תַקצִיר
האם אי פעם תהיתם כמה מינים קיימים בעולם? המונח 'מִגוון ביולוגי' מתייחס לכל הצמחים והחיות השונים בכדור הארץ, ואלה חשובים ביותר לרווחתנו. כל אורגניזם ממלא תפקיד משלו בסביבה, ומערכות אקולוגיות בריאוֹת תלויות במגוון ביולוגי עשיר. לדוגמה, אורגניזמים זעירים דמויי-צמחים, שחיים באוקיינוס, אחראים על מַרבּית החמצן שאנו נושמים. מַנְגְּרוֹבִים, שהם עצים ושיחים הגדלים במֵי ים לאורך חופים, כמו גם שוניות אלמוגים, משמשים בית עבור מינים רבים של דגים נפלאים, ומגינים על החופים שלנו מפני סערות. הים האדום, שהוא שלוחה של האוקיינוס ההודי, הוא אחד הַיַּמִּים בעלי המגוון הביולוגי העשיר ביותר בעולם. זהו ביתם הייחודי של מגוון מינים, שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם. מדענים העריכו כי בים האדום ישנם בערך 29 מינֵי כרישים; 17 מינֵי לווייתנים ודולפינים; 5 מינים של צבי ים; 1,078 מינֵי דגים; 359 מינים של אלמוגי אבן ומינים נוספים רבים של חסרי חוליות. נוסף על אלה, תארו לכם כמה מיקרואורגניזמים זעירים ישנם שאיננו יכולים לראות!
הים האדום והמגוון הביולוגי הייחודי שבו
הים האדום הוא גוף מים גדול שמפריד בין היבשות אפריקה ואסיה. הוא מחובר לים התיכון באמצעות תעלת סוּאֶץ המלאכותית, ולאוקיינוס ההודי דרך פֶּתַח צר מאוד במפרץ עָדֶן, שנקרא בַּאבּ אלְמַנְדֶבּ (בעברית: 'שַׁעַר הָקִּינָה', איור 1). הים האדום הֵחֵל להיווצר בעקבות שילוב של אירועים: תזוזת הלוחות הַטֶּקְטוֹנִיּים האפריקאים והערבים, ושינוי בגובה פני הים במהלך עידן קרח משמעותי, שהתרחש לפני כ-30 מיליון שנים. ים זה הפך רדוּד ומבודד, ובסופו של דבר תנועת החיות והצמחים ממנו לאוקיינוס ההודי נעשתה מוגבלת. בשונה מימים רבים אחרים, הים האדום אינו מקבל מים מִנְּהרות ומנחלים, לכן מימיו מלוחים מאוד. למעשה, זהו אחד הימים המלוחים ביותר על פני כדור הארץ! הוא גם חמים מאוד, כיוון שהאקלים באזור זה בעולם חם ביותר, ושְׁטוּף שמש. התנאים באוקיינוס ההודי השכן שונים מאוד מהתנאים בים האדום, ולכן מינים שהגיעו לים האדום נאלצו לעבור תהליכי הסתגלות מסוימים כדי שיוכלו לחיות בו [1]. זו הסיבה לכך שהים האדום מתייחד במינים רבים שניתן למצוא רק בו, ולא בשום מקום אחר בעולם!
- איור 1 - מפה של הים האדום ומאפייניו הגיאוגרפיים הבולטים ביותר.
- המפה מ-Stemen Design, תחת רישיון שימוש חופשי של 3.0. Data על ידי OpenStreetMap, תחת רישיון זכויות יוצרים מסוג CC BY SA.
- Suez canal – תעלת סואץ
- Gulf of Suez – מפרץ סואץ
- Gulf of Aqaba – מפרץ עקבּה
- Arabian Peninsula – חצי-האי עֲרָב
- Africa – אפריקה
- Red sea – הים האדום
- Bab-el-Mandeb – באב אלמנדב
- Gulf of Aden – מפרץ עָדֶן.
במקום שבו האוקיינוס והיבשה נפגשים
בדיוק כשם שישנם יערות על היבשה, ישנם גם עצים ושיחים הגדלים במים המלוחים ליד החוף, במקומות חמים כמו הים האדום. הם נקראים 'יערות מַנְגְּרוֹב', ולהם חשיבוּת רבה כיוון שהם מגינים על החוף מפני גלים גדולים, וכן משמשים בית עבור חיות רבות. עצי המנגרוב שונים מסוגי עצים אחרים, כיוון שעברו תהליכי הסתגלות מיוחדים המאפשרים להם לחיות בים. שורשיהם מכילים נקבוּביוֹת רבות המסייעות להם לנשום – הדבר חשוב מאוד כיוון שהם חיים בסביבה הַדַּלָּה בחמצן. לעצים אלה מגוון דרכים להֲסָרַת עודפי מלח (איור 2A). ישנם מינים של עצי מנגרוב שיכולים להיפטר מיוֹתר מ-%90 מהמלח שהם סופגים ממֵי הים! בים גדלים גם צמחים נוספים. עשבי ים גדלים מתחת למים, ומְספקים מחסה ומזון ליצורים כמו צבי ים ופָּרוֹת ים. עשבי ים גם ממלאים תפקיד משמעותי בהגנה על החוף מפני שְׁחִיקָה, כיוון שהעלים שלהם מרככים את כוחם של הגלים, ומסייעים ללכוד משקעים כמו חול או בוץ.
- איור 2 - המגוון הביולוגי בים האדום.
- (A) הפרשׁת מלח תחת עלה מנגרוב. (B) מערכת אקולוגית של שונית אלמוגים. (C) אלמוג המוח. (D) כוכב ים 'כֶּתֶר הקוצים'. (E) חסילוֹן. (F) ספוג ים. (G) צדפת ענק. (H) תוּכּינוֹן חלוד. (I) כריש לווייתני. (J) צוֹרָנִיּוֹת – סוג של פְּלַנְקְטוֹן. (קרדיטים לתמונות: A: Peripitus, Wikimedia commons; B–D: Marcelle Muniz Barreto; E,F,H: Morgan Benett-Smith; G: Susann Rossbach; I: Royale Hardenstine; J: (Francisco Aparicio.
עולם של שוניות אלמוגים, והחיים העשירים המתקיימים בהן
שוניות אלמוגים (איור 2B) הן מערכות אקולוגיות מיוחדות מאוד, שניתן למצוא רק באזורים מסוימים בעולם. פחות מאחוז אחד מהאוקיינוסים בעולם מכוסה בשוניות אלמוגים! אחת ממערכות שוניות האלמוגים הארוכות ביותר בעולם נמצאת בים האדום, והיא משתרעת על פני כמעט 2,000 ק"מ מִכּל צד [2]. שוניות אלמוגים מכילות בעיקר אלמוגים, שהם למעשה מושבות של חיות מזעריות, אשר נקראות פּוֹלִיפִּים. לצד שושנות הים והמדוּזוֹת, האלמוגים משתייכים לקבוצה של אורגניזמים המכונה צוֹרְבָנִים. ישנם סוגים רבים של אלמוגים, ובאופן כללי ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות: אלמוגי אבן ואלמוגים רכים. כפי ששמותיהם מְרַמְּזִים, לאלמוגי אבן יש שלד קשה, בעוד שלאלמוגים הרכים אין שלד כזה. אלמוגים יכולים להופיע במגוון צורות וצבעים! עם האלמוגים המצויים בשפע בים האדום נמנה גם 'אלמוג המוח', שהוא סוג של אלמוג אבן (איור 2C). האם תוכלו להבין מהאיור מדוע זכה לַשֵּׁם הזה?
בשוניות האלמוגים מתגוררים יצורים ימיים רבים נוספים החשובים לשמירה על האיזון בין קהילות השונית. כל חיה ממלאה תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של השונית. רבות מהחיות הללו משתייכות לקבוצת חסרי החוליות, כלומר אין להן עמוד שׁדרה, או שלד פנימי. קְווּצֵי-העוֹר, למשל, חיים על קרקעית הים ואינם יכולים לשחות (איור 2D). ודאי ראיתם אותם – כוכבי ים; קיפודי ים; מלפפוני ים; חבצלות ים ונחשוני ים. כל החיות האלה מכוסות קוצים זעירים שמגינים עליהן מפני טורפים, אך מה שמעניין אפילו יותר הוא שהן מתאפיינות בסִימֶטְרִיָּה מעגלית. המשמעות היא שאפשר לְחַלֵּק את גופן לחלקים שווים, כמו לחתוך פיצה לחתיכות שוות! קווצי-העור מגינים על השונית בכך שהם אוכלים אַצּוֹת ומונעים מהן לגדול על השונית, שכּן גדילת אצות עלולה לחסום את אור השמש וכך להזיק לאלמוגים. כמו כן, ישנם קווצי-עור שמתחפרים בתוך החול. כאשר הם זזים, הם מסייעים להגביר את כמות החמצן במִשקעים, מה שמאפשר לאורגניזמים אחרים לִחְיוֹת שָׁם.
בשונית האלמוגים של הים האדום אפשר גם למצוא סרטנאים (איור 2E). האם ראיתם אי פעם סרטנים, חסילוֹנים או לוֹבְּסְטֶרים? אלה הן חיות בעלוֹת שלד חיצוני, שהוא מֵעֵין שִׁריוֹן הַמֵּגֵן על גוף החיה ותומך בו. דוגמה נחמדה לסרטנאים שניתן למצוא בשונית האלמוגים היא 'חסילוֹן האקדח'. לחסילונים אלה צְבָתוֹת גדולות, האחת גדולה יותר מהשנייה, שבאמצעותן הם מייצרים צליל נקישה. אם תצללו עם שְׁנוֹרְקֶל בים האדום, ודאי תשמעו זאת! חסילוני האקדח משתמשים בתנועת הַצְּבָתוֹת כדי להמם את הַטֶּרֶף שלהם.
כמה מהחיות המדליקות ביותר המצויות בשפע בשונית האלמוגים של הים האדום משתייכות לקבוצת הספוֹגיים – ספוֹגי הים. אלה הן חיות פשוטות מאוד אשר נצמדות למקום אחד בשונית ומבלות שָׁם את כל חייהן. גופן מלא נקבוּביוֹת – פתחים קטנים שדרכם הן מסננות חלקיקי מזון וחמצן מתוך המים. לספוגי הים מגוון רחב של צורות וצבעים. כיוון שלרבים מהם יש צורת צינור חלול, הם משמשים בית מצוין עבור חיות קטנטנות, כמו חסילונים, תולעים ודגים (איור 2F). ניתן לראות דגים רבים יְשֵׁנִים בתוך הספוֹגים בלילה!
חיות כמו חלזונות ים; שבלולי ים; מינים שונים של צדפות ומוּלים, תמנונים ודְיוֹנוּנים, משתייכות כולן לקבוצת הָרַכִּיכוֹת. הגוף שלהן אומנם רך, אך צדפות מים מתוקים, למשל, מגדלות שִׁריוֹן קשה כדי להגן על עצמן. בשונית האלמוגים של הים האדום תוכלו לִצְפּוֹת ברכיכה מפורסמת: צדפת הענק (איור 2G). קל מאוד לזהוֹת אותה, הודות לרִקְמה בצבע כחול מבהיק, המציצה מבעד לחלקי השִּׁריוֹן. צדפות אלה מקיימות מערכת יחסים סִימְבְּיוֹטִית עם אצות זעירות שמייצרות אנרגיה מפוטוסינתזה (תהליך שבו צמחים ירוקים מפיקים אנרגיה מאור השמש), ומעבירות אותה לצדפה. הודות לאנרגיה הנוספת הזו, צדפות הענק יכולות להתפתח לממדים גדולים יותר מאשר צדפות אחרות. דוגמה נחמדה נוספת היא 'התמנון החקיין', שיכול לשנות את צבעו כדי להיטמע בסביבה, ולהתיז דְּיוֹ כדי להסיח את דעתם של טורפים. תמנונים אלה יכולים אפילו להצמיח מחדש את זרועותיהם אם הם מאבדים אותן!
בשונה מחסרי החוליות, לדגים יש שלד פנימי ועמוד שִׁדרה – הם בעלי חוליות. לדגים יש גם זימים, אשר מאפשרים להם להשיג חמצן מהמים. כל הדגים לסוגיהם חשובים לבריאותה של שונית האלמוגים, כיוון שלכל אחד מהם תפקיד אחר. אוכלי צמחים מהים האדום, כמו תֻּכִּינוּנִיִּים (איור 2H), ודגים נתחנים (בתרניים), אוכלים סוגים שונים של אצות ובדרך זו עוזרים לְרַסֵּן אותן, כך שלא יצמחו על האלמוגים ויזיקו להם. אוכלי בשר, כמו דַּקָּרים או כרישים, שומרים על האיזון בקֶרֶב אוכלוסיות של דגים קטנים ושל אורגניזמים אחרים.
מגדול לקטן
שוניות האלמוגים מכילות רק חלק מהמגוון הביולוגי של הים האדום. יצורים ימיים רבים חיים בים הפתוח, מצמחים מיקרוסקופיים ועד לחַיות גדולות מאוד. כרישים, למשל, הם בין בעלי החוליות הקדומים ביותר בכדור הארץ. מדענים סבורים כי הכרישים הראשונים הופיעו לפני יותר מ-400 מיליון שנים! בים האדום חיים 29 מינים ידועים של כרישים [3]. אחד מהם הוא הכָּרִישׁ הלִוְיְתָנִי (איור 2I). זהו הדג הגדול בעולם, ואורכו עשוי להגיע עד כמעט 20 מטר – גדול יותר מאוטובוס [4]! גופם של דגים אלה מלא בנקודות, שיוצרות דוגמה ייחודית לכל כריש.
בים האדום ניתן למצוא גם יונקים ימיים, כמו לווייתנים ודולפינים. הם משתייכים לקבוצה שנקראת לִוְויְיתָנָאים, שאותה ניתן לְחַלֵּק לשתי קבוצות: לווייתני מְזִיפוֹת, אשר משתמשים בזיפים שבפיותיהם כדי לסנן טֶרֶף מתוך המים, ולווייתני שיניים, אשר משתמשים בשיניהם כדי לתפוס את טַרְפָּם. בים האדום יש כ-17 מינֵי לווייתנאים [5]. חיות אלה יכולות להשתמש באִכּוּן הֵד (אֶקוֹלוֹקַצְיָה) – הן עושות שימוש בגלי קול חוזרים כדי לְמַפּוֹת את סביבתן, מה שמאפשר להן לְאַתֵּר טֶרֶף וטוֹרפים כאחד, ולנוע במרחב. זיהום רעש שמקורו בתעבורת ספינות או בתעשיית הנפט עלול להיות מסוכן עבור הלווייתנאים, כיוון שהוא עלול להשפיע על יכולתם להתמצא במרחב באמצעות תְּהוּדָה.
מה לגבי האורגניזמים שאין ביכולתנו לראות? האוקיינוס מלא באורגניזמים כל כך זעירים, עד שצריך מיקרוסקופ כדי לראותם. הם נקראים פְּלַנְקְטוֹן, והם מגוונים מאוד ורבים מאוד במספרם. ישנם אלפים מהם בכפית בודדת של מֵי-ים! פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן הוא סוג של פלנקטון שמבצע פוטוסינתזה. הוא חיוני עבור כל החיים בים, כי הוא הבסיס של מַאֲרַג המזון הימי. פיטופלנקטון גם אחראים על חלק גדול מהחמצן שאנו נושמים. זוֹאוֹפְּלַנְקְטוֹן אף הם חיות זעירות שחיות את כל חייהן בתור פלנקטון (איור 2J), או בתור זחלים, שהם שלבים מוקדמים של חיות אחרות גדולות יותר, כמו סרטנאים, צדפות ודגים. זואופלנקטון מְבצעים את הנדידה היוֹמית הגדולה ביותר בכדור הארץ: במהלך היום הם נמצאים במים העמוקים, מוגנים מפני טורפים ועודפי אור שמש, ובלילה הם עולים לפני השטח, שם הם ניזונים מפיטופלנקטון.
מה ביכולתנו לעשות כדי להגן על הים האדום ועל אוקיינוסים בכלל?
כפי שניתן לראות, הים האדום שוקק חיים. ריבוי המינים הוא תכונה חשובה מאוד, כיוון שהיא מסייעת למערכת האקולוגית לעמוד בפני טלטלות באופן טוב יותר, ולהתאושש מהן במהירוּת רבה יותר. כפי שלמדתם, לכל מין בים האדום ישנם תפקידים ייחודיים לו. המשמעות היא שאנו זקוקים לכמה שיותר מינים כדי לשמור על בריאוּת הים האדום ועל בריאוּתם של יַמִּים ואוקיינוסים אחרים! לכן, חיוני שנכיר את המינים הללו טוב יותר ונגן עליהם, כדי להבטיח את רווחתם ושלומם של מערכות אקולוגיות ושל אנשים גם יחד.
ישנם כמה דברים שתוכלו לעשות כדי לסייע לים האדום, ולאוקיינוסים שלנו בכלל. אחד מהם הוא להפחית את השימוש בפלסטיק חד-פעמי. זיהום הפלסטיק בים מהווה בעיה חמורה עבור החיות המתגוררות בים. הן עשויות לחשוב בטעות שהפלסטיק הוא מזון ולאכול אותו, או להסתבך בו. דבר נוסף שתוכלו לעשות הוא לבקש מהמבוגרים בחייכם לקנות מזון מהים, שאותו מְגדלים או דָּגִים באופן בר-קיימא. לְשֵׁם כך צריך פשוט לבדוק תוויות אקולוגיות ואישורים אקולוגיים! האם אפשר לסמוך על עזרתכם?
מילון מונחים
הסתגלות (Adaptations): ↑ מאפיינים מיוחדים של אורגניזם שעוזרים לו לשרוד בסביבתו.
שחיקה (Erosion): ↑ התהליך שבו כוחות טבע כמו רוח או זרמי מים גוֹרעים אדמה, אבן ומשקעים.
מערכת אקולוגית (Ecosystem): ↑ קהילה של אורגניזמים רבים ושונים שחיים יחד, ביחסי גומלין עם הסביבה הפיזית שלהם.
חסרי חוליות (Invertebrates): ↑ חיות שאין להן עמוד שדרה או שלד פנימי.
שלד חיצוני (Exoskeletons): ↑ שלד שנמצא מחוץ לגופם של חסרי חוליות מסוימים, המספק להם תמיכה והגנה.
מערכת יחסים סימביוטית (Symbiotic): ↑ מערכת יחסים קרובה ששני אורגניזמים מפיקים ממנה תועלת.
איכון הד (Echolocation): ↑ טכניקה שבה משתמשות חיות מסוימות, כמו דולפינים ועטלפים, כדי לנווט בסביבתן. הן מפיקות גלי קול ומאזינות להדי הצלילים האלה כדי לזהוֹת חפצים שקרובים אליהן.
מארג מזון (Food Web): ↑ יחסי האנרגיה בין אורגניזמים, כלומר, מי אוכל את מי במערכת אקולוגית.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ DiBattista, J. D., Howard Choat, J., Gaither, M. R., Hobbs, J. P. A., Lozano-Cortés, D. F., Myers, R. F., et al. 2016. On the origin of endemic species in the Red Sea. J. Biogeogr. 43:13–30. doi: 10.1111/jbi.12631
[2] ↑ Berumen, M. L., Hoey, A. S., Bass, W. H., Bouwmeester, J., Catania, D., Cochran, J. E. M., et al. 2013. The status of coral reef ecology research in the Red Sea. Coral Reefs 32:737–48. doi: 10.1007/s00338-013-1055-8
[3] ↑ Spaet, J. L. Y. 2019. “Red sea sharks—biology, fisheries and conservation,” in Oceanographic and Biological Aspects of the Red Sea, eds N. M. A. Rasul and I. C. F. Stewart (Cham: Springer International Publishing). p. 267–80.
[4] ↑ Borrell, A., Aguilar, A., Gazo, M., Kumarran, R. P., and Cardona, L. 2011. Stable isotope profiles in whale shark (Rhincodon typus) suggest segregation and dissimilarities in the diet depending on sex and size. Environ. Biol. Fishes 92:559–67. doi: 10.1007/s10641-011-9879-y
[5] ↑ Costa, M., Fumagalli, M., and Cesario, A. 2019. “Review of Cetaceans in the Red Sea,” in Oceanographic and Biological Aspects of the Red Sea, eds N. M. A. Rasul and I. C. F. Stewart (Cham: Springer International Publishing). p. 281–303.