מה כל כך מיוחד בתשומת לב?

אנשים משתמשים באיזשהו סוג של תשומת לב כל הזמן. על-ידי סינון כל מידע הרקע הבלתי חשוב, תשומת לב מסייעת לכם להתרכז במטלות שונות כמו ציור של סצנה מורכבת, משחק במשחקי וידיאו, או קריאת המאמר הזה. תשומת לב יכולה גם לסייע להכווין אתכם למידע חשוב במיוחד, כמו סִירֶנָה או קריאה בשמכם, כך שתשומת הלב היא כישור הכרחי ביותר לבני אדם. דמיינו כמה קשה זה היה אם רציתם למקד את תשומת הלב שלכם במשהו חשוב אולם לא יכולתם לעשות זאת, או אם תשומת הלב שלכם לא יכלה להתריע בפניכם על שינויים חשובים בסביבה. אתם לא הייתם מסוגלים להכין את שיעורי הבית שלכם, ללמוד כישורים חדשים, או אפילו לחצות רחוב עמוס!

מאחר שתשומת הלב חשובה כל כך, חוקרים סקרנים לגבי האופן שבו המוח יודע למה לשים לב, במיוחד כשמתרחשים הרבה דברים סביבנו. חלק מהמחקר מראה שתשומת לב משתנה מאדם לאדם, ומשתנה כתלות בדברים שאליהם שמים לב. לדוגמה, בעוד שחלק מהאנשים שמים לב יותר למידע חברתי (זה נקרא תשומת לב חברתית), לא לכולם יש אותה הטיה לתשומת לב חברתית, מה שמסקרן חוקרים להבין מה השורשים של ההבדלים האלה.

מה כל כך מיוחד במידע כמו פנים ועיניים?

חוקרים בתחומים שונים מצאו לפחות שתי פיסות רְאָיוֹת שמצביעות על כך שאנו רואים פרצופים, במיוחד עיניים, כמשהו מיוחד. ב’מיוחד’ אנו מתכוונים לכך שאנשים בדרך כלל שמים לב יותר לפרצופים ולעיניים מאשר לאובייקטים אחרים בעולם. פיסת רְאָיוֹֹת נוספת מגיעה מחֵקֶר תינוקות שהם בני כמה שעות בלבד. חוקרים הראו לתינוקות בני כמה שעות ציור של פרצוף פשוט, והזיזו אותו בהדרגה לפני פניהם של התינוקות כדי לראות אם הם עקבו אחרי הציור [1]. כדי לוודא שהתינוקות עקבו אחרי הפרצוף ולא אחרי האובייקט הזה, החוקרים גם הראו לתינוקות פרצוץ משובש. מאחר שלפרצוף המשובש היו אותם חלקים כמו לפרצוף הרגיל, חוקרים יכולים להיות בטוחים שהארגון המסוים של הפנים הוא זה שתופס את תשומת הלב של התינוקות. באופן מעניין, תינוקות עקבו אחרי ציור הפרצוף (איור 1A, משמאל), אולם לא אחרי הפרצוף המשובש (איור 1A, מימין), מה שהראה שפרצופים חשובים אפילו לתינוקות בני כמה שעות בלבד!

פיסת הראיות הנוספת לכך שפרצופים ועיניים הם מיוחדים מגיעה מחֵקֶר מוחות של אנשים כשהם מסתכלים או שמים לב לפרצופים ולעיניים. חוקרים משתמשים בשיטה שנקראת דימות תהודה מגנטית (MRI) כדי לראות גם את מבנה המוח וגם את פעילות המוח (באמצעות דימות תהודה מגנטית תפקודי – fMRI), על-ידי מדידת המיקום שאליו הדם במוח זורם במהלך אירועים כמו התבוננות בפרצופים או תשומת לב לאנשים. דם אחראי להבאת חמצן רב יותר לאזורים במוח שהם פעילים מאוד. משמעות הדבר היא שאנו יכולים להשתמש ב-fMRI כדי למדוד אזורים במוח שפעילים כשאנשים מסתכלים על פרצופים! רשומות של fMRI ממבוגרים ששמים לב לפרצופים ולעיניים מראות הרבה פעילוּת באזורים במוח שנקראים fusiform gyrus והמענית הרקתית העליונה (איור 1B) [2]. זה מראה שאזורים מסוימים במוח שלכם מוקדשים לתגובה לפרצופים ולעיניים, מה ששוב מציע שהמאפיינים הפיזיים האלה הם מיוחדים.

כיצד אנו מודדים תשומת לב לפרצופים/ עיניים במעבדה?

דרך אחת שבה חוקרים מודדים תשומת לב לפרצופים ולעיניים במעבדה היא באמצעות שימוש במטלות מחשב פשוטות [3]. באחת מהמטלות האלה שנקראת מטלת רמיזה, חוקרים משתמשים ברמזים כדי לכוון את תשומת הלב של המשתתפים. סדרת הצעדים (שידועה כניסיון) מוצגת באיור 2, ובסרט התואם (וידיאו 1). במטלה הזו, הפרצוף הראשון מופיע על המסך, ומסתכל ימינה או שמאלה. לאחר מכן, מטרה (כמו למשל גביע גלידה) מופיעה במיקום שהפרצוף הסתכל אליו (מה שידוע כמטרה מרומזת), או במיקום אחר (מה שידוע כמטרה בלתי מרומזת). מטרתם של המשתתפים היא ללחוץ על כפתור הכי מהר שאפשר כשהם מבחינים במטרה. חוקרים רושמים כמה זמן לוקח למשתתפים להגיב, מה שנקרא זמן תגובה. כדי למצוא אם תשומת לב יכולה להיות מוסטת על-ידי מבט של אדם אחר, חוקרים השוו את מהירות התגובה של אנשים למטרות מרומזות ובלתי מרומזות. התוצאות הראו שמשתתפים הגיבו מהר יותר למטרות מרומזות (אלה שנמצאו בכיוון המבט), מאשר למטרות בלתי מרומזות. משמעות הדבר היא שתשומת הלב של משתתפים הוסטה על-ידי רמיזה של מבט [5, 6]. זה נקרא אפקט הרמיזה החברתית, והוא מראה שאנשים שמים לב באופן ספונטני לדברים חברתיים, כמו פנים ועיניים. אולם באופן מעניין, מחקרים מראים שאפקט ההשפעה החברתית קטן יותר עבור אנשים מסוימים, וגדול יותר עבור אנשים אחרים.

האם כולם שמים לב לפנים ולעיניים באותו האופן?

התשובה הקצרה היא לא! באותו האופן שלאנשים יש תחומי עניין, חוזקות וחולשות שונים, לא כולם שמים לב לעיניים באותו האופן. לדוגמה, אנשים עם תסמונת הספקטרום האוטיסטי (ASD) שמים לב למידע חברתי באופן שונה מקבוצות אנשים אחרות. שני מאפיינים של ASD הם קשיים עם מצבים חברתיים, ונטייה לבצע תנועות והתנהגות באופן מסוים מאוד, או חֲזָרָתִי [7]. בחיים האמיתיים, אנשים עם ASD עשויים שלא להביט בעיניים של אדם אחר לעיתים קרובות כמו אדם ללא ASD, הם עלולים להתקשות להתחיל שיחות או להגיב להן, או שהם עשויים להיות פחות מעוניינים במצבים חברתיים [7]. אנשים עם ASD מאובחנים על-ידי רופאים מוסמכים שמקבלים דו“חות ממטפלים, ממורים ומהורים, והם גם יתבוננו בילדים וישאלו אותם שאלות שונות. אנשים עם ASD אינם שונים לגמרי מאנשים ללא ASD. למעשה, קבוצת חוקרים יצרה שאלון שנקרא (AQ) autism spectrum quotient questionnaire, שמאפשר להם למדוד את מספר המאפיינים האוטיסטיים שיש לאנשים [8]. לדוגמה, שאלון מבקש מאנשים לדרג כמה טענות לגבי הכישורים החברתיים וכישורי התקשורת שלהם נכונות עבורם, כמו למשל ”אני נהנה לפגוש אנשים חדשים“, ו-”אני יודע להבחין אם מישהו מקשיב לי או משתעמם“. אנשים עם ASD יצהירו על הטענות האלה כנכונות בסבירוּת נמוכה יותר מאנשים ללא ASD.

חוקרים ביקשו מאנשים עם רמות שונות של מאפייני AQ, או אנשים עם ASD, לבצע את מטלת הרמיזה. חלק מהמחקרים הסתכלו על האם מספר המאפיינים האוטיסטים שינו את אפקט הרמיזה החברתית, ובסך הכול נראה שאצל אנשים עם יותר מאפיינים אוטיסטיים יש אפקט רמיזה חברתית קטן יותר, כלומר הם לא מתעדפים תשומת לב לרמזים חברתיים כמו אנשים עם פחות מאפיינים אוטיסטיים. לדוגמה, במחקר אחד Hayward ו- Ristic [6] מצאו שאפקטי רמיזה חברתית קטנים יותר הופיעו יותר אצל גברים, אנשים שיש להם יותר מאפיינים אוטיסטיים לפי שאלון ה-AQ, ואנשים בעלי רשתות חברתיות קטנות יותר.

אולם כשאנו מסתכלים על מחקרי רמיזה חברתית של אנשים עם ASD, המחקר מעורב. בעוד שחוקרים רבים מצאו הבדלים בתשומת הלב לפנים בין אנשים עם וללא ASD, חלק מהחוקרים לא מצאו הבדלים. מחקר מתוחכם אחד [9] השתמש במטלת רמיזה חברתית כדי לחקור כיצד אנשים עם וללא ASD מגיבים למטרות שכמעט תמיד נצפות על-ידי פרצוף, או נצפות רק חלק מהזמן. כשהפרצופים כמעט תמיד הסתכלו על המטרה, היה מועיל לשים לב אליהם. כשהפרצופים הסתכלו על המטרות רק מדי פעם, לא היה מועיל לשים לב אליהם. החוקרים מצאו שאנשים ללא ASD לא יכלו שלא לשים לב גם לפרצופים ה”מועילים“ וגם לפרצופים ה”לא מועילים“, מה שהראה הטיה של תשומת הלב לעיניים בשני המקרים (אפקט רמיזה חברתית). אנשים עם ASD, לעומת זאת, שמו לב רק לפרצופים ה”מועילים“, והיו מסוגלים להתעלם מהפרצופים ה”לא מועילים" (איור 3). הנתונים האלה מציעים שתשומת לב לפנים ולעיניים היא חזקה לאנשים ללא ASD, אולם אנשים עם ASD יכולים לבחור אם לשים לב לעיניים או לא. משמעות הדבר היא שאנשים עם ASD שולטים טוב יותר בתשומת הלב שלהם, ושמים לב רק לאובייקטים כמו עיניים כשהם מאמינים שהם מועילים [9].

מסקנות

אנשים משתמשים בתשומת לב חברתית כל יום כדי לנווט בחייהם. חוקרים יכולים למדוד תשומת לב חברתית במעבדה, ונמצא שתשומת לב חברתית משתנה מאדם לאדם. לעיתים, תשומת לב חברתית משתנה בהתאם לתכונות אישיות, כמו אלה שנמדדות על ידי שאלון AQ. אנשים עם ASD נחשבו כבעלי סדר עדיפויות שונה במה שנוגע לתשומת לב חברתית, אולם אנו רואים במחקר [9] שזה לא תמיד המקרה. זה לא שאנשים עם ASD שמים לב למידע חברתי באופן שונה לגמרי מאנשים ללא ASD, אלא שישנם הבדלים במידת ההטיה שיש לנו כלפי תשומת לב למידע חברתי. הממצאים האלה מסייעים לנו לראות כמה חשוב יכול להיות לשים לב לאחרים כשאנו יוצרים קשרים חברתיים ומשמרים אותם, וגם מסייעים לנו להבין טוב יותר מדוע נסיבות חברתיות קלות יותר לחלק מהאנשים ביחס לאנשים אחרים. אנו מקווים שהכרה בעובדה שאנשים שונים שמים לב למידע חברתי בצורה שונה תסייע לנו להיות מבינים יותר ומוקירי תודה כשאנו מְתַקְשְׁרִים עם אנשים אחרים.

מילון מונחים

תשומת לב (Attention): ↑ תהליך של התמקדות במידע מסוים.

דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI - Functional Magnetic Resonance Imaging): ↑ שיטת דימות מוחי שמשמשת למדידת פעילות המוח.

מטלת רמיזה (Cueing Task): ↑ מטלת מחשב שמציגה אובייקט, כמו למשל פנים, כדי לרמוז על מקום (כמו למשל שמאל או ימין) שאחריו מופיעה מטרה שיכולה להופיע במיקום עם או בלי הרמיזה. המטלה מודדת שינויים בתשומת הלב.

וידיאו 1 (Video 1): ↑ דוגמה ויזואלית למטלת רמיזה. במטלת הרמיזה, משתתפים שומרים על עיניהם מקובעות במרכז המסך, ומגיבים למטרות (כלומר הגלידה) שמופיעות בחלק הימני או השמאלי של הפנים באמצעות לחיצה על כפתורים במהירות המרבית האפשרית. השוואת המהירות שבה משתתפים מגיבים לניסיונות עם ובלי הרמיזה, מאפשרת לחוקרים לכמת את תשומת הלב החברתית.

מטרות מרומזת או בלתי מרומזת (Cued vs. Uncued Targets): ↑ במטלות מרומזות, רמז, כמו למשל פנים, יכול להופיע עם כיוון המטרה (כמו הגלידה באיור 2), או בכיוון הפוך למטרה. כשהפנים מסתכלים על המטרה זהו ניסיון מרומז (cued), וכשהפנים מסתכלים הרחק מהמטרה זהו ניסיון בלתי מרומז (uncued).

אפקט הרמיזה החברתית (Social Cueing Effect): ↑ מדד של המהירות שבּה אנשים מגיבים למטרות שמרומזות על-ידי כיוון של פנים/ עיניים, בהשוואה למטרות שאינן מרומזות. הבדל גדול במהירות נחשב כאפקט רמיזה חברתית גדול, והבדל קטן במהירות נחשב כאפקט רמיזה חברתית קטן.

תסמונת הספקטרום האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder): ↑ קבוצה של הפרעות התפתחות מוחית שמשפיעה על יכולתו של האדם לתקשר עם אנשים אחרים, וגורמת לתנועות או להתנהגויות להיות מבוצעות בדרכים מסוימות מאוד, או חוזרות ונשנות.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.