מהי מחלת הצליאק?

גופנו מורכב ממערכות שונות שפועלות יחד, כדוגמת מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים ומערכת העיכול. מטרתה העיקרית של מערכת העיכול היא לאפשר לגוף לספוג חומרי מזון מהמזון שאנו אוכלים. כדי להישאר בריאים, מערכת העיכול צריכה לשתף פעולה עם מערכת החיסון, אשר אחראית להגנה על הגוף מפני מיקרואורגניזמים מסוכנים. אחת הדרכים שבהן מערכת החיסון מגינה עלינו היא באמצעות ייצור חומרים כימיים וביולוגיים, כמו למשל נוגדנים. נוגדנים מיוצרים על ידי תאים שנקראים תאי B, כאשר הגוף מזהה שהוא מותקף על ידי מיקרואורגניזמים.

לעיתים, מערכת החיסון אינה פועלת באופן תקין – היא עשויה להגיב ביֶתֶר ולייצר יותר מדי נוגדנים. במקרים אלו הנוגדנים פועלים כמו צבא זועם ללא מפקד, ותוקפים את כל מה שסביבם – לא רק פולשים מסוכנים, אלא גם רקמות בְּרִיאוֹת. זה בדיוק מה שקורה כאשר אנשים עם מחלת הצליאק אוכלים גלוטן.

מהו גלוטן?

זוהי קבוצה של חלבונים שנמצאים באופן טבעי בדגנים כמו שעורה, חיטה ושיפון. חלבוני גלוטן מספקים לבצק שנוצר מדגנים אלה מירקם אוורירי על ידי כליאת בועיות אוויר בתהליך התפיחה. גלוטן פועל כמו דבק – הוא מאפשר לרכיבים של עוגה או לחם להידבק יחד יותר בקלות. מאחר שחלבוני גלוטן מהווים חלק שכיח במזונות שלנו, לא אמורה להיות להם השפעה שלילית על גופנו.

כאשר אנו אוכלים חלבון כמו גלוטן, הגוף מעביר אותו מהקיבה אל המעי הדק. שם, אנזימי עיכול מפרקים גלוטן וחלבונים אחרים לפיסות קטנות יותר, שנקראות פֶּפְּטִידִים. חלק מהאנשים אינם יכולים לצרוך גלוטן כלל. כאשר הם טועמים טעימה קטנה מלחם, עוגה, או מזונות אחרים שמכילים אפילו שאריות של גלוטן, הפיסות הקטנות של גלוטן חתוך מפעילות את מערכת החיסון שלהם, אשר מגיבה ביֶתֶר, באופן שהרסני לבריאות הרקמה. אצל אנשים הסובלים ממחלת הצליאק, פפטידים של גלוטן מזוהים בשוגג כחומרים זרים על ידי תאי B של מערכת החיסון. במצב זה, תאי B מייצרים נוגדנים שתוקפים רקמות בריאות של המעיים שנקראות סִיסִים, במקום להילחם כנגד איומים אמיתיים על הגוף [1].

סוג התגובה הזה, שבו מערכת החיסון תוקפת את הגוף במקום לתקוף פולשים זרים, נקרא תגובה אוֹטוֹאימוּנית. תגובה כזו גורמת לדלקת, אשר מובילה להֶרֶס סִיסֵי המעי, שאחראיים על ספיגה של חומרי מזון (ראו איור 1). אחרי כל ''מתקפה'' כזו, אנשים החולים בצליאק נחלשים, כתוצאה מהדלקת הקבועה ומחסור בחומרי מזון חיוניים, כמו פחמימות, חלבונים, חומצות שומן, מינרלים וויטמינים. מצב זה עלול לגרום לבעיות בריאותיות, ולהגביר את הסיכון להתפתחות מחלות אחרות וכן לגרום לחוסר סבילוּת למזון [2] (ראו איור 2).

נזק לסיסים גורם גם לאי-סבילות למוצרי חלב שמכילים לַקְטוֹז – סוכר טבעי שמיוצר בחלב, אשר באופן רגיל מעוכל על ידי אנזים שנקרא לַקְטָז. לקטז מיוצר ברקמת הסיסים, לכן אם הסיסים ניזוקים לא ניתן לעכל לקטוז, מה שגורם לתסמינים קיבתיים כמו גזים ונפיחוּת.

תסמיני מחלת הצליאק

הסימפטומים העיקריים כוללים הקאות, בחילות וכאבי בטן לאחר אכילת מזונות המכילים גלוטן. חלק מהחולים עשויים לסבול גם מכאבי ראש, כאבים בעצמות ובמפרקים, שלשולים ועייפות; אחרים עשויים לפתח פריחה על העור, ירידה או עלייה במשקל, נפיחוּת, עצירוּת, ואפילו אנמיה. לעיתים תסמיני המחלה מופיעים בנפרד ולעיתים יחד, והם יכולים להשתנות מאדם לאדם, שכּן כל חולה מגיב לגלוטן באופן אחר. לכן, קשה מאוד לאבחן את מחלת הצליאק, במיוחד בקרב אנשים שאין להם בעיות בעיכול מייד לאחר צריכת מזונות המכילים גלוטן [3].

יתרה מזו, דרגת החומרה של תסמיני המחלה משתנה בין חולה אחד לאחר, ונעה בין תסמינים אגרסיביים, מתונים, קלים, ולעיתים אף ללא תסמינים כלל. לפיכך, חלק מהאנשים הסובלים מהמחלה עשויים שלא להיות מאובחנים כחולי צליאק במשך כל חייהם.

חשיבוּת הסברת המחלה לילדים ולבני נוער

מחלת הצליאק משפיעה על אנשים רבים ברחבי העולם, לרבּוֹת ילדים ובני נוער. כדי להמחיש את שכיחוּת התופעה, אם ניקח לדוגמה בית ספר עם 100 ילדים; בקבוצה זו לפחות מישהו אחד יהיה חולה צליאק. אבחון מוקדם הוא חיוני למניעת התפתחות בעיות בריאותיות חמורות שעלולות להיגרם כתוצאה מצריכה ממשוכת של גלוטן. מחלת הצליאק היא הפרעה גנטית, כלומר עוברת בתורשה דרך גֶּנִים מסוימים. לכן, חשוב להסביר לילדים שהמחלה צפויה ללוותם לאורך כל חייהם, והם יצטרכו להקפיד על תזונה נטולת-גלוטן כדי להפחית את הסיכוי להתפתחות תופעות לוואי [4].

האם צליאק היא מחלה שניתן לרפא?

נכון להיום, מחלת הצליאק עדיין אינה ניתנת לריפוי. התרופה המוכרת היחידה בשלב הזה היא הקפדה על תזונה נטולת-גלוטן, שכּן אפילו פיסת מזון קטנה שיש בה גלוטן עלולה לגרום בעיות חמורות עבור חולי צליאק. מאחר שצליאק היא הפרעה גנטית ולא אלרגיה, אין אפשרות שתיעלם מעצמה במהלך החיים. רקמות סיס פגועות מתאוששות לאט, ולעיתים נדרשות מספר שנים כדי שהמצב ישתפר באופן משמעותי.

לפניכם מספר המלצות תזונתיות לאנשים המתמודדים עם צליאק:

• הימנעות ממזונות חריפים – מאחר שהם יכולים להפריע לסיסי המעיים. הדבר חשוב במיוחד עבור אנשים שאובחנו לאחרונה עם מחלת הצליאק.
• הכנת מזון בכלים ומכשירים ללא חשש גלוטן – למשל, אפיית לחם, עוגות, או פיצה בתנור נפרד שאינו מכיל גלוטן; הכנת טוסט בטוסטר נפרד נקי מגלוטן, וחיתוך מזון על קרשי חיתוך שלא באו במגע עם מזון המכיל גלוטן.
• הימנעות ממזונות שמכילים אפילו שאריות של גלוטן – לדוגמה, אם שוקולד של יצרן מסוים מכיל גלוטן, סביר להניח שכל המוצרים של אותו היצרן מכילים שאריות של גלוטן.
• שמירה על תזונה מאוזנת – הקפדה על תזונה המבוססת על ירקות, פירות, דגים ובשר, במטרה לספק לגוף חומרי מזון חשובים וחיוניים כמו סידן, ברזל, סיבים וחומצות שומן מסוג אומגה 3.

סיכום

מחלת הצליאק היא הפרעה אוטואימונית חמורה שמשפיעה על אנשים בכל הגילים. מאופיינת על ידי מערך מורכב של תסמינים, שאינם בהכרח ייחודיים או ספציפיים למחלה זו, ולכן אבחונהּ עשוי להיות מאתגר. התעלמות מאבחון המחלה או כֶּשֶׁל באבחון עלולים להוביל לבעיות בריאות חמורות נוספות. כיום לא מוכרת תרופה לצליאק לְמַעֵט הקפדה על צריכת תזונה נטולת-גלוטן. נמצא כי חולי צליאק אשר נמנעים לחלוטין מגלוטן ומקפידים על כללי תזונה נוקשים נוספים, מצליחים לרפא את סיסי המעי שלהם, ולנהל חיים תקינים.

תרומות הַמְּחַבְּרוֹת

MO ו-AP: הַמְשָׂגָה ומתודולוגיה. MO: כתיבת כתב יד מקורי וסקירה; AP: כתיבת כתב יד מקורי ועריכה.

מילון מונחים

נוגדן (Antibody): ↑ חלבון שמיוצר על ידי מערכת החיסון במטרה להיקשר אל מיקרואורגניזמים ולנטרל אותם במהלך זיהום.

תאי B (B Cells): ↑ תאים של מערכת החיסון שמייצרים נוגדנים.

מחלת הצליאק (Coeliac Disease): ↑ הפרעה אוטואימונית שבה הגוף (המערכת החיסונית) מגיב באופן אבנורמלי בעקבות אכילת גלוטן. המחלה משפיעה בעיקר על הרקמות במעיים – כשרקמות אלה ניזוקות, הגוף אינו יכול לספוג כראוי חומרי מזון ממזון.

סיס (Villi): ↑ רקמות זעירות, דמויות-אצבעות, שסופגות חומרי מזון (נוטריינטים) מהאוכל שאנו אוכלים.

תגובה אוטואימונית (Autoimmune Response): ↑ תגובה שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף עצמו במקום לתקוף גורם זר חיצוני המאיים על הבריאות.

דלקת (Inflammation): ↑ התגובה המהירה של הגוף לכל סוג של מתקפה או פגיעה שנגרמת על ידי מיקרואורגניזמים, קרינה, חום, רעלים כימיים, אובייקטים זרים, או פצעים פיזיים.

מזון נטול-גלוטן (Gluten-free Food): ↑ מזון שמכיל שאריות של גלוטן בערך של פחות מ-20 מיליגרם לקילוגרם, או מזון שבאופן טבעי אינו מכיל גלוטן.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.