תַקצִיר
לַבְקָנוּת בחיות היא מצב שבו עוֹרוֹ של בעל חיים, נוצותיו או פרוותו בהירים יותר בצבעם מאלה של בעלי חיים אחרים בני אותו המין. במאמר זה נציג מקרה מיוחד במינו של לבקנות מושלמת של אַייל מסוג מָזָאמָה אדומה, ביערות הגשם של האמזוֹנס בברזיל. פרט זה, אשר אותו כינינו ’חיית פלא’, חי בתוך אזור שימור באחד האזורים הכי מבוֹרָאִים (כלומר, שבהם כורתים יערות), באמזונס של ברזיל. הישרדות האַייל הלבקן מסוג מזאמה אדומה בטבע, עשויה להיות קשורה לעובדה שהוא כה נדיר! ייתכן שהטורפים העיקריים שלו, פּוּמוֹת ויגוּאָרים, מכירים רק איילֵי מזאמה אדומה, לכן אולי לא מעניין אותם לאכול אחד לָבָן. המאמר שלנו מבקש להציג עד כמה חשוב לעקוב אחר המִּגוון של הזנים השונים, ולשמֵּר בתי גידול אשר תומכים במִּגוון הזנים באזורים המצויים תחת איוּם, כמו האמזונס של ברזיל.
מהי לבקנות?
האם אי פעם ראיתם חיה לבנה לגמרי מזן שבדרך כלל אינו לָבָן, כמו דוב (לא דוב קוטב), ציפור או נחש? החיה הזו, אשר כולה לבנה, מכונה חיה לבקנית. לַבְקָנוּת היא מצב המתבטא באובדן הפִּיגְמֶנְט (צִבְעָן – הצבע הטבעי) של העיניים; הקשׂקשׂים; השיער; הנוצות או העור. לבקנות מלאה היא מחסור מוחלט בפיגמנטציה. כתוצאה ממנה, העור חיוור, הַפַּרְוָה לבנה והעיניים אדומות-ורודות [1]. לאנשים שצבע עורם אינו לבן, ולְחיות בעלוֹת צבע, יש כמויות גדולות של פיגמנט בשם מֶלָנִין, בעוד שלְחיות בהירות ולאנשים בהירים יש פחות ממנו. חלק מהחיות ומהאנשים הם נשׂאים של מוּטציה גנטית המשפיעה על ייצור המלנין, מה שמשליך על צבע גופם והופך אותם לבקנים. ישנן הרבה חיות לבקניות, בכלל זה נחשים; עטלפים; טַפִּירים (סוג יונק שחי באמריקה ובאזורים הטרופיים של אסיה, דומה במראהו לחזיר); ג’ירפות; טווסים ועוד ]איור.[1 עם זה קשה לִצפות בחיות לבקניות בטבע.
- איור 1 - לבקנות בקרב חיות.
- לחיות לבקניות יש מוטציה גנטית החוסמת את ייצור המלנין – הצִּבען (פיגמנט) שמַקְנֶה צבע לעור; לפרווה; לנוצות ולעיניים. (A) נחש קוֹבְּרָה. (B) ווֹלַבִּי. (C) דַּרְבָּן. קרדיט לתמונות: (A) Vassil, CC0, via Wikimedia Commons. https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Naja__kaouthia__albino__Gen%C3%A8ve__24102014__2.jpg (B) Apdency, CC0, via Wikimedia Commons. https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Albino__Bennett%27s__wallaby__with__joey__in__pouch.jpg and (C) j.r.s, CC0, via Wikimedia Commons. https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Hystrix__cristata__albino.jpg.
חלק מהמדענים סבורים כי ניתן לזהוֹת בקלות חיות לבקניות בג’ונגל, דבר שיחשוף אותן לטורפים אשר צדים אותן [2, 3]. נוסף על כך ראייתן של החיות הלבקניות אינה טובה, מה שעשוי להקשות עליהן למצוא מזון או לחמוק מאיוּמים. בשל צבעו החיוור של עורן הן רגישוֹת יותר לכוויות שמש, ולכן אינן יכולות לחפש מזון ובני זוג במקומות החשופים לאור השמש [4].
האַייל הלבקן ביערות האמזונס
צוות המחקר שלנו היה הראשון להבחין באַייל לבקן מזן המזאמה האדומה בלב יערות האמזונס. התרגשנו מאוד לגלות את החיה הנדירה הזו, וחששנו שהיא מצויה בסכנה. יָגוּאָרִים אוהבים לטרוף איילים מזן מזאמה אדומה, ואַייל לבן ובוהק, כמו בקסם בספרים מסדרת הארי פוטר המכונה פַּטְרוֹנוּס (מֵעֵין הילה דמוית בעל חיים המגינה על הקוסם וסביבתו), עשוי למשוך תשומת לב רבה. האַייל הלבקן ה’קסום’ שלנו מתחבא באזור לשימור הממוקם באחד האזורים המבוֹרָאִים ביותר (כלומר, שבהם כורתים יערות), בג’ונגל האמזונס של ברזיל (איור 2). אזור שימור זה מֵגֵן על חיות רבות כגון פֶּקָארִים (בעל חיים שחי בדרום אמריקה, דומה במראהו לחזיר); דובי נְמָלִים; פּוּמוֹת; יגוּארים ואיילים. אנו מכנים את האזור הזה ’אתר מיוחד’.
- איור 2 - ’אתר מיוחד’ ביערות האמזונס.
- (A) את המקום ביערות האמזונס בברזיל (Brazilian Amazon forest) שבו אנו מסתירים את המצלמות כדי לצלם בהיחבא את החיות המתגוררות בו, אנו מכנים ’אתר מיוחד’ (Special site). (B) חיישׁני אינפרה-אדום (Infra-red sensor) של מצלמות שביל (יוסבר להלן) שאותן אנו ממקמים ביער, מצלמים את החיות או מסריטים אותן כאשר הן עוברות מול המצלמה.
איך מצאנו אַייל לבקן מזן מָזָאמָה אדומה?
חיפוש אחר חיות ביערות עבותים יכול להיות הרפתקה אדירה. נדרשנו לתצפת על חיות-בר בלי להפריען, כך שיוכלו להיות עצמן בג’ונגל. רצינו לגלות אלה סוגי חיות מצויים באזור; מה הן אוכלות; איך הן מתחבאות מפני טורפים וכיצד הן צדות את הַטֶּרֶף שלהן. לצורך כך צילמנו בסתר תמונות של כל החיות שעברו מול המצלמות החבויות שלנו, המכונות מצלמות שביל. מצלמת השביל מצוידת בחיישׁני אינפרה-אדום המזהים את נוֹכחוּת החיות ואת תזוזתן. בכל פעם שחיה עוברת לפני המצלמה, החיישן מפעיל את המצלמה, אשר מצלמת תמונות או מסריטה סרטון (איור 2). כדי לראות את החיות הפוקדות את חלקת היער הזו, הִטְמַנּוּ מצלמות שביל בין העצים במשך 60 יום במהלך העונה היבֵשה, ושוב במהלך עונת הגשמים. מיקמנו 10 מצלמות לאורך שני שבילים ארוכים בני 5 קילומטרים כל אחד, בתוך יערות השפֵלה שבאגן האמזונס. המצלמות פעלו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, במהלך כל תקופת הצילום. אַייל המזאמה האדומה הוא זן נפוץ באמזונס; בתקופת הצילום השגנו לפחות 80 תמונות של איילֵי מזאמה אדומה, כמו גם של יונקים רבים אחרים.
אַייל לבקן מזן מזאמה אדומה: חיית הפלא שלנו
איילֵי מזאמה אדומה הם שקטים, ובדרך כלל חיים לבדם עם קרוביהם או עם בני הזוג שלהם במהלך עונת הרבייה. רוב חלקי גופם הם בצבע חום-אדמדם, אך צוואריהם ופניהם אפורים בדרך כלל. החלקים הפנימיים של איבריהם וזנבותיהם לבנים, כמו גם אזור הלחיים, קצה הלסת והקצוות הפנימיים של אוזניהם. רגליהם האחוריות שחורות מצידן האחורי, וצבען בצידן הקדמי נע בין שחור בהיר יותר לשחור כהה (איור 3A).
- איור 3 - אַיילים מסוג מזאמה אדומה שצולמו במצלמות השביל שלנו.
- (A) לאַייל מסוג מזאמה אדומה שצבעוֹ רגיל יש פּרוָוה אדומה (red fur); עור חום (brown skin); רגליים שחורות, וכן אוזניים וחוטם בצבע חום בהיר (colored ears and snout). (B) ל’חיית הפלא’ הלבקנית יש פּרוָוה לבנה (white fur); עור, אוזניים וחוטם חיוורים (pale skin,colorless ears and snout), ועיניים אדומות.
האַייל הלבקן שאיתרנו הוא זָכָר צעיר בעל גוף לבן – בכלל זה הרגליים האחוריות, הרגליים הקדמיות, ושני צידי הזנב (איור 3B). חוטמו והצד האחורי של אוזניו לבנים, ויש לו עיניים אדומות – מאפיין מובהק של חיות לבקניות. נראה שתנועותיו ופעילותו רגילות, ועל עורו אין סימני קְרָב כגון צלקות או פציעות.
להיות אַייל לבקן באמזונס: היתרונות והחסרונות
מה שגילינו היה מרשים, כיוון שמעולם לפני כן לא נצפה בברזיל אַייל מזן מזאמה אדומה שכולו לבקן. מחשבתנו הראשונה הייתה שהיצור הקסום והיפה הזה עשוי להימצא בסכנה. ייתכן שאיילים לבקנים לא נצפו בעבר משום שהם כל כך בולטים בעיני הטורפים, עד שאינם יכולים לשרוד עד לבגרותם. זאת כיוון שהטורפים עלולים לצוד חיות ייחודיות אלה ברגע שהם מבחינים בהן [5]. אפשרות נוספת היא שאיילי המזאמה האדומה הלבקנים הם כה נדירים, עד שסקרי מחקר מעולם לא הצליחו לְאַתְּרָם. איננו יודעים בדיוק מדוע איילים לבקנים מסוג מזאמה אדומה לא נצפו בעבר.
עם זה כיוון שהאַייל מזן זה אשר איתרנו שׂרד עד לבגרותו, ייתכן שיש דווקא ערך מוסף מסוים בלבקנות. השוני עשוי לספֵּק יתרון אם בית הגידול מכיל מספר גבוה של חיות טֶרֶף. ייתכן כי ככל שחיית טרף שונה יותר מאחרות, כך היא מוגנת יותר [6]. אולי הטורפים העיקריים של אַייל המזאמה האדומה – פומות ויגוארים – רגילים רק לאיילֵי מזאמה אדומה בעלי צבע, כך שאינם מתעניינים באַייל לבן. חִשבו למשל על ילדים שאוהבים לאכול אבטיחים. אם הם רואים על המדף במרכּוֹל אבטיח צהוב (שגם הוא מוטציה גנטית), סביר להניח שיימנעו ממנו בְּשֶׁל צבעו הייחודי; יכול להיות שהם אפילו לא יודעים כי ישנם אבטיחים כאלה. אך אם האבטיח הצהוב הוא המזון היחיד בנמצא, הילדים עשויים לנסותו, על אף שהוא נראה מוזר. באופן דומה, ייתכן שישנוֹ יתרון בלהיות אַייל לבקן מזן מזאמה אדומה, באתר שיש בו חיות טרף בצבע רגיל [7].
באזורי שימור כמו ’האתר המיוחד’ שלנו ישנם עצים רבים; יונקים קטנים; אוכלי-עשב בינוניים, ציפורים וכן טורפים גדולים. כל האורגניזמים הללו שומרים על האיזון בג’ונגל. בֵּרוּא יערות, זיהום או שׂרפת יערות גורמים לְחיות למות או לנסות לברוח, ומפירים את האיזון העדין שקיים בטבע. אם אַייל לבקן זה, מזן המזאמה האדומה, חי באזור קטן ומבורָא שבו לטורפיו אין אפשרויות רבות למזון, אזי הוא מצוי בעמדת נחיתוּת, וסביר להניח שייאכל ברגע שטורף יבחין בו.
אות של תקווה
נסכם ונאמר שכיום, הצמחייה הסבוכה בסביבת ’האתר המיוחד’ שלנו ביערות האמזונס מסייעת לאַייל הלבקן, מגינה עליו מפני השְֹׁפעות מזיקות של קרינת השמש וּמְספקת לו מִגוון אפשרויות למזון. הסבר נוסף להישרדותו הוא המספר הגבוה של פרטים מאוכלוסיית איילים נוספת ביערות האמזונס – המזאמה החומה האמזונית. המספר הרב של איילים מזן זה מפחית את הסבירוּת למפגש בין טורפים לאַייל הלבקן. ישנם גם זנים רבים של חיות אחרות המשמשים טרף לטורפי האיילים. שֶׁפַע של טרף מַקְנֶה לחיה לבקנית ’הזדמנות’ לא להיבחר על ידי טורפים, מה שמעניק לה יתרון בהישרדות. אם חיות טרף אחרות לא היו זמינוֹת, הסיכון של היצור המופלא הזה להיאכל על ידי טורפים היה עולה. נוכחותו של אַייל לבקן בוגר ב’אתר המיוחד’ שלנו ביערות האמזונס עשויה להצביע על כך שמִגוון גדול של טרף הוא גורם חשוב עבור שימור המִּגוון הרחב של הזן. בכלל זה גם של פרטים בעלי מאפיינים גנטיים נדירים כמו לבקנות.
מילון מונחים
לבקנוּת (Albinism): ↑ מצבים גנטיים המתאפיינים בנוכחוּת מעטה או חסרה של הפיגמנט מֶלָנִין (רְאוּ להלן במילון המונחים) בעור, בשיער ו/או בעיניים.
פּיגמנטציה (Pigmentation): ↑ צביעה. העור מקבל את צבעו מפיגמנט (צִבְעָן) שנקרא מלנין (רְאוּ להלן במילון המונחים).
מֶלָנִין (Melanin): ↑ תאים מיוחדים בעור האחראים לצִבעו – ככל שהעור כהה יותר הוא מכיל יותר מלנין. ככל שהוא בהיר יותר, עד כדי לבן, יש בו פחות מלנין.
מוטציה גנטית (Genetic Mutation): ↑ שינוי בגֶּן מסוים שגורם למוּטציוֹת המובילות למצבים מיוחדים כמו לבקנות, או במקרים קיצוניים, לבעיות בריאותיות חמוּרוֹת.
מצלמת שביל (Camera Trap): ↑ ציוד המכיל בתוכו מצלמה שמצלמת תמונות באופן אוטומטי כאשר החיישׁנים שלה מזהים נוכחוּת של חיה.
בֵּרוּא יערות (Deforestation): ↑ פינוי שטחֵי היערות על ידי כריתת עצים.
מגוון (Diversity): ↑ מספר הזנים השונים החיים במקום מסוים.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
הצהרת כלי בינה מלאכותית
טקסט חלופי הנלווה לאיורים במאמר זה נוצר על ידי פרונטירז בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונעשו מאמצים על מנת להבטיח את דיוקו, כולל בדיקה על ידי כותבי המאמר כאשר הדבר התאפשר. אם ברצונכם לדווח על בעיה, אנו צרו איתנו קשר.
מאמר המקור
↑ Ribeiro, R., and de Siqueira-Silva, D. H. 2020. First report of complete albinism in mazama Americana (Erxleben, 1777) in the biological reserve of tapirapé, oriental amazon, Brazil. Acta Sci. Biol. Sci. 42:1–7. doi: 10.4025/actascibiolsci.v42i1.46734
מקורות
[1] ↑ Summers, C. G. 2009. Albinism: classification, clinical characteristics, and recent findings. Optom. Vis. Sci. 86:659–62. doi: 10.1097/OPX.0b013e3181a5254c
[2] ↑ Acevedo, J., Aguayo-Lobo, A., and Torres, D. 2009. Albino Weddell seal at Cape Shirreff, Livingston Island, Antarctica. Polar. Biol. 32:1239–43. doi: 10.1007/s00300-009-0680-8
[3] ↑ Uieda, W. 2000. A review of complete albinism in bats with five new cases from Brazil. Acta Chiropterol. 2:97–105.
[4] ↑ Grønskov, K., Ek, J., and Brondum-Nielsen, K. 2007. Oculocutaneous albinism. Orphanet J. Rare Dis. 2:43. doi: 10.1186/1750-1172-2-43
[5] ↑ Greenwood, J. J. D. 1985. Frequency-dependent selection by seed-predators. Oikos 44:195. doi: 10.2307/3544062
[6] ↑ Clarke, B. 1962. Natural selection in mixed populations of two polymorphic snails. Heredity (Edinb) 17:319–45. doi: 10.1038/hdy.1962.35
[7] ↑ Ribeiro, R., and de Siqueira-Silva, D. H. 2020. First report of complete albinism in mazama Americana (Erxleben, 1777) in the biological reserve of tapirapé, oriental amazon, Brazil. Acta Sci. Biol. Sci. 42:1–7. doi: 10.4025/actascibiolsci.v42i1.46734