אזור מרכזי במוח ששייך למערכת הגמול הוא גרעין האָקוּמְבֶּנְס, שהוא מבנה קטן אבל הכרחי אשר ממוקם עמוק בתוך המוח. גרעין האקומבנס מופעל על-ידי דברים שמשמחים אותנו, כמו למשל אכילת אוכל טוב או זכייה בכסף. מחקר חדש הראה שאם אנו מראים תמונות של אוכל לאנשים רעבים, התגובה של גרעין האקומבנס שלהם תחזה כמה אוכל הם יאכלו מאוחר יותר [2]. כלומר, ככל שגרעין האקומבנס של בן אדם רגיש יותר לגמול הניתן במעבדה, כמו למשל ראיית אוכל, כך עולה הסבירוּת שאותו אדם ינסה להשיג את הגמול הזה בעולם האמיתי (אכילת אוכל בדוגמה זו). כשהעובדות האלה בידינו, החלטנו לחקור אם הרגישוּת הפרטנית של אדם לגילוי שיש לו מוניטין גבוה יכולה לחזות התנהגות בעולם האמיתי שמטרתה להשיג מוניטין טוב [3].

ההתנהגות בעולם האמיתי שבחרנו לבדוק הייתה מידת השימוש בפייסבוק, מאחר שאנשים יכולים לנהל את המוניטין שלהם באתר של פייסבוק. רוב התקשורת באתר פייסבוק היא ציבורית וניתנת לצפייה על-ידי קבוצת החברים של משתמשי פייסבוק. מאחר שתקשורת זו יכולה להשפיע על אמונות ודעות של המשתמש, השימוש בפייסבוק יכול להשפיע על המוניטין של האדם. היבט משמעותי נוסף של השימוש בפייסבוק הוא השוואה חברתית. על-ידי שימוש בפייסבוק האדם יכול לצפות בהתנהגות של אחרים – התגובות וה”לייקים“ שהם מקבלים על הפוסטים (רשומות) שלהם. כתוצאה מכך, משתמשי פייסבוק יכולים להשוות את עצמם ביחס לאחרים.

כשהמידע הזה בידינו, ערכנו ניסוי שבו המשתתפים נחלקו לאחת משלוש קבוצות: (1) גילוּ שיש להם מוניטין טוב; (2) גילוּ שלאדם אחר יש מוניטין טוב; (3) קיבלו כסף. בזמן שמשתתפים חוו את הדברים האלה, השתמשנו במגנט גדול מאוד כדי לאסוף נתונים של דימוּת תהודה מגנטית תפקודי, ובשמו הלועזי fMRI. טכנולוגיית fMRI מאפשרת לנו למדוד את פעילות המוח על-ידי איתור של זרימת דם. תאי מוח הם פעילים כאשר אנו עושים פעילויות שונות כמו למשל שמיעה, ראייה, דיבור והליכה – פחות או יותר כל פעילות אנושית. תאי מוח זקוקים לחומרי מזון כאשר הם עובדים, ו-fMRI מודד את שליחת החומרים האלה דרך הדם אל אזורים פעילים במוח. באמצעות שימוש ב- fMRI בחנו אם הפעילות המוחית של בן אדם שנרשמה במהלך הניסוי הייתה קשורה למידת השימוש של אותו אדם בפייסבוק בעולם האמיתי. מאחר שאנשים יכולים לנהל את המוניטין שלהם ולהשוות את עצמם לאנשים אחרים באתר של פייסבוק, שׁיערנו שתגובת גרעין האקומבנס של המשתתפים לגילוי שהמוניטין שלהם הוא טוב, לעומת הגילוי שהמוניטין של אדם אחר הוא טוב, תחזה את מידת השימוש שלהם בפייסבוק. נציין שהוספנו את הגמול השלישי, הכספי, כדי לראות אם יש קשר בין גמול בלתי חברתי (כסף) לבין שימוש בפייסבוק. שׁיערנו שרגישוּת גרעין האקומבנס לגמול כספי לא תחזה את השימוש בפייסבוק, מאחר ששימוש אישי באתר פייסבוק אינו מוּנע על-ידי גמול כספי.

שיטות וחומרים

31 משתתפים (טווח גילאים: 31-19 שנים) גויסו לאחר שמילאו את השאלון המקוון ”סקאלת אינטנסיביוּת פייסבוק“ [4]. זהו שאלון אשר בוחן את כמות הזמן שמשתמש מקדיש לפייסבוק, כמות החברים שיש למשתמש ועד כמה המשתמש מזדהה עם האתר. המשתתפים נבחרו כך שיהיה טווח רחב של תוצאות של מידת השימוש בפייסבוק.

הניסוי התרחש במהלך יומיים שונים. ביום 1, משתמשי הפייסבוק עברו ראיון מצולם קצר, אשר כלל שאלות כמו: ”מה את/ה אוהב/ת לעשות בזמנך הפנוי?“ לאחר מכן, המשתתפים עזבו את המעבדה וחיכו ליום 2. חשוב לציין שלמשתתפים נאמר לפני הריאיון שבין יום 1 ליום 2 יצפו באופן פרטני בראיון המצולם שלהם 10 סוקרים. לאחר שיראו את הווידאו, הסוקרים יבחרו 15-10 מילים מתוך רשימה של 200 שמות תואר שהסוקרים חשבו שהם מתארים בצורה מדויקת את המשתתף. כאשר המשתתפים חזרו ליום 2 של הניסוי, הם הוכנסו לסורק fMRI בזמן שהם ביצעו שתי משימות שונות (ראו איור 1). במשימה הראשונה, ”משימת התיאור“, משתתפים גילו מה שהם האמינו שהסוקרים חשבו עליהם, או מה שהסוקרים חשבו על בן אדם אחר שלקח חלק בניסוי. בפועל, המשתתפים קיבלו טווח קבוע מראש של מילים חיוביות על עצמם כמו גם על משתתפים אחרים. במשימה השנייה, ”משימת הקלף“, משתתפים בחרו אחד משלושה קלפים ואז גילו אם הם זכו בכסף.

תוצאות

כדי להתחיל את הניתוח שלנו הסתכלנו תחילה על הפעילות שהתרחשה במוח בעקבות המשימות שלנו, בלי לשקלל בניתוח את השימוש בפייסבוק. בדקנו את פעילות המוח במיוחד בזמן שבו אדם מגלה כי יש לו מוניטין טוב, והשווינו אותה עם הגילוי שלאדם אחר יש מוניטין טוב. עשינו זאת באמצעות בחינת פעילוּת המוח במשך ”תקופת התוצאה“ במשימת התיאור, כאשר המשתתפים גילו את המילים החיוביות שהם חשבו שהשתמשו בהן כדי לתאר אותם (ראו ”תקופת התוצאה“ באיור 1). הניתוח שלנו חשף שגרעין האקומבנס פעיל יותר כשאדם מגלה שיש לו מוניטין טוב מאשר כשהוא מגלה שלאדם אחר יש מוניטין טוב (ראו את הצבע הירוק באיור 2), בפרט בתיבה המוגדלת המקיפה את גרעין האקומבנס). לאחר מכן הסתכלנו על פעילות המוח בתגובה לגמול כספי על-ידי בחינת תקופת התוצאה במשימת הקלף, כאשר משתתפים קיבלו את הכסף. השווינו את פעילות המוח כשמשתתפים זכו בכסף (בסביבות 3 שקלים) יחסית למצב שבו הם קיבלו כמויות קטנות יותר של כסף (בסביבות שקל אחד). הניתוח שלנו חשף, כצפוי, שגרעין האקומבנס פעיל יותר כשאדם מרוויח יותר כסף (ראו את הצבע הכחול באיור 2A, בפרט בתיבה המוגדלת).

בשלב הבא פנִינו להתייחס להשערה העיקרית שלנו באשר לשימוש בפייסבוק. התיאוריה שלנו הייתה שתגובת גרעין האקומבנס של בן אדם לגילוי שהמוניטין שלו הוא טוב, ביחס לגילוי שהמוניטין של אדם אחר הוא טוב, תחזה את מידת השימוש שלו בפייסבוק. כדי להתייחס לזה, הסתכלנו שוב על פעילות המוח במשימת הקלף כאשר האדם גילה שהמוניטין שלו הוא טוב, והשווינו את הממצאים עם הגילוי שלאדם אחר יש מוניטין טוב. אלא שהפעם הסתכלנו מפורשות על גרעין האקומבנס ובחנו אם הפעילות המוחית מתואמת עם מידת השימוש של כל אדם בפייסבוק. הניתוח הזה גילה אזור במוח בצד שמאל של גרעין האקומבנס, אשר מציג קשר למידת השימוש של האדם בפייסבוק (ראו את הצבע האדום-צהוב בתיבה שבאיור 2A ואת איור 2B). משמעות הממצא הזה היא שככל שגרעין האקומבנס של אדם רגיש יותר לגילוי שיש לאדם מוניטין טוב, בפרט ביחס לידיעה על מוניטין טוב של אדם אחר, כך עולה הסבירוּת שמידת השימוש בפייסבוק תהיה גבוהה. ביצענו את אותו הניתוח על גרעין האקומבנס ומידת השימוש בפייסבוק במקרה של גמול כספי, ולא התגלו תוצאות משמעותיות.

דיון

מצאנו שתגובת גרעין האקומבנס לגילוי שלאדם עצמו יש מוניטין טוב, ביחס לגילוי שלאדם אחר יש מוניטין טוב, חוזה את מידת השימוש בפייסבוק שמדוּוחת על-ידי המשתתפים. במילים אחרות, ככל שגרעין האקומבנס של אדם רגיש יותר למשוב חברתי חיובי לגבי המוניטין של אותו אדם, בפרט ביחס לצפייה במישהו אחר המקבל משוב חיובי, כך עולה הסבירוּת שאותו האדם ישתמש בפייסבוק בצורה אינטנסיבית. בניגוד לכך, תגובת גרעין האקומבנס לגמול כספי לא חזתה את מידת השימוש בפייסבוק. התוצאות האלה הן הגיוניות מאחר ש:

• אנשים משתמשים בפרופילים האישייים שלהם בפייסבוק כדי לנהל את המוניטין שלהם ולקבל גמולים חברתיים, כמו ”לייקים“.
• אנשים לא משתמשים בפרופילים האישיים שלהם בפייסבוק כדי לקבל גמול כספי.

לסיכום, הממצאים האלה מרחיבים את הידע הנוכחי שלנו על תפקודו של גרעין האקומבנס ביחס לתפקודים חברתיים מורכבים. נציין כי דברים שמפעילים את מערכת הגמול, כמו למשל זכייה בכסף ושימוש בסמים מסוימים (כמו למשל ניקוטין בעת עישון סיגריות), יכולים להיות מְמַכְּרים. כך שהתוצאות המובאות כאן הן גם צעד קטן ראשון לקראת ביצוע קישור נוירוביולוגי (שמבוסס על חקר פעילוּת מוחית) מתקבל על הדעת בין פעילות מערכת הגמול במוח ושימוש מוגבר במדיה חברתית.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.