Frontiers for Young Minds

Frontiers for Young Minds
תפריט
תגלית חדשה פורסם: 25 בינואר, 2019

האם כסף יכול לקנות לכם מוח טוב יותר? מה אתם חושבים?

תַקצִיר

הדברים שאתם עושים וחווים בסביבה שבה אתם גדלים כילדים יכולים להשפיע על הדרך שבה המוח שלכם מתפתח ופועל במהלך חייכם. המוחות שלנו משתנים כשאנו רוכשים כישורים וזיכרונות חדשים, אפילו כשאנו מבוגרים. בגילאי הילדוּת והנערוּת המוחות שלנו הם כמו ספוגים שסופגים את הדברים שאנו לומדים, רואים, אוכלים ועושים בקצב מהיר בהרבה מאשר בהמשך החיים. אם כילדים תבלו את כל הזמן שלכם בחוסר עשייה, המוח שלכם לא יקבל הוראות כיצד לחווט את עצמו כשתגדלו. לכן חשוב שתתנו למוח שלכם הזדמנות לחוות פעילויות חדשות כמו ספורט, אומנות ומוזיקה, ללמוד דברים חדשים דרך קריאת ספרים או הליכה למוזיאונים, ולרכוש חברים חדשים שאיתם תלמדו ותשחקו. אינכם זקוקים להרבה כסף כדי לבצע את רוב הפעילויות האלה, אז קומו מהספה והתחילו לאמן את המוח שלכם!

דמיינו שהמשפחה שלכם הייתה מקבלת מיליון דולר. כיצד החיים שלכם היו משתנים? היכן הייתם גרים? מה הייתם עושים? מה אתם והמשפחה שלכם הייתם קונים? כעת, דמיינו כיצד החיים שלכם היו נראים אם למשפחה שלכם לא היה הרבה כסף. עד כמה החיים של ילדים עם הרבה כסף שונים מהחיים של ילדים עם פחות כסף? לא רק שסוג הבית שבו הילד גר וסוג האוכל שהוא אוכל היו שונים, אלא שאפילו הפעילויות והתחביבים היומיומיים היו ככל הנראה שונים עבור ילד שיש לו הרבה כסף לעומת ילד שאין לו הרבה כסף. ברחבי בעולם, ישנן מדינות רבות שיש להן הרבה כסף, ומדינות שאין להן הרבה כסף. אפילו בתוך מדינות, כמו בארצות הברית, ישנם הבדלים גדולים בסוג העבודות שיש לאנשים וכמה כסף הם מסוגלים להרוויח, מה שיכול להשפיע על המיקום שבו הם גרים ועל החוויות שהם חווים על בסיס יומיומי. מדענים שחוקרים את המוח יודעים כי הדברים שילדים עושים וחווים יכולים להשפיע על המוחות של ילדים, ושחוויות רבות אשר יכולות לסייע למוח של ילד לפעול ולגדול בצורה טובה יותר הן חינמיות לחלוטין (ראו איור 1).

איור 1 - משמאל מוצגת תמונה של ”בנק מוחי“ שמופקד אליו כסף דרך החריץ.
  • איור 1 - משמאל מוצגת תמונה של ”בנק מוחי“ שמופקד אליו כסף דרך החריץ.
  • הכסף מייצג את סוגי החוויות שאנו מספקים למוחות שלנו. מימין ישנה תמונה של מוח דמיוני עם כל מיני סוגים של מילים ותמונות אשר ממחישות את סוגי הדברים שיכולים לעצב את האופן שבו המוחות שלנו מתפתחים. על חלק מהדברים שמשנים את המוחות שלנו אין לנו שליטה, כמו הורמונים שמשפיעים על הגוף שלנו בשלבי ההתפתחות המינית (שהם שונים בין בנים לבנות) והגֶּנים שאנו יורשים מההורים שלנו. אולם ישנם כמה דברים שאנו יכולים לשלוט עליהם שגם הם מעצבים את הדרך שבה המוחות שלנו גדלים, כמו סוגי המזון שאנו בוחרים לאכול, הפעילויות שאנו בוחרים לעשות כולל ספורט, מוזיקה ובילוי זמן בבית הספר, עם חברים ועם משפחה (איורים מקוריים ואומנות גרפית באדיבות Elizabeth Sowell ו-James Jackson Crowell).

במאמר זה אנו מדבּרים על ממצאים ממאמר שפורסם לאחרונה, אשר מראה כי הגודל של פני השטח של המוח הוא גדול יותר אצל ילדים שהמשפחות שלהם מרוויחות הרבה כסף מאשר אצל ילדים שהמשפחות שלהם מרוויחות פחות כסף [1]. חקרנו יותר מ-1,000 ילדים ובני נוער רגילים בגילאים 20-3 באמצעות שימוש בשיטה שנקראת דימות תהודה מגנטית (MRI – Magnetic Resonance Imaging). בשיטה זו משתמשים במגנט גדול בצורת דוֹנאט (סופגנייה, עיגול עם חור במרכזו) כדי ליצור תמונות מפורטות של החלק הפנימי של הגוף, ואפשר להשתמש ב-MRI כדי להסתכל לתוך המוח ולמדוד את צורתו ואת גודלו. אנו משתמשים גם במשחקי מחשב מיוחדים אשר מְשַׁמשים כמבחנים שמודדים את יכולות החשיבה של הילדים. מצאנו שבממוצע פני השטח של המוח הם קטנים בערך ב-6% אצל ילדים שהמשפחות שלהם מרוויחות $25,000 או פחות בשנה, בהשוואה לילדים שהמשפחות שלהם מרוויחות $150,000 או יותר בשנה (ראו את הקו הכחול באיור 2A) [1].

איור 2 - כל נקודה שחורה מייצגת אדם אחד מכל אחד מהמחקרים שלנו, וכל אחד מהאנשים האלה עבר סריקת מוח באמצעות דימות תהודה מגנטית.
  • איור 2 - כל נקודה שחורה מייצגת אדם אחד מכל אחד מהמחקרים שלנו, וכל אחד מהאנשים האלה עבר סריקת מוח באמצעות דימות תהודה מגנטית.
  • הסתכלות על התבנית הכוללת של כל הנקודות בכל גרף מספרת לנו על הקשרים שבין שתי פיסות מידע אשר קשורות לכל בן אדם. A. הקשר שבין הכנסתה של משפחה בדולרים לשנה וגודל פני השטח של בערך 1,000 ילדים ובני נוער בגילאים 20-3. בגרף הזה כל נקודה מצביעה על הקשר שבין ההכנסה המשפחתית של אותו הילד (ציר X בגרף) וגודל פני השטח של המוח של אותו הילד (ציר Y בגרף). B. הקשר שבין הגיל והעובי הקורטיקלי בחלק במוח שמתפתח מהר במהלך שנות הילדוּת והנעורים אצל בערך 100 אנשים בגילאי 7 עד 60. בגרף הזה כל נקודה מצביעה על הקשר שבין הגיל של האדם (ציר X בגרף) והעובי הקורטיקלי של אותו האדם (ציר Y בגרף). הקווים הכחולים בכל אחד מהגרפים מראים כיצד שינויים מהירים יותר מתרחשים בקצה התחתון של הכנסה משפחתית שנתית (בגרף A) ובגילאים צעירים יותר (בגרף B), והקווים האדומים בכל אחד מהגרפים מראים כיצד שינויים איטיים יותר מתרחשים ברמות הכנסה גבוהות יותר ב-A, או בגילאים מבוגרים יותר ב-B. גרף A לקוּח ממאמרם של Noble ואחרים [1], וגרף B לקוּח ממאמרם של Sowell ואחרים [2].

ילדים שהמשפחות שלהם מרוויחות יותר כסף מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחנים שמודדים יכולות חשיבה ויכולות קבלת החלטות, והגודל הגדול יותר של פני השטח של המוח שלהם מסייע לנו להבין את התצפית הזו. דבר חשוב נוסף שמצאנו הוא כי חֵלֶק מהילדים שמגיעים ממשפחות עם הכנסה נמוכה יותר הם בעלי מוחות שגודלם זהה לזה של ילדים ממשפחות בעלוֹת הכי הרבה כסף. באופן דומה, חלק מהילדים שמגיעים ממשפחות בעלוֹת ההכנסה הגבוהה ביותר הם בעלי מוחות שגודלם זהה לזה של ילדים ממשפחות בעלוֹת ההכנסה הנמוכה ביותר. מדוע זה המצב? אמנם איננו יודעים זאת בוודאות, אך עושה רושם שכמות הכסף הכוללת היא פחות חשובה מאשר הבחירה באלה דברים להשקיע את הכסף. כלומר, סוג החוויות שילדים חווים, כמו למשל הפעילויות שבהן הם לוקחים חלק והמאכלים שהם בוחרים לאכול, עשוי להיות בסיכומו של דבר חשוב יותר מאשר כמות הכסף שיש למשפחות שלהם. במחקר הזה לא הסתכלנו על האופן שבו משפחות מוציאות את הכסף שלהן, אולם זהו תחום מעניין עבור מחקר עתידי.

הממצאים מהמחקר החדש הזה הם חשובים, ומוסיפים לידע שלנו על האופן שבו מוחות צעירים מתפתחים. בפרט, הממצאים האלה מְסַפרים לנו משהו על מה שקורה במוח כשהוא גדֵל ויוצר חיבורים חדשים בין תאים במהלך שנות הילדות והנעורים. בעוד שהמוחות שלנו תמיד משתנים במהלך הזמן, כל כישור חדש או זיכרון חדש שאנו רוכשים משנים את המוח שלנו, אפילו כשאנו מבוגרים בהרבה (למשל בני 40 או 50, ואפילו 80!). חלק מהמחקרים שהשתמשו ב-MRI הראו שינויים במוחות של מבוגרים אחרי שהם רכשו כישורים חדשים, כמו למשל ג’אגלינג [3]. כאשר אנו חוקרים חיות, כמו למשל עכברושים ואפילו קופים, אנו יכולים לשלוט בצורה טובה יותר על הסביבה שלהן מאשר במקרה של בני אדם. המחקרים שבוצעו על החיות האלה הראו כי המוח מתפתח בצורה שונה אצל חיות אשר גדלות בסביבה בעלת דברים חדשים ומעניינים שהן יכולות לעשות, כמו למשל לשחק עם צעצועים או לרוץ על גלגלים מסתובבים, בהשוואה לחיות שאין להן גישה לסוג כזה של חוויות [4]. חיות שיש בסביבתן הרבה מה לעשות לומדות דברים חדשים טוב יותר מאשר חיות שגודלו בסביבות ”משעממות“ שלא כללו הרבה צעצועים, פעילות פיזית ותקשורת חברתית. מדוע זה חשוב לנו בני האדם? מאחר שזה אומר לנו כי לסביבה שבה אנו גדלים (ולדברים שאנו בוחרים לעשות ולא לעשות) יש השפעה גדולה על האופן שבו המוח שלנו מתפתח. אף על פי שאף פעם לא מאוחר מדי לשנות את המוחות שלנו באמצעות למידה של דברים חדשים, המוחות שלנו משתנים ומתפתחים הרבה יותר מהר במהלך שנות הילדות והנעורים מאשר בשלבים מאוחרים יותר בחיים (ראו איור 2B). לכן מה שאנו עושים עם המוח והגוף שלנו כילדים ונערים עשוי להשפיע משמעותית על האופן שבו המוחות שלנו מתפתחים ועל אופן פעולתם בשנות הבגרות שלנו.

אתם עשויים לתהות ”מה קורה למוח כאשר אנו חווים חוויות מעניינות?“ משהו ודאי משתנה שם בתאים המיוחדים שמרכיבים את המוח. בעוד שהמוח הוא מורכב מאוד, הרשו לנו לדמוֹת אותו לחיבורים החשמליים שיש לכם בבית. נדרשת העברה של חשמל כדי להפעיל את האורות ומכשירי החשמל בביתכם, בדיוק כפי שדרושה אנרגיה מהמזון שאנו אוכלים כדי לשמור על הקשרים במוח שלנו חיים ופעילים. זה היה בזבזני ובלתי הגיוני אם כל אור וכל מכשיר חשמלי בבית שלנו היו פועלים כל הזמן. אנו עשויים לרצות להשתמש במכשירי החשמל כשאנו צריכים אותם, אולם במשך הזמן חלקם הופך לחסר תועלת ולעיתים גם לכזה שלא משתלם להפעיל או לשמור בבית. דמיינו שהמשפחה שלכם הייתה שומרת מכונת כתיבה חשמלית דלוקה ומחוברת לחשמל כל הזמן, אפילו לאחר שמחשבים הפכו להיות הכלי היעיל ביותר להקלדה של טקסט ולהדפסתו. זה היה די טיפשי ומקור לבזבוז, הן של מקום הן של חשמל, שהם משאבים יקרי ערך. אותו הדבר נכון גם לגבי המוח. אתם זקוקים לכישורים שונים (שמקוּדדים על-ידי תאי העצב והקשרים שביניהם) בגיל 4 לעומת בגיל 20. אתם עשויים להזדקק לחלק מתאי העצב והקשרים שהיו לכם כשהייתם בני 4 כדי שיעזרו לכם ללמוד דברים חדשים כשאתם גדלים (כמו למשל אלה שיסייעו לכם ללמוד כיצד לנהוג במכונית), אולם אין זה הגיוני לשמור את כל תאי העצב ”מחוברים לחשמל“ עבור מטלות פשוטות שכבר למדתם לבצע בגיל 4, כמו למשל ללכת ולדבר. המוח שלכם עושה את כל זה באמצעות גידול של תאים וקשרים רבּים יותר מאשר שתצטרכו בפועל כשתגדלו. בחלוף הזמן, בעודכם לומדים דברים חדשים המוח שלכם מסיר או ”מנתק“ את הקשרים שאינם נמצאים בשימוש או שאינם נדרשים יותר, ומחזֵּק את הקשרים שתצטרכו בהמשך חייכם.

כפי שאתם יכולים לראות באיור 2B (הקו הכחול בגרף), כשאנו מודדים את העובי של קליפת המוח מתברר שהיא מצטמצמת במהלך שנות הנערוּת ובכניסה אל שנות הבגרוּת, כאשר קשרים בלתי מנוצלים מתפרקים ואזורים אחרים במוח שלנו ממלאים את החלל שהתפנה בתוך הגולגולת שלנו, תוך שיפור אופן הפעולה ומהירות הפעולה של הקשרים שבהם אנו כן משתמשים. לכן זה הגיוני שנעזור למוחות שלנו לקבוע אלה תאי עצב וקשרים צריך לשמור ”מחוברים לחשמל“ לעומת אלה קשרים ”לנתק מהחשמל“ ולתת להם להתפרק, בהתבסס על מה שאנו חווים בסביבה שלנו. אם אתם רוצים ללמוד עוד על האופן שבו המוח שלנו מתפתח, קראו את המאמר ”בניית כבישים בעיר המוחית שלכם“ ב-(Building the Roads in the City of Your Brain) Frontiers for Young Minds [5].

כעת, עם המידע החדש הזה, קחו רגע ושאלו את עצמכם: ”מה אני עושה, או מה אינני עושה כדי לִבְנות את המוח שלי?“. חשבו על הפעילויות היומיומיות שלכם, על ההרגלים שלכם ובאיזה אופן הם עשויים לעזור למוח שלכם לגדול. לדוגמה, כמו חיות שמסוגלות לבצע פעילות פיזית בריצה על גלגל מסתובב, לילדים ולבני נוער שעושים פעילות גופנית, כמו ריצה או שחייה, יש היפוקמפוס גדול יותר – חלק במוח שהוא משמעותי עבור למידה וזיכרון. באופן לא מפתיע, נמצא כי פעילות ואימון גופניים מקלים על למידה של כמה מטלות ממוחשבות [6] ועל למידה של מידע חדש מסוגים שונים [6]. לכן ישיבה על הספה וצפייה בסדרה מצוירת במרבית הזמן הפנוי שלכם עשויה שלא להיות הבחירה החכמה ביותר עבור בניית המוח המוצלח ביותר!

תקשורת חברתית, ובפרט הנאה משותפת עם אנשים אחרים, היא חשובה עבור התפתחות המוחות שלנו. אולי אתם והחברים שלכם תרצו לבנות מִבְנים בלגו, לשחק עם תלבושות, להכין יצירות אומנות ועבודות מלאכת יד שונות, או להתחרוֹת אחד עם השני בספורט או במשחקי לוח. כל זה נכלל במה שנקרא ”משחק חברתי“. סוג זה של פעילות אינו כולל רק הנאה ומִשחקים, הוא חשוב מאוד גם לבריאות המוח ולהתפתחותו. מחקרים על בעלי חיים הראו כי משחק חברתי משנה את הכמות של כימיקלים מסוימים במוח, באופן שגורם למוח להיות חזק ובריא יותר בשלב מאוחר יותר בחיים [7]. באותו האופן גם אצל אנשים משחק חברתי התברר כמסייע לילדים ללמוד דברים חדשים ביתר קלות במהלך חייהם. ילדים רוכשים הרבה כישורים של ביקורת מחשבתית וחברתית כשהם משחקים עם חבריהם. הכישורים האלה כוללים את היכולת לפתור בעיות, לדבּר באופן ברור ולהבין מה אנשים אחרים אומרים, כמו גם כישורים משופרים של קריאה ומתמטיקה. חשבו על זה – אתם משחקים עם חבריכם וגם מאמנים את המוח שלכם להצליח! אולם כיצד כמות הכסף שיש למשפחה משפיעה על משחק חברתי? מחקרים מצאו כי לילדים ממשפחות עם מעט כסף יש פחות זמן פנוי, פחות מקומות ציבוריים לשחק בהם בבטחה ופחות פעילויות יצירתיות בבית הספר ובבית בהשוואה לילדים ממשפחות עשירות יותר [8]. אם כן, ברור שמשחק חברתי בטוח בבית הספר ובבית הוא חשוב עבור כל הילדים והמוחות המתפתחים שלהם, ללא קשר לשאלה אם יש להם הרבה כסף להוציא או שאין להם הרבה כסף.

כתבנו את המאמר הזה מאחר שרצינו שילדים ידעו כי המוחות שלהם צריכים לחוות הרבה דברים שונים כדי לגדול ולהתפתח בצורה המיטבית, ושכסף אינו בהכרח נדרש עבור פיתוח המוח. בעוד שאיננו יודעים בדיוק מדוע התפתחות מוחית וכסף קשורים זה לזה, אנו כן יודעים שהמוחות שלנו מתפתחים עם הזמן, ושהם ממשיכים להשתנות כשאנו לומדים דברים חדשים, אפילו בגיל מבוגר. השינויים הגדולים והמהירים אשר מתרחשים במוח שלנו במהלך שנות הילדות והנעורים הופכים את המוחות שלנו להיות פתוחים מאוד לרכישת כישורים חדשים, כך שחשוב מאוד ”להזין“ את המוחות שלנו בחוויות טובות כשיש לנו הזדמנות לעשות זאת בשנות הגדילה וההתפתחות. נוסף על פעילות גופנית ומשחק חברתי, אתם עשויים ליהנות מעשיית דברים רבים נוספים שסביר שיסייעו לבניית המוח שלכם, כמו למשל נגינה על כלי מוזיקה, ציור או למידת שפה נוספת. כמובן שעשויות להיות פעילויות יומיומיות שאתם אוהבים לעשות יותר מאחרות. ייתכן שיש לכם מקצועות מועדפים בבית הספר, ומקצועות אחרים שאתם פחות אוהבים או שהם קשים יותר עבורכם. אולם לְמִידה של דברים חדשים, אפילו אם הם קשים, היא הכרחית עבור בניית המוח שלכם. המסר שאנו רוצים שתיקחו אתכם הוא שבעוד שכמוּת הכסף שיש למשפחה שלכם קשורה לגודל של פני השטח של המוח שלכם, לכל מה שאתם עושים (עם או בלי שימוש בכסף) יש השפעה על האופן שבו המוח שלכם גדל ומתפתח.

מילון מונחים

עובי קורטיקלי (Cortical thickness): זוהי מידה של המוח אשר מְשַׁקפת את העובי של השכבות החיצוניות ביותר של המוח. קליפת המוח (Cortex) היא המקום שבו חיים כל תאי המוח (נוירונים) והיכן שמתרחשת החשיבה. כל התאים בקליפת המוח מחוברים על-ידי ”חוטים“ שנקראים אקסונים (Axons).

מקורות (References): המקורות הם מאמרים קודמים שנכתבו, אשר מכילים פרטים נוספים הקשורים בניסויים המדעיים שבוצעו ושמוזכרים במאמר הנוכחי.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Noble, K. G., Houston, S. M., Brito, N. H., Bartsch, H., Kan, E., Kuperman, J. M., et al. 2015. Family income, parental education and brain structure in children and adolescents. Nat. Neurosci. 18(5):773–8. doi: 10.1038/nn.3983

[2] Sowell, E. R., Peterson, B. S., Thompson, P. M., Welcome, S. E., Henkenius, A. L., and Toga, A. W. 2003. Mapping cortical change across the human life span. Nat. Neurosci. 6(3):309–15. doi: 10.1038/nn1008

[3] Scholz, J., Klein, M. C., Behrens, T. E., and Johansen-Berg, H. 2009. Training induces changes in white-matter architecture. [Research Support, Non-U.S. Gov't]. Nat. Neurosci. 12(11):1370–1. doi: 10.1038/nn.2412

[4] Diamond, M. C. 2001. Response of the brain to enrichment. An. Acad. Bras. Cienc. 73(2):211–20. doi: 10.1590/S0001-37652001000200006

[5] Simmonds, D., Goldberg, M., and Luna, B. 2014. Building the roads in the city of your brain. Front. Young Minds 2:17. doi: 10.3389/frym.2014.00017

[6] Herting, M. M., and Nagel, B. J. 2012. Aerobic fitness relates to learning on a virtual Morris Water Task and hippocampal volume in adolescents. [Research Support, N.I.H., Extramural Research Support, Non-U.S. Gov't]. Behav. Brain Res. 233(2):517–25. doi: 10.1016/j.bbr.2012.05.012

[7] Vanderschuren, L. J., Niesink, R. J., and Van Ree, J. M. 1997. The neurobiology of social play behavior in rats. [Research Support, Non-U.S. Gov't Review]. Neurosci. Biobehav. Rev. 21(3):309–26. doi: 10.1016/S0149-7634(96)00020-6

[8] Milteer, R. M., Ginsburg, K. R, and Council on Communications and Media; Committee on Psychosocial Aspects of Child and Family Health. 2012. The importance of play in promoting healthy child development and maintaining strong parent-child bond: focus on children in poverty. Pediatrics 129(1):e204–13. doi: 10.1542/peds.2011-2953