הים התיכון והמינים הימיים שלו

הים התיכון הוא אחד מהימים הגדולים ביותר בעולם. הוא מוקף על-ידי 22 מדינות שונות משלוש יבשות שונות – אירופה, אסיה ואפריקה. הים התיכון הוא מקום ייחודי, עם כ-17,000 מינים ימיים שונים. מתוך המינים האלה, כ-3,500 חיים רק בים התיכון ולא בשום מקום אחר בעולם.

למרות הייחודיות שלו ומספרם הגדול של האורגניזמים שחיים בו, הים התיכון נמצא בסכנה כתוצאה מפעילות האדם. חלק מפעילויות האדם, כמו למשל דיג או תיירות, משתמשות יתר על המידה במשאבים ימיים, וזיהום של הסביבה הימית יכול לגרום להרס ישיר של המערכות האקולוגיות הימיות (של חברות מינים שמְתַקְשְׁרוֹת זו עם זו ושל הסביבה שלהם). חלק מהפעילויות האנושיות, כמו למשל שיט, הובילו להבאה של מינים מימים אחרים. אנו קוראים למינים האלה מינים זרים, והם יכולים ליצור בעיות רציניות עבור המינים המקומיים שחיים בים התיכון [1].

מה הבעיה עם מינים זרים?

ברגע שהם נמצאים בסביבה החדשה שלהם, חלק מהמינים הזרים לא מצליחים לשרוד מאחר שהתנאים של הסביבה החדשה עשויים להיות שונים מדי מאלה של הבתים הקודמים שלהם. מינים זרים אחרים, אלה שהם יותר סתגלנים, עשויים מאוד לאהוב את התנאים החדשים ולהתחיל להתרבות, להגדיל את מספרם ולהתפשט ברחבי האזור שהם נמצאים בו. במקרים מסוימים, מינים זרים תורמים לבתים החדשים שלהם בעודם לוקחים על עצמם תפקידים אקולוגיים חשובים ותומכים בשכנים המקומיים שלהם (לדוגמה, על-ידי כך שהם הופכים למקור מזון עבור המינים המקומיים או על-ידי ניקיון של המים המזוהמים). אולם, במקרים רבים למינים זרים יש השפעה שלילית על מערכות אקולוגיות מקומיות. לדוגמה, מינים זרים עשויים להתחרות על מזון ועל המרחב עם מינים מקומיים, או עשויים להיות טורפים רעבתניים של המינים המקומיים. לעיתים קרובות, למינים זרים אין אויבים בסביבה החדשה שלהם, מה שנותן להם יתרון על פני מינים מקומיים, ובסופו של דבר מינים זרים עלולים לגרום להיכחדות של חלק מהמינים המקומיים. כשמין זר גורם לבעיות גדולות במערכת האקולוגית הוא נקרא מין זר פולש.

אולם כיצד מינים זרים מגיעים לבתים החדשים שלהם?

מינים ימיים יכולים לזוז למקומות חדשים בדרכים שונות רבות, מה שמכונה נתיבי הפצה [2]. חשוב לזהות את נתיבי ההפצה שכל מין זר השתמש בהם כדי להגיע למקום חדש, מאחר שהידע הזה עשוי לסייע לנו להפסיק את ההגעה של מינים זרים חדשים או לשלוט בהגעתם. דרך אחת שבה מינים זרים יכולים להגיע לים התיכון היא דרך תעלת סואץ, שהיא תעלה מעשה ידי אדם המחברת בין הים התיכון לבין ים סוף. המינים שמגיעים לים התיכון דרך תעלת סואץ נקראים מינים לספסיאנים (Lessepsian), על שם המהנדס של התעלה (פרדיננד דה לספס) אשר פיקח על הבנייה של תעלת סואץ. ספינות גם יכולות לסייע בהפצה של מינים זרים ממקומות רחוקים, כנוסעים סמויים במי הנֵטֶל שספינות מאחסנות במיכלים מיוחדים עבור יציבות, או כשהם מחוברים לפני השטח של גוף הספינה. גם בני אדם הכירו מינים מסוימים לים התיכון בכוונה, כדי להרבות אותם במתקנים של חקלאות ימית, וחלק מהמינים הזרים ברחו או שוחררו מאקווריומים ציבוריים או פרטיים [3].

כיצד אנו יודעים שמין זר הגיע לים התיכון?

בים התיכון מינים חדשים מגיעים בתדירות גבוהה דרך נתיבי הפצה שונים. בשל המספרים הגדולים של מינים זרים והממדים הגדולים של הים התיכון, קשה מאוד לאתר מינים זרים חדשים. מדענים ממדינות רבות עובדים קשה כדי למצוא מינים זרים שם, לנטר ולעקוב אחריהם, ולאסוף עליהם כמה שיותר מידע. אולם, לא רק מדענים יכולים לאתר מינים זרים. אנשים רבים מבקרים בים התיכון למטרות של שחייה, צלילה או דיג (איור 1). האזרחים האלה גם מוזמנים לדווח על מינים זרים לבלוגים ולרשויות שאחראיות על התמודדות עם האיום הזה. אנו קוראים לזה מדע אזרחי – התרומה של אזרחים לאיסוף של נתונים, אשר מסייעת למדענים. כדי לאסוף יחד את כל הנתונים על מינים זרים ממקורות שונים כך שזה יהיה קל למצוא את המידע שמחפשים, הנציבות האירופית יצרה את רשת המידע האירופית למינים זרים (EASIN - European Alien Species Information Network), שבה אנשים יכולים לחלוק מידע על מינים זרים ברחבי אירופה, כולל בים התיכון. הגישה מתאפשרת דרך האתר (https://easin.jrc.ec.europa.eu/) שזמין לכל מי שמעוניין.

מהם נתיבי ההפצה העיקריים של מינים זרים בים התיכון?

כדי לענות על השאלה הזו, השתמשנו בכל הרשימות של מינים זרים ממאגרי הנתונים של EASIN עד לינואר 2014. מצאנו 986 מינים זרים בים התיכון. לאחר מכן, קישרנו כל מין זר עם נתיב הפצה אחד לפחות. לעיתים זה היה קל, בעוד שעבור חלק מהמינים הזרים זה היה קשה מאוד. כדי לגלות דרכי הפצה, אנו צריכים ראשית לדעת מהו הבית הטבעי של המינים הזרים. לאחר מכן, כתלות בהיכן איתרנו את המינים הזרים בפעם הראשונה, אנו יכולים להסיק את נתיב ההפצה. לדוגמה, אם נמצא מין זר שהבית המקורי שלו הוא בים סוף, אזור שקרוב לפתח של תעלת סואץ, אנו יכולים להסיק שהמין הזה ככל הנראה נכנס לים התיכון על-ידי תנועה מים סוף דרך תעלת סואץ. באופן דומה, אם אנו רואים במפרץ הים התיכון מינים זרים שהבית המקורי שלהם הוא האוקיינוס האטלנטי, אנו יכולים להסיק שהם ככל הנראה הגיעו לשם על ספינה. אולם, לעיתים זה מסובך יותר ושני נתיבי הפצה או יותר יכולים להיות אחראיים להפצה של מינים זרים. במחקר שלנו הצלחנו למצוא נתיב הפצה אחד ל-799 מינים זרים, ושני נתיבים אפשריים או יותר ל-114 מינים זרים. לא יכולנו לבצע השערות סבירות על נתיבי ההפצה של 73 מינים זרים.

מצאנו שנתיב ההפצה החשוב ביותר לים התיכון הוא תעלת סואץ, שהייתה אחראית על החדרתם של 420 מינים לספסיאנים. מרבית המינים האלה נמצאים כיום בחלק המזרחי של הים התיכון [3] (איור 2). נתיב ההפצה השני בחשיבות היה ספינות, שהיה אחראי על החדרה של 308 מינים זרים שהתפזרו בכל רחבי הים התיכון, במיוחד קרוב לנמלים (איור 2). חקלאות ימית הייתה אחראית להחדרה של 64 מינים זרים, שנמצאים בעיקר בשני אזורים עם מתקני חקלאות ימית – בלגונת טאו (מפרץ ליון, צרפת) ובלגונת ונציה (צפון הים האדריאטי, איטליה) (איור 2).

האם המינים הזרים האלה משפיעים על המגוון הביולוגי של הים התיכון?

גילינו שיותר מינים זרים של דגים נמצאים באזורים מסוימים של הים התיכון, כמו הים הלבנטיני והים האייגיאני הדרום-מזרחי, מאשר באזורים אחרים. מינים זרים חסרי חוליות (בעלי חיים ללא עמוד שדרה) הציגו דפוס דומה, אולם גם היתה להם נוכחות חזקה לאורך החוף הצרפתי, בלגונת טאו, לאורך הים האדריאטי הצפוני ומזרח סיציליה. אצות זרות הציגו את הדפוס ההפוך, כשיותר אצות זרות נמצאו באזור המערבי של הים התיכון. אם כן, הניתוח שלנו גילה לנו שההתפלגות של מינים זרים משתנה כתלות בנתיבי ההפצה שהיו בשימוש, והיא תלויה בסוג של המינים הזרים (דגים, חסרי חוליות, אצות). מצאנו גם שההרכב של מינים זרים והכמות הכללית של כל המינים הזרים שנוכחים באזור מסוים, השתנו בין האזורים השונים. לבסוף, על-ידי ניתוח של כלל הדגים המקומיים וחסרי החוליות מצאנו דפוס שהיה הפוך מדפוסם של מינים זרים. במערב הים התיכון ישנם יותר מינים מקומיים מאשר במזרח הים התיכון, בעוד שבמזרח הים התיכון יש יותר מינים זרים מאשר במערב הים התיכון (איור 3). אז נכון, מינים זרים משפיעים באופן משמעותי על המגוון הביולוגי של הים התיכון.

כיצד אתם יכולים לעזור?

מדענים ואזרחים צריכים להתערב ולסייע במניעת המשך פלישתם של מינים זרים! אולם, כיצד אנשים רגילים יכולים לסייע? ראשית, אזרחים צריכים לאמץ התנהגות אחראית שתפחית את ההחדרה של מינים זרים לים התיכון. לדוגמה, אנשים עם אקווריומים ביתיים צריכים לא לשחרר את האורגניזמים הימיים שלהם לטבע. דייגים, כשהם מסתובבים לאורך מרחקים ארוכים למטרות דיג, צריכים לנקות באופן יסודי את הציוד שלהם לפני שהם משתמשים בו שוב מאחר שציוד מזוהם יכול להעביר אורגניזמים ממקום אחד לאחר.

נוסף על כך אזרחים צריכים להיות מיודעים על פרוייקטי מדע אזרחי שונים שקיימים במדינות שלהם, שדרכם הם יכולים לתרום לאיתור המוקדם של מינים זרים ימיים ולניטורם. באופן הזה אזרחים יכולים לתרום בצורה משמעותית למניעת פלישות ביולוגיות על-ידי יידוע של המדענים ברשויות המתאימות.

הערות מסכמות

פלישות ביולוגיות מהוות את אחד האיומים הגדולים ביותר עבור מערכות אקולוגיות ימיות ומינים בים התיכון. במהלך שלושת העשורים האחרונים המגוון הביולוגי בים התיכון השתנה במהירות, יותר מאשר באזורים ימיים אחרים בעולם, כתוצאה מפעילויות אנושיות כמו למשל שיט, חקלאות ופתיחה של תעלת סואץ. תעלת סואץ וההגירה הלספסיאנית שנובעת ממנה הן הסיבה החשובה ביותר להפצה המהירה הזו של מינים זרים בים התיכון. במהלך שני העשורים האחרונים טמפרטורת המים בים התיכון התחממה, במיוחד באזורים המזרחיים, והמגמה הזו צפויה להמשיך בעתיד. הטמפרטורות הגבוהות יותר האלה מחזקות את הביסוס וההתפשטות של מינים שאוהבים מים חמים, כמו למשל מהגרים לספסיאנים, שבדרך כלל חיים בימים חמים יותר. בימים אלה מינים זרים הם חלק חשוב במערכות אקולוגיות רבות, והם עשויים לשנות את האופן שבו מערכות אקולוגיות מתפקדות. ידיעת מספר המינים הזרים בכל מערכת אקולוגית היא חשובה, גם להבנת מגמת השינוי וגם לניטור ההשפעות של מינים זרים והאפקטיביוּת של הצעדים שנלקחים כדי למנוע פלישות חדשות. חשוב מאוד להבין את ההשפעה שיש למינים זרים על מערכות אקולוגיות מאחר שחלק מהמינים הזרים יכולים להביא יתרונות למינים מקומיים ולסביבות המחיה שלהם, כך שהמינים הזרים האלה לא צריכים להיות תחת שליטה. אולם, מינים זרים אחרים מסוכנים למערכות אקולוגיות. הבנת אלו מינים מסייעים למערכת האקולוגית ואלו מזיקים לה, מסייעת למדענים לתעדף מינים זרים עבור שליטה או הכחדה שלהם.

מילון מונחים

מינים זרים (Alien Species): ↑ מינים שנמצאים מחוץ לטווח הבית הטבעי שלהם, שזזו לאזורים חדשים כתוצאה מפעילויות אנושיות.

מינים מקומיים (Native Species): ↑ מינים שנמצאים באופן טבעי באזור מסוים.

מין זר פולש (Invasive Alien Species): ↑ מינים שהגיעו לאזור מסוים והם שורדים, מתרבים ומתרחבים וגורמים לבעיות במערכת האקולוגית החדשה.

נתיבי הפצה (Introduction Pathways): ↑ אופני ההפצה של מינים חדשים למיקומים חדשים מחוץ לטווח הטבעי שלהם.

מגוון ביולוגי (Biodiversity): ↑ המגוון של מינים שחיים באזור מסוים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.