מהו עניין הנגישות לתרופות?

גישה לתרופות חיוניות ולחיסונים היא קריטית עבור אנשים כדי שיוכלו לחיות חופשיים ממחלות. למרבה הצער, ישנם כשני מיליארד בני אדם על כדור הארץ כיום שאין להם גישה למוצרי הבריאות, ומרביתם חיים במדינות מתפתחות. המצב הזה נקרא בעיית הנגישות לתרופות, שקשור לארבעת ה-A-ים (4As): Availability (זמינות); Accessibility (נגישות); Affordability (נשיגות – ברות-השגה) ו-Acceptability (מקובלות). חוסר הגישה לתרופות אינו הוגן וגורם לכמויות אדירות של כאב וסבל. הוא גם יכול להביא אנשים למצב של עוני. החברות שמגלות ומייצרות תרופות, שנקראות חברות תרופות, ממלאות תפקיד חשוב בעניין הנגישות לתרופות.

כשהן ממציאות, מייצרות ומספקות את מרבית התרופות בעולם, לחברות האלה גם יש אחריות חשובה לסייע לכל האנשים לקבל גישה לתרופות, דרך ה-4As (איור 1)¹.

זמינות (Availability)

תרופות חדשות ומוצרים מצילי חיים אחרים צריכים להיות מיוצרים במהירות וזמינים לאנשים שזקוקים להם, בכל מקום שבו הם חיים. מרבית התרופות מיוצרות על ידי חברות תרופות בסין, בהודו ובארצות הברית. אולם ללא תלות במקום שבו הן מיוצרות, חברות תרופות צריכות לוודא כי למטופלים שחיים במדינות אחרות תהיה גישה לתרופות. כדי לעשות זאת, חברות תרופות צריכות לרשום את המוצרים שלהן ולשלוח אותם למדינות שבהם הם נדרשים. אם התרופה לא רשומה במדינה, המוצר לא יכול להימכר שם. בעוד שזה נשמע תהליך קל, פחות מרבע ממוצרי התרופות שהושקו אי פעם הוגשו לרישום במרבית המדינות שזקוקות להם [1].

הסיבה לכך שתרופות רבות לא רשומות היא שמסחוּר הרישום כדי לעמוד בדרישות קשוחות של כל מדינה יכול להיות מטלה קשה מאוד לחברות, במיוחד מאחר שהקריטריונים משתנים ממדינה אחת לאחרת. יתרה מזו תהליך הרישום יכול לארוך זמן רב במדינות מסוימות עם מערכות בריאות לא מתקדמות. בעוד שרישום בחלק מהמדינות יכול לארוך כמה חודשים, במדינות אחרות הוא יכול לארוך שנים רבות!

אדריאנה חיה חיים רגילים ושמחים עם שני הוריה בברזיל. לרוע המזל, יום אחד אימהּ אובחנה עם סרטן הכליות. המצב הפיזי שלה התדרדר במהרה, עם תסמינים שכוללים אובדן משקל, חום וכאב מתמשך בעצמות. הרופאים, שהיו מודאגים ממצבה, יכלו לספק לאימה של אדריאנה רק טיפול בינוני. הטיפול הטוב ביותר, אף על פי שהיה זמין בארצות הברית, עדיין לא נרשם בברזיל. מסיבה זו, לכל האנשים בברזיל שסובלים מסרטן הכליות אין גישה לטיפול הטוב ביותר, אף על פי שהוא זמין באזורים אחרים בעולם.

כדי שאתם ומשפחתכם תקבלו גישה לטיפול הזמין הטוב ביותר למחלה, המוצר הזה צריך ראשית להירשם במדינה שלכם. אם חברת התרופות שעומדת מאחורי התרופה של סרטן הכליות הייתה מצליחה לרשום את המוצר בברזיל, אימה של אדריאנה הייתה מקבלת את הטיפול הטוב ביותר שזמין, מה שהיה מגדיל את סיכויי ההישרדות שלה.

נגישׁות (Accessibility)

אפילו אם המוצר נרשם בהצלחה, האם המטופלים יכולים לגשת אליו? במדינות מפותחות, מטופלים יכולים להסתמך על מערכת חזקה של בתי חולים, קליניקות ובתי מרקחת אשר מציעים מגוון רחב של תרופות. כדי לקבל את התרופות, אנשים יכולים לנסוע ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית. אפילו טוב מכך, באזורים מסוימים בעולם אנשים יכולים לקבל את התרופות שלהם במשלוח עד הבית! אולם לא בכל המדינות יש מערכת בריאות חזקה.

עבור אקווסי, שסובל מסוכרת וחי בכפר קטן ומרוחק בצפון גאנה, גישה לתרופה שהוא זקוק לה, אינסולין, יכולה להיות משימה קשה. הקליניקה הקרובה ביותר נמצאת במרחק של 60 קילומטרים ממנו. ללא תחבורה ציבורית או גישה לרכב, הגעה לקליניקה הקרובה ביותר יכולה להיות יקרה ולקחת זמן רב. גרוע מכך, ייתכן שהקליניקה לא תהיה מצוידת מספיק כדי לספק את הטיפול האיכותי שאקווסי זקוק לו. המצב של אקווסי אינו ייחודי: בסביבות 44% מאוכלוסיית גאנה חיה באזורים פראיים, שָׁם בתי חולים וקליניקות אינם שכיחים כמו בערים² .

כדי לוודא שמטופלים מקבלים טיפולים ראויים כשהם חיים במקומות מרוחקים, כמו למשל איים או כפרים שמוקפים בג’ונגלים, חברות תרופות יכולות לפתח אסטרטגיות כמו למשל שיתופי פעולה עם חברות רחפנים, כדי לספק את התרופות שלהן (איור 2). יתרה מזו חברות תרופות יכולות לעבוד במטרה לשפר את הטיפול מבוסס-הקהילה על ידי שיפור הכישורים והביטחון של עובדי שירותי הבריאות. לדוגמה, חברות יכולות לספק הכשרה כדי ללמד את עובדי שירותי הבריאות על הדרך הטובה ביותר להשתמש בתרופה חדשה במקרה של מטופל שזקוק לה.

נשׂיגות – ברות-השגה (Affordability)

אם אתם ברי מזל, אתם חיים במדינה שבה מחיר התרופות שלכם מכוסה על ידי הממשלה שלכם. אם זה המצב, זה נפלא, מאחר שלא תצטרכו להשקיע מכספכם האישי ברכישת תרופות חשובות כדי לטפל במחלות. אולם הממשלה לא מכסה את עלותן של תרופות בכל מדינה. למשל, במרבית המדינות שבהן ההכנסה בינונית או נמוכה, שמהוות את ביתם של מרבית האנשים העניים בעולם, אנשים נדרשים להשקיע את כספם כדי לקנות את התרופות שהם צריכים. ליתר דיוק, במדינות בעלות הכנסה נמוכה, עד כ-70% מהכסף שמושקע בתרופות מגיע ישירות מהאנשים שישתמשו בהן [2]. ברות-השגה נעשית, לכן, מחסום מרכזי לנגישות.

משפחתו של אדיל, שחי במרוקו, צריכה להשקיע את הכסף שלה במרבית התרופות שהם צריכים. משק הבית של אדיל מרוויח כ-500 יורו בחודש, והסכום הזה מכסה את צרכיהם הבסיסיים כמו למשל דיור, מזון וחינוך. אם אדיל יקבל פתאום זיהום כמו צהבת C , התרופה שנדרשת לטיפול במחלה יכולה בקלות לעלות יותר מ-500 היורו שההורים שלו מרוויחים בכל חודש [3]. אם מצב כזה יתרחש, משפחתו של אדיל תצטרך לבצע החלטות קריטיות לגבי האופן שבו הכסף שלהם מושקע, ולחסוך בהוצאות מסוימות כמו למשל מזון וחינוך, כדי לשלם על התרופה.

נשׂיגות (ברות-השגה) אינה בעיה רק במדינות בעלות הכנסה נמוכה. טיפול תרופתי עכשווי עבור מחלת ילדים נדירה, ניוון שרירי עמוד השדרה , הופיע לאחרונה בארצות הברית³ בעלות של 2.1 מיליון דולר. האם המשפחה שלכם יכלה לרכוש את התרופה הזו?

כדי לוודא ברות-השגה, חברות צריכות להעריך את יכולתם של אנשים לשלם. המחיר של תרופה לא צריך להיות זהה במקומות שונים בכדור הארץ, מאחר שלאוכלוסיות שונות יש הכנסות והוצאות שונות. דרך אחת לקבוע מחירים ברי-השגה לתרופות היא לשים לב לגורמים בכל מדינה שמשפיעים על יכולתם של אנשים לשלם, כמו למשל הכנסת משק הבית, רמת החינוך, התעסוקה, ועוד. באופן הזה, התרופות שיתומחרו לפי יכולתה של האוכלוסייה לשלם בבריטניה יהיו במחיר שונה מאשר במרוקו, כך שאנשים במרוקו יוכלו להשיג אותן ביתר קלות.

מקובלות (Acceptability)

אף על פי שתרופה מסוימת זמינה, נגישה וברת-השגה, עדיין יכול להיות מחסום לשימוש בה: מקובלות. זה מתייחס ליכולתו של מטופל ולמוכנותו להשתמש בתרופה. ישנם כמה גורמים שיכולים להשפיע על המידה שבה תרופה מקובלת, כולל כמה קל ליטול אותה, כמו גם מה גודלה, צורתה וצבעה. דמיינו שהייתם צריכים להזריק לעצמכם תרופה בכל פעם שהיה לכם כאב ראש, או לבלוע סירופ שטעמו כמו של ברוקולי כשאתם משתעלים. האם הייתם עושים זאת או לא? ייתכן שלא! זה חלק מהכוונה של מקובלות.

עבור אמינה ומשפחתה, שחיה באינדונזיה, מנהיגים דתיים וקהילתיים הם דמויות מכובדות שיכולות להשפיע על מוכנותה של הקהילה להשתמש בתרופה מסוימת. הדת העיקרית במדינה, איסלאם, לעיתים דורשת מפריטים מסוימים להיות “חלאל ” כתנאי לצריכתם. תווית החלאל הזו יכולה גם להידרש עבור חיסונים ותרופות אחרות, ועשויה להשפיע על מקובלות התרופה בקהילה. אם מוצר רפואי אינו חלאל, מנהיגים דתיים או קהילתיים מסוימים עשויים שלא לתמוך בו, והקהילות המקומיות עשויות להסתייג מהשימוש בו [4].

חברות תרופות מצופות להגיב לדאגות תלויות קהילה ואוכלוסייה. יש להן האחריות להבין את הפחדים או החששות של המטופלים, ולעצב את המוצרים שלהן עם המידע הזה בראשן. בעוד שזה יכול להיות תקף ליצירתן של תרופות חלאל עבור קהילות מוסלמיות, זה גם תקף להרבה מצבים והֶקְשֵׁרִים אחרים, למשל, לוודא שסירופ שיעול הוא בטעם מתוק מספיק כדי שאנשים יקחו אותו!

מסקנות

בעוד שבעיית הגישה לתרופות היא עניין שמשפיע על כולנו, אנשים שהכי מושפעים ממנה חיים במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה. זהו חוסר שוויון שלא צריך להיות מקובל, מאחר שלאנשים בכל העולם צריכה להיות גישה שווה לבריאות טובה. כאשר הן מפתחות תרופות חדשות, חברות התרופות צריכות תמיד לחשוב על ה-¹4As. לחברות האלה יש את הכוח והכסף לייצר את התרופות שלהן יותר זמינוֹת, נגישׁוֹת, ברוֹת-השגה ומקוּבלוֹת עבור האנשים שנזקקים להן. אם הן יבצעו את הפעולות שנדרשות כדי לשפר את הגישה לתרופות שלהן, אף אחד לא יוותר מאחור.

מילון מונחים

תרופות חיוניות (Essential Medicines): ↑ תרופות שלאנשים תמיד צריכה להיות גישה אליהן, בכמויות מספיקות, כדי להישאר בריאים.

סוכרת (Diabetes): ↑ מחלה שבה רמות הסוכר בדם גבוהות מדי. ללא טיפול, המחלה יכולה לגרום לבעיות עיניים, לאובדן ראייה, לבעיות לב ולשבץ.

צהבת C (Hepatitis C): ↑ מחלת כבד שנגרמת על ידי וירוס. התסמינים יכולים לנוע מחום ועד לסרטן הכבד.

ניוון שרירי עמוד השדרה (Spinal Muscular Atrophy): ↑ מחלה גנטית שמאופיינת על ידי חולשה והתפרקות שרירים שמשמשים לתנועה.

חלאל (Halal): ↑ מילה ערבית מהדת האיסלמית אשר מציינת אם משהו ראוי לצריכה או לא, לפי הדת הזו.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.