הקדמה

טירנוזאורוס רקס הוא הדינוזאור המפורסם והאהוב ביותר בכדור הארץ. הסוג טירנוזאורוס כולל מין אחד בלבד, ט. רקס. השם ט. רקס מתורגם בצורה תקנית ל- Tyrant Lizard King (מלך לטאות רוֹדָן). שלד ה-ט. רקס הראשון נחפר על ידי בארום בראון בשנת 1900, ותואר ושׁוּיָם על ידי הנרי פיירפילד אוזבורן חמש שנים מאוחר יותר [1]. ט. רקס היה הטורף הגדול ביותר בצפון אמריקה במהלך תור הקרטיקון המאוחר – התקופה האחרונה שבה דינוזאורים (לא כולל ציפורים) חיו – לפני בין 66 ל-68 מיליוני שנים. הרבה ממה שאנו יודעים על ט. רקס מגיע ממרכז-מזרח ארצות הברית. ט. רקס היה תרופוד (קבוצה של דינוזאורים שאוכלים בעיקר בשר) שיכול להגיע לאורך של עד 12 מטרים, ויכול לשקול עד 8 טון, שזה הרבה יותר גדול מפיל אפריקאי!

גולגולת ענקית ונשיכה עוצמתית

המאפיין המדהים ביותר של טירנוזאורוס הוא הגולגולת העצומה שלו, שיכולה להגיע לאורך עצום של 1.52 מטרים (איור 1). חושבים שלט. רקס הייתה הנשיכה החזקה ביותר ביחס לכל חיית אדמה שאי פעם חיה. הדמיות מחשב שמתבססות על הצורה של הגולגולת של ט. רקס ועל חוזקהּ הראו שכוח הנשיכה שלו היה חזק להפליא. כדי שתקבלו מושג על כמה הנשיכה הייתה חזקה, חשבו על כך שהיא הייתה 114 פעמים יותר חזקה מזו של בן אדם ממוצע [2].

בניגוד לשיניים הדקות, דמויות התער של מרבית התרופודים האחרים (שכוללים את אלוזאורוס, ולוסירפטור ואפילו ציפורים), השיניים של טירנוזאורידס היו בצורת אליפסה בחתך הרוחב שלהן. חתך הרוחב העבה של שיני טירנוזאוריד מראה שהן היו חזקות מאוד, וזה אוּמת על ידי קופורליט (צואה מאובנת) בגודל של 20 סנטימטרים מקנדה, שנמצאה עם חלקי העצם. השיניים הרחבות של טרינוזאורידס מספקות תמיכה מבנית להתמודד עם הלחצים שמקושרים עם הכנעת טרף נאבק.

משערים שלטירנוזאורוס היו נשיכות זיהומיות. צורתם וזוויתם של החללים בין שיניו המחודדות של טירנוזאורידס הכי דומים לאלה של דרקוני קומודו, מין שידוע בנשיכות הזיהומיות שלו. שמן וחלקיקי מזון אחרים, נכלאים בין החלקים המשוננים בשיניו של ט. רקס ומובילים לאכלוסם בחיידקים מזהמים, כך שנשיכה לא קטלנית על ידי טירנוזאור הייתה מובילה לזיהום חיידקי חמור [3]. אולם השיניים המשוננות דומות לאלה שנמצאות אצל תרופודים אחרים, ולכן קשה לטעון שטירנוזאורוס היו יוצאי דופן בהקשר הזה. מלבד זאת, מאחר שטירנוזאור צדו בעיקר טרף קטן יותר מהם, נשיכה זיהומית לא הייתה משפיעה הרבה יותר על יעילותם כטורפים.

החושים של ט. רקס

לט. רקס היה חוש ריח מדהים. אנו יודעים את זה בגלל שהגודל של אזורי המוח שאחראים על ריח (בלוטות הריח) גדול הרבה יותר משל תרופודים אחרים, מה שמציע שזה היה חשוב התנהגותית עבור טירנוזאורוס [4]. ט. רקס יכל לאתר טרף על פני מרחקים גדולים, כמו נשר של תור הקורטיקון.

העיניים שלו היו גדולות ביחס לתרופוד בגודל שלו, וסריקות טומוגרפיה ממוחשבת של המוח והגולגולת המאובנים שלו – שיוצרות אלפי תמונות רנטגן עוקבות לאורך המוח והגולגולת המאובנים – מראות שהסיב האופטי, אשר נושא מידע מהעיניים אל המוח, מפותח מאוד. נוסף על כך העיניים של טירנוזאורוס פונות קדימה. זה היה נותן לט. רקס עומק טוב של תפיסה. לכן, הוא יכול היה לשפוט מרחקים, הסתגלות שמאפיינת ציידים מודרניים. גודל העיניים ומיקומן, כמו גם מבנה המוח, הובילו מדענים לחשוב שלט. רקס הייתה ראייה טובה כמו לציפורי טרף מודרניות [4].

זרועותיו הקטנות והעוצמתיות של ט. רקס

הזרועות של ט. רקס היו קטנות יחסית, בערך בגודל של זרועות אנושיות, אם כי עם פרופורציות שונות ושתי אצבעות בלבד (איור 2). היו ויכוחים רבים על התפקודים האפשריים של הגפיים האלה. במקום שיהיו חסרות תועלת, זרועותיו של ט. רקס היו שריריות, ולפי הערכות מסוימות, בהתאם לגודל שרירי הזרוע, יכלו למשוך משקל של 180 קילוגרמים – אף על פי שזה הרף העליון של ההערכות. זה מציע שזרועותיהם שירתו מטרה מסוימת, אולם הטבע והיעד המסוים עדיין מהווים חלק מדיונים בין פליאונטולוגיים [5]. הן קטנות יותר ועם טופרים פחות חדים מאשר טירנוזאורוס קדום, ולכן מה שהם עשו עם זרועותיהם – הם עשו פחות מאשר האבות הקדמונים שלהם.

גדילה

ממש כמו שבני אדם משתנים כשהם מתבגרים, כך גם עשו הדינוזאורים. שלא כמו מבוגרים עם ראשים גדולים ומגושמים, ט. רקס צעירים היו שונים עם ראשים קטנים וצרים יותר, רגליים ארוכות, ושיניים דקות ויותר דמויות תער. לכן, פליאונטולוגים הסיקו שלטירנוזאורוסים צעירים היה אורח חיים שונה משל המבוגרים. הגפיים הארוכות יותר והגופים הצרים יותר משמעותם שהצעירים יכלו לרוץ הרבה יותר מהר מהמבוגרים, בעוד שגולגולות קטנות ושיניים מחודדות מצביעות על כך שהם לא פירקו עצמות כמו המבוגרים.

“לוחם” או “נמושה”?

התפיסה הקלאסית של ט. רקס היא שהוא היה טורף מפחיד, ושאמירה של משהו אחר היא כמעט מגוחכת. בשנת 1994, פליאונטולוג אמריקאי בשם ג’ק הורנר פרסם מאמר שהציע כי התפיסה של ט. רקס שנמשכה במשך כמעט 100 שנים צריכה להתהפך... ט. רקס, מלך הלטאות הרודן, היה אוכל נבלות. התיאוריה שט. רקס וקרובי המשפחה הקרובים שלו היו אוכלי נבלות מבוססת על מבנה השן, חוש הריח, וגודל הזרועות שלו [6]. הרבה מהנקודות האלה כבר הוזכרו במאמר הזה, אז מה אתם חושבים? האם ט. רקס היה אוכל נבלות או טורף?

התשובה הטובה ביותר היא, שכמו מרבית אוכלי הבשר, ט. רקס היה גם וגם! ישנן דוגמאות טובות ברשומות המאובנים של טירנוזאורוסים גדולים שמתנהגים כאוכלי נבלות [7], אולם בהחלט ישנן ראיות לכך שט. רקס היה צד, או לפחות ניסה לצוד. פליאונטולוגים מצאו כמה דוגמאות של נסיונות ציד שכשלו שבהם טירנוזאורוס השאיר סימנים, או לפעמים אפילו שיניים, אצל הטרף שלו. דוגמה טובה אחת נראתה בקרב duck-billed hadrosaur – דינוזאור אוכל צמחים בגודל בינוני, שנקרא Edmontosaurus annectens, והיה שכיח מאוד בתור הקרטיקון – עם סימן נשיכה שהסיר חתיכות מהזנב שלו (איור 3). הגדילה המחודשת של העצם סביב לחירור השן מראה שהחיה שרדה את המתקפה של ט. רקס [8]. דוגמאות אחרות לנסיונות טרף שכשלו כוללות הדרוזאורוס מתצורת הל קריק בצפון דקוטה שמכילה שן טרינוזאור שהשתמרה בתוך העצם, אשר החלימה וגדלה סביבה [9].

מסקנות

ט. רקס היה הטורף הגדול ביותר בצפון אמריקה במהלך שני מיליוני השנים האחרונות של עידן הדינוזאורים. על ידי ניתוח שאריות המאובנים של ט. רקס, פליאונטולוגים גילו הרבה על ההתנהגות של החיות המרהיבות האלה. על ידי חקירת חוזק הגולגולות שלהם, אנו יודעים שהיו להם נשיכות חזקות יותר מכל חית אדמה שאי פעם חיה. אף על פי שט. רקס היה טורף פעיל, כמו מרבית הטורפים הגדולים, הוא גם לקח חלק בהתנהגויות אכילת נבלות כשצצו הזדמנויות.

מילון מונחים

טורף (Predator): ↑ חיה אוכלת בשר שהורגת את הטרף של עצמה.

תור הקרטיקון (Cretaceous): ↑ התקופה הסופית של העידן המזוזואי (שגם כלל את הטריאסי והג’וראסי), שנמשך בין 145 ל-66 מיליוני שנים אחורה מהיום.

טירנוזאורידס (Tyrannosaurids): ↑ קבוצה של דינוזאורים ענקיים אוכלי-בשר שחיה בצפון אמריקה ובאסיה במהלך החלק המאוחר של תור הקרטיקון. כוללת את טירנוזאורוס ואת קרובי המשפחה הקרובים ביותר שלו, כמו למשל אלברטוזאורוס והטרבוזאורוס האסייתי.

נשיכה זיהומית (Septic Bite): ↑ מצב שבו הנשיכה מאפשרת לחיידקים לזוז מהפה אל הפצע, מה שמוביל לזיהום חיידקי ובסופו של דבר להרעלת הדם – מצב שנקרא אֶלַח דם (ספסיס).

אוכל נבלות (Scavenger): ↑ חיה אוכלת בשר שמוצאת חיות שכבר מתו ואוכלת אותן.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

תודות

אנו רוצים להודות ל-Pedro Morais (אוניברסיטת אלגרבה, פורטוגל) על סיועו בעריכת המאמר הזה ולכל ההצעות שסייעו לשפר את העבודה הזו, כמו גם לסוקרים הצעירים על העבודה הקשה שהשקיעו בסקירת המאמר הזה.