רעיון מרכזי מדעי המוח ופסיכולוגיה פורסם: 29 באוקטובר, 2020

התאוששוּת אחרי שָׁבָץ – חמישה טיפים לשיקום

תַקצִיר

המוחות שלנו הם יוצאי דופן. הם מאפשרים לנו לדבּר, לחשוב, לזוז ועוד הרבה מעבר לכך. הקשרים במוחות שלנו מתפקדים כמו רשת מורכבת שהיא חזקה יותר מהמחשב החזק ביותר שיֻצַּר אי פעם. אולם מה קורה כשחלק מהרשת הזו ניזוק? אלה השלכות יהיו לכך וכיצד המוח יתקן את עצמו ויתאושש? במאמר זה נסקור פגיעה מוחית שכיחה – שבץ. נראה כיצד שבץ מתרחש, אלה ליקויים יכולים להיגרם על-ידי שבץ וכיצד המוח שלנו מתחיל לתקן את עצמו ולהתאושש בצורה המיטבית האפשרית. לבסוף, נפרט על חמש נקודות מפתח שמטפלים מודעים אליהן כשהם מסייעים למטופלים להתאושש אחרי שבץ.

מהו שבץ?

שָׁבָץ הוא מצב שבו אזור במוח לא מקבל מספיק חמצן, וכתוצאה מכך תאי מוח באותו האזור מתחילים למות. ישנן שתי דרכים שבהן זה יכול להתרחש. הדרך השכיחה ביותר היא חסימה או קריש דם. סוג השבץ הזה מכונה שבץ “איסכמי” (Ischemic). כדי להבין שבץ איסכמי טוב יותר, בואו נדמיין את כלי הדם במוח שלכם כמסילות רכבת שמספקות לכפרים ולערים סביבן מזון כדי לשמור על האנשים בחיים (איור 1, משמאל). הרכבות שנוסעות על המסילות נושאות ערימות של מזון שצריכות להיות מסופקות לכפרים, ממש כמו שכלי הדם בגוף נושאים חמצן שצריך להיות מסופק לתאים במוח. שבץ איסכמי מתרחש כאשר כלי דם (או מסילה) שנושא דם מחומצן (מזון) נחסם על-ידי קריש (סלע), ומותיר את התאים במוח (או הכפרים) שתלויים באספקת החמצן מכלי הדם הזה לגווע ברעב ולמות.

איור 1 - שתי דרכים שבהן יכול להתרחש שבץ.
  • איור 1 - שתי דרכים שבהן יכול להתרחש שבץ.
  • התמונות משמאל מראות שבץ איסכמי. התמונות מימין מראות שבץ המורגי. כדי להבין טוב יותר כיצד שבץ מתרחש, התמונות העליונות מציגות מסילות רכבת שמספקות מזון לכפר כהיקש לאופן שבו כלי דם במוח מספקים חמצן לתאים במוח. מסילה משולה לכלי דם; רכבת משולה לתא דם אדום; מזון משול לחמצן; כפר משול לתאי מוח; סלע משול לקריש דם.

שבץ “המורגי” (Hemorrhagic), או דימום מוחי, הוא סוג אחר של שבץ וגם הסוג המסוכן יותר (ראו איור 1, מימין). שבץ המורגי מתרחש כאשר חלק חלש של כלי דם נקרע, מה שגורם לדם לדלוף אל תוך המוח (כמו מסילת רכבת מקולקלת שגורמת לרכבת לסטות ולהתנגש). כתוצאה מכך, אזורים במוח לא מקבלים מספיק חמצן מאחר שהדם דולף החוצה לאזורים אחרים במוח. הדם שדלף גורם ללחץ להתפתח בתוך הגולגולת והמוח, מה שגורם לנזק נוסף לתאים במוח.

מהן ההשלכות של שבץ?

התסמינים של שבץ משתנים ותלויים באזור במוח שהושפע. כפי שאפשר לראות באיור 2, המוח מאורגן באזורים מובחנים ששולטים בתפקודים מסוימים. מסיבה זו, כאשר שבץ פוגע באזור מסוים במוח התסמינים של אותו המטופל קשורים בתפקודים שנשלטים על-ידי האזור המוחי הזה. לדוגמה, אם האזור המוחי ששולט בתנועה (אשר ידוע גם כקליפת המוח המוטורית) לא מקבל מספיק חמצן כתוצאה משבץ, אפשר לצפות לראות בעיות בתפקוד היד, כמו למשל חולשה או אפילו שיתוק. לחלופין, אם האזור המוחי ששולט על ראייה (שידוע גם כקליפת המוח הראייתית) מושפע על-ידי השבץ, אפשר לצפות לכך שהמטופל יחווה בעיות בראייה.

איור 2 - (A)  מבט על המוח מהחזית (מקדימה).
  • איור 2 - (A) מבט על המוח מהחזית (מקדימה).
  • כאן אתם יכולים לראות את שני הצדדים (המכונים המיספרות) של המוח. (B) המוח מאורגן בצורה של אזורים ששולטים או תומכים בתפקודים מסוימים. בתמונה זו, האם אתם יכולים למצוא את קליפת המוח המוטורית? קליפת המוח המוטורית שולטת בתנועה והיא ממוקמת ליד אזור שנקרא “Motor association area” אשר מסייע עם תכנון של תנועה. האם אתם יכולים למצוא את קליפת המוח הראייתית? קליפת המוח הראייתית שולטת בראייה ומאפשרת לנו לפרש את מה שאנו רואים באמצעות העיניים שלנו. קליפת המוח השמיעתית שולטת במה שאנו שומעים, והיא נמצאת ליד אזורים ששולטים באופן שבו אנו מדבּרים. יֶשְׁנָהּ גם קליפת המוח הקדמית בחזית המוח, אשר שולטת בהתנהגות ובאופן שבו אנו חושבים ומקבלים החלטות. האם אתם יכולים למצוא את האזור שמאפשר לנו לפרש את מה שאנו מרגישים או נוגעים בו? האזור הזה נקרא קליפת המוח החישתית. האיורים אומצו מ- Blausen.com[1].

האם ידעתם שישנם שני צדדים למוח שלכם (שנקראים המיספרה ימנית והמיספרה שמאלית, ראו איור 2A) ושכל אחד מהם שולט על הצד הנגדי של הגוף? לכן, אם האזור התנועתי השמאלי ניזוק אזי התנועות בצד ימין של הגוף ייפגעו (ראו איור 3A). או אם השבץ פוגע בקליפת המוח הראייתית הימנית אזי יכולתו של אדם לראות את הצד השמאלי תפגע (ראו איור 3B).

איור 3 - שתי לקויות שכיחות אחרי שבץ.
  • איור 3 - שתי לקויות שכיחות אחרי שבץ.
  • (A) אדם עם חצי שיתוק חווה בעיות עם זרועו הימנית, רגלו הימנית וחלקו הימני של פיו. בהינתן שצד שמאל של המוח שולט בצד ימין של הגוף, האם אתם יכולים לומר באיזה צד של המוח התרחש השבץ? (B) ראייתו של מישהו עם חצי עיוורון מוצגת כאן. האדם הזה איבד את החלק הימני של ראייתו. האם אתם יכולים לנחש באיזה צד במוח התרחש השבץ? בשני המקרים, השבץ התרחש בצד שמאל של המוח, ולכן גרם לליקויים בצד ימין של הגוף.

אלו טיפולים זמינים אחרי שבץ?

ראשית, רופאים צריכים לקבוע איזה סוג שבץ התרחש. זה חשוב מאחר שכל סוג של שבץ דורש טיפול אחר. באמצעות מכשור לסריקה מוחית, רופאים צריכים לקבוע אם דימום או חסימה גורמים לתסמינים של המטופל.

אם זוהתה חסימה (שבץ איסכמי), מטרת הטיפול היא להסיר את קריש הדם (זו הסיבה לכך שהטיפולים האלה נקראים Clot-busters, כלומר טיפולים שהורסים את הקריש). תרופות שהורסות את הקריש ניתנות למטופל כדי לפרק ולמוסס את הקריש שגורם לחסימה. לחלופין אפשר לבצע ניתוח ולהכניס חוט לתוך כלי הדם כדי למשוך החוצה את הקריש.

אם זוהה דימום (שבץ המורגי), מטרת הטיפול היא להפסיק את הדימום ולהפחית את הלחץ שמתפתח בתוך הגולגולת. דימום מטופל לרוב באמצעות תרופות כדי להוריד את לחץ הדם ובכך להפחית את הדימום במוח. במקרים מסוימים צריך לבצע ניתוח שמטרתו לקדוח חור בגולגולת ולשחרר את הלחץ במוח. אפשרות אחרת לניתוח היא למקם סֶגֶר סביב לחלק הקרוע של כלי הדם כדי לסגור אותו ולהפסיק את הדימום. באופן חשוב, כאשר חושדים שאדם חווה שבץ, רופאים צריכים לפעול במהרה כדי להחזיר את זרימת הדם ולחץ הדם במוח למצב תקין. ככל שזרימת הדם חוזרת למצב נורמלי מהר יותר, כך עולים הסיכויים שיותר תאי מוח יינצלו.

התאוששות אחרי שבץ

בימים ובשבועות שאחרי שבץ, תהליכים ביולוגיים רבים מתרחשים במוח באופן טבעי או “ספונטני”. התהליכים האלה (1) מְתַקְּנִים תאי עָצָב ותאים אחרים במוח שנפגעו אולם לא מתו, ו-(2) מנקים ומסירים את תאי המוח שמתו.

השלב הבא בהחלמה הוא תהליך שמצריך את המוח לבנות מחדש את האזורים שניזוקו ולתקנם. התהליך החשוב הזה נקרא נוֹירוֹ-פלסטיוּת. נוירו-פלסטיות היא יכולתו של המוח להשתנות, ללמוד וללמוד מחדש. באופן מעניין, מדענים נטו להאמין שנוירו-פלסטיות מתרחשת רק אצל תינוקות בזמן שהמוחות שלהם מתפתחים במהלך הילדוּת. אולם כיום אנו יודעים שהמוח משתנה באופן קבוע במהלך כל החיים שלנו. נוירו-פלסטיות יכולה להתרחש על-ידי שינוי הקשרים בין תאים במוח כמו למשל חיזוק הקשר, הגדלה או הקטנה של מספר הקשרים, או שינויים בתפקוד של הקשר. במקרים מסוימים נוירו-פלסטיות יכולה גם לכלול יצירה של תאי עצב חדשים (תהליך שנקרא נוירוגנזה). אולם נדרש מחקר נוסף כדי לברר עד כמה נוירוגנזה תורמת להתאוששות משבץ.

חמישה טיפים להגברת הנוירו-פלסטיות וההתאוששות אחרי שבץ

נוירו-פלסטיות, או יכולתו של המוח להשתנות, היא עקרון מפתח אשר מנחה את האופן שבו מטפלים מעצבים ומבצעים את תוכניות השיקום של מטופלים. באופן טיפוסי, המטרה הראשונה של שיקום היא לסייע למטופלים לחזור לאותו התפקוד כמו לפני השבץ. לרוע המזל זה לא תמיד אפשרי, לכן בחלק מהמקרים מטרת הטיפול היא למצוא דרכים חדשות לבצע משימות שאי אפשר לבצע כמו בעבר.

למטה תוכלו למצוא 5 טיפים חשובים על נוירו-פלסטיות אשר מטפלים חייבים לשקול כשהם מטפלים במטופל (בהתבסס על מאמרם של Kleim ו-Jones [2]).

טיפ 1 – “השתמשו בו או שתאבדו אותו”

מוח בריא שומר על הקשרים שמשתמשים בהם לעיתים קרובות, ו“מנקה” את הקשרים שלא משתמשים בהם תקופת מה. ממש כמו שריר, אם אינכם משתמשים מספיק בתאים, הם יחלשו. בהתבסס על הכלל הזה, מטפלים מעודדים מטופלים להמשיך להזיז גפיים שנפגעו כדי למנוע מקשרים מוחיים להיאבד.

טיפ 2 – “השתמשו בו ושפרו אותו”

אם מבצעים מטלה ומתאמנים עליה שוב ושוב, אותה רשת התאים במוח מופעלת פעם אחר פעם. הפעלה חוזרת של הרשת הזו גורמת לה להתחזק ולעבוד ביעילות גדולה יותר, מה שבסופו של דבר מוביל לביצוע משופר של המטלה. לדוגמה, כשאתם מתאמנים בנגינה על כלי נגינה, הנגינה שלכם תשתפר עם האימון כאשר רשת הקשרים במוח שלכם, בה אתם משתמשים עבור הנגינה, תתחזק. מטפלים מעודדים מטופלים להמשיך להתאמן על התרגילים שלהם באמצעות הצד הניזוק של גופם, וזה יוביל לשינויים חיוביים ברשתות המוח המסוימות האלה.

טיפ 3 – “התאמנו באופן ממוקד”

תרגילי שיקום צריכים להיות מסוימים עבור המטלה או התפקוד שהמטופל רוצה לשפר. אם אתם רוצים לשנות את האזור במוח ששולט על היד שלכם, אתם צריכים להתאמן על ביצוע מטלות עם היד. אם אתם רוצים לשפר תפקודים של הרגל השמאלית, בצעו תרגילים עם הרגל השמאלית. אם המטופל חווה קשיים בהחזקת מזלג, על המטפל לתת תרגילים מסוימים שמחקים את תנוחת היד בעת החזקת מזלג.

טיפ 4 – “התאמנו שוב ושוב”

כדי לאפשר למוח להשתנות נדרשות חזרות מרובות על אותה המטלה. לדוגמה, אם אתם לומדים איך לעשות ג’אגלינג, האם יכולתכם תהיה טובה יותר אם התאמנתם שלוש פעמים או אם התאמנתם שלושים פעמים? אותו הדבר נכון גם לטיפול אחרי שבץ – ככל שיבוצעו יותר חזרות כך ייטב! מטפלים מעודדים את המטופלים להתאמן באופן חֲזָרָתִי ולהמשיך להתאמן על התרגילים שלהם בבית. ככל שיהיו יותר חזרות שהמטופל יְתַרְגֵּל בכל יום, כך המוח יסתגל וילמד מהר יותר.

טיפ 5 – “התאמנו באינטנסיביות”

חשוב גם שכאשר המטופל או המטופלת מתאמנים הם יעשו זאת בצורה אינטנסיבית. אפשר להשיג זאת באמצעות חזרות רבות או ביצוע מטלות מאתגרות. ממש כמו אימון למרוץ ארוך, אתם עשויים להתחיל עם מרחקים קצרים תחילה, אולם כדי להשתפר עליכם לדחוף את השרירים שלכם לעבוד קשה יותר ולרוץ רחוק יותר מאשר קודם. אותו הדבר במוח. כדי לעודד רשתות במוח להשתנות, מטפלים מאתגרים את המטופלים לעבוד קשה יותר ולהשיג קצת יותר בכל פעם.

סיכום

שבץ מתרחש כאשר אזור במוח לא מקבל מספיק חמצן, מה שקורה כתוצאה מחסימה או מדימום במוח. ההשפעות של שבץ תלויות באיזה אזור במוח הושפע. נוירו-פלסטיות היא תהליך שמאפשר למוח להתאושש משבץ. מטפלים מעצבים תוכניות שיקום שמתבססות על מה שידוע על נוירו-פלסטיות, כשהמטרה היא החזרת המטופל לתפקוד רגיל. חמשת הטיפים שהוסברו לעיל הם עקרונות יסודיים עבור שיקום משבץ.

מילון מונחים

שבץ (Stroke): כאשר אזור במוח ניזוק כתוצאה ממחסור בחמצן. שבץ איסכמי הוא מצב שבו ישנה חסימה, בעוד ששבץ המורגי הוא מצב שבו ישנו דימום במוח.

כלי דם (Blood vessel): נושא דם בתוך הגוף. ישנם סוגים שונים של כלי דם כמו למשל עורקים, אשר נושאים דם מלא בחמצן אל המוח, או ורידים, אשר נושאים דם מהמוח אל הריאות שם הדם מוטען מחדש בחמצן.

תאי עצב (נוירונים, Neurons): תאי מוח שמתמחים בחישוב ומעבירים מידע דרך קשרים רבים. תאי עצב יוצרים קשרים עם תאי עצב אחרים כדי ליצור רשתות ששולטות בתפקודים מסוימים.

נוירו-פלסטיות (Neuroplasticity): יכולתו של המוח להסתגל ולהשתנות.

שיקום (Rehabilitation): שחזור בריאותו של המטופל באמצעות אימון וטיפול.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Blausen.com, S. 2014. Medical gallery of Blausen Medical 2014. WikiJ. Med. 1. doi: 10.15347/wjm/2014.010

[2] Kleim, J. A., and Jones, T. A. 2008. Principles of experience-dependent neural plasticity: implications for rehabilitation after brain damage. J. Speech. Lang. Hear. Res. 51:S225–39. doi: 10.1044/1092-4388(2008/018)