כיצד אנו לומדים על אנשים אחרים?

ככל הנראה, לעיתים קרובות אתם פוגשים אנשים חדשים שהם בסביבות גילכם – תלמידים חדשים בבית הספר שלכם, חברים חדשים במועדון הספורט או המוזיקה, שכנים חדשים וכן הלאה. חשבו על הפעם האחרונה שבה פגשתם אנשים חדשים. בתחילה, לא ידעתם עליהם הרבה. אולם מהר מאוד, קרוב לוודאי קיבלתם מושג לגבי מי הם – עד כמה הם אוהבים ממתקים, בייסבול, או נעלי ספורט? ידיעת המידה שבה אדם אוהב דברים ספציפיים ופעילויות מסוימות עשויה לסייע לכם לחזות את העדפותיו ביחס לדברים שונים ולפעילויות אחרות. לדוגמה, אם אותו אדם אוהב פאי תפוחים, אתם עשויים לחשוב שיאהב גם עוגת גזר, אף על פי שמעולם לא אמר לכם שהוא אוהב זאת. הניבויים שלכם לגבי מכּריכם החדשים עשויים להשפיע על האופן שבו אתם מְתַקְשְׁרִים איתם. אם אתם יודעים שהם אוהבים בייסבול, לדוגמה, ייתכן שתחשבו שהם גם אוהבים כדורסל ותזמינו אותם למשחק כדורסל. הידע שלכם על אנשים אחרים מעצב את הקשרים שלכם איתם. לדוגמה, חברכם עשוי להתרגז מכך שנתתם לו כדורגל כמתנת יום הולדת, אף על פי שהוא אמר לכם בעבר שאינו אוהב לשחק כדורגל וגם לא סוגים אחרים של משחקי כדור. איור 1 מציג דוגמה של האופן שבו ''אדם כחול'' חושב על העדפותיו של ''אדם ירוק'' חדש, וכיצד האדם החדש מספק לו משוב.

מדוע למידה יכולה להשתנות בין מתבגרים למבוגרים?

למידה על אחרים היא סוג חשוב של למידה חברתית, אשר יכולה להיות מועילה, אך גם מתעתעת. אתם צריכים לחשוב בזהירות על העדפותיהם של אנשים אחרים ביחס למגוון דברים ופעילויות. באופן אידיאלי, עם הזמן תוכלו לעדכן את הניבויים שלכם לגבי מה אותם האנשים אוהבים, באמצעות המשוב שתקבלו מהם. בתקופת ההתבגרות, מפגשים עם אנשים חדשים מתרחשים לעיתים תכופות יותר. לכן, יכול להתקיים שוני באופן שבו בני נוער ומבוגרים לומדים על מכּריהם. במחקר שלנו, השווינו למידה חברתית בקרב בני נוער ומבוגרים. בחנו את הפעילות המוחית במהלך אינטראקציות חברתיות כשאנשים נפגשים [2 ,1]. השתמשנו בשיטה שנקראת דימוּת תהודה מגנטית תפקודי [3] במטרה לבחון אֵילוּ אזורים במוח תורמים ללמידה החברתית. ציפינו שאזורי המוח שמעורבים בלמידה חברתית יהיו שונים בין בני נוער למבוגרים, מאחר שהמוח ממשיך להתפתח במהלך גיל ההתבגרות [4].

מטלת הלמידה במחקרנו

הזמנו 24 בני נוער (בין גילֵי 10 ל-17) ו-21 מבוגרים (בין גילֵי 23 ל-36) להשתתף במחקר על פעילות מוחית, באמצעות דימות תהודה מגנטית תפקודי (איור2A) [3]. עיצבנו מטלת ניסוי שתהיה דומה להכרת ההעדפות של אנשים חדשים בחיים האמיתיים. משתתפים במחקר שלנו לא פגשו אנשים חדשים ישירות. במקום זאת, הם קראו תיאור קצר של האדם, לדוגמה של תלמיד בשם מת'יו (איור 2B). לאחר מכן, המשתתפים ראו על המסך תמונה של פעילות או של חפץ, כמו למשל תפוח. המשתתפים התבקשו לנבא כמה מת'יו אהב תפוחים בסקאלה של 10 נקודות מ-1 (בכלל לא) ועד 10 (מאוד). אחרי שמסרו את הניבוי שלהם, המשתתפים קיבלו משוב וראו איזה דירוג בסקאלה מת'יו נתן לתפוחים. התהליך הזה חזר על עצמו עבור דברים רבים ושונים משלוש קטגוריות עיקריות: (1) פריטי מזון כמו פירות, ירקות, ממתקים, מזון מהיר ומזונות בריאים; (2) פריטי אופנה כמו בגדים, נעליים, תיקים וקוסמטיקה; ו-(3) פריטי פעילות כמו צעצועים, גאדג'טים, כלי מוזיקה, ציוד ספורט וחומרי ציור.

במסגרת שלושה מפגשים, נסיינים בני נוער למדו על בני נוער אחרים, ונסיינים מבוגרים למדו על מבוגרים אחרים. בסיום הניסוי, הנסיינים דירגו עד כמה הם עצמם אהבו את האובייקטים והפעילויות, מה שאִפְשֵׁר לנו לבחון אם הם השתמשו בהעדפותיהם כדי לנבא את ההעדפות של מת'יו ושל אנשים אחרים (איור 2C). נוסף על כך המשתתפים התבקשו לכתוב את הרשמים שלהם ממת'יו ומאנשים אחרים שעליהם למדו.

מודלים מתמטיים למדידת למידה על אחרים

ניתן להשתמש בחישוב במטרה לבחון עד כמה המשתתפים הצליחו לנבא את העדפותיהם של אנשים אחרים. כדי לעשות זאת, אנו יכולים לבדוק את ההבדל בין הניבויים של משתתפים לבין המשוב שהם קיבלו. הבדל זה נקרא טעות ניבוי. בדוגמה שמוצגת באיור 2B, המשתתף ניבא שמת'יו לא כל כך אוהב תפוחים, ושהוא היה מדרג אותם בסקאלה כ-''4''. אולם, המשתתף קיבל את המשוב שלפיו מת'יו אוהב מאוד תפוחים, וכי מת'יו בחר עבורם בדירוג ''8''. טעות הניבוי כאן היא 4, מאחר ש-8 – 4 = 4. ככל שטעות הניבוי קטנה יותר, כך המשתתפים טובים יותר בניבוי. מצאנו ששגיאות ניבוי קְטֵנוֹת במהלך הזמן, ככל שהמשתתפים מקבלים יותר משוב על האדם. הלמידה הזו מתרחשת גם אצל בני נוער וגם אצל מבוגרים. בסך הכול לבני נוער היו שגיאות ניבוי במקצת גבוהות יותר משל מבוגרים, מה שיכול להצביע על כך שיש להם פחות ניסיון עם למידה חברתית מאשר למבוגרים. התיאורים הכתובים לגבי אנשים אחרים, שבני נוער ומבוגרים כתבו בסיום הניסוי, היו מפורטים מאוד, מה שמדגיש כי שתי הקבוצות היו מסוגלות ללמוד על ההעדפות של מכריהם במטלה שלנו.

מחקרים רבים אחרים בחנו כיצד בני אדם לומדים את הניבויים שלהם ומעדכנים אותם באמצעות מטלות פשוטות, שאינן מערבות למידה על אנשים אחרים. במחקרים האלה פותחו תיאורים מתמטיים מפורטים של תהליך הלמידה [5]. במחקר שלנו, בחנו אם הסוג הזה של מודלים מתמטיים יכול להיות מורחב לעבודתנו על למידה חברתית לגבי העדפותיהם של אנשים אחרים. חקרנו עד כמה מודלים מתמטיים שונים תופסים את האופן שבו משתתפים דירגו את העדפותיהם של אחרים. מודל מתמטי מוצלח צריך להיות פשוט יחסית, ולנבא היטב את הדירוגים של משתתפים.

שלושת המודלים העיקריים שלנו הניחו הנחות שונות לגבי האופן שבו אנשים מדרגים את העדפותיהם של אחרים. המודל הראשון היה שהנסיינים כלל לא למדו. כשאתם פוגשים אדם חדש, תוכלו לחשוב עליו ממש כמו על עצמכם. זה עשוי להיות חכם בהתחלה, אך במהלך הזמן תצטרכו ללמוד במה האדם שפגשתם שונה מכם.

המודל השני הוא מודל למידה שכיח, שנקרא מודל למידת חיזוקים. הוא נמצא בשימוש לעיתים קרובות בתיאור למידה של חיות ובני אדם [5]. בהתבסס על המודל הזה, משתתפים לומדים על סביבתם דרך משוב. נניח שלמשתתפים מוצגות שתי תמונות, שעבור אחת סביר יותר שהם יקבלו תגמול ביחס לשנייה. אם משתתפים בוחרים אחת משתי התמונות ואז מקבלים תגמול, הם לומדים שטוב יותר לבחור בתמונה הזו בעתיד. האופן שבו הם לומדים הוא על ידי עדכון שגיאת הניבוי שלהם: ההבדל בין הניבוי שלהם על כך שהתמונה נותנת תגמול, לבין התוצאה. שגיאת הניבוי הזו תשפיע על איזו תמונה המשתתפים יבחרו בעתיד.

המודל השלישי שלנו שילב את שני המודלים שתוארו לעיל. מודל משולב זה היה הטוב ביותר בתיאור הדירוגים של הנסיינים, הן בני נוער הן מבוגרים. בני נוער היו איטיים יותר ממבוגרים בעדכון הניבויים שלהם. עדכון איטי יותר אינו רע בהכרח – בניבוי מהיר מדי ישנהּ סכנה שהמשוב האחרון מקבל משקל רב מדי. בתור דוגמה, אם אתם חושבים שחברתכם אוהבת חטיפי שוקולד, ואז אתם לומדים שהיא לא אוהבת חטיפי שוקולד עם בוטנים, אינכם צריכים להשתמש בתשובה שלה לגבי חטיפי שוקולד עם בוטנים כדי לעדכן את הניבוי שלכם לגבי עד כמה היא אוהבת חטיפי שוקולד באופן כללי. ככלל, מהירות עדכון ניבויים הייתה קשורה לגילם של בני הנוער, מה שמחדד אף יותר כי למידה משתנה עם הגיל.

אֵילוּ אזורים במוח מסייעים לנו ללמוד על אחרים?

במחקרנו, קישרנו את המודלים המתמטיים לנתוני דימות התהודה המגנטית התפקודי של הנסיינים [3]. על ידי כך, יכולנו לראות אֵילוּ אזורים במוח היו קשורים לניבויים של המשתתפים על ההעדפות של אנשים אחרים, וכן לשגיאות ניבוי. אזור במוח קשור לעיבוד של הערכים האלה אם פעילותו עולה בהתאמה לערכים אלה. כלומר, אזור כזה מראה פעילות רבה יותר בנקודות בזמן שבהן יש שגיאות ניבוי גדולות יותר, ופעילות מועטה בנקודות בזמן עם שגיאות ניבוי קטנות יותר.

ציפינו שהפעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית, תהיה מעורבת בחשיבה על העדפותיהם של אחרים. אזור המוח הזה קֻשַּׁר לתהליכי למידה מורכבים ולתהליכים של חשיבה חברתית, כמו למשל חשיבה על עצמנו ועל אנשים אחרים [2 ,1]. קליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית גם עוברת שינויים התפתחותיים רבים במהלך גיל ההתבגרות [4] – אין זה המקרה עבור אזורים אחרים במוח, שמתפתחים מוקדם יותר. אכן, מצאנו שהפעילות בקליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית שיקפה את הניבויים של מבוגרים, ופחות את אלה של בני נוער (איור 3). בניגוד לכך, אזור אחר במוח שנקרא פיתול דמוי-כּישוֹר (Fusiform Gyrus), היה קשור לטעויות ניבוי בקרב בני נוער ולא בקרב מבוגרים. זה מציע שמתקיים שינוי התפתחותי באזורים במוח שמעורבים בלמידה חברתית.

סיכום ושאלות לעתיד

ישנם דברים רבים שאפשר ללמוד על אנשים אחרים. לדוגמה, מה הם עושים בסיטואציות שונות? האם הם חולקים את רכושם איתכם, או שומרים את הכול לעצמם? מעניין לדעת אם למידה על פעילויות כאלה דומה ללמידה על העדפות.¹ נוסף על כך לחלק מהאנשים יש קשיים בהבנת מה שאחרים חושבים או מרגישים. לדוגמה, בני נוער על הרצף האוטיסטי עשויים להראות הבדלים בלמידה חברתית. יהיה מעניין לדעת אם אזורים שונים במוח מעורבים בלמידה חברתית של ילדים המתמודדים עם אוטיזם, ואם אימון יכול לסייע להם.

מחקרנו מראה כיצד מודלים מתמטיים ופעילות מוחית יכולים לתאר הבדלים באופן שבו בני נוער ומבוגרים לומדים על אנשים אחרים. זה חשוב להבנת האופן שבו בני נוער מתפתחים.

מילון מונחים

למידה חברתית (Social Learning): ↑ מונח שמסכם את התהליך של האופן שבו אנשים לומדים על אנשים אחרים, מהם, או עבורם. לדוגמה, למידה על ההעדפות של אנשים אחרים היא סוג של למידה חברתית.

דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI - Functional Magnetic Resonance Imaging): ↑ דרך למדידת פעילות מוחית במהלך מטלה. הנסיינים שוכבים בתוך מכונה שמייצרת תמונות של פעילותם המוחית.

שגיאות ניבוי (Prediction Errors): ↑ ההבדלים בין ניבויים לבין תוצאות או משוב. לדוגמה, טעות ניבוי יכולה להיות ההבדל שבין ניבוי שלנו כי מישהו אוהב מאוד שוקולד, לבין התוצאה או המשוב שלפיהם אותו האדם כלל לא אוהב שוקולד.

מודלים מתמטיים (Mathematical Models): ↑ תיאורים מתמטיים של מה אנשים עושים בחיים האמיתיים ובמחקרים ניסיוניים.

למידת חיזוקים (Reinforcement Learning): ↑ סוג מסוים ועוצמתי של מודל מתמטי המתאר למידה בהתבסס על טעויות ניבוי.

קליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית (MPFC - Medial Prefrontal Cortex): ↑ אזור באמצע החלק הקדמי של המוח, מאחורי המצח. זהו חלק גדול של המוח המעורב בתהליכים רבים כמו למידה, קבלת החלטות וחשיבה לגבי אחרים.

פיתול דמוי-כישור (Fusiform Gyrus): ↑ אזור באחורֵי המוח, שקֻשַּׁר ללמידה ולתפיסה וזיהוי של סוגי קלט שונים, כדוגמת פרצופים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

תודות

אנו רוצים להודות ל-Athina Tzovara ול-Julia Kam על ארגון הסקירה החיה עבור ילדים בארגון למיפוי מוח האדם (OHBM).

הערת שוליים

1. ↑ אם ברצונכם ללמוד עוד על הבסיס המוחי של למידה חברתית על אנשים אחרים ומהם, קראו את המאמר שבמקור [6].