstein, J. S. 2018. Interoception and mental health: a roadmap. Biol. Psychiatry Cogn. Neurosci. Neuroimaging. 3:501–13. doi: 10.1016/j.bpsc.2017.12.004