תַקצִיר
האם אתם יודעים מהי הסיבה לכך ששימוש בקרם הגנה הוא יותר מאשר רק כדי למנוע כוויית שמש? נזק לעור שנגרם מהשמש לאורך חיים שלמים עלול להוביל לסוג סרטן העור המסוכן ביותר, שנקרא מֵלָנוֹמָה. מלנומה היא גדילה אבנורמלית של תאים מייצרי פִּיגְמֶנְט בעור, אותם סוגי תאים שמייצרים שׁוּמוֹת. סרטן מסוג זה נדיר בקרב אנשים צעירים, והסיכון לחלות בו גדֵל עם הגיל. מלנומה אצל ילדים נראית ופועלת אחרת מאשר אצל מבוגרים, ולעיתים קרובות האבחון מאתגר עבור רופאים. לאבחון מוקדם נודעת חשיבוּת כיוון שהוא מאפשר להסיר את המלנומה ולטפל בה לפני שתתפשט לאזורים אחרים בגוף. פעולות הגנה שמבוצעות בתקופת הילדוּת, כמו למשל שימוש בקרם הגנה; מניעת חשיפה מוגזמת לשמש ולבישת בגדים מגינים כשנמצאים בחוץ בשמש, מסייעות למנוע התפתחות מלנומה בשלב מאוחר יותר בחיים.
מהי מלנומה?
מלנומה היא סוג של סרטן עור שמתפתח בתאים אשר נקראים מֵלָנוֹצִיטִים–התאים מייצרי הפיגמנט בעור (איור 1A). כששומעים את המילה מלנומה עשויות לעלות לראש שוּמוֹת. הסיבה לכך היא ששומות מורכבות ממלנוציטים, מה שמקנה להן את צבען הכהה (איור 1B). חלק מהאנשים נולדים עם הנקודות האלה, ובמקרים אחרים הן מופיעות על עורם של אנשים במהלך החיים. בדרך כלל, כתמי עור עם פיגמנטים לחלוטין אינם מזיקים. אולם, נזק חוזר לעור מקרני השמש יכול להוביל לאבנורמליוּת במלנוציטים. במרבית הזמן, הגוף יכול לאתר את הנזק ולתקן אותו לפני שמתרחשת גדילה אבנורמלית. אם הגוף לא יכול לתקן את הנזק, המלנוציטים מתחלקים באופן בלתי נשלט (איור 1C), מה שגורם למלנומה. למניעת מלנומה ולטיפול בה בשלב מוקדם נודעת חשיבוּת רבה, מאחר שהיא סוג סרטן העור הקטלני ביותר.
מהם הגורמים למחלה?
האופן שבו מלנומה מתפתחת זהה אצל ילדים ומבוגרים. אם אי פעם נכוויתם מהשמש, כבר חוויתם כיצד ביכולתה להזיק לעור. אך איך השמש קשורה למלנומה? כדי להבין זאת, ראשית נסקור את האופן שבו עור בריא מיוצר. הגוף, לרבּות עורכם, מורכב מאבני בניין שנקראות תאים. כל תא מכיל קוד מסוים, שנקרא דנ''א, אשר מספק הוראות לתפקידים רבים שתאים מבצעים, בכלל זה כיצד לגדול, או באיזו צורה להיות, וכיצד לבצע את עבודות התאים ברקמה או באיבר במטרה לסייע לתפקוד הגוף. כל פיסת דנ' '' צריכה להיות בסדר הנכון, ממש כמו אותיות שנדרשות להופיע בסדר הנכון כדי ליצור מילה בעלת משמעות. לתאים יש דרכים לבצע 'הגהה' לדנ''א כדי לאתר אבנורמליות. אם משהו משתבש בתהליך של בניית הדנ''א, בדיקתו, או תיקון טעויות בקוד, עלול להתפתח סרטן (איור 1C).
המוּטַצְיוֹת הגנטיות הן הצעד הראשון בהיווצרות מלנומה. חלק מהאנשים נולדים עם טעויות בקוד הדנ''א שלהם, בעוד שאצל אחרים מתפתחות טעויות עם הזמן בשל דברים שהם חווים או נחשפים אליהם במהלך חייהם. קרני שמש אולטרה-סגולות רבּות-עוצמה יכולות לחדור לעור ולשנות את הדנ''א ישירות, מה שגורם ליצירת קוד שגוי במלנוציטים. אם מוטציות מתרחשות בחלקי הדנ''א שמקודדים חלבונים אנטי-סרטניים או חלבוני תיקון, אין באפשרות הגוף לתקן את הנזק [1]. מוטציות גם יכולות להפעיל את ''דוושת הגז'' עבור חלוקת תאים, או את ''דוושת הבלמים'' שמסייעת להפסיק חלוקה תאית–כל אחת מהן עשויה להוביל לגדילת תאים אבנורמלית. עבור תאים שמתחלקים באופן תקין, מנגנון אנטי-סרטני מיוחד שנקרא אִינְהִיבִּיצְיַית מגע נכנס לפעולה. באמצעותו התאים מפסיקים להתחלק כשהם באים במגע זה עם זה, ולא נערמים זה על גבי זה. מוטציות שמשפיעות על אינהיביציית המגע עלולות לגרום אף הן לסרטן.
העור מכיל תאים חיסוניים מיוחדים שמאתרים תאים שניזוקו, או תאים קדם-סרטניים, ושולחים להם אות שגורם להם להתפרק, ובסופו של דבר למות. אולם, מלנוציטים נוטים להיות עמידים יותר בפני האות הזה, ולכן תאים שעברו מוטציה לעיתים קרובות אינם מתים כשהתאים החיסוניים מורים להם לעשות זאת [1]. נזק מהשמש גם מקשה על תאים חיסוניים לבצע את עבודתם כראוי, מאחר שאור השמש יכול להזיק לתאים חיסוניים או להתערב בתפקודיהם. הסיכון למלנומה גדֵל אצל ילדים ומבוגרים שנמצאים במצב דיכוי של מערכת החיסון, כלומר שהם תחת השפעתן של תרופות או מחלות שמונעות ממערכת החיסון להגן על הגוף. דיכוי של מערכת החיסון עשוי לסכל את יכולתה של מערכת החיסון להיפטר מתאים קדם-סרטניים או סרטניים.
הגורמים האלה יחד, מנזק לדנ''א ועד לאובדן של מנגנונים אנטי-סרטניים מגינים, מובילים למלנומה. כמו סוגים אחרים של סרטן, כדי שזה יתרחש דרושות ''מכות'' רבות, וזו הסיבה לכך שמלנומה אינה מתפתחת בעקבות כוויית שמש אחת. ה''מכות'' האלה כוללות חשיפה חוזרת לשמש, והיבט תורשתי של היוולדות עם דנ''א אשר נוטה יותר להינזק.
כיצד רופאים יודעים אם נקודה היא מלנומה?
כדי לזכור את המאפיינים שעשויים להעיד על מלנומה אצל מבוגרים, קלינאים משתמשים לעיתים קרובות ברשימת מאפיינים שידועה בתור קריטריון ''ABCDE'' (איור 2). אם ישנהּ נקודה על העור שניכרת לעין מאוד, או שנראית שונה מכל הנקודות האחרות על גופו של אדם, הדבר עלול להעיד על כך שהיא סרטנית. אצל אנשים צעירים, מלנומה יכולה להיראות שונה מאשר אצל מבוגרים, ועשויה שלא תמיד לעקוב אחרי קריטריון ABCDE שגרתי, מה שמקשה על האבחון [2]. אצל ילדים, למלנומות יש סיכוי גדול יותר להיות חסרות פיגמנט; לדמם; לגרום לגבשושיות בולטות; להיראות בצבע אחיד (ורוד או אדום); להיווצר מנקודות חדשות על העור ולהיות בגדלים שונים [3]. מאחר שמלנומה עשויה להיות נוכחת באופן שונה אצל ילדים, לעיתים קרובות מבלבלים אותה עם גידולים לא סרטניים, כמו למשל יבלות.
כאשר רופאים מודאגים מכך שנקודה על העור עלולה להיות מזיקה, הם בוחנים אותה מקרוב, לעיתים באמצעות כלי מגדיל שנקרא דֶּרְמָטוֹסְקוֹפּ. במטרה לאבחן מלנומה, רופאים צריכים להסיר את כל השומה או חלק ממנה כדי לבחון אותה באמצעות מיקרוסקופ, בתהליך שמכונה בִּיוֹפְּסְיָה. על דגימת העור שנלקחת בביופסיה ניתן להשתמש בכימיקלים מיוחדים שצובעים תאים סרטניים. כימיקלים אלה יכולים לסייע לרופאים להחליט אם דגימת העור סרטנית או לא. מאפיינים מסוימים של דגימת ביופסיה מובאים גם הם בחשבון, כמו למשל כמה הגידול עבה וכמה תאים מתחלקים נראים לעין. מלנומות עבות יותר מקושרות עם תוצאות פחות טובות וסיכויי הישרדות נמוכים יותר [4].
גורמי סיכון להתפתחות מלנומה בקרב ילדים
מלנומה של ילדים היא נדירה יחסית. מעריכים כי מבּין מיליון ילדים, 9-1 מאובחנים עם מלנומה מִדֵּי שנה ,[2] והשכיחוּת בקרב ילדים פוחתת [2, 5]. מרבית המלנומות בקרב ילדים מתרחשות ללא גורם ידוע, והסיכון גדֵל עם הגיל. כמו אצל מבוגרים, חשיפה מוגזמת לשמש; שיזוף מכוון וכוויות שמש רבות מהווים גורמי סיכון גם עבור ילדים [2].
נוסף על כך תכונות, תנאים רפואיים ותרופות מסוימים עשויים להגביר את הסיכון של ילדים לחלות במלנומה [2]. ילדים בעלי עור בהיר יותר, שיער בלונדיני או אדום ועיניים כחולות נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במלנומה. לילדים שנכווים מהשמש בקלות, מפתחים נמשים רבים, או משתזפים מעט מאוד, סיכון גבוה יותר ללקות במחלה. אם לאחד ההורים או האחים יש מלנומה, הסיכון לחלות במלנומה גדֵל. מחלות מסוימות שגורמות לילדים להיות רגישים יותר לשמש מגבירות אף הן את הסיכון למלנומה. לבסוף, ילדים שנולדים עם סימני לידה פיגמנטיים גדולים או ענקיים, או שיש להם שומות בכמות רבה, מצויים גם הם בסיכון גבוה לפתח מלנומה [5].
דרכי הטיפול במלנומה בילדים
השרידוּת הכוללת עבור ילדים עם מלנומה מוערכת בכ-93% [5]. התוצאות של מלנומה אצל ילדים טובות יותר מאשר אצל מבוגרים. סטנדרט הזהב של טיפול במלנומה עבור ילדים ומבוגרים הוא ניתוח. הניתוח מְעָרֵב הסרה של גידול עם כמות קטנה של עור תקין המקיף אותו, כדי להבטיח שכל התאים הסרטניים מוּסרים. חשוב לאבחן מלנומה בשלב מוקדם כדי להסיר את הגידול במלואו, ולטפל בסרטן תוך מניעת התפשטותו לאזורים אחרים בגוף. כשסרטן מכל סוג מתפשט לאזורים אחרים בגוף, התופעה נקראת גְּרוּרוֹת. מלנומה נוטה ליצור גרורות בבלוטות הלימפה; בעור הקרוב לגידול; בריאוֹת; במוח; בכבד ובעצמות [4]. כדי להבין מדוע ההתפשטות הזו שלילית, חשבו על מחשב נייד. אם הייתם שופכים כמות קטנה של מים על החלק החיצוני של המחשב, ומנגבים אותו זמן קצר מאוחר יותר, המחשב עדיין היה מתפקד. אם לא הייתם מנגבים את המים, ייתכן שהם היו זולגים אל תוך המחשב וגורמים למקלדת או למסך להפסיק לפעול. לוּ המים היו מתפשטים עמוק אל תוך הכונן הקשיח, ייתכן שהמחשב כבר לא היה נדלק. שפיכת המים הראשונית היא כמו מלנומה שעדיין לא התפשטה, אולם ככל שהיא מתפשטת עוד, כך מתרבּוֹת השלכותיה השליליות.
אם לא ניתן להסיר את המלנומה במלואה, או אם הגידול התפשט, ישנן תרופות זמינוֹת. תרופות שמחזקות את מערכת החיסון מאושרות הן עבור ילדים הן עבור מבוגרים, בעוד שתרופות המכוונות למלנומה עצמה מאושרות בינתיים רק למבוגרים [5]. במקרים של מלנומה גרורתית, תרופות כימותרפיות וקרינה משמשות יחד לטיפול במחלה.
לרוע המזל, לטיפולי מלנומה יש תופעות לוואי. קרינה וכימותרפיה מסייעות להרוג תאים שמתחלקים במהירות, אך חלק מהתאים הבריאים גם מתחלקים מהר, ועלולים להיהרג אף הם על ידי הטיפולים. לעיתים קרובות תופעות הלוואי של כימותרפיה וקרינה כוללות אובדן שיער, עור יבש, שלשול וספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות, מאחר שהַתאים ברקמות האלה גדלים ומתחדשים כל העת. אחת מתופעות הלוואי של אִימוּנוֹתֶרַפְּיָה (טיפול במחלה דוגמת סרטן באמצעות החלשת תגובת המערכת החיסונית נגד מחוללי המחלה, או הגברתה) נקראת בַּהֶקֶת–מצב שבו מערכת החיסון תוקפת מלנוציטים בריאים וגורמת לאובדן של פיגמנט, מה שמוביל לטלאים נטולי צבע בעור. זהו סימן טוב לאנשים שעוברים אימונותרפיה, מאחר שמשמעותו היא כי יש סבירוּת גבוהה יותר שמערכות החיסון שלהם יילחמו כנגד כל מלנומה שהפכה גרורתית.
כיצד ניתן להפחית את הסיכויים להתפתחות מלנומה בקֶרֶב ילדים?
פעולות הגנה שמבוצעות בילדוּת הן היעילות ביותר במניעת מלנומה בשלב מאוחר יותר בחיים, מאחר שסיכון לאורך החיים גובר עקב נזק ממושך או חוזר לעור [1]. שימוש בקרם הגנה; הימנעות מחשיפה מוגזמת לשמש (לרבּות תאי שיזוף בחללים סגורים) ולבישת ביגוד מגן (כובעים, שרוולים ארוכים ומשקפי שמש) כשנמצאים בחוץ בשמש, יכולים לסייע במניעת מלנומה בעתיד. קרינת השמש הכי חזקה היא בין השעות 10 בבוקר ל-14 אחר הצוהריים, ולכן הגבלה של זמן השהייה בחוץ בשעות האלה מועילה [2]. זכרו כי מלנומה של ילדים היא נדירה ביותר, וכי מרבית השומות הן תקינות. הרופאים המטפלים בכם יכולים לבדוק כל נקודה מדאיגה, ובמידת הצורך להפנות אתכם לרופאי עור מומחים שנקראים דֶּרְמָטוֹלוֹגִים, לבדיקה מעמיקה יותר.
הֲבָנַת הבסיס של מלנומה והצורך בהגנה כנגד השמש בשלב מוקדם בחיים היא הדרך המיטבית לשמור על עורכם בריא. כעת תוכלו לסייע בחינוך אנשים אחרים לגבי מלנומה, ובהפחתת סיכוייהם לחלות בה!
מילון מונחים
מלנומה (Melanoma): ↑ סוג של סרטן עור הנובע מחלוקה וגדילה בלתי נשלטות של תאים מייצרי פיגמנט.
מלנוציטים (Melanocytes): ↑ תאי עור המייצרים פיגמנט חום-שחור שנקרא מלנין.
מוטציה (Mutation): ↑ שינוי קבוע ברצף הדנ''א הגורם לכך שהגֶן יכיל קוד שגוי.
אינהיביציית מגע (Contact Inhibition): ↑ מנגנון אנטי-סרטני תקין שמאותת לתאים להספיק להתחלק כשהם במגע זה עם זה, מה שמונע מִתאים לגדול ליותר מעובי של שכבה אחת.
דיכוי מערכת החיסון (Immunosuppression): ↑ מצב שבו מערכת החיסון אינה מתפקדת בעוצמה מספקת כדי להגן על גופנו מפני מחלות. זה יכול להיגרם כתוצאה מתרופות כמו סטרואידים, או עקב מחלות כמו תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס).
דרמטוסקופ (Dermatoscope): ↑ כלי המשמש לבחינת העור מקרוב באמצעות הגדלה ואור.
גרורה (Metastasis): ↑ התפשטות של תאי סרטן מהמיקום המקורי שלהם לחלקים אחרים בגוף.
בהקת (Vitiligo): ↑ מצב עורי שבו מערכת החיסון תוקפת תאים מייצרי פיגמנט, מה שגורם להיווצרות טלאים של עור חסר צבע.
הצהרת ניגוד אינטרסים
JMR היא ממציאה של בקשה לפטנט 62489191# בשם ''אבחון בהקת וטיפול בה'' (''Diagnosis and Treatment of Vitiligo''), אשר מכוונת לאיתור IL-15 ו-TRM עבור הטיפול בבהקת; ושל בקשה לפטנט #15/851,651 בשם ''נוגדנים לא-אנושיים CXCR3 לטיפול בבהקת'' (''Anti-human CXCR3 antibodies for the Treatment of Vitiligo''), אשר מכוונת לאיתור CXCR3 עבור הטיפול בבהקת.
הַמְּחַבֶּרֶת הנותרת מצהירה כי המחקר נערך בהיעדר כל קשר מסחרי או כלכלי שיכול להתפרשׁ כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Gilchrest, B. A., Eller, M. S., Geller, A. C., and Yaar, M. 1999. The pathogenesis of melanoma induced by ultraviolet radiation. N. Engl. J. Med. 340:1341–8.
[2] ↑ Hawryluk, E. B. 2020. “Melanoma in children,” in UpToDate, eds M. L. Levy, and H. Tsao (Waltham, MA: Wolters Kluwer).
[3] ↑ Cordoro, K. M, Gupta, D., Frieden, I. J., McCalmont, T., and Kashani-Sabet, M. 2013. Pediatric melanoma: results of a large cohort study and proposal for modified ABCD detection criteria for children. J. Am. Acad. Dermatol. 68:913–25. doi: 10.1016/j.jaad.2012.12.953
[4] ↑ Damsky, W. E., Rosenbaum, L. E., and Bosenberg, M. 2010. Decoding melanoma metastasis. Cancers (Basel) 3:126–63. doi: 10.3390/cancers3010126
[5] ↑ Moustafa, D., Neale, H., and Hawryluk, E. B. 2020. Trends in pediatric skin cancer. Curr. Opin. Pediatr. 32:516–23. doi: 10.1097/MOP.0000000000000917