תַקצִיר
האם אתם אוהבים מדע בדיוני? האם שמעתם על הַסִּדְרָה המפורסמת “מלחמת הכוכבים” או שאתם אפילו מעריצים שלה? יש שָׁם יצורים נפלאים רבּים בהם מורדים, שליטים, נסיכות, רובוטים ועוד. יֶשְׁנוֹ גם מקור כוח שנקרא “הכוח”. משתמשים בו הַגֶּ’דַיי (הטובים), אולם גם הצד האפל משתמש בו (הרעים). רק הצד האפל משתמש בכוח ההרסני של “הכוח”, אשר מבוסס על רגשות שליליים כמו פחד, כעס, קנאה או שנאה. ג’דיי מתמחה ב“כוח” ומשתמש בו לצורכי יֶדַע והגנה על-ידי כך שהוא לומד לשלוט ברגשותיו. המחקר שלנו מסתכל אף הוא על רגשות ועל דרכים לשלוט בהם. אנו יודעים שגם בגלקסיה שלנו אנו מצליחים יותר כאשר אנו יודעים לשלוט ברגשותינו. לכן, אנו רוצים למצוא את האזורים המוחיים שאחראים על היכולת שלנו להתמודד עם רגשותינו, ולסייע לילדים שמתקשים לשלוט ברגשות שליליים.
דמיינו שאתם הולכים במסדרון של בית הספר וחושבים על השיעור הבא שלכם. לפתע, החבר הכי טוב שלכם קופץ החוצה מפינה חשוכה, ממש לפניכם, כשהוא לובש מסיכה טיפשית ומפחיד אתכם. התעלול הזה שבוצע עליכם מיד עורר תגובה בגוף שלכם. אתם יכולים להרגיש את פעימוֹת ליבכם, וייתכן שגם צעקתם בקול רם. אולם כמה שניות אחרי כן אתם מזהים את החבר שלכם ומבינים שלא מדובר באיוּם אמיתי. אתם עשויים אפילו להתחיל לצחוק מהבדיחה. זו דוגמה לאופֶן שבו אדם יכול להגיב למצב רגשי. זה גם מדגים כיצד המוח שלנו מעבד מצבים תוך שימוש ברמזים שונים. רגשות הם תחושות ש: (1) נגרמות על-ידי נסיבות שהן משמעותיות או חשובות עבורכם, (2) הן משהו שאתם מרגישים או מראים דרך שפת הגוף שלכם, ו-(3) הן עשויות להתחרוֹת עם דברים חשובים אחרים [1]. בדוגמה שלנו, הבדיחה המפחידה יצרה בכם רושם שאתם מותקפים, וחשוב לכם להישאר מוגנים. פעימות הלב והצעקה שלכם הם התגובות של גופכם. בעוד שפחדתם והאינסטינקט הראשוני שלכם היה לִרְצוֹת לברוח מהר, גם שׂמתם לב שזה רק החבר שלכם שמתבדח איתכם. להיות מפוחדים ולדעת שמישהו הוא החבר שלכם הם שני רמזים שונים שעשויים להתחרוֹת זה בזה במוח שלכם. רמז אחד אומר לכם לברוח הַרְחֵק כדי להישאר מוגנים, והאחרים אומרים לכם להישאר עם מישהו שאתם אוהבים (תגובות סותרות). בתוך חלקיק שנייה אתם בוחרים איזה רגש חשוב ובאיזה רגש כדאי לשלוט או לדכא לחלוטין.
סך הכול, אנשים נוטים לבחור להפחית רגשות שליליים (כעס, עצב או פחד) ולהגביר רגשות חיוביים (שמחה, אהבה, עליזות). שינוי או שליטה ברגשות שלכם הם פעולה שאנו מכנים “ויסות רגשי”. האופן שבו אתם שולטים על הרגשות שלכם ומשנים אותם מְכֻנֶה “אסטרטגיית ויסות רגשי”. בהסתכלות על נתונים שנאספו מאנשים רבּים, מדענים הראו כי האופן שבו אתם מטפלים ברגשות שלכם משפיע על התחושות שלכם, אך הוא גם משפיע על האנשים שסביבכם [1]. לדוגמה, אם אתם חוֹוִים קשיים בשליטה ברגשות שלכם כשאתם כועסים, אתם עשויים לקלל, להרביץ או אפילו לאיים על האנשים שסביבכם. זה לא כיף גם עבורם. לכן, ויסות ועיבוד רגשי נכונים חשובים מאוד עבור בני אדם. למעשה, קשיים בוויסות רגשי מהווים חלק ממחלות נפשיות אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים.
שימוש במצלמת MRI לְשֵׁם חקירת המוח
האופן שבו המוח מעבד רגשות ומווסת אותם יכול להיחקר באמצעות שיטה שנקראת דִּמּוּת תהודה מגנטית (MRI). סורק MRI נראה כמו תעלה גדולה (ראו איור 1A). למעשה, זו מצלמה משוכללת שמסוגלת לצלם את כל החלקים בתוך הגוף שלכם. למשל, מצלמת MRI יכולה לצלם את העצמות ברגל שלכם, את ליבכם הפועם, או את האיבר שאנו מעוניינים בו – המוח. אנו יכולים להשתמש במצלמת MRI כדי להתבונן על המבנה (הצורה והגודל) של המוח. כשאנו רוצים לראות כיצד המוח פועל, אנו יכולים להשתמש במצלמת MRI כדי להסתכל על תפקוד המוח. ממש כפי שאתם צריכים מזון כשאתם מְבַצְעִים פעילות גופנית, המוח שלכם זקוק ליותר אנרגיה כשהוא פעיל, אולם במקום מזון הוא זקוק לחמצן. לכן, כאשר אזור מסוים במוח עובד קשה, יגיע אליו יותר חמצן שמוזרם דרך מחזור הדם. אנו קוראים לכך דם עשיר בחמצן. דם עשיר בחמצן מְסַפֵּק אותות שונים למצלמת MRI בהשוואה לדם שמכיל פחות חמצן. באמצעות שימוש במידע הזה, חוקרים יכולים ליצור תמונה הן של מבנה המוח הן של תפקודו. באמצעות תוכנות מחשב מיוחדות אנו יכולים לצלם תמונות כמו זו שרואים באיור 1B. אחד הדברים המדהימים ביותר הוא שמצלמת MRI יכולה לצלם את המוח שלכם בפעולה אפילו בלי לגעת בכם! אולם ישנם אתגרים עבור אנשים שמשתתפים במחקרים אשר עושים שימוש ב-MRI. שניים מהאתגרים הגדולים ביותר הם: (1) צריך להיות דוממים מאוד בזמן שתמונות ה-MRI מצולמות, אחרת הן נעשות מטושטשות (להסבר, ראו איור 2), ו-(2) צריך להגן על האוזניים מפני רעשים. מצלמות גדולות כמו MRI יכולות להיות די רועשות, וזו הסיבה לכך שצריך להרכיב אוזניות מיוחדות. אפשר להתאמן על הישארוּת במצב דוֹמֵם באמצעות משחקים כיפיים, כמו למשל משחק “דג מלוח” שבו צריך להישאר קפואים כמו פסל קרח כש“הדג המלוח” מביט לכיוונכם. אם אתם רוצים לדעת יותר ולראות כיצד נראים ניסויי MRI שֶׁמְּעָרְבִים ילדים צעירים, אתם יכולים לצפות בסרטון הזה (http://www.jove.com/video/1309/making-mr-imaging-child-s-play-pediatric-neuroimaging-protocol [2]).
- איור 1 - (A) שניים מחברי צוות המחקר שלנו שמראים לכם מצלמת MRI וכיצד משתמשים בה.
- (B) זוויות שוֹנוֹת של מוח של ילד אשר נלקחו באמצעות מצלמת MRI. האזורים הצבועים בצהוב חשובים עבור עיבוד וויסות רגשי.
- איור 2 - מדוע חשוב להישאר במצב דוֹמֵם בעת סריקת MRI (A) תמונה שצולמה על-ידי מצלמה רגישה יכולה להיות חדה מאוד כאשר אדם עומד בצורה דוממת (פרצוף ירוק שמח).
- אולם כאשר האדם זז הרבה, התמונה נעשית מטושטשת (פרצוף אדום עצוב) (B) אותו הדבר קורה גם כאשר מצלמים את המוח. התמונות יכולות להפוך לחדות מאוד כאשר האדם נשאר דומם (פרצוף ירוק שמח), או להיעשות מטושטשות וקשות לפענוח עבור המדענים כאשר האדם מתנועע (פרצוף אדום עצוב).
כיצד המוח נראה בזמן עיבוד וויסות של רגשות?
בחלק הראשון של המאמר למדתם על תחושות שהמדענים מכנים “רגשות”. שמעתם שרגשות יכולים להוביל לתגובה גופנית. אתם גם יודעים שלפעמים אנו חוֹוִים כמה רגשות בבת אחת, ושלפעמים הכרחי לשלוט ברגשות ולא לבצע את התגובה הראשונה שמתעוררת בכם. התהליך הזה נקרא “ויסות רגשי”. בחלק השני של המאמר למדתם כיצד מצלמות MRI פועלות, וכיצד אפשר להשתמש בהן כדי לצלם את המבנים של המוח ואת תפקודיו. בחלק הזה, אנו רוצים לשלֵּב בין שני הדברים האלה ולדבֵּר על האזורים במוח שאחראים על עיבוד וויסות רגשי.
באמצעות מצלמות MRI, מדענים הראו כי רגשות מעובדים על-ידי אזורים שונים רבּים במוח. אין רק אזור אחד שאחראי על עיבוד של רגש – כמה אזורי מוח עובדים יחד כצוות. זו הסיבה שמדענים אומרים כי רגשות מעובדים על-ידי רֶשֶׁת של אזורים מוחיים. רשת כזו של אזורים מוחיים שמעבדת רגשות נקראת “רשת עיבוּד רגשות” (ראו איור 3). בואו נִמְנֶה חֵלֶק מאזורי המוח שמופעלים על-ידי רגשות. האזורים האלה הם הָאָמִיגְדָלָה; קליפת המוח הקדם-מצחית; פיתול החגורה; ההיפוקמפוס וגרעיני הבסיס [3]. השמות מפוארים, אבל לא את השמות אתם צריכים לזכור. מה שחשוב להבין הוא שישנם הרבה אזורים מוחיים שמשתתפים בעיבוד רגשי. לכל האזורים השונים האלה יש עבודה משלהם, והם עובדים יחד כדי לזהוֹת רגשות ולשלוט בהם. האָמִיגְדָלָה, לדוגמה, היא חלק קטן במוח (בעל צורה וגודל של שקד), אשר אחראי על טיפול במידע חיובי ושלילי. האמיגדלה חשובה במיוחד כאשר אנו חוֹוִים רגשות של פחד. אזור אחר ברשת העיבוד הרגשי הוא קליפת המוח הקדם-מצחית, שנקראת על שם המיקום שלה: בחלק הקדמי של המוח. קליפת המוח הקדם-מצחית היא כמו מרכז בקרה שעוזר להנחוֹת את הפעולות שלנו, ולכן האזור הזה גם מעורב בוויסות רגשי. הן האמיגדלה הן קליפת המוח הקדם-מצחית הם חלק מהרשת הרגשית. ממש כמו חברים טובים, אזורי המוח השונים האלה שומרים על קשר וּמְתַקְשְׁרִים לעיתים תכופות זה עם זה. לדוגמה, האמיגדלה (המרכז הרגשי) יכולה לְאַתֵּר אירוע מפחיד משמעותי, ולהעביר את המידע הזה לקליפת המוח הקדם-מצחית (מרכז הבקרה). קליפת המוח הקדם-מצחית מקבלת את ההודעה שמשהו מפחיד מתרחש. במידת הצורך, מרכז הבקרה הזה בקִדמת הראש שלכם שולח פקודות לאזורי מוח אחרים ואומר להם להזיז את הגוף שלכם ולברוח. לסיכום, אזורי מוח רבּים עובדים יחד כדי לעבד מצבים רגשיים ולהגיב כלפיהם (ראו איור 3).
- איור 3 - מערכת עיבוד הרגש כוללת כמה אזורים במוח.
- חלק מהאזורים האלה מוצגים כאן בכחול, ואתם יכולים לראות את התפקידים השונים שלהם: האמיגדלה מזהה את הרגשות ומארגנת אותם לפני שהיא מעבירה את המידע לאזורים אחרים. בתמונה, העברה זו מיוצגת באמצעות רכבת שנוסעת לאורך המסלול המקווקו אל האזורים הכי קדמיים במוח. כאשר המידע מגיע לשם, קליפת המוח הקדם-מצחית ופיתול החגורה מְתַפְקְדִים כמרכז בקרה (האיש הקטן שמאחורי לוח הבקרה), ומחליטים מה צריך להיעשות הלאה בנוגע לרגשות שהתעוררו. אזורים רבּים פועלים יחד כדי לעבד רגשות! (האיור באדיבות Menks).
מה מתרחש במוח כאשר העיבוד הרגשי נכשל?
עד כה הבנתם שרגשות הם מורכבים, ושהם מיוצגים ומעובדים על-ידי אזורים רבִּים במוח. אתם גם זוכרים כי ויסוּת רגשי מוצלח חשוב עבור מצבו הנפשי של האדם וגם עבור האנשים שסביבו. כפי שהוזכר קודם, יכול להיות קשה מאוד להיות ליד אנשים שמקללים, מרביצים או מאיימים באופן קבוע על האנשים שסביבם מאחר שאינם מסוגלים לשלוט ברגשות השליליים שלהם. לרוע המזל, חלק מהילדים מתקשים עם רגשותיהם יותר מאחרים. דמיינו שיש לכם חבר לכיתה ששמו בֶּנִי, שיש לו קשיים בוויסות רגשות, במיוחד כשמדובר ברגשות של כעס ופחד. כעת, דמיינו שאתם מתבדחים עם בני אולם במקום לצחוק הוא מתרגז מאוד ואפילו מתחיל לריב איתכם. זו דוגמה למישהו שיש לו קשיים בוויסות רגשי. לעיתים קרובות אפשר לִצְפּוֹת בקשיים כאלה בטיפול ברגשות אצל מתבגרים אלימים מאוד (שלעיתים תכופות משתתפים בסיטואציות של ריבים ואיומים) ואנטי-חברתיים (ששוברים את החוקים). מחקרים הראו שמתבגרים כאלה לא תמיד מצליחים לזהוֹת את הרגשות שלהם. יכול להיות קשה מאוד עבור הילדים האלה לשלוט ברגשות שלהם, כמו במקרה של בֶּנִי. זה לא כיף לא רק עבורכם, אם אתם הופכים לקורבן של בני כשהוא רוצה לריב איתכם אלא גם לבני שעשוי להיות מסולק מבית הספר בגלל ההתנהגות שלו. זה גם לא כיף להורים שלו ולאנשים אחרים שסביבו. אתם יכולים לראות שאנשים רבּים מושפעים מהקשיים של בני בוויסות הרגשי שלו.
מאחר שאנו מתעניינים באופן שבּו המוח מעבד רגשות ומווסת אותם, אנו עובדים הרבה עם ילדים שיכולים לטפל ברגשותיהם בצורה מוצלחת. אנו גם מזמינים ילדים שמתקשים בעיבוד וויסוּת רגשי כדי לראות אם המבנה המוחי ותפקוד המוח שלהם שונים מאשר אצל ילדים שאינם חוֹוִים קשיים בעיבוד רגשי. עד כה היו כמה מחקרים קטנים שהציעו כי ישנם הבדלים בתפקוד המוח ובמבנה המוח של ילדים עם התנהגות אלימה [4]. אולם כפי שהחלק במאמר שלנו שעוסק ב-MRI מתאר, ישנם אתגרים כאשר מְבַצְעִים מחקר עם משתתפים צעירים. לדוגמה, לילדים קשה מאוד להישאר דוממים כאשר סורק ה-MRI מצלם אותם (איור 2A). בעקבות זאת, במרבית המחקרים משתתפים מעט ילדים, והתוצאות אינן בהירות. שיטה הנקראת “מֶטָא-אָנָלִיזָה” מסייעת לשלב את המידע מכל המחקרים הקטנים והחשובים האלה. מטא-אנליזה לוקחת תוצאות ממחקרים רבּים ומשלבת אותם לממצא אחד גדול. לדוגמה, שילבנו בין כל המחקרים הקטנים שנעשו עד כה עם ילדים ומתבגרים בעלי התנהגות אלימה [5]. בעוד שבכל מחקר היו עד 40 משתתפים, שילוב בין כולם באמצעות מטא-אנליזה אִפְשֵׁר לנו להסתכל על יותר מ-500 ילדים בבת אחת. על-ידי כך יכולנו להראות שינויים הן במבנה המוח הן בפעילות (תפקוד) המוחית של רשת העיבוד הרגשי אצל מתבגרים אלימים (איור 3).
מי ייתן ו“הכוח” יהיה עימכם!
לסיכום, רגשות הם תחושות שמעובדות על-ידי קבוצה של אזורים מוחיים. עיבוד רגשי הוא תהליך מורכב, אשר לעיתים אינו עובד טוב כל כך. קשיים בעיבוד ווּיסות רגשי קיימים אצל ילדים ומתבגרים שמפגינים התנהגות אלימה ואנטי-חברתית. באמצעות שימוש בשיטות דימוּת של תפקודים מוחיים, הראינו שאזורים אשר שייכים לרשת העיבוד הרגשי במוח שונים אצל צעירים עם התנהגות אלימה. למרבה המזל, למוח יש יכולת להשתנות ולהסתגל, במיוחד אצל אנשים צעירים. ככל שאנו יודעים יותר על האופן שבו המוח מתפתח וכיצד הוא מעבד רגשות וּמווסת אותם, כך אנו יכולים לסייע לילדים שחווים קשיים בעיבוד רגשי. הַיֶּדַע הזה גם מסייע לרופאים לִבְחוֹר את הטיפול המוצלח ביותר עבור הילדים האלה. לדוגמה, אם אנו יודעים שילד מתקשה בזיהוי של רגש, זה מה שאנו מלמדים אותו לעשות. או אם אנחנו רואים ילד מסוים שלא מסוגל לשלוט ברגשות שלו, אנו מראים לו דרכים שונות לעשות זאת. בסופו של דבר, אנו רוצים להבין וללמד אחרים כיצד להתמודד בצורה טובה עם רגשות של כעס, פחד ואלימות. אנו מקווים שנוכל לסייע לילדים שמתקשים עם רגשותיהם וּלְקָרֵב את כולנו לג’דיי הפנימי שבתוכנו.
מילון מונחים
רגשות (Emotions): ↑ תחושות כמו שִׂמְחָה; עצב; פחד; כעס או עליזוּת.
ויסות רגשי (Emotion regulation): ↑ תהליך של כִּוְונוּן, שליטה ועיבוד הרגשות שלנו כתלות בנסיבות הרקע.
מצלמת MRI (Magnetic resonance imaging camera): ↑ מכוֹנה אשר מאפשרת לחוקרים ולרופאים לצלם את פְּנִים הגוף של אנשים, כמו את העצמות, האיברים פנימיים והמוח.
רשת עיבוד רגשות (Emotion processing network): ↑ כל אזורי המוח שמופעלים על-ידי רגשות.
מטא-אנליזה (Meta-analysis): ↑ מחקר שלוקח תוצאות מכמה מחקרים שבוצעו על משתתף מסוים וּמְחַשֵּׁב את התוצאות בהתבסס על כל המחקרים האלה יחד.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מימון
CS קיבלה מימון באמצעות FemNAT-CD, פרויקט משותף של האיחוד האירופי במסגרת תוכנית המסגרת השביעית (הסכם מענק מספר 602407). NR קיבלה מימון באמצעות מרפאות האוניברסיטה הפסיכיאטרית ואוניברסיטת באזל.
מקורות
[1] ↑ Gross, J. J., and Barrett, L. F. 2011. Emotion generation and emotion regulation: one or two depends on your point of view. Emot. Rev. 3:8–16. doi: 10.1177/1754073910380974
[2] ↑ Raschle, N. M., Lee, M., Buechler, R., Christodoulou, J. A., Chang, M., Vakil, M., et al. 2009. Making MR imaging child’s play – pediatric neuroimaging protocol, guidelines and procedure. J. Vis. Exp. doi: 10.3791/1309
[3] ↑ Phan, K. L., Wager, T., Taylor, S. F., and Liberzon, I. 2002. Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. Neuroimage 16:331–48. doi: 10.1006/nimg.2002.1087
[4] ↑ Sterzer, P., Stadler, C., Poustka, F., and Kleinschmidt, A. 2007. A structural neural deficit in adolescents with conduct disorder and its association with lack of empathy. Neuroimage 37:335–42. doi: 10.1016/j.neuroimage.2007.04.043
[5] ↑ Raschle, N. M., Menks, W. M., Fehlbaum, L. V., Tshomba, E., and Stadler, C. 2015. Structural and functional alterations in right dorsomedial prefrontal and left insular cortex co-localize in adolescents with aggressive behaviour: an ALE meta-analysis. PLoS ONE 10:e0136553. doi: 10.1371/journal.pone.0136553