Frontiers for Young Minds

Frontiers for Young Minds
תפריט
רעיון מרכזי פורסם: 3 במרץ, 2020

מדוע קשה לחצות את הכביש בזמן שמְדַבְּרִים?

תַקצִיר

בחיי היום-יום, לעיתים קרובות אנו מְבַצְּעִים משימה גופנית (כגון הליכה או ריצה), בזמן שאנו מדברים עם מישהו או חושבים על משהו אחר. לפעמים, הדבר עלול לגרום לבעיות, במיוחד כאשר המשימות מסובכות מאוד, או כאשר איננו מתורגלים בהן מאוד. חוקרים מעוניינים ללמוד כיצד בני אדם מבצעים משימות בו בזמן, ומהם ההבדלים בין בני אדם בגילים השונים: האם ילדים או מבוגרים נתקלים בבעיות רבּות יותר במצבים כאלה לעומת בוגרים צעירים? ממצאים מעידים על כך שילדים ומבוגרים נוטים להעניק תשומת לב רבּה יותר למשימות המוֹטוֹריוֹת (הקשורות לתנועה), כאשר יש סכנת פציעה. זו אסטרטגיה חכמה, כי כך נשמרת בטיחותם.

ישנם מצבים רבּים שבהם אתם חושבים על משהו או מדברים עם מישהו, בו בזמן שאתם מבצעים תנועות כלשהן בגופכם. למשל, ייתכן כי תדברו עם חברכם על שיעורי הבית בו בזמן שאתם צועדים לבית הספר. או אולי אתם רוכבים על האופניים שלכם בו בזמן שאתם מאזינים למוזיקה. במבט ראשון, לא נראה שמצבים כאלה הם מורכבים, וודאי עשיתם דברים כאלה פעמים רבות בחייכם. אבל, מה קורה כאשר אתם צריכים לחצות כביש סואן בדרככם לבית הספר? אולי תפסיקו לדבר לרגע, ותמקדו את תשומת ליבכם בתנועה כדי שתגיעו לצד השני של הרחוב בְּבִטְחָה. לעיתים קרובות, חוקרים המתעניינים ביחסים שבין חשיבה לתנועה מבקשים מבני אדם לבצע משימות שיש בהן את שני המרכיבים, חשיבה ותנועה, במעבדה. חוקרים אלה רוצים לגלות אם הביצועים של בני אדם – במשימות תנוּעתיוֹת; במשימות של חשיבה; או במשימות המשלבות גם תנועה וגם חשיבה – נהיים גרועים יותר כאשר הם צריכים לעשות את שני הדברים בו בזמן. לפעמים, החוקרים גם רוצים לגלות אם ילדים מסוגלים לבצע שתי משימות בו בזמן טוב באותה מידה כמו בוגרים צעירים, ואם מבוגרים מתקשים יותר במשימות כאלה לעומת בוגרים צעירים.

חשיבה ותנועה משתנות עם הגיל

קוֹגְנִיצְיָה פירושה “חשיבה”, והיא נחוצה תמיד כאשר אתם משתמשים במוח שלכם לצורך פתרון משימה. למשל, אתם משתמשים בקוגניציה כאשר אתם מתאמצים לחשוב על הפתרון הנכון לשאלה במתמטיקה; כאשר אתם מנסים לזכור את שם אחותו של חברכם; או כאשר אתם מתלבטים את מי להזמין למסיבת יום ההולדת שלכם. היכולת לבצע משימות העושות שימוש בקוגניציה משתנָה במהלך חייכם. ילדים משתפרים באופן נִכָּר במשימות כאלה ככל שהם גדלים; בוגרים צעירים בדרך כלל מבצעים את המשימות ברמה הגבוהה ביותר; ולקראת זִקְנָה, הביצועים מתחילים להידרדר שוב. איור 1 מציג תוצאות של מחקר שבדק 356 משתתפים מגיל 6 ועד גיל 89 [1]. המשתתפים היו צריכים לבצע כל מיני משימות קוגניטיביות. למשל, הם התבקשו לנקוב בשמות רבים ככל האפשר של בעלי חיים ההולכים על ארבע; לחפש על מסך מחשב פריטים קטנים מסוימים שהתחבאו בקֶרֶב פריטים רבים אחרים שמסיחים את הדעת; להגיב מהר ככל האפשר כאשר סֵמֶל מסוים מופיע על המסך; לשנן רשימות של צירופי מילים ועוד. החוקרים קיבצו את המשימות לפי קטגוריות, וחישבו את הניקוד שקיבלו בני האדם בכל קבוצה. המחקר הראה כי ביצועיהם של בוגרים צעירים היו הטובים ביותר. הם גם מצאו כי ביצועי המשימות הקוגניטיביות משתפרים במהלך הילדוּת, ונעשים גרועים יותר ככל שהמבוגרים מזדקנים. איור 1 מראֶה גם שמשימות שונות הניבו תוצאות שונות, במושגים של אופן השינוי בביצוען במהלך התפתחותם של ילדים ובמהלך הזדקנות. מבוגרים עדיין ביצעו משימות אחדות די טוב (למשל היזכרוּת במידע שאותו למדו זמן רב קודם לכן = אינטליגנציה גבישית), אבל במשימות אחרות הם התחילו להתקשות בביצוען אפילו בגיל צעיר למדי (למשל כאשר הם ממקדים את תשומת הלב שלהם במישהו שמדבּר בחדר הומה אדם ורועש = אינטליגנציה נוזלית). לעומת זאת, במהלך הילדוּת, ילדים לומדים מהר מאוד לבצע משימות – בדרך כלל, ילד בכיתה ה יודע הרבה יותר מילד בכיתה ב, ומגיב הרבה יותר מהר ממנו.

איור 1 - שינויי קוגניציה במהלך החיים.
  • איור 1 - שינויי קוגניציה במהלך החיים.
  • ביצועיהם של בוגרים צעירים טובים יותר מביצועיהם של ילדים או של מבוגרים. השינויים בולטים יותר באינטליגנציה נוזלית (כלומר תגובה מהירה, התעלמות מהסחות דעת, קו כחול) מאשר באינטליגנציה גבישית (כלומר היזכרות במידע שהאדם למד בעבר, קו אדום).

אבל, מה בנוגע לתנועה? האם גם ביצועי התנועה משתנים במהלך ההתבגרות וההזדקנות? איור 2 מראה דפוס דומה מאוד לזה המוצג באיור 1, אבל, במקרה זה 338 המשתתפים התבקשו להניח לְבֵנִים זו על זו; להשליך שקית קִטְנִיּוֹת על מטרה; ללכת על קו ישר מהר ככל האפשר בהקפדה על כך שתמיד עָקֵב הרגל הקדמית יהיה צמוד לבוהן הרגל האחורית; או לרוץ על שיפועים סביב מכשולים [2]. החוקרים שביצעו את המחקר הזה בחנו ילדים בני 7 עד 9, כמו גם קבוצות גיל מ־19 ועד 80. ממוצעי הניקוד חושבו במשימות השונות. שוב, ביצועיהם של בוגרים צעירים היו טובים יותר מביצועיהם של ילדים ושל מבוגרים, דבר שנתן דפוס תוצאה זהה לזה שראינו במשימות קוגניטיביות.

איור 2 - בוגרים צעירים מבצעים משימות תנועה באופן הטוב ביותר.
  • איור 2 - בוגרים צעירים מבצעים משימות תנועה באופן הטוב ביותר.

ביצוע משימות חשיבה ותנועה בו בזמן

אם כך, נראה שמשימות קוגניטיביות ומשימות תנועה הן תובעניות יותר עבור מבוגרים מאשר עבור בוגרים צעירים. מה קורה אם משתתפי המחקר צריכים לבצע שני דברים בו בזמן? למשל, לצעוד על הליכון או על מסלול צר ובו בזמן להאזין לזֶרֶם של מִסְפָּרִים, ואז לזהוֹת אם מספר מסוים זהה למספר שהוצג שתי עמדות קודם לכן (זה נקרא 2-לאחור). איור 3 מציג דוגמה למשימה זו. כפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, זה די קשה. תחילה, היה על החוקרים להסתכל על התוצאות של בני אדם המבצעים רק משימה אחת בכל פעם (רק הליכה או רק משימת 2-לאחור, בישיבה ללא תנועה), ואז להשוות את התוצאות האלה לתוצאות שהתקבלו כאשר בני אדם ניסו לבצע את שתי המשימות יחד [3]. על-ידי התבוננות בשני התרחישים, החוקרים הצליחו לחשב דבר הנקרא עלויות מטלה כפולה. עלויות אלה הראו לחוקרים אם הביצוע – הן במשימת התנועה הן במשימת החשיבה – נעשה גרוע יותר כאשר שתי המשימות בוצעו בו בזמן. נוסף על כך העלויות הראו אם הביצועים הידרדרו יותר במשימת התנועה או במשימת החשיבה [4]. החוקרים גילו שבמבוגרים התקבלו עלויות מטלה כפולה גבוהות יותר מאשר בבוגרים צעירים. המבוגרים גם נטו לְשַׁמֵּר את ביצועי התנועה שלהם על חשבון ביצועי החשיבה. במילים אחרות, כאשר משימת החשיבה נהייתה קשה מאוד, הם מיקדו את תשומת הלב שלהם בהליכה או בשמירה על שיווי משקלם. נשתמש בדוגמה של “הליכה בזמן דיבור” שניתנה קודם: כאשר מבוגרים ניגשים לצומת ברחוב הומה אדם, חשוב להם יותר להגיע לצד השני של הרחוב בְּבִטְחָה מאשר להמשיך בשיחה שלהם בעודם הולכים. יש בכך היגיון, כי אם לא ישימו לב להליכה הם עלולים למעוד וליפול. הדבר עלול להיות בעייתי מאוד עבור מבוגרים, כי הם עלולים להגיע לבית החולים בגלל עצם שבורה. לכן, חכם מצידם של המבוגרים להקדיש תשומת לב רבה יותר להליכה ולשמירה על שיווי משקלם מאשר לשיחה שלהם.

איור 3 - דוגמה למשימת 2-לאחור.
  • איור 3 - דוגמה למשימת 2-לאחור.
  • משימה זו שימשה כמשימה קוגניטיבית במחקרי מטלה כפולה. המשתתפים שומעים זרם של מספרים, וצריכים להשוות את המספר הנוכחי למספר שהוצג בפניהם שתי עמדות קודם לכן.

האם מתקבלות תוצאות דומות בילדים? ביצועיהם של ילדים במשימות מוטוריות וקוגניטיביות כבר גרועים מאלה של בוגרים צעירים, כאשר הם מתבקשים לבצע את אחת המשימות בכל פעם. בדרך כלל, כאשר ילדים צריכים לבצע את שתי המשימות בו בזמן ביצועיהם גרועים יותר במשימות החשיבה, בהשוואה לביצוע משימת החשיבה בלבד. את זאת אפשר לראות בכך שהם זכרו פחות מילים במשימת זיכרון או החמיצו יותר מספרי מטרה במשימת 2-לאחור. גם משימות התנועה נעשו פחות טובות. צעידת הילדים על ההליכון עלולה להפוך לבלתי יציבה, או אולי הם ילכו לאט יותר על המסלול כאשר הם מבצעים את שתי המשימות בו בזמן. אולם, לפעמים ילדים יכולים לשפר את הביצועים שלהם כאשר הם מבצעים את שתי המשימות יחד. כאשר הם מנסים לשמור על שיווי משקלם על לוח מתנדנד בו בזמן שהם מנסים להיזכר ברשימת מילים או לעסוק במשימת 2-לאחור, הם התנדנדו פחות מהתנדנדותם כאשר ניסו לאזן את עצמם ללא ביצוע המשימה המנטלית [5]. תוצאה זו מעידה על כך שגם ילדים מתמקדים חזק יותר בתנועות שלהם במצבים מאתגרים, בדיוק כמו שעושים המבוגרים. היות שהילדים כבר התנדנדו הרבה כאשר רק ניסו לשמור על שיווי משקלם, והיות שוודאי היו נופלים מהלוח המתנדנד לוּ היו מתנדנדים יותר, הם פשוט הפחיתו את התנדנדותם וקיבלו את העלויות הגבוהות יותר בקוגניציה שלהם, כלומר הם הצליחו פחות טוב במשימת הקוגניציה שלהם. זו הייתה בחירה חכמה, נכון? במחקר אחר, ילדים התבקשו לבצע משימות 2-לאחור, 3-לאחור ו־4-לאחור (מסובך מאוד!), בזמן שהם צעדו על הליכון. כל ילד יכול היה לבחור את מהירות תנועת ההליכון, כך שחשו בנוח עם קצב ההליכה שלהם. בתנאים אלה התגלו בילדים ביצועים קוגניטיביים טובים יותר בהשוואה לביצוע המשימה בישיבה. נראה שלפעמים תנועה עשויה לעזור לילדים לחשוב. אולי גם אתם חוויתם זאת... יש בני אדם שאוהבים לצעוד סביב החדר בזמן שהם משננים אוצר מילים. גם תנועה או התעמלות בזמן ההפסקה בבית הספר יכולות לעזור לכם להתמקד בשיעור הבא.

השפעת התרגול

מה לגבי תרגול? האם יהיה קל יותר לְשַׁלֵּב משימות קוגניטיביות ותנועתיות אם תתרגלו את אחת משתי המשימות? ממחקרים עולה כי כנראה הדבר נכון. כאשר אתם לומדים משימה פיזית חדשה, תחילה עליכם להקדיש תשומת לב לכל דבר שאתם עושים. למשל, כאשר לומדים לרכוב על אופניים, עליכם להתמקד בפְּנִיּוֹת; בשמירה על שיווי משקל ובדיווּש באופן מתואם. אחרי זמן מה, הודות לתרגול, כבר אינכם צריכים להתמקד בכל השלבים הקטנים האלה. אתם מבצעים נכון את הפעולות האלה באופן אוטומטי. לפעמים, הביצועים שלכם אפילו טובים יותר כשאינכם מקדישים תשומת לב, כי אחרת אתם עלולים לבצע תגובות יֶתֶר והרכיבה על האופניים לא תתבצע בצורה חלקה כל כך. נעשו מחקרים שהשוו בני אדם בעלי ניסיון רב בספורט מסוים (למשל מומחים בקליעת כדור גולף לגוּמה) לבני אדם שמעולם לא ביצעו את הספורט הזה (הנקראים טירונים). גם מומחים וגם טירונים התבקשו לבצע משימה קוגניטיבית בזמן שהם קולעים כדור גולף לגומה, למשל ספירה לאחור בקפיצות של שלוש, מהמספר 267. זה נשמע מסובך, נכון? אבל, ביצועי המומחים אפילו השתפרו. לטירונים היה קשה מאוד, וביצועי הקליעה לגומה שלהם היו אפילו גרועים יותר מאשר ביצועיהם ללא המשימה הקוגניטיבית.

טבלה 1 מציגה גורמים אחדים שיכולים להשפיע על ביצועי מטלה כפולה. בחיי היום-יום, ודאי לא תמיד אתם חושבים על אסטרטגיה אידיאלית כאשר אתם ניצבים בפני מצב של מטלה כפולה. רוב הזמן, אתם עושים אוטומטית את הפעולות הנכונות – אתם ממקדים את תשומת ליבכם במשימה שעלולה להיות מסוכנת או מזיקה אם לא תקדישו לה די תשומת לב. בדיוק כך נוהגים הסבים והסבתות שלכם. אולם ייתכן כי יש מצבים שבהם אתם מקטינים מחומרת הסכנות. לא כדאי להשתמש בטלפון הסלולרי בזמן נהיגה במכונית, בזמן רכיבה על אופניים בכביש סואן או אפילו בזמן חציית כביש סואן ברגל. ייתכן כי בני אדם מבוגרים אינם מודעים לכך שכבר אינם מסוגלים לעשות דברים שהיו להם קלים לביצוע עשר שנים קודם לכן. לכן, אנו מקווים כי מחקר עתידי יזהה מצבים כאלה, ויסייע לבני אדם לזהוֹת אותם כדי להימנע מהסתכנויות בלתי נחוצות, מתאונות ומפציעות.

טבלה 1 - גורמים המשפיעים על ביצועי מטלה כפולה.
  • טבלה 1 - גורמים המשפיעים על ביצועי מטלה כפולה.

מילון מונחים

קוגניציה (Cognition): חשיבה.

עלויות מטלה כפולה (Dual task costs): שינויים בביצועים הנגרמים מהמשימה הנוספת.

מטלה כפולה (Dual task): ביצוע שתי מטלות בו בזמן.

הצהרתניגודאינטרסים

המחבריםמצהיריםכיהמחקרנערךבהעדרכלקשרמסחריאופיננסישיכוללהתפרשכניגודאינטרסיםפוטנציאלי.


מקורות

[1] Li, S. -C., Lindenberger, U., Hommel, B., Aschersleben, G., Prinz, W., and Baltes, P. B. 2004. Transformations in the couplings among intellectual abilities and constituent cognitive processes across the life span. Psychol. Sci. 15:155–63. doi: 10.1111/j.0956-7976.2004.01503003.x

[2] Leversen, J. S. R., Haga, M., and Sigmundsson, H. From children to adults: motor performance across the life-span. PLoS One. (2012) 7:e38830. doi: 10.1371/journal.pone.0038830

[3] Schaefer, S. 2014. The ecological approach to cognitive-motor dual-tasking: findings on the effects of expertise and age. Front. Psychol. 5:1167. doi: 10.3389/fpsyg.2014.01167

[4] Guttentag, R. E. 1989. Age differences in dual-task performance: procedures, assumptions, and results. Dev. Rev. 9:146–70. doi: 10.1016/0273-2297(89)90027-0

[5] Schaefer, S., Krampe, R. T., Lindenberger, U., and Baltes, P. B. 2008. Age differences between children and young adults in the dynamics of dual-task prioritization: body (balance) versus mind (memory). Dev. Psychol. 44:747–57. doi: 10.1037/0012-1649.44.3.747