תַקצִיר
כשהמוח בריא, אנו יכולים לזכור דברים; לשים לב; להשתמש בהיגיון; לנוע; לתקשֵׁר; לקבל החלטות ולבצע משימות מורכבות. בעת ההזדקנות, אנשים מסוימים כבר אינם מסוגלים לעשות את הדברים האלו – הם סובלים מהפרעות קוגניטיביות העלולות להצביע על התחלה של דֶּמֶנְצְיָה (ירידה הדרגתית ביכולֶת האינטלקטואלית, המשליכה על היבטים נוספים). גורמים רבים עשויים למלא תפקיד בהתפתחות דמנציה, וחלקם זֹהוּ, למשל גיל ורמת השכלה. אנו יודעים כי ישנם גורמים משפיעים נוספים שטרם זוהו, אשר להם תפקיד בהתפתחות דמנציה. לדוגמה, מדענים מגלים כעת כי גם למקום המגורים ישנהּ השפעה על כך. סביבות המִּחיה שלנו כוללות בניינים ומבנים אחרים, שטחים ירוקים ורמת זיהום אוויר. במאמר זה נסביר את ההשפעה של סביבת המחיה על הירידה בבריאות המוח במהלך ההזדקנות.
סביבת המחיה שלנו אינה רק הבית
כשאנו חושבים על הבית שבו אנו גרים, לרוב איננו מודעים למאפיינים הסביבתיים המקיפים אותו. אלה כוללים מאפיינים פיזיים כמו הסביבה הבנויה (בניינים, אזורי טבע, פארקים, כבישים); חשיפה לחומרים מזהמים ורעילים (זיהום אוויר, חומרי הדברה); וסכנות סביבתיות (רעש, טמפרטורה). הסביבה כוללת גם מאפיינים חברתיים כמו רמת העוני של השכונה; גישה למקומות מפגש, פעילויות תרבותיות וחיי חֶברה; גישה למשאבים ולעבודה; וכן כל תחושה של חוסר ביטחון ואפליה שאנו עלולים לחוות בסביבת המחיה שלנו. כל שכונה ייחודית מבחינת מאפייניה הסביבתיים, ולכן ישנן שכונות בריאוֹת יותר מאחרות. לדוגמה, לחֵלֶק מהאנשים יש גישה קלה יותר לפארקים, בעוד שלאחרים אין. גישה לפארקים עשויה לעודד אנשים לעסוק יותר בפעילוּת גופנית, המועילה לבריאות. הבדלים במאפיינים הסביבתיים של שכונות יכולים לסייע לנו להסביר הבדלים בריאותיים בין אנשים – סביבות המחיה שלנו עשויות להיות גורמים מכריעים בבריאותנו.
מהי הזדקנות המוח?
במאמר זה, נתמקד באחד ההיבטים החשובים של בריאותנו: השינויים המתרחשים בבריאות המוח כשאנו מזדקנים. תהליך זה מכונה הזדקנות המוח.
אנו עושים דברים רבים באמצעות המוח – רואים; זוכרים; מתנועעים; מדבּרים ופותרים בעיות. היכולות השׂכליוֹת הללו מכונות תפקודים קוֹגְנִיטִיבִיּים. אלה הן יכולות המוח המאפשרות לנו לתקשֵׁר; לתפוס את סביבתנו; להתרכּז; לזכור אירועים ולצבור יֶדַע. ישנם כמה תפקודים קוגניטיביים (איור 1): תְּפִיסָה (היכולֶת לזהוֹת חפָצים, ואת מיקום הגוף במרחב); תשומת לב (היכולת להתרכז למֶשֶׁךְ פרק זמן מסוים); זיכרון (היכולת לאחסן מידע ולשלוף אותו בטווחים הקצר והארוך); תנועתיוּת (היכולת לבצע תנועות); שָׂפה (היכולת לתקשר בצורה מילולית או כתובה); ותפקודים ניהוליים (היכולת להשתמש בהיגיון ולתאם בין תפקודים קוגניטיביים אחרים). ניתן להעריך את התפקודים הקוגניטיביים באמצעות מִגוון בדיקות ושאלונים. כאשר רופאים מבחינים בהידרדרות מתמשכת בתפקודים הקוגניטיביים לאורך זמן, הם מכנים זאת ירידה קוֹגְנִיטִיבִית. ירידה קוגניטיבית מסוימת היא דבר הצפוי בתהליך רגיל של הזדקנות. אולם, כאשר נצפית אצל מטופלים ירידה קוגניטיבית נרחבת המקושרת להפרעות התנהגותיות ולאובדן היכולת לבצע דברים עצמאית, הם מאובחנים כסובלים מדֶּמֶנְצְיָה. מחלת אלצהיימר היא הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה. כדי לחקור את הזדקנות המוח, רופאים בוחנים הן את הירידה הקוגניטיבית הן את הופעַת הדמנציה.
- איור 1 - מהם תפקודים קוגניטיביים? תפקודים קוגניטיביים כוללים (מלמעלה משמאל נגד כיוון השעון): תפיסה; תפקודים ניהוליים (תיאום בין תפקודים קוגניטיביים שונים); שׂפה; תנועתיוּת; זיכרון; תשומת לב.
- כשהמוח בריא, התפקודים הקוגניטיביים שלנו טובים. קרדיט לאיור: Margaux Letellier.
אֵילוּ מאפיינים סביבתיים יכולים להשפיע על הזדקנות המוח?
גורמים רבים קושרו להזדקנות המוח ולדמנציה בפרט. ידוע כי מאפיינים חברתיים-כלכליים פרטניים (מין, גיל, רמת השכלה, הכנסה); סגנון חיים (עישון, פעילות גופנית, בידוד חברתי), או מאפיינים רפואיים (סוכרת, דיכאון), מוכרים היטב כמשפיעים על הסיכון לפתֵּח דמנציה. עם זה אפילו כשמביאים בחשבון את הגורמים הפרטניים הללו, עדיין ישנם הבדלים בסיכון לפתֵּח ירידה קוגניטיבית או דמנציה. מאפיינים סביבתיים עשויים להסביר חלק מההבדלים הנותרים.
כפי שהזכרנו קודם, סביבות המחיה שלנו יכולות להשפיע על בריאותנו, ובכלל זה על הזדקנות המוח. ההשפעה של סביבת המחיה על הזדקנות המוח תלויה בחלקהּ בַּמָּקום שבו אנו חיים, ובמשך הזמן שאנו חיים באותו המקום (איור 2). קשה לקבוע בוודאות אֵילוּ מאפיינים סביבתיים משפיעים על המוח ואיך, כיוון שישנם מאפיינים סביבתיים רבים המשתנים לאורך הזמן, ומשפיעים זה על זה. הודות לאֶפִּידֶמְיוֹלוֹגְיָה (חֵקֶר המגפות) – המדע שבמסגרתו חוקרים באיזו תדירות מחלות מתרחשות בקֶרֶב אוכלוסיות אנשים מסוימות – מדענים יכולים לזהות חלק מגורמי הסיכון הסביבתיים לירידה קוגניטיבית או לדמנציה. גורם סיכון הוא משהו שמגביר את הסיכון לפתֵּח מחלה. כאשר מזהים את האויב, קל יותר להילחם בו – הדבר חשוב במיוחד במקרה של דמנציה, כיוון שזו מחלה שאיננו יודעים כיצד לטפל בה.
- איור 2 - השפעות הסביבה על הזדקנות המוח.
- מגוון היבטים של סביבת המחיה עשויים להשפיע על הזדקנות המוח לאורך זמן. עם אלה נמנים בין השאר משאבים (כמו מִתקני ספורט וכושר, מוזיאונים, ספריות, בתי קולנוע, חנויות למזון בריא, תחבורה ציבורית, שירותי בריאות); סביבה חברתית (תחושת קהילתיוּת, מועדונים חברתיים); סביבה בנויה (קיום שטחים ירוקים ושבילי אופניים); חשיפה לחומרים מזהמים ולרעלים (זיהום אוויר, חומרי הדברה), ולמפגעים סביבתיים (רעש, טמפרטורה). קרדיט לאיור: Margaux Letellier. מקרא: My home = הבית שלי; Time = זמן.
כעת נדון בשלושה מאפיינים סביבתיים שמדענים קישרו להזדקנות המוח: זיהום אוויר, שטחים ירוקים וקיפוח שכונות.
זיהום אוויר והזדקנות המוח
על אף שאין ביכולתנו להבחין בהן, האוויר שאנו נושמים מכיל תרכובות רבות. לרוע המזל, כמה מהן עלולות להזיק לבריאותנו או לכדור הארץ. אם ישנהּ כמות גבוהה של תרכובות רעילות באוויר, הוא נחשב מזוהם. מקורם של מזהמי אוויר עשוי להיות תופעות טבע (כמו התפרצויות הרי געש או שְׂרֵפות טבעיות), וכן פעילויות של בני אדם (אבק מחקלאות, פליטות ממכוניות או ממפעלי ייצור, או מוצרים כימיים). כתלות במקום המגורים (קרוב יותר לכביש ראשי או רחוק ממנו, לדוגמה), אנשים יכולים להיחשף לרמות מִשתנות של זיהום אוויר. בארצות רבות מזהמי אוויר מסוימים מצויים תחת פיקוח, ונמדדים באופן קבוע באמצעות חיישׁנים במיקומים שונים. הודות למדידות הללו, מדענים מסוגלים להעריך את הריכוזים של מזהמי האוויר שאליהם אנשים חשופים. מידע זה מאפשר למדענים לחקור אם רמות זיהום אוויר גבוהות יותר קשורות להשפעות מזיקות על הבריאות.
מדענים מצאו כי חשיפה למזהמי אוויר עלולה להשפיע על בריאות המוח. אחד ממזהמי האוויר מָשַׁךְ תשומת לב מיוחדת: חלקיקי חומר. מדובר בתערובת של חלקיקים זעירים וטיפות זעירות של נוזל באוויר. כתלות בגודל החלקיקים, חלקיקי החומר יכולים לחדור לפעמים לעומק הגוף. חלקיקי חומר עדינים אפילו עלולים להגיע למוח. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי אנשים שנחשפו לרמות גבוהות יותר של חלקיקי חומר מפגינים ביצועים קוגניטיביים ירודים בהשוואה לאנשים שנחשפו פחות לחלקיקים אלה. עוד הצביעו המחקרים על כך שהירידה הקוגניטיבית אצל האנשים שנחשפו לרמות גבוהות של חלקיקי חומר, הייתה מהירה יותר [1]. חשיפה לרמות גבוהות יותר של חלקיקי חומר גם מגבירה את הסיכון לפתֵּח דמנציה. במחקר שנערך בצרפת, במסגרתו עקבו אחרי 7,066 משתתפים במשך 12 שנים, החוקרים מצאו כי רמה גבוהה יותר של חלקיקים עדינים באוויר הייתה קשורה להתפתחות מחלת אלצהיימר [2].
שטחים ירוקים והזדקנות המוח
שטחים ירוקים הם אזורי טבע כמו פארקים; יערות; מגרשי משחקים; גדות נהר; חופים; גני חיות וגינות עירוניות. מדענים משׁערים כי הימצאות שטחים ירוקים בסביבות המחיה עשויה להועיל לבריאותם הכללית של אנשים, ולתרום לבריאות המוח. לדוגמה, שטחים ירוקים עשויים לסייע להירגעות ולהפחתַת מֶתַח, לקדֵּם ביצוע פעילות גופנית ולעודד אינטראקציה חברתית1. כל ההיבטים החיוביים הללו של השטחים הירוקים יכולים, בתורם, לשפר תפקודים קוגניטיביים או לעכב ירידה קוגניטיבית. שטחים ירוקים עשויים גם להוות מחסומים פיזיים שמקטינים את חשיפתם של אנשים למזהמי אוויר, לרעש או לחום עוֹדֵף. כעת, מדענים חוקרים אם השטחים הירוקים אכן קשורים להזדקנות בריאה של המוח. כמה מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על קשר חיובי בין חשיפה מרובה לשטחים ירוקים וביצועים קוגניטיביים משופרים [3], אך יש צורך בעריכת מחקרים נוספים המתמקדים בירידה קוגניטיבית ובדמנציה.
קיפוח שכונות והזדקנות המוח
ברמה החומרית, קיפוח מתייחס למחסור במשאבים, שירותים או ציוד. ברמה החברתית, הוא מתייחס לבידוד, הַדָּרָה ושבריריוּת הרשת החברתית של אדם. שכונה מקופחת מאופיינת ברמות גבוהות יותר של עוני, אבטלה והדרה, לצד מחסור בשירותים ובציוד.
רמת הקיפוח בשכונת מגורים יכולה להשפיע על תפקודיהם הקוגניטיביים של תושביה [4]. מחקרים אפידמיולוגיים הראו כי מגורים בשכונה מקופחת מקושרים לתפקודים קוגניטיביים ירודים, ועלולים להגביר את הסיכון לירידה קוגניטיבית, בעיקר בקֶרֶב בני 65 ומעלה. התוצאות הללו נצפו באמריקנים מקסיקניים החיים בקליפורניה, ארה”ב; במבוגרים החיים בשיקגו, ארה”ב; ובמבוגרים החיים באנגליה. לאחרונה, אפידמיולוגים גילו גם כי עשוי להיות קשר בין מגורים בשכונות מקופחות לסיכון גבוה יותר לפתֵּח דמנציה ומחלת אלצהיימר. מידת הקיפוח של שכונה מקושרת להבדלים במשאבים (כמו מתקני ספורט וכושר, מרכזי בילוי, מוזיאונים, ספריות, חנויות ספרים, בתי קולנוע, חנויות למזון בריא, תחבורה ציבורית ושירותי בריאות); הבדלים בסביבה החברתית (תחושת קהילתיוּת, מועדונים חברתיים), והבדלים בסביבה הבנויה (קיום פארקים/ שטחים ירוקים). זמינוּת נמוכה יותר של משאבים אלה יכולה להשפיע על תפקודים קוגניטיביים, ולהוביל לסגנון חיים פחות פעיל ובריא, לדוגמה, התושבים יבצעו פחות פעילות גופנית. רמת הפעילות החברתית שלהם עשויה להיות נמוכה יותר, והם עשויים לחוות רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון. כל הגורמים הללו עלולים להגביר את הירידה הקוגניטיבית או את הסיכון לדמנציה.
סיכום
כעת אתם יודעים עד כמה חשוב עבורנו לטפל במוח, כדי לשמור עד כמה שניתן על בריאותו בתהליך ההזדקנות. ישנם כמה דברים שביכולתנו לעשות כדי לשמור על בריאות המוח, למשל לעסוק יותר בפעילות גופנית; לשמור על הסקרנות; ללמוד דברים חדשים בכל יום ולקיים קשרים חברתיים רבים. אולם, כפי שראינו במאמר זה, גם סביבות המחיה ממלאות תפקיד מַפְתֵּחַ! אנו יודעים כי שיפור סביבות המחיה יכול לסייע לנו בקידום הזדקנות בריאה. באפשרותנו לשמור על בריאות השכונות שבהן אנו גרים על ידי כך שננקוט בצעדים להפחתת זיהום האוויר ולפיתוח יותר שטחים ירוקים זמינים. זאת במיוחד בשכונות שבהן רמות גבוהות יותר של עוני.
כדי להבין במלואו את תפקידן של סביבות מחיה בהזדקנות המוח, עָלֵינוּ לערוך מחקרים נוספים. במאמר זה דַּנּוּ רק בסביבות המחיה שלנו, אך לעיתים קרובות אנו גם מבקרים במקומות שונים מִדֵּי יום. ישנם מדענים המביאים בחשבון את הניידות הזו, וחוקרים את הסביבות של המקומות שבהם אנו מבקרים, כמו בית הספר או מקום העבודה. כמו כן, מחקר גורמים נוספים שעשויים להשפיע על הזדקנות המוח יסייע לנו להבין את התמונה הַשְּׁלֵמָה. לדוגמה, מדענים חוקרים דברים כמו השְׁפעת מזג האוויר ושינויי האקלים על בריאות המוח.
לסיום, אומנם במאמר זה התמקדנו בהזדקנות המוח, אך גם הסביבה עשויה להשפיע על התפתחות המוח מהגילים הצעירים ביותר, ואפילו לפני הלידה! לכן, אף פעם לא מוקדם מִדַּי לספֵּר לאנשים על בריאות המוח, וכיצד לשמור עליה!
מילון מונחים
הזדקנות המוח (Brain Aging): ↑ שינויים בבריאות המוח המתרחשים כשאנו מזדקנים.
תפקודים קוֹגְנִיטִיבִיּים (Cognitive Functions): ↑ יכולות מוחיות המאפשרות לנו לתקשר; לתפוס את סביבתנו; להתרכז; לזכור אירועים ולצבור יֶדַע.
ירידה קוֹגְנִיטִיבִית (Cognitive Decline): ↑ הידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים לאורך זמן.
דֶּמֶנְצְיָה (Dementia): ↑ מחלה המאופיינת בירידה קוגניטיבית שחומרתה עלולה להשפיע על הרגלי היומיום.
אֶפִּידֶמְיוֹלוֹגְיָה (Epidemiology): ↑ מדע החוקר את תדירותן של מחלות בקֵרֶב קבוצה מסוימת של אנשים, ואת הסיבות להתרחשותן.
גורם סיכון (Risk Factor): ↑ דבר המגביר את הסיכון לפתֵּח מחלה.
חלקיקי חומר (Particulate Matter): ↑ תערובת של חלקיקים זעירים וטיפות נוזל קטנות באוויר.
ביצועים קוגניטיביים (Cognitive Performance): ↑ מדידה של תפקוד קוגניטיבי בזמן נתון.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
תודות
המחבּרים מודים ל-Margaux Letellier שאיירה את האיורים במאמר זה.
הצהרת כלי בינה מלאכותית
טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.
הערות שוליים
1. ↑שטחים ירוקים עירוניים ובריאות. קופנהגן: ארגון הבריאות העולמי, המשרד האזורי האירופאי, 2016.
מקורות
[1] ↑ Weuve, J., Bennett, E. E., Ranker, L., Gianattasio, K. Z., Pedde, M., Adar, S. D., et al. 2021. Exposure to air pollution in relation to risk of dementia and related outcomes: an updated systematic review of the epidemiological literature. Environ. Health Perspect. 129:096001. doi: 10.1289/EHP8716
[2] ↑ Mortamais, M., Gutierrez, L.-A., de Hoogh, K., Chen, J., Vienneau, D., Carrière, I., et al. 2021. Long-term exposure to ambient air pollution and risk of dementia: results of the prospective three-city study. Environ. Int. 148:106376. doi: 10.1016/j.envint.2020.106376
[3] ↑ Besser, L. 2021. Outdoor green space exposure and brain health measures related to Alzheimer’s disease: a rapid review. BMJ Open. 11:e043456. doi: 10.1136/bmjopen-2020-043456
[4] ↑ Wu, Y.-T., Prina, A. M., and Brayne, C. 2015. The association between community environment and cognitive function: a systematic review. Soc. Psychiatry Psychiatr. Epidemiol. 50:351–62. doi: 10.1007/s00127-014-0945-6