מדוע זה משנה מאלו חיות לילדים אכפת?

ביולוגים של שימור הם מדענים שעובדים במטרה להציל חיות פרא מהכחדה. הם לעיתים קרובות צריכים לבחור על אלו סוגי חיות פרא להגן. הבחירה הזו צריכה להתרחש מאחר שאין מספיק כסף, זמן, או ביולוגים של שימור כדי להציל את כל סוגי חיות הפרא השונים שנכחדים. מינים נכחדים כיום עד פי 1,000 מהר יותר מאשר קצב ההיכחדות הטבעי. בעבר, אירועי היכחדות מרכזיים נגרמו על ידי אסונות טבע, כמו למשל אסטרואידים ענקיים שפוגעים בכדור הארץ, אולם כיום היכחדות נגרמת על ידי דברים שאנשים עושים, בעיקר פגיעה בנופים טבעיים בעת בניית בתים וחוות, שגורמת לשינוי אקלים, הריגה ישירה של חיות פרא למטרות אכילה או מכירה, ושחרור מינים פולשים [1]. מינים פולשים הם מינים שלא חיים באופן טבעי באזור, אולם מתפשטים במהרה וגורמים לנזק אחרי שאנשים משחררים אותם.

מאחר שביולוגים של שימור לא יכולים להציל את כל המינים, הם צריכים לבחור סיבות כדי להתמקד בהצלת מספר קטן יותר של מינים. סיבות שכיחות לשימוש במשאבים מוגבלים במטרה להציל מין מסוים כוללות האם מספר החיות של אותו המין פוחת, האם המספר הכולל נמוך, והאם המין הזה חי רק במקום קטן, ויכול להיכחד בקלות. לאחרונה, ביולוגים של שימור החליטו גם להביא בחשבון עד כמה מיני החיות חשובים לבני אדם. זה רעיון טוב, מאחר שמאמצים להציל מינים מצליחים רק כשאנשים עוזרים [2]. אנשים צריכים לבחור לתרום כסף כדי להגן על מקומות שבהם נמצאות חיות פרא, והם צריכים גם להיות מוכנים להפסיק לעשות דברים שפוגעים בחיות הפרא, כמו למשל לאפשר לחתולי מחמד לחיות בחוץ במקום שבו הם אוכלים ציפורים וחיות קטנות אחרות, או לבנות בתים במקומות שבהם חיות פרא צריכות לחיות.

מדענים מצאו שלמבוגרים בדרך כלל אכפת יותר מחיות יפות כמו ציפורים צבעוניות, ומחיות מְרַגְּשׁוֹת כמו אריות ונמרים [3]. באופן דומה, מבוגרים אוהבים ציפורים ויונקים יותר מאשר נחשים, לטאות וחרקים. לאחרונה, מדענים התחילו לחקור מאלו מינים לילדים הכי אכפת. אף על פי שילדים לא מצביעים, לא משלמים לשימור חיות פרא, או מקבלים החלטות על המקומות שבהם בונים בתים, הדעות שלהם משנות מכמה סיבות. ראשית, אחת הסיבות העיקריות שאנשים עובדים כדי לעצור הכחדה היא במטרה לוודא שמינים רבים עדיין נמצאים בסביבה עבור הנאתם של הילדים של היום, והילדים של העתיד. שנית, ילדים מצוינים בסיוע להוריהם להחליט לעשות דברים טובים לטבע, כולל מִחזוּר, הפסקת השלכת אשפה, עבודה להאטת שינוי האקלים ושמירה על חיות פרא מפני הכחדה [4]. הורים נוטים לסמוך על הדעות של ילדיהם. לכן, סוגי חיות הפרא שלילדים אכפת מהן חשובים, מאחר שביולוגים של שימור עובדים במטרה להציל מינים עבור ילדים, וילדים יכולים לסייע להורים שלהם לעזור לביולוגים משמרים להצליח!

העדפות חיות הפרא של ילדים דומות להעדפות של מבוגרים במובנים מסוימים. גם לילדים וגם למבוגרים אכפת מיונקים ומציפורים יותר מאשר מזוחלים ומחרקים, וכולם אוהבים מֶגָה-פָאוּנָה. מגה-פאונה הן חיות גדולות ופראיות, בדרך כלל גדולות יותר מבני אדם, כמו למשל דובים, לוויתנים, תנינים, בנות יענה, כרישים לבנים וקָלָמָרִי ענקיים. אולם, ההעדפות של ילדים גם שונות מאלה של מבוגרים בכמה דרכים. לילדים אכפת יותר מצבים, מחלזונות, ומפרפרים ביחס למבוגרים [5]. אך, לא כל הילדים הם אותו הדבר. לדוגמה, חלק מהבנים אוהבים חיות מפחידות כמו עכבישים, יותר מאשר בנות, וחלק מהבנות אוהבות חיות חמודות כמו קיפודים, יותר מאשר בנים [5]. גם לילדים וגם לביולוגים משמרים בדרך כלל אכפת יותר ממינים שהם חשובים בטבע [6]. לפני המחקר הזה, לא ממש ידענו דבר על האופן שבו חיים במקומות שונים משפיעים על אלו מינים לילדים אכפת מהם. זה חשוב מאחר שבמקומות שונים יש מינים שונים, ולעיתים קרובות יש איומים שונים על המינים המקומיים. לדוגמה, מינים פולשים הם הגורם העיקרי להיכחדות באיים. חתולי פרא, חזירי פרא ונחשים גרמו להרבה היכחדויות במקומות האלה. הכוונה במילה ’פרא’ היא לחיות שחיות בטבע אחרי שהן ברחו מבתים, מחוות או מצורות אחרות של שבי.

מטרת המחקר שלנו הייתה להשוות בין העדפות המינים בקרב ילדים בצפון קרוליינה (ארצות הברית) וילדים מאי אנדרוס (איי הבָּהָמָה). צפון קרוליינה ואי אנדרוס היו אתרי מחקר מעניינים, מאחר שהגורמים להיכחדות שם תאמו למה שמתרחש ביבשות (אזורי יבשה גדולים) ובאיים בכל מקום. בחנו את ההשׁערה שלפיה ילדים מאי אנדרוס יעדיפו מינים פולשים יותר מילדים בצפון קרוליינה. ההשׁערה הזו התבססה על מדע קודם שהציע כי מבוגרים שחיים על איים התנגדו לפינוי של מינים פולשים [7]. בחנו גם אם בנים העדיפו חיות שהיו מפחידות או מגעילות באופן סטריאוטיפי יותר מאשר בנות, מאחר שנמצא קשר כזה במחקר קודם [5].

מדידת ההעדפות של ילדים לחיות שונות

כדי לבחון את ההשׁערה שלנו, אספנו את דעותיהם של ילדים מצפון קרוליינה, בארצות הברית, ומאי אנדרוס, באיי הבָּהָמָה. עבדנו עם 433 ילדים בצפון קרוליינה שהיו בגילֵי 11-8. על אי אנדרוס עבדנו עם 197 ילדים שהיו בגילֵי 12-5. בשני המקרים, הגענו לכיתות של התלמידים ושאלנו אותם שאלות באופן אישי. השאלה הכי חשובה ששאלנו את הילדים הייתה: מהם חמשת סוגי חיות הפרא האהובות עליכם שחיות בצפון קרוליינה (או באיי הבהמה)? כללנו את המינים במחקר אם לפחות 10% מהילדים בכל אחד מהמקומות הזכירו אותם בין המינים האהובים עליהם. מינים שהוזכרו פחות קובצו עם מינים דומים אחרים לקטגוריה גדולה יותר כמו ציפורים, במקום המינים בקטגוריה כמו אדום החזה. חישבנו את אחוז הפעמים שילדים ציינו חיות שונות, כולל חסרי חוליות (חיות ללא שלד מרכזי, כמו חרקים וקלמרי), מינים שחיים במים ומינים פולשים. כדי להעריך אם אזור המגורים או היות הילדים בנים או בנות השפיעו, השתמשנו בשיטה במתמטיקה שנקראת סטטיסטיקה כדי לנתח את את הנתונים שלנו [8]. השתמשנו בשיטות המתמטיות האלה כדי לראות אם שני דברים לגבי הילדים – המִּגְדָּר שלהם והמקום שבו הם חיים, חזו מאלו קבוצות של מינים הכי אכפת להם.

מאלו חיות היה לילדים הכי אכפת?

גילינו שהעובדה אם הילדים היו מאי או מיבשת הייתה הגורם החשוב ביותר בחיזוי קבוצות המינים שהכי היה להם אכפת מהן. הנתון של היות הילדים מאי או מיבשת חזה 26% מהמינים שילדים ציינו. הנתון של היות הילדים בנים או בנות גם היה חשוב, אולם הרבה פחות, וחזה רק 3% מהמינים שלילדים היה אכפת מהם. כפי שאתם עשויים לנחש, לילדים היה אכפת יותר מחיות גדולות ומרגשות כולל כרישים, ציפורים ויונקים (איור 1). הבדלים בין ילדי האי והיבשת היו ענקיים. לילדים מאי אנדרוס היה אכפת מדגים, מסרטנים, מחרקים, מפלמינגו, מחתולים, מכלבים ומחזירים יותר מאשר לילדים מצפון קרוליינה. מצד אחר לילדים מצפון קרוליינה היה אכפת יותר מצבאים, מדובים, משועלים, מזאבים ומארנבות מאשר ילדים מאי אנדרוס. חלק מההבדלים האלה הגיוניים, מאחר שדגים וסרטנים חשובים יותר באי מאשר ביבשת, ובאנדרוס יש פלמינגו פרא, בעוד שבצפון קרוליינה אין.

חלק מההבדלים הגדולים ביותר שנראו בין ילדים בשני המיקומים היו מינים פולשים שהיו שכיחים בשני המקומות כולל חתולי פרא, כלבי פרא וחזירי פרא. ילדים שציינו חסרי חוליות ומינים ימיים היו לעיתים קרובות יותר מאנדרוס (איורים 1, 2). מרבית (65%) הילדים שנסקרו באי אנדרוס ציינו לפחות אחד ממיני הפרא הפולשים כלב, חתול, או חזיר. בנים בשני האזורים העדיפו יותר לטאות ודגים, וילדות העדיפו יותר יונקים שונים כולל ארנבות וסוסים. למרות שההבדלים האלה בין בנים לבנות מציעים שהמין משנה, התוצאות לא תאמו למחקרים קודמים שהציעו שבנים אהבו חרקים, עכבישים, נחשים וכרישים, יותר מבנות [5].

כיצד אפשר להסביר את התוצאות האלה?

ייתכן שילדים מאנדרוס העדיפו מינים פולשים מאחר ששָׁם חתולי פרא, כלבי פרא וחזירי פרא הם שכיחים יותר, נראים לעין יותר, וחשובים יותר מאשר בצפון קרוליינה. מדענים שחוקרים את הנושאים האלה באיים אחרים גילו שמינים פולשים כמו חזירי פרא יכולים להיות חשובים לסיפוק מזון ופעילויות פנאי לאנשים המקומיים [7]. ילדים מאי אנדרוס עשויים לאהוב חזירי פרא מסיבות דומות, מאחר שפעילויות פנאי של ציד חזירי בר ואכילת חזירי בר היו שכיחות באי. כלבי פרא וחתולי פרא לעיתים קרובות נתפסים בצורה חיובית מאחר שהם מזכירים לאנשים את חיות המחמד האהובות שלהם. בצפון קרוליינה, ילדים אהבו זאבים, חיית פרא שמופיעה באופן טבעי והיא קרובה לכלבים גם במראה וגם באבולוציה שלה. חיות הפרא היחידות שדומות לחיות מחמד באנדרוס היו מינים פולשים פראיים. נדמה שסרטנים ודגים חשובים יותר לחייהם של אנשים שחיים על איים מאשר לחייהם של אנשים שחיים על מסת אדמה יבשתית גדולה, וזה עשוי להסביר מדוע לילדים באנדרוס היה אכפת יותר מהמינים האלה. איננו בטוחים מדוע בנות אהבו ארנבות וסוסים יותר מבנים. בנים עשויים לאהוב דגים יותר מבנות מאחר שיש סבירות גבוהה יותר שבנים ילכו לדוג מאשר בנות. זה נכון במיקומים רבים, כולל אי אנדרוס וצפון קרוליינה.

כיצד אפשר להשתמש בתוצאות האלה להגן על מינים?

התגליות האלה מציעות כי ביולוגים של שימור על איים מתמודדים עם אתגרים שמגיעים גם מהטבע וגם מאנשים שחיים שם. חיי פרא על איים מוּנָעִים להכחדה הכי בקלות על ידי מינים פולשים, והדרך היעילה ביותר להתמודד עם העניין הזה היא על ידי פינוי המינים הפולשים מהאיים. פינוי מינֵי חיות הוא קשה אפילו כשהאנשים המקומיים תומכים בו, אולם התגליות שהוצגו כאן מצביעות על כך שלילדים על איים באמת אכפת מהמינים הפולשים, והם עשויים שלא לרצות שיפנו אותם. ביולוגים של שימור צריכים להסביר על ההשפעות השליליות של מינים פולשים, ולהכיר לילדים שחיים על איים את המינים המקומיים הייחודיים שלהם. מינים מקומיים הם מינים שחיים במקום שבו הם התפתחו. ברגע שילדים לומדים על מינים מקומיים, באופן טיפוסי אכפת להם יותר מהם [6]. לעיתים קרובות מייעצים לנו לשים לב יותר לדברים קטנים, וזה חשוב במיוחד עבור ילדים על איים, איפה שחיות הפרא המרגשות המקומיות הן בדרך כלל דברים קטנים כמו חרקים ולטאות. אנשים עובדים לטובת הגנה רק על הדברים שאכפת להם מהם, ולאנשים יהיה אכפת ממינים מקומיים רק אחרי שהם ידעו שהם קיימים ויכירו אותם. חינוך אנשים לגבי חיות פרא מקומיות יכול להיות צעד ראשון לקראת הגנה על הנופים הטבעיים שחיות פרא זקוקות להן כדי לשרוד. ילדים יכולים למלא תפקיד חשוב בתהליך הזה על ידי למידה על מגוון ביולוגי, ושיתוף הידע שלהם עם הוריהם [4].

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.