עורכם מְחַדֵּשׁ את עצמו בכל חודש!

כדי להבין כיצד יבלות גדלות, ראשית אנו צריכים להבין כיצד עור בריא גדל. גופכם בנוי מתאים מיקרוסקופיים, שהם אבני בניין בסיסיות של כל אורגניזם חי. התאים שלכם נוצרים באמצעות מעקב אחר הוראות שכתובות בגֶנִים שלכם. הגנים הם כמו ספר הוראות לֶגוֹ שמיועד לבנייה של סוגי תאים שונים בגופכם. אולם גנים אינם ספר שמכיל דפּים, אלא הוראות כימיות מורכבות ששולטות בתאים שאתם בנויים מהם. כל הגנים יחד נקראים גֶּנוֹם. לגוף האנושי המורכב יש סוגי תאים רבים, שכל אחד מהם מבצע מטלה שונה. תאים רבים מאותו הסוג יוצרים איבר, כמו למשל המוח, הלב, או העור. עורכם הוא האיבר הגדול ביותר בגופכם – הוא מורכב מיותר ממיליארד תאים, ויוצר מחסום אטוּם למים במטרה להגן על האיברים שבתוכו. עור בריא מאורגן בצורה מסודרת מאוד, מכיל הרבה שכבות שונות של תאים ומתאפיין במבנה מדויק מאוד, שמוביל לפני שטח חלקים וישרים (איור 1A). המבנה הזה נוצר על ידי הגנים בתאי העור שלכם. העור מכיל שני חלקים עיקריים: השכבה החיצונית שנקראת אֶפִּידֶרְמִיס, והשכבה הפנימית שנקראת דֶּרְמִיס, אשר מחוברות באמצעות מֶמְבְּרָנָה. תאי העור הרגילים שלכם תמיד מתחלקים ומייצרים תאי עור חדשים מִתָּאִים שנקראים תאי בסיס, אשר ממוקמים על גבי הממברנה בין הדרמיס לאפידרמיס. משם, תאי העור החדשים נעים החוצה, ובסופו של דבר מתים ומוּשָּׁלִים לסביבה. האם ידעתם שהעור הבריא שלכם מְחַדֵּשׁ את עצמו מִדֵּי חודש?

התחדשות העור משתבשת ביבלות

יבלות הן גושים קטנים וקשיחים שגדלים בעורכם. יבלות הן שכיחוֹת, במיוחד בקרב ילדים בגילֵי בית ספר יסודי [1]. מרבית הסיכויים שבשלב כלשהו בחייכם הצעירים תְּפַתְּחוּ יבלת, או שלמישהו שאתם מכירים תהיה יבלת. לעיתים קרובות יבלות מופיעות על הידיים או על כפות הרגליים, אך למעשה הן יכולות להתפתח בכל מקום בגופכם. המונח הרפואי ליבלת הוא פָּפִּילוֹמָה. יבלות מופיעות בצורות שונות (איור 1B): מרביתן נראות כמו גבשושיות קשות, קשיחות ומוגבהות; חלקן נראות כמו כרוביות קטנות, בעוד שאחרות נראות כמו גידולים ארוכים דמויי מברשת [2].

ביבלות, הארגון המסודר של תאי העור מופרע, והם גדלים יותר מדי, כשהכוונה אינה לגדילה בגודל, אלא לגדילה בכמות. כמו כן, ביבלות תאי עור חיים זמן ארוך יותר מהרגיל. יחד, ההשפעות האלה גורמות לתאי עור להצטבר, מה שיוצר את היבלת (איור 1A). לעיתים קרובות החלק העליון ביותר של היבלת מכוסה בחלק נוקשה, שמכיל תאי עור מתים ויבשים שלא הושלו.

יבלות נוטות להישאר בעור זמן ממושך, בדרך כלל חודשים ולעיתים שנים, לפני שהן נעלמות לפתע. לפעמים צריך לקבל טיפול רפואי עבור יבלת, במיוחד אם היא התפתחה במקום בגוף שמפריע, כמו למשל תחתית כף הרגל או בין אצבעות הידיים, היכן שמחזיקים עט. ישנן תרופות זמינוֹת שניתן למרוח על העור, ובמקרים מסוימים רופאים יכולים להקפיא יבלות (ידוע בתור קַרְיוֹתֵּרָפִּיָה) – הליך שהורג את התאים הנגועים ומאפשר גדילה מחודשת של עור בריא.

וירוסי פפילומה גורמים ליבלות

ייתכן שזמן מה לאחר שחוויתם את היבלת הראשונה שלכם, תְּפַתְּחוּ יבלות אחרות, בין אם במקום קרוב ליבלת הראשונה, בין במקומות אחרים בגופכם. תופעה זו מתרחשת בשל העובדה שיבלות נגרמות על ידי וירוס, ומאחר שהווירוס יכול להתפשט בגופכם או להיות מועבר בין אנשים, אזי היבלות מִדַּבְּקוֹת.

וירוסים הם חלקי אורגניזמים זעירים שמטרת קיומם היחידה היא לייצר וירוסים נוספים. הם חסרי חיים לבדם, ויכולים להשתכפל רק על ידי הדבקת התאים שלנו, שם לעיתים הם גורמים למחלות כמו צינון, שפעת, או וירוס הקורונה (קוֹבִיד-19). ישנן מגוון משפחות שונות של וירוסים, ומשפחת הווירוסים שגורמת ליבלות נקראת וירוס הפפילומה האנושי (HPV). מדענים זיהו יותר מ-390 סוגים של וירוס זה ,[3] ועשרה מתוכם יכולים לגרום ליבלות [4].

כל חברי משפחת וירוס הפפילומה האנושי נראים דומים מאוד. וירוס הפפילומה האנושי הוא זעיר – גודלו 55 נָנוֹמֶטְרִים בלבד. ננומטר אחד הוא מיליונית מילימטר, כלומר וירוס זה קטן הרבה יותר ממה שאנו יכולים לראות בעין. מדענים משתמשים במיקרוסקופ מיוחד שנקרא מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (איור 2A) כדי להתבונן בווירוס פפילומה אנושי ולצלם תמונות שלו (2B איור, משמאל). וירוסים ממשפחה זו מורכבים ממעטפת שנקראת קַפְּסִיד (קופסית הנגיף), אשר עוטפת את הגֶנוֹם של הוירוס ומגינה עליו. קפסיד וירוס הפפילומה האנושי מכיל 72 בלוקים, שכל אחד מהם מורכב מ-5 יחידות של חלבוני קפסיד, שנקראות פֶנְטָמֵרִים (2B איור, מימין למעלה). גנום וירוס הפפילומה האנושי (2B איור, מימין למטה) מְקָדֶּד לכל דבר שהווירוס צריך כדי להשתכפל.

באופן כללי, גֶּנים מקוֹדדים חלבונים, שהם מולקולות הנמצאות בכל היצורים החיים ומבצעות מטלות מסוימות. חלבונים חיוניים עבור כל היצורים החיים. וירוסים לא יכולים לחיות לבדם מאחר שאין להם מפעלים לייצור חלבונים. לכן, הם משתלטים על המפעל לייצור חלבונים של התא, במטרה להשתכפל. לצורך כך, וירוסים נדרשים להדביק תאים, כלומר הם צריכים להכניס את הגנומים שלהם אל תוך התאים. לעיתים קרובות וירוסים מעדיפים להדביק אזור מסוים בגוף, ווירוס הפפילומה האנושי אוהב להדביק את העור. וירוס זה אינו יכול להדביק את השכבה החיצונית של העור – עליו להיכנס לתאי הבסיס הפנימיים (איור 1A) דרך חתכים או פצעים קטנים. כפי שהוסבר קודם לכן, תאי בסיס ממלאים כל הזמן את מאגרי עורכם בתאים חדשים, ולכן הם אחראיים על ההתחדשות המתמשכת של עורכם. הווירוס משתלט על המנגנון לשכפול תאי הבסיס במטרה לשכפל את עצמו!

הפיכת תאי עור למפעלים לייצור וירוסים

כאשר וירוס הפפילומה האנושי מדביק תאי בסיס של העור (איור 2C), הוא מפרק את הקפסיד העוטף את הגנום, וגנום הווירוס יוצא מחוץ לתא [5]. גנום וירוס הפפילומה האנושי מכיל הוראות ליצירת וירוסים חדשים, וכן הוראות לשליטה על התאים. הוראות השליטה האלה מנחות את תאי העור להשתכפל יותר ולחיות זמן ארוך יותר, מה שמאפשר לווירוס הפפילומה האנושי לייצר וירוסים רבים יותר בתוך התאים.

גנום וירוס הפפילומה האנושי הוא בצורת טבעת, ומכיל שמונה גנים, אשר הופכים לשמונה חלבונים (איור 2B). הגנים מסוג E) E מייצג את המילה ''Early'', כלומר מוקדם), מתורגמים לחלבונים זמן קצר אחרי ההדבקה, בשכבות התחתונות של העור. כדי להפוך תאי עור למפעלים לייצור וירוסים, נדרשים שישה גנים מסוג E6 ,E5 ,E4 ,E2, E1) E ו-E7). הגנים E1 ו-E2 מנחים את התא ליצור הרבה גנומים ויראליים חדשים. הגנים E5, E6 ו-E7 מנחים את התאים להשתכפל ולחיות זמן ארוך יותר, ובאופן הזה לשנות את העור ליבלות! גנים מסוג L, L1 ו-L2 (L מייצג את המילה ''Late'', כלומר מאוחר), מקוֹדדים את החלבונים עבור קפסיד וירוס הפפילומה האנושי. הגנים האלה מופעלים מאוחר במחזור החיים הוויראלי, ובשכבות העליונות של העור. ברגע שתאי יבלת מכילים מעטפות חלבון ויראלי וגנומים, הם יכולים להרכיב וירוסים חדשים, והגֶן E4 מפעיל את שחרורם של וירוסים חדשים לעולם שבחוץ. כאשר תאי העור מתים ומתפרקים, הם משחררים אלפי וירוסים חדשים ממשפחת וירוס הפפילומה האנושי, שכעת מוכנים להדביק את העור באזורים אחרים בגוף, או לעבור לאדם אחר. כאשר הווירוס החדש מוצא נקודת כניסה לעור דרך פצע או שריטה קטנה, הוא ידביק שוב תאי בסיס, ומחזוֹר החיים הוויראלי יתחיל מחדש.

הדבקה וטיפול

פני השטח הקשים בדרך כלל של יבלת, מורכבים מאזור קשיח המורכב מתאי עור מתים ומיובשים. כאשר היבלת ממשיכה לגדול, כמות התאים על פני השטח ממשיכה להצטבר, ובכל פעם שתא עור מת ומתפרק, הוא משחרר אלפי וירוסים ממשפחת וירוס הפפילומה האנושי. אם יש לכם יבלת על היד, קל להעביר את הווירוס לכל דבר שאתם נוגעים בו, לרבות אזורים אחרים בגופכם, או אנשים אחרים, כמו משפחתכם וחבריכם. וירוס הפפילומה האנושי יכול להיות מועבר דרך משטחים, כמו צעצועים או הרצפה בבריכת השחייה שעליה אנשים רבּים הולכים יחפים. כדי למנוע הדבקה, חשוב להקפיד על היגיינה טובה באותו האופן שאנו מקפידים להימנע מלהידבק בגורמי מחלה אחרים, כמו למשל באמצעות שטיפת ידינו וניקוי משטחים וצעצועים משותפים. אם יש לכם יבלת, חשוב להיות מודעים לכך שאתם יכולים להפיץ את וירוס הפפילומה האנושי, כך שתוכלו לפעול באחריות כדי למנוע זאת. שיטה טובה נוספת היא לכסות את היבלת בפלסטר. אם אתם סובלים מיבלת, רצוי להיוועץ ברופא לשם קבלת טיפול.

סיכום

יבלות נגרמות על ידי וירוס הפפילומה האנושי. וירוס זה משתלט על תא עור במטרה לייצר וירוסים נוספים, ומתעתע בתאי עור כדי שיגדלו במספריהם יותר מהרגיל. הדבר גורם להפרעה לארגון המסודר של תאי עור, ולצמיחה של יבלות. וירוס הפפילומה האנושי יכול להדביק אנשים אחרים.

מילון מונחים

גן (Gene): ↑ חלק בגנום שֶׁמְּקָדֵּד עבור חלבון מסוים.

גנום (Genome): ↑ מכלול ההוראות הכימיות של אורגניזם.

אפידרמיס (Epidermis): ↑ השכבות החיצוניות של העור.

דרמיס (Dermis): ↑ השכבות הפנימיות של העור.

תא בסיס (Basal Cell): ↑ סוג של תא עור מתמחה שאחראי על התחדשות רציפה של העור.

פפילומה (Papilloma): ↑ המונח הרפואי ליבלת, שילוב של המילים פָּפִּילָה (פִּטְמָה) ו-אוּמָה (גדילה).

וירוס הפפילומה האנושי (HPV - Human Papilloma Virus): ↑ משפחה של וירוסים שיכולה לגרום ליבלות.

קפסיד (Capsid): ↑ המעטפת החיצונית של וירוס, שמורכבת מחלבונים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.