השיגור לירח של הדור שלנו

במבט ראשון, המוח האנושי נראה די לא מרשים, כמו אגוז רך במשקל קילו וחצי (איור 1). אולם אם תסכלו מקרוב יותר, ברמה המיקרוסקופית, תראו יותר מ-85 מיליארד תאי עצבים שמחוברים יחד במעגלים מדויקים. המעגלים הנוירונלים האלה אחראיים למגוון הרחב של התנהגויות מורכבות. האגוז הרך במשקל קילו וחצי הזה מסוגל לכתוב אופרה, לבנות תרבויות ולהמציא כלים שמאפשרים לנו לראות את הפינות העמוקות של החלל. אפילו מדהים יותר מזה, המוח האנושי יכול להמציא כלים כדי לחקור את עצמו.

לפני כחמישים שנים, בשנת 1969, מדענים הנחיתו בן אדם על הירח. זה היה ההישג המדהים ביותר של אותו הדור. בשנת 2013, הנשיא אובמה אמר שהבנת האופן שבו המוח פועל היא אחד האתגרים המדעיים הגדולים של הזמן שלנו. זהו השיגור לירח של הדור שלנו. בעוד כחמישים שנים, בשנת 2069, אלו תגליות מדענים יגלו על המוח? ברחבי העולם, מדעני מוח מנסים להבין את האופן שבו מוח בריא מאפשר את פעולת המיינד, ומה משתבש בלקויות מוחיות כמו אלצהיימר, דיכאון וסכיזופרניה. אם יש לנו איזושהי תקווה בצליחת האתגרים האלה, אנו זקוקים למוחות הטובים ביותר שישבו ליד השולחן ויהיו במעבדה, וימציאו דרכים חדשות לגמרי לראייה של המוח, כוונונו והבנתו.

מי זוכה להיות מדען?

לפני מאה שנים, מדענים מקצועיים היו בעיקר גברים. נשים עבדו קשה כדי לקבל גישה שווה לחינוך. תמונה מפורסמת שצולמה בשנת 1927 מציגה פגישה של המדענים הטובים ביותר של אותו העידן (איור 2). התמונה מראה מדענים מפורסמים כמו אלברט איינשטיים וארווין שרדינגר, שהמחקרים שלהם עיצבו את העולם שבו אנו חיים. מתוך 29 הנוכחים, 28 היו גברים ממוצא אירופי. מארי קירי, מדענית חלוצה שעבדה בפיזיקה ובכימיה וזכתה בשני פרסי נובל, הייתה האישה היחידה בוועידה. אף על פי שלמדענים האלה נזקפת רשימה מדהימה של הישגים מדעיים, אפשר רק לדמיין כמה עוד ניתן היה להשיג אם גם נשים ומיעוטים אתניים יכלו לקבל גישה רבה יותר למעמדים שלהם. כפי שהיסטוריון המדע סטיבן גיי גולד אמר: “אני איכשהו פחות מתעניין במשקל ובפיתולים של מוחו של איינשטיין, מאשר בעובדה הכמעט בטוחה שאנשים עם כישרון זהה חיו ומתו בשדות כותנה ובמפעלים”.

כיום, מרבית המחלקות המדעיות מגוונות יותר ממה שהן היו בשנת 1927, אולם לא בהרבה. עדיין ישנה התקדמות רבה לעשות. לדוגמה, באוניברסיטת הרווארד, כארבעה מתוך כל חמישה חברי סגל במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) הם גברים. התבנית הזו משתקפת במרבית הקולג’ים והאוניברסיטאות. אף על פי שהאפליה המפורשת שמנעה מנשים ומבני מיעוטים להיכנס למדע בשנת 1927 כבר לא מתרחשת, היום, הטיות משתמעות, או סטריאוטיפים בלתי מודעים, עדיין נותרו והם פוגעים בסיכוייהן של נשים להיות מדעניות.

כיצד מדענים נראים?

בשנות ה-1970, רק אחד מתוך 100 ילדים שהתבקשו לצייר מדענים צייר נשים [1]. כיום, כ-30 ילדים מתוך 100 מציירים נשים ¹ . מבחן “ציירו מדענים” משקף את ההנחות שלנו לגבי מיהו מדען וכיצד הוא נראה. במחקר אחר, לילדים הוצגו תמונות של גברים ונשים ואז התבקשו “לציין את האדם הכי אינטליגנטי”. ילדים בני ארבע וחמש נוטים לבחור את המין שלהם, אולם בגיל שש ומעלה בנות בוחרות גברים לעיתים קרובות יותר [2]. חוקרים מצאו שבנות המאמינות בסטריאוטיפ שלפיו “בנים חכמים יותר מבנות”, נמנעות לעיתים קרובות יותר ממשחקים שמתוארים כמשחקים “לילדים חכמים מאוד” (איור 3). סטריאוטיפים מגדריים על אינטליגנציה משפיעים על בחירותיהם של ילדים בגיל מוקדם להפליא. כאשר בנות סופגות את הסטריאוטיפים האלה, זה מעלה את הסבירוּת שהן יִמָּנְעוּ ממתמטיקה וממדע, בעוד התעניינותם של בנים במקצועות האלה מעוּדדת ונתמכת. במהלך הזמן, אלה סוגי ההטיות העדינות שמביאות לייצוג החסר של נשים במדע.

הטיות מגדריות במדע נמשכות בבית ספר תיכון ובקולג’. לדוגמה, במחקר אחד חוקרים שלחו טפסי מועמדות מזויפים למורים למדעים ששכרו מנהלי מעבדה כדי לקבל סיוע בפעילויות יומיומיות במעבדה – תפקיד נחשק עבור מדענים צעירים [3]. תפקידים של מנהלי מעבדה לעיתים קרובות מסייעים לסטודנטים להתקבל לתוכניות תחרותיות של לימודים מתקדמים ובתי ספר לרפואה. במחקר הזה, טפסי המועמדות המזויפים היו זהים מלבד מילה בודדת בראשית העמוד – שמו הראשון של הסטודנט נבחר באופן אקראי להיות שם של גבר או אישה. מה אתם חושבים שקרה? מורים למדע התייחסו למועמדים גברים כמסוגלים יותר וראויים יותר לתפקיד מאשר המועמדות הנשים הזהות. כאשר הם התבקשו להציע למועמד משכורת התחלתית, לנשים הוצעו משכורות נמוכות ב-4,000 דולר. ההטיות המגדריות האלה אינן תוצאה של כמה מורים עם גישות מגדריות בלתי מעודכנות, אלא הן תוצאה של סטריאוטיפים נרחבים לגבי אינטליגניציה שמשקפים את הדימוי שיש בראשנו כשאנו מדמיינים מדענים.

מגוון מניע חדשנות

מדוע מגוון חשוב במדע? עידוד מגוון במדע אינו רק הדבר הנכון לעשות. מגוון במדע משפר את המדע. הוא מניע חדשנות , והוא יכול לשנות את השאלות עצמן שהמדע שואל. הנה שתי דוגמאות שממחישות את הנקודה הזו:

1. עד לאחרונה, חיות נקבות הוּדרוּ ממחקרים מדעיים, מה שמשפיע על בריאותן של נשים ברחבי העולם. מדעניות גילו את הבעיה וגיבשו פתרון.

מחקר ביו-רפואי נסמך על מחקרי חיות לשם הבנת מחלות ובחינת טיפולים שיכולים להציל חיי אדם. אולם, ב-50 השנים האחרונות, מחקרי החיות האלה נערכו בעיקר בחיות ממין זכר [4]. התגלית הזו בוצעה על ידי דוקטור אנאליז בירי בשנת 2011. היא הראתה שבמדעי המוח ובתחומי מדע אחרים, חוקרים נוטים לְמַדֵּר חיות ממין נקבה מהמחקרים שלהם. באופן מפתיע, חיות ממין נקבה אפילו ממודרות ממחקרים על מחלות מוחיות שהן שכיחות ביותר אצל נשים, כמו מחלת אלצהיימר, דיכאון וחרדה. ההטיה הזו סיכנה את בריאותן ובטחונן של נשים באופנים שמדענים רק מתחילים להבין. לדוגמה, יש סבירות גדולה יותר שלתרופות יהיו השפעות לוואי בלתי רצויות או שיובילו לסיבוכים רציניים אצל בנות ונשים, ככל הנראה מאחר שחיות הבוחן לא כללו נקבות.

החדשות הטובות הן שתגליתה של דוקטור בירי החלה תנועה לאומית. בשנת 2016 ממשלת ארצות הברית – במאמץ שהובל על ידי אישה בשם ג’נין קלייטון – יצרה חוק חדש במטרה לוודא שמחקרים מדעיים כוללים חיות ממין נקבה [5]. זהו צעד ענקי לקראת מצב שבו גברים ונשים מפיקים תועלת זהה ממאמצים מחקריים. חשוב לציין כי מדעניות מלאו תפקיד קריטי בשינוי הפרדיגמה הזה. דוקטור בירי הבחינה במשהו שאף אחד אחר לא הבחין בו. היא הבחינה בהרגל מחקרי שעבר הלאה במשך דורות, ובכך היא יצרה חוֹתָם משמעותי על המדע. באופן דומה, מאמציה החלוציים של דוקטור קלייטון לשנות את מדיניות המדע ברמה הלאומית, וידאו כי בריאותן של נשים נלקחה ברצינות על ידי האנשים שעורכים מחקרי חיות.

2. עד לאחרונה, מחקרי דימוּת מוחי לעיתים קרובות התעלמו מנושאים שחשובים לנשים. מדעניות גילו את הבעיה וגיבשו פתרון.

מגוון מגדרי חשוב גם במדעי המוח הקוגניטיביים. אתגר גדול אחד במדעי המוח הקוגניטיביים הוא הבנת אופן שבו המוח משתנה כאשר אנו מתבגרים. מדעני מוח רוצים להבין מי צפוי שתהיה לו הזדקנות מוחית בריאה, ומי נמצא בסיכון לדמנציה (שיטיון). עד לאחרונה, מרבית המחקרים בהזדקנות מוחית התמקדו במבוגרים מעל גיל 65 [6]. שיטת המחקר הזו מתעלמת מתקופה קריטית בחייהן של נשים – חידלון הווסת . חידלון הווסת הוא תקופת זמן, בדרך כלל בין גילאי 45 ל-55, שבה גופן של נשים מפסיק לייצר הורמונים מסוימים, והמחזור שלהן נפסק. הורמונים הם חומרים שמיוצרים על ידי הגוף שלנו ש“מטיילים” דרך מחזור הדם כדי להנחות גדילה, התפתחות, התנהגות, מצב רוח, תפקוד מוחי ועוד. הורמונים רבים ממלאים תפקיד חשוב בבריאות המוח, ועדיין, עד לאחרונה מדעני מוח מעטים בלבד חשבו על אם מוחותיהם של גברים ונשים מזדקנים אחרת, או כיצד חידלון הווסת משפיע על המוח. העיוורון הזה מדאיג, במיוחד מאחר שחלק מהמחלות שקשורות בגיל, כולל מחלת אלצהיימר, שכיחוֹת יותר בקרב נשים. במשך שנים, מדענים לא הבינו כי שינויים במוח שמתרחשים במהלך חידלון הווסת יכולים להכיל את המפתח לכך שנשים נמצאות בסיכון גדול יותר לחלות במחלות הקשות האלה. כאשר נשים רבות יותר נכנסות למדעי המוח, השאלות האלה מתחילות לקבל התייחסות ראויה [7].

מדעי המוח זקוקים לבנות

מדענים אינם יכולים לענות על שאלות שהם לא רואים. עבור מדעני מוח גברים שחוקרים את הזדקנות המוח, סביר להניח שחידלון הווסת מעולם לא היה “נראה”. חקירת חיות ממין זכר בלבד במעבדה לא נראתה משונה עד שמדעניות הגיעו ואתגרו את ההנחות המוטבעות הישנות האלה. אלה שאלות נוספות מדענים לא יכולים לראות בגלל שחסר להם הניסיון אפילו לדמיין אותן? המדע צריך לייצג את הַחֶבְרָה. אנו צריכים מגוון רחב של מדעני מוח שמביאים תפיסות חדשות לשולחן. אם ההיסטוריה מהווה רְאָיָה, כאשר בנות מקבלות זכות דיבור, וכאשר הן נכנסות לתפקידים עם השפעה, זה משנה את המדע.

אני יכולה רק לקוות שכאשר אנשים בדורות הבאים יסתכלו לאחור על התמונה של מדעני המוח המשפיעים ביותר מהתקופה שלנו, הם יראו קבוצת פרצופים שמייצגת באופן אמין יותר את פני החברה שלנו כמכלול. אם זה מה שיקרה, השיגור שלנו לירח עשוי להיות בר השׂגה (איור 4).

מילון מונחים

מדעני מוח (Neuroscientists): ↑ מדענים שחוקרים את המוח.

הטיה משתמעת (Implicit Bias): ↑ הטיהi משתמעת מתייחסת למחשבות והרגשות הבלתי מודעים שיש לנו לגבי אנשים אחרים. לדוגמה, לעיתים אנו עושים הנחות או מְבַטְּאִים העדפה לקבוצת אנשים אחת על פני אחרת, בהתבסס על האופן שבו הם נראים, בלי להכיר אותם.

חדשנות (Innovation): ↑ המצאת רעיונות חדשים או פתרונות יצירתיים לבעיה.

מדעי המוח (Neuroscience): ↑ מדעי המוח הוא מחקר של מערכת העצבים, שכולל את מערכת העצבים המרכזית שלנו (המוח), ואת מערכת העצבים ההיקפית (כל העצבים שנמצאים בגוף שלנו).

קוגניטיבי (Cognitive): ↑ מדעי המוח הקוגניטיביים הוא ענף במדעי המוח שמתמקד בהבנת האופן שבו המוחות שלנו קשורים למיינד. כיצד רשת של תאי מוח מייצרת מחשבות, תחושות ורגשות?

חידלון וסת (Menopause): ↑ הזמן בחייה של אישה שבו המחזור שלה נפסק. זה בדרך כלל קורה כמה שנים אחרי שהאישה מגיעה לגיל .50 בשנים שלפני חידלון הווסת, רמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בגוף יורדות בחדוּת. חלק מהנשים חוות גלי חום ושינויים זמניים בזיכרון כתוצאה מהשינויים ההורמונליים האלה.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.