רעיון מרכזי מדעי המוח ופסיכולוגיה פורסם: 7 במרץ, 2022

כש“אני” נהיה ל“אנחנו”, אפילו “מחלה” נהפכת ל“רווחה”: מדוע חיים בקבוצה חשובים עבור בריאותנו

תַקצִיר

ירקות, פעילות גופנית וחברים הם דברים טובים עבורכם. אתם כבר יודעים על התועלות הבריאותיות של ירקות ופעילות גופנית, ולכן אנו רוצים להראות לכם את החשיבוּת של חברים. האם אי פעם ביליתם עם חברים והרגשתם תחושה של עוצמה, ביטחון וחסינוּת בקבוצה שלכם? הסיבה לכך היא שאתם חולקים זהוּת חברתית עם חבריכם, ושהזהות החברתית הזו משפיעה על הבריאות המנטלית והפיזית שלכם. חוץ מחבריכם, יש לכם שייכויות נוספות לקבוצות כמו למשל המשפחה שלכם או הכיתה שלכם. הקבוצות האלה גורמות לכם להרגיש מחוברים חברתית, והן מקור נפלא לתמיכה חברתית במצבים מלחיצים. במאמר זה נכיר לכם את גישת הזהוּת החברתית – תיאוריה פסיכולוגית פופולרית שמסבירה כיצד רגשות השייכוּת שלכם מתפתחים, ומדוע חשוב לזהוֹת את עצמכם עם קבוצה של אנשים אחרים. יתרה מזו נראה כיצד אפשר להשפיע על זהוּת חברתית ולשנות אותה לטווח ארוך.

כריסטי רוצה לשפר את בריאותהּ. היא כבר יודעת שעישון מזיק לה, ושביצוע פעילות גופנית באופן קבוע טוב עבורה. אולם כמו מרבית האנשים (ואפילו רופאים רבים), גם כריסטי לא יודעת שקשרים חברתיים חשובים באותה המידה. למשל, אנשים שמרגישים לבד הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח מחלה נפשית או פיזית [1]. מחקרים הראו שהשתייכות לכמה קבוצות חברתיות טובה לבריאות שלכם. יש לכם קבוצות חברתיות בבית (המשפחה שלכם); בבית הספר (חברי הכיתה שלכם) ובקהילה שלכם (השכנים שלכם). הקבוצות החברתיות שלכם מגדירות את הזהוּת שלכם, והן מקור לתמיכה חברתית. תמיכה חברתית כוללת סיוע לאנשים כשהם זקוקים לכך.

מהי זהות חברתית?

לכל אדם יש זהוּת אישית וזהוּת חברתית. הזהות האישית שלכם מגדירה אתכם כייחודיים. היא מַבְחִינָה ביניכם ובין ילדים אחרים. הבסיס לזהות החברתית שלכם הוא הקבוצות החברתיות שלכם. לדוגמה, כריסטי אוהבת לשחק כדורגל ולעיתים קרובות משחקת עם ילדים אחרים. הילדים האלה נרגשים מכדורגל כמו כריסטי, והם יוצרים יחד קבוצה. בפסיכולוגיה, אנו אומרים שכריסטי חולקת זהות חברתית עם ילדים אחרים בקבוצת הכדורגל שלה. קבוצת הכדורגל נעשית חלק מהזהות החברתית שלה.

באופן מפתיע, אתם אפילו לא צריכים לדבר עם אנשים אחרים כדי לחלוק איתם זהות חברתית. כריסטי הולכת ברחוב כשלפתע היא מבחינה באדם שלובש חולצה של קבוצת הכדורגל האהובה עליה. כריסטי תרגיש קשורה יותר לאדם הזה מאשר למישהו שלובש חולצה של קבוצה אחרת. חוקרים השתמשו במצבים דומים בניסויים כדי לשנות את הזהות החברתית של משתתפי הניסויים. לדוגמה, הם ביקשו ממשתתפים ללבוש חולצות באותו הצבע (בדומה לתלבושת בית ספר או חולצות ספורט), וביקשו מהם לחשוב על נקודות דמיון בינם ובין המשתתפים האחרים. זה אִפְשֵׁר לחוקרים לראות כיצד אנשים מגיבים כשהם חולקים (או לא חולקים) זהות חברתית אחד עם השני. סוג המחקרים הזה מסייע לנו להבין כיצד זהות חברתית משפיעה על ההתנהגות שלנו.

תיאוריות שמסבירות זהות חברתית

מדענים משתמשים בתיאוריות כדי להסביר את הדברים שהם רואים. תיאוריות שימושיות מאחר שאפילו אם לעיתים יש חריגות מהן, הן מסייעות לנו להבין תופעות מורכבות, כמו התנהגות של אנשים. במחקר מדעי של זהות חברתית ישנן שתי תיאוריות חשובות: תיאוריית הזהות החברתית, ותיאוריית הסיווג העצמי [2]. תיאוריית הזהות החברתית טוענת שהזהויות החברתיות שלכם מגדירות אתכם כבני אדם. תיאוריית הסיווג העצמי טוענת שהזהות החברתית הפעילה שלכם, מִבֵּין כל הזהויות החברתיות שלכם, תלויה בנסיבות. במשחק כדורגל, כריסטי מגדירה את עצמה כחברה בקבוצה. בבית הספר, היא מגדירה את עצמה כחלק מהכיתה או מבית הספר. במצבים החברתיים האלה, הזהות העצמית של כריסטי פחות חשובה מהזהות החברתית שלה ביחס להגדרה של מי שהיא כאדם, והזהויות החברתיות שלה ישפיעו יותר על הפעולות שלה. בכיתה, כריסטי תתנהג יותר בשקט מאיך שהיא תתנהג במגרש הכדורגל. תיאוריית סיווג עצמי מסייעת לנו להבין מדוע אנשים מתנהגים באֳפָנִים די שונים במקומות שונים.

תמיכה חברתית היא טובה, אולם זהות חברתית טובה עוד יותר

אנשים מקבלים תועלות רבות מהקבוצות החברתיות שלהם. תמיכה חברתית היא רק אחת מהן. כריסטי חוותה זאת בעצמה: היא הבחינה בכך שהיא יכולה להתמודד עם בעיות ביתר קלות כשהיא מקבלת סיוע מהחברים שלה. זה מועיל לבריאות שלה, מאחר שהיא חוֹוָה פחות סטרס. תועלות מהשתייכויות לקבוצה הן הדדיוֹת. בקבוצת הכדורגל של כריסטי, הילדים יכולים גם לתת סיוע וגם לקבלו. לדוגמה, אם כריסטי יודעת כיצד לבצע תכסיס מסוים עם הכדור, היא יכולה להסביר זאת לחברי הקבוצה האחרים. כתוצאה מכך, כל חברי הקבוצה מרגישים שהם יכולים להשיג הרבה יותר ממה שיכלו להשיג לבד. בפסיכולוגיה, מצאנו כי אנשים שחווים יתרונות שכאלה מהקבוצות החברתיות שלהם בריאים יותר וחווים פחות סטרס [3].

אולם לא לתמיכה של כל אדם יש השפעות חיוביות על הבריאות שלכם. התועלות הבריאותיות של תמיכה חברתית תלויות בזהות החברתית שלכם [4]. זה משהו שחוקרים אישרו בניסויים. בניסויים האלה, משתתפים התבקשו לנאום לפני שני זרים (שלמעשה היו חברים בקבוצת מחקר). המשתתפים היו מוגבלים בזמן ההכנה – מלחיץ מאוד! למחצית המשתתפים נאמר ששני הזרים היו חלק מהקבוצה החברתית שלהם, כלומר המשתתפים חשבו שהזרים חלקו עימם את זהותם החברתית. למחצית השנייה של המשתתפים נאמר שהזרים היו חלק מקבוצה חברתית אחרת, ולכן המשתתפים לא הרגישו תחושה של זהות חברתית משותפת עם הזרים האלה.

הזרים בשני התנאים – אלה שאיתם המשתתפים האמינו שהם חולקים זהות חברתית, ואלה שאיתם הם האמינו שלא, הגיבו באופן תומך או בלתי תומך. כדי לנהוג באופן תומך, הזרים חייכו והנהנו מפעם לפעם במהלך הנאום. זה הקנה למשתתפים תחושה שהם עשו עבודה טובה. כדי לנהוג באופן בלתי תומך, הזרים הזעיפו פנים ונענעו בראשיהם, מה שגרם למשתתפים להרגיש חוסר ביטחון.

לפני הנאומים, במהלכם ואחריהם, החוקרים לקחו דגימות רוק מהמשתתפים ומדדו את כמות הורמון הסטרס, שנקרא קוֹרטיזוֹל, בדגימות האלה. זה אִפְשֵׁר לחוקרים להעריך את כמות הסטרס שהמשתתפים הרגישו. במצב הראשון, כאשר המשתתפים והזרים חלקו זהות חברתית, המשתתפים היו פחות בסטרס. כתוצאה מכך, היו להם כמויות קורטיזול מופחתות בדגימות הרוק. במצב השני, כאשר המשתתפים לא חלקו זהות חברתית עם הזרים, רמות הקורטיזול ברוק היה גבוה יותר מאשר במצב הראשון. זה הראה לחוקרים שחלוקת זהות חברתית עם זרים יכולה לסייע בהפחתת הסטרס של המשתתפים. אולם הם מצאו גם משהו מפתיע: במצב השני, דגימות הקורטיזול של הנואמים בתגובה להתנהגות תומכת ובלתי תומכת לא היו שונות- האופן שבו הזרים התנהגו בתגובה לנאום של המשתתפים לא שינה הרבה (איור 1). מה התוצאות האלה אומרות לנו? הן מעידות על כך שתמיכה חברתית מועילה לבריאות שלכם כשאתם מקבלים אותה מאנשים בקבוצות החברתיות שלכם – אנשים שאיתם אתם חולקים זהות חברתית [4].

איור 1 - ניסוי שמטרתו לבחון מתי יחסי הגומלין בין זהות חברתית לתמיכה חברתית מפחיתים סטרס.
  • איור 1 - ניסוי שמטרתו לבחון מתי יחסי הגומלין בין זהות חברתית לתמיכה חברתית מפחיתים סטרס.
  • (A) במצב 1, שבו המשתתפים והזרים חלקו זהות חברתית, התמיכה החברתית של הזרים הפחיתה את רמות הסטרס של הנואמים. (C) כאשר שני הזרים התנהגו בצורה בלתי תומכת, תגובה הסטרס הייתה גדולה יותר. (D) במצב 2, שבו המשתתפים ושני הזרים לא חלקו זהות חברתית, התמיכה החברתית של שני הזרים לא הפחיתה את רמות הסטרס של המשתתפים. (B,D) לא שינה אם שני הזרים שלא חלקו זהות חברתית התנהגו באופן תומך או לא. זה אומר לנו שתמיכה חברתית יעילה בהפחתת סטרס רק אם אתם נתמכים על ידי אנשים שאיתם אתם חולקים זהות חברתית.

כיצד אפשר לפתח זהות חברתית משותפת?

ישנן כמה דרכים להשפיע על הזהות החברתית שלכם. חוקרים פיתחו תוכנית שנקראת Groups4Health, שמסייעת לאנשים להרגיש מחוברים ונתמכים יותר חברתית [5]. בתוכנית Groups4Health, אנשים תחילה לומדים מהי קבוצה חברתית ומדוע היא חשובה לבריאותם. לאחר מכן, משתתפים יוצרים מַפָּה של הזהות החברתית שלהם: על פיסת נייר גדולה, הם רושמים את הקבוצות החברתיות שלהם. משם, משתתפים יכולים לזהוֹת את היתרונות והבעיות שיש ברשתות החברתיות שלהם. לבסוף, הם יכולים לְאַתֵּר אלו קבוצות חסרות בחייהם ולחשוב על האופן שבו הם יכולים למצוא או לבנות קבוצות חדשות. אינכם צריכים להרגיש בודדים כדי להיתרם מתוכנית Groups4Health. כולם יכולים לנתח את מבנה הרשת החברתית שלהם. שאלו את עצמכם את השאלות האלה: כמה קבוצות חברתיות יש לי? האם הקבוצות האלה תואמות זו לזו? האם ישנה קבוצה חדשה שהייתי רוצה להצטרף אליה? מה עוצר אותי?

בזמן שציירה את מפת הזהות החברתית שלה, כריסטי הבחינה בכך שיש לה שתי קבוצות: קבוצת הכדורגל שלה, וקבוצת השחייה שלה. היא הבינה שהיא תמיד צריכה לחלק את עצמה בין שתי הקבוצות האלה, מה שמלחיץ אותה. ליום הולדתה, כריסטי מתכננת לקחת את שתי הקבוצות לסרט. לכולם היה כיף, הילדים התחילו ליצור קבוצה חדשה של סרטים. כעת, כריסטי כבר לא תצטרך לחלק את עצמה בין שתי הקבוצות האלה, ותמיד יהיה מישהו שהיא תוכל ללכת איתו לראות סרט. כעת כריסטי יודעת שלהיות חלק מכמה קבוצות חברתיות זה לא רק כיף, אלא גם טוב לבריאותהּ. המטרה שלה היא שהקבוצות החברתיות שלה ישקפו את זהותהּ. לכן, היא רוצה לבנות קשרים חברתיים חיוביים וארוכי טווח בחייה. כדי להימנע מסטרס, חשוב לה שהקבוצות החברתיות שלה יהיו תואמות זו עם זו. ממש כמו כריסטי, כולם צריכים לדעת על החשיבוּת של קבוצות חברתיות. באופן הזה, כל האנשים יכולים להשתמש באופן מוצלח ברשתות החברתיות שלהם לטובתם.

מילון מונחים

מחלה נפשית ופיזית (Mental and Physical Illness): מחלת נפש יכולה להשפיע על הרגשות, החשיבה, או ההתנהגות שלכם. מחלה פיזית, כמו כאב בגוף או שפעת, יכולה לעיתים להוביל למחלת נפש.

תמיכה חברתית (Social Support): מתן סיוע וקבלתו מאנשים בקבוצות החברתיות שלכם.

זהות אישית (Personal Identity): מה מבחין ביניכם לבין חבריכם. זה עשוי להיות הטעם שלכם במוזיקה, או צבע השיער שלכם, או בית הספר שאליו אתם הולכים.

זהות חברתית (Social Identity): מה שיש לכם במשותף עם חבריכם. חשבו על נקודות דמיון ביניכם לבין הקבוצה החברתית שלכם. מדוע אתם מבלים זמן יחד?

תיאוריה (Theory): תיאוריה מסבירה טווח רחב של תופעות באמצעות כמה הנחות בלבד. ההנחות הכלליות האלה מסייעות לנו להבין כיצד תופעה מסוימת פועלת.

תיאוריית הזהות החברתית (Social Identity Theory): ההשתייכויות שלכם לקבוצות, מעצבות את הזהות החברתית שלכם, ומגדירות אתכם כאנשים.

תיאוריית הסיווג העצמי (Self-categorization Theory): איזו מהזהויות החברתיות שלכם פעילה, תלויה במצב שבו אתם נמצאים. זו הסיבה לכך שאתם מתנהגים אחרת במצבים שונים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Holt-Lunstad, J., Smith, T. B., and Layton, J. B. 2010. Social relationships and mortality risk: a meta-analytic review. PLoS Med. 7:e1000316. doi: 10.1371/journal.pmed.1000316

[2] Haslam, S. A. 2001. Psychology in Organizations: The Social Identity Approach. London: Sage.

[3] Junker, N. M., van Dick, R., Avanzi, L., Häusser, J. A., and Mojzisch, A. 2019. Exploring the mechanisms underlying the social identity-ill-health link: longitudinal and experimental evidence. Br. J. Soc. Psychol. 58:991–1007. doi: 10.1111/bjso.12308

[4] Frisch, J. U., Häusser, J. A., van Dick, R., and Mojzisch, A. 2014. Making support work: the interplay between social support and social identity. J. Exp. Soc. Psychol. 55:154–61. doi: 10.1016/j.jesp.2014.06.009

[5] Haslam, C., Cruwys, T., Haslam, S. A., Dingle, G., and Xue-Ling Chang, M. 2016. Groups 4 Health: evidence that a social-identity intervention that builds and strengthens social group membership improves mental health. J. Affect. Disord. 194:188–95. doi: 10.1016/j.jad.2016.01.010