סְטְרֶס ו-grooming אצל פרימטים

הפְּרִימָטִים הם קבוצת חיות שכוללת קופי אדם, קופים ולֶמוּרים (איור 1). בני אדם נמנים עם סדרת הפרימטים – אנחנו אחד מההוֹמִינִידִיים, לצד שִׁימְפַּנְזִים, קופי בּוֹנוֹבּוֹ (שימפנזה ננסי), גּוֹרִילוֹת ואוֹרַנְגְּאוּטָנִים. מדענים למדו רבות על מה שגורם לנו להיות אנושיים באמצעות חקירת ההתנהגות של מִינֵי פרימטים אחרים. בפרט, מחקרים על קרובי המשפחה הפרימטים שלנו סייעו לנו להבין את החשיבוּת שבלהיוֹת נחמדים לאחרים.

עבודתנו בתחום זה התמקדה בָמקוֹק בַּרְבָּרִי – מין קוף שבטבע חי בהרי מרוקו ואלג'יריה שבצפון אפריקה. אוכלוסייה מוכרת נוספת של קוף ממין זה נמצאת בצוק גיברלטר שבחצי האי הָאִיבֶּרִי, באירופה. בָּחַנּוּ התנהגות שידועה בתור, במסגרתה חיה אחת מטפלת בזהירות בפרווה של חיה אחרת מאותה הקבוצה, ומנקה אותה. זוהי התנהגות שכיחה מאוד בקרב פרימטים חברתיים [1]. במקור חשבו שמטרתה הבלבדית של grooming הייתה להסיר לכלוך, קרציות וטפילים אחרים מהפרווה, אך התחוור כי פעילוּת זו כוללת הרבה יותר מכך. חיות שחוות grooming נתרמות לא רק על ידי שירותי הניקוי שהן מקבלות, אלא גם מכך שפעילות זו מרגיעה מאוד, וגורמת להן להרגיש טוב [2]!

רְאָיוֹת מכמה סוגי קופים שונים מלמדות כי חוויה של grooming מאיטה את קצב הלב [3]; מפחיתה את רמות ההורמונים שקשורים בסְטְרֶס (דַּחַק) [4] ומובילה לשחרור כימיקלים שגורמים לתחושות טובות ונקראים אֶנְדוֹרְפִינֵי בֵּטָא [5]. המשמעות של כל ההשפעות המרגיעות האלה היא שחוויית grooming עבור הקופים, מְשׁוּלָה לְקַבָּלַת עיסוי (איור 2). בשל ההנאה שהקופים חשים כשהם חווים ,grooming נראה שההתנהגות הזו היא סוג של מטבּע חברתי שיכול להיסחר בין קופים עבור הטבות עתידיות. לדוגמה, grooming יכולה להיסחר עבור תמיכה במאבקים–אם קוף אחד עושה grooming לקוף אחר, וזה שעשה את ה-grooming מעורב במאבק מאוחר יותר, יש סבירוּת רבּה יותר שהקוף שקיבל את ה-grooming יסייע לו [6]. זהו מקרה טיפוסי של אַלְטְרוּאִיזְם הדדי, בדמות ''אם תגרד את הגב שלי, אני אגרד את שלך''.

Grooming – טוב לתת כמו לקבל?

החלטנו להסתכל על grooming בצורה חדשה, כדי לברר אם גם נתינת grooming היא מרגיעה [7]. עבדנו עם אוכלוסייה של קופי מקוק ברברי בגיברלטר, וביקשנו למדוד את רמות הַסְּטְרֶס של קופים שצפינו בהם עושים grooming. המטרה הייתה לברר אם קופי המקוק הברברי שביצעו יותר grooming היו רגועים יותר כתוצאה מכך. כדי לעשות זאת, השתמשנו בשיטות שלא עירבו תפיסה של הקופים, כמו למשל איסוף דגימות דם מהם, מאחר שזה כמובן יכול היה לגרום להם לחוות סטרס.

אם כן, מה שעשינו היה לאסוף מהקופים דגימות צואה. אומנם זה עשוי להיראות כמו דבר מוזר לבצע, אך דגימות צואה יכולות לספק לנו תובנות על מה שהקופים מרגישים. כשקופים נמצאים בסטרס, גופם משחרר הורמונים שנקראים גלוּקוֹקוֹרטיקוֹאידים. לאחר שהגלוקוקורטיקואידים ממלאים את ייעודם, הם מפורקים על ידי הכבד וחלק ממה שנשאר– הנקרא מֶטָבּוֹלִיטִים – יוצא החוצה בצואה. באמצעות איסוף דגימות צואה ושימוש בתהליכים כימיים מגניבים למדידת הריכוז של הורמוני הסטרס, מדענים יכולים לדעת אֵילוּ קופים מצויים בסטרס, ואֵילוּ רגועים.

סך הכול, אספנו בין שלוש לשש דגימות מכל אחת מ-12 קופות מקוֹק בוגרות. מדדנו גם כמה זמן כל חיה בילתה בפעילות של קבלת grooming ומתן grooming. ראוי לציין כי גם קופים זכרים מבצעים grooming, אך הרבה פחות מנקבות, לכן החלטנו לא לחקור זכרים. כאשר הנתונים על grooming ועל רמות מטבוליט הגלוקוקורטיקואיד נותחו, נמצא משהו מפתיע מאוד: כמות מטבוליט הגלוקוקורטיקואיד לא הייתה קשורה לזמן שהושקע בקבלת grooming, אלא בזמן שהושקע בנתינת grooming. המשמעות היא כי לקוֹפוֹת שעשו יותר grooming לקופות אחרות, היו רמות סטרס נמוכות יותר. עבור המין הזה, נדמה שטוב יותר להעניק מאשר לקבל! ממצא חשוב אחר היה שגם מספר השותפים ל-grooming היה בעל חשיבוּת. מצאנו כי אצל קופות שהעניקו grooming למספר גדול יותר של קופות אחרות, נמצאו אפילו רמות נמוכות יותר של המטבוליטים האלה. במילים אחרות, הן חוו פחות סטרס.

אם כן, מה עשוי להיות ההסבר לכך? אנו סבורים שעל ידי ביצוע הרבה grooming, והפצת ה-grooming בקרב רבּים מחברי קבוצתם, קופי מקוק ברברי בונים רשת נרחבת של תומכים פוטנציאליים. זה אומר שכשקוף מקוק נכנס למצב מלחיץ, הוא יכול לסמוך על כך שייתמך על ידי החברים שהעניק להם grooming קודם לכן. המשמעות היא שבאופן ממוצע קופי מקוק ברברי שבונים קבוצה של בני ברית פוטנציאליים, רגועים יותר מקופים שאינם עושים זאת.

התנהגות ידידותית היא מידבקת

רצינו לדעת מה קרה לקופות המקוק הברברי שרק צפו בקופות אחרות שהעניקו grooming או קיבלו grooming [8]. הרעיון הזה קיבל השראה ממחקר שבוצע בבני אדם, והראה כי צפייה באנשים אחרים פועלים באופן ידידותי לא רק גורמת לאנשים להרגיש טוב, אלא גם מעודדת אותם להעביר רגשות טובים לאחרים. תופעה זו ידועה בתור הידבקות חזותית חיובית, ונחשבה בעבר כייחודית לבני אדם. ככל הנראה, גם קופים חווים הידבקות חזותית חיובית.

החלטנו להשוות את התנהגותן של נקבות מקוק בשני מצבים: אחרי שצפו בקופות אחרות בתהליך grooming, ואחרי שלא צפו בקופות אחרות חוות grooming. מדדנו סוג מסוים של התנהגות שנקראת displacement behavior. התנהגות כזו כוללת גירוד ו-grooming עצמי – סוג פעילויות שאצל בני אדם מכונות fidgeting (עשויות להתבטא בהתנועעות בעצבנות, או גירוד בראש מתוך מבוכה). ידענו ש-displacement behavior מספקת מדד לרגשות של פרימטים: כשחיות נמצאות במצב מלחיץ, הן מפגינות יותר התנהגות מסוג זה, בעוד שהפחתה בהתנהגות כזו מצביעה על כך שהחיות רגועות.

תוצאות המחקר הזה העלו כי קופות מקוק הפגינו הרבה פחות displacement behavior אחרי שצפו בקופות אחרות מבצעות grooming. נדמה שמרגיע לראות אחרים נרגעים! נוסף על כך בקֶרֶב חיות שצפו בחיות אחרות מבצעות grooming, גברה הסבירוּת שאף הן יבצעו grooming לחיות אחרות מאוחר יותר. אם כן, נראה כי התנהגות ידידותית אכן מידבקת עבור הקופים האלה.

חשוב שנהיה נחמדים זה לזה

בני אדם אינם עושים grooming זה לזה ברחוב או בעבודה במטרה להקטין את מידת הסטרס. עם זה ניתן לראות בהליכה למספרה או בקבלת עיסוי כצורות של grooming. אומנם אנו בהחלט לא מבלים אותה כמות זמן בביצוע grooming כמו קופים, אך שני המחקרים של קופי מקוק ברברי שהצגנו במאמר, יכולים לסייע לנו להבין מדוע, עם כמה יוצאים מן הכלל, אנו נוטים להיות מין ידידותי. במהלך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, גרימת תחושות טובות לאחרים הייתה עשויה להיות מתגמלת בפני עצמה, ואפילו רק צפייה באחרים פועלים בנחמדוּת זה לזה יכול שהובילה לרגשות חיוביים. דבר זה ככל הנראה היה חשוב מאוד במהלך האבולוציה האנושית, ושמר על חברוּתיוּת ועל רצון לסייע לאחרים בחברוֹת שבהן חיו אבותינו הקדומים.

מילון מונחים

פרימטים (Primates): ↑ קבוצת חיות שכוללת לֶמוּרִים, קופים, קופי אדם ובני אדם. הפרימטים הם חלק מקבוצה גדולה יותר – מחלקת היונקים.

הומינידיים (Hominidae): ↑ משפחה המוכרת בשם הרוֹוח 'קופי אדם' (great apes), אשר אינו מדויק כיוון שאינו כולל את בני האדם. עם ההומינידיים נמנים השימפנזים, הגורילות, האורנגאוטנים וכן האדם המודרני.

Grooming: ↑ טיפול בפרווה של חיה אחרת, לא רק לשם ניקוי לכלוך וטפילים, אלא גם כדי לזכּות בטובות הדדיות מאוחר יותר.

אנדורפיני בטא (Beta Endorphins): ↑ כימיקלים בגוף שהם בעלי השפעה הגורמת לכם להרגיש טוב. לדוגמה, התחושה הנפלאה שאתם מרגישים לאחר ביצוע פעילות גופנית נובעת מכימיקלים אלה.

גלוקוקורטיקואידים (Glucocorticoids): ↑ כימיקלים שמשוחררים על ידי הגוף כשקורה משהו מלחיץ.

מטבוליטים (Metabolites): ↑ כאשר גופכם מפרק דברים בתהליך שנקרא מֶטָבּוֹלִיזְם, או חילוף חומרים, התוצרים הנשארים הם מטבוליטים.

הידבקות חזותית חיובית (Positive Visual Contagion): ↑ מצב שבו אתם רואים מישהו מתנהג באופן נחמד, וזה גורם לכם להיות נחמדים לאחרים.

Displacement Behavior: ↑ קבוצה של התנהגויות – כמו גירוד, נגיעה בפנים שלכם או בשיערכם – שבקרב בני אדם מכונה fidgeting.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.