תַקצִיר
האם אי פעם דפדפתם בעמודי הספר איפה אֶפִי ?® (במקור באנגלית: Where's Waldo?®), שבו הקוראים נדרשים למצוא את הדמות המסוימת של אפי מבּין איורי מאות דמויות קטנטנות דומות, והתקשיתם לְאַתֵּר אותה? עיניכם ריצדו ברחבי העמוד וחיפשו את חולצת הפסים האדומה-לבנה של אפי, אך ככל הנראה מה שמצאתם היו דמויות מצחיקות אחרות. אולי דעתכם מוסיפה להיות מוסחת על ידי מפלצת ירוקה גדולה שכּלל אינה נראית כמו אפי. אחרי שמצאתם אותו סופסוף, אתם מבינים שהסתכלתם ישירות על אפי פעמים רבות בלי להבחין בו. אל חשש! במאמר זה נסביר שאין זה כֵּיוון שאינכם בלשים טובים, אלא בשל האופן שבו המוח פועל בעת הַפְעָלַת הַקֶּשֶׁב שלנו.
מהו קשב?
קֶשֶׁב מתייחס ליכולת להתמקד בדבר אחד תוך התעלמות מדברים אחרים [1]. בזמן שאתם קוראים את המילים בעמוד הזה, אתם מעבירים את הקשב שלכם ממילה אחת למילה הבאה, תוך התעלמות מכל המילים האחרות. את אותו הדבר אתם עושים בעת דפדוף בספר איפה אפי?®, בזמן שאתם מעבירים את הקשב שלכם מדמות משעשעת אחת לאחרת, ומנסים להתעלם מכל הדמויות האחרות. חיפושכם מסתיים כשאתם מבינים כי הדמות שאתם מתבוננים בה כרגע ושׂמים לב אליה, היא אפי. קשב הוא כמו כוח-על חבוי, אך כוח שאתם חייבים להיזהר עימו. ביכולתכם לשלוט בקשב שלכם, אולם דעתכם עשויה להיות מוסחת, ואולי אפילו תחמיצו דברים חשובים, אם תַּפְנוּ את הקשב לדברים אחרים. במאמר זה, נציג שלושה רעיונות חשובים לגבי קשב, ונסביר כיצד המוח מספּק לכם את כוח-העל הזה [2].
אתם יכולים לבחור לְמָה לשים לב
חלק מהאנשים סבורים שחיפוש דמותו של אפי הוא משימה פשוטה, אך מדענים אינם מסכימים לכך. מדענים רבים הקדישו את כל הקריירה שלהם לחקירת חיפוש חזותי במטרה להבין טוב יותר כיצד אנו שמים לב לדברים.
האם תוכלו למצוא את שלושת התפוחים באיור 1? קשה לְאַתֵּר אותם מאחר שישנם מגוון אובייקטים אחרים בתמונה, ורבים מהם דומים לתפוחים בצבעם, בצורתם, או בגודלם. מוחותינו אינם יכולים לזהות בקלות אובייקטים, אלא אם אנו מסתכלים עליהם ישירות. לכן, עליכם להעביר את תשומת ליבכם ברחבי התמונה, ולהתמקד בפריט אחד בזמן נתון, כדי לקבוע אם זהו תפוח. האסטרטגיה של מיקוד במיקום מסוים מְכֻנָּה על ידי מדענים בשם קשב מרחבי, מאחר שהוא קשור למיקומים במרחב שסביבנו. לולא כוח-העל של הקשב שלכם, לעולם לא הייתם מצליחים למצוא את התפוחים באיור. הם פשוט היו נשארים חלק מהתמונה העמוסה, שהיא מה שחוויתם כשהתחלתם את חיפושכם.
חיפוש של משהו בתמונה עמוסה יכול להיות קל יותר אם תבחרו להפנות את הקשב שלכם למאפיינים מסוימים שמרכיבים את הפריט שאותו אתם מחפשים. לדוגמה, תפוחים הם קטנים, עגולים ואדומים. התבונְנו שוב בתמונה באיור 1, ונסו להסתכל רק על הפריטים שהם אדומים. האם הבחנתם כמה החיפוש נעשה פשוט יותר? מיקוד כזה סייע לכם להתעלם מכל הפריטים שאינם אדומים, ולכן לא בזבזתם את זמנכם עליהם. את אסטרטגיית המיקוד במאפיין מסוים, מדענים מכנים בשם קשב מבוסס-מאפיינים, מאחר שהוא קשור למאפיינים שמרכיבים את האובייקטים שאנו רואים.
כיצד כוח-העל הזה פועל במוח? נוֹירונים בחלקים החזותיים של המוח מגיבים לְמָה שהעיניים רואות, באמצעות כמה שלבים [3]. הנוירונים הראשונים מגיבים למאפיינים פשוטים (כמו דברים אדומים או דברים עגולים). מאוחר יותר, נוירונים אחרים משלבים בין המאפיינים האלה ליצירת אובייקטים שלמים (כמו תפוח). כשאתם בוחרים להפנות קשב למאפיין מסוים כמו 'אדום', נוירונים במוחכם אשר מאתרים דברים אדומים, ישלחו אותות חזקים יותר, ונוירונים שמאתרים דברים כחולים ישלחו אותות חלשים יותר. באופן הזה, קשב מחזק את אותות המוח שקשורים למאפיינים שאתם מתעניינים בהם. אותות מוקדמים שמקבלים חיזוק על ידי קשב הם בעלי סבירות גבוהה יותר להיות משולבים יחד, מה שמאפשר לכם לזהות את האובייקט שאתם מתמקדים בו. אם כן, קשב פועל כמו דבק, ומדביק יחד את התגובות של נוירונים המתאימים למאפיינים שמרכיבים את האובייקט שאתם מתבוננים בו.
חשוב לציין כי על כל זה יש לכם שליטה מסוימת. התבוננו שוב באיור 1 ונסו למצוא חזיר וורוד. כשאתם עושים זאת, ביכולתכם לבחור בכמה אפשרויות: להתחיל לחפש מצד ימין של התמונה; להסתכל רק על אובייקטים ורודים, או להתחיל למעלה ולסרוק את התמונה כלפי מטה. נסו את כוח-העל שלכם, אך היזהרו! מסיחים רבים מושכים את הקשב שלכם מאחר שהם דומים לְמָה שאתם מחפשים. בחיפוש החזיר, אתם עשויים למצוא את עצמכם מתבוננים באובייקטים ורודים רבים אחרים, כמו למשל הלווייתן בחלק הימני של התמונה. זה לא מפתיע, מאחר שהלווייתן הוורוד עדיין יגרום לנוירונים שמזהים צבע ורוד לשלוח את האותות שלהם הלאה. זה מסביר מדוע המעצבים של הספר איפה אפי?® משבצים אובייקטים דומים רבים בדף, שאתם עשויים לחשוב בטעות שהם אפי, לדוגמה דמויות של אנשים אחרים שלובשים חולצות עם פסים אדומים ולבנים.
הקשב שלכם עשוי להימשך למקומות מסוימים או לאובייקטים ספציפיים
כעת, התבוננו באיור 2A. האם תוכלו למצוא תפוח? ככל הנראה הצלחתם לעשות זאת בקלות רבה. הסיבה לכך היא שהתפוח הוא האובייקט האדום היחיד בתמונה, מה שהופך אותו לשונה מאוד מכל דבר אחר. במוח, הנוירונים שמגיבים לתפוח האדום מייצרים אותות שונים מאוד מהאותות שמיוצרים בתגובה לכל דבר אחר בתמונה. כשזה קורה, הקשב שלכם נמשך אוטומטית לתפוח, מה שמחזק וקושר את אותות המוח האלה, וגורם לתפוח להיות קל מאוד לזיהוי מהיר. מדענים שחוקרים קשב מכנים את האפקט הזה פּוֹפ-אָאוּט (קפיצה החוצה). חשוב לזכור כי פופ-אאוט מתרחש אוטומטית, בין אם אתם מעוניינים בכך, בין אם לאו.
חיפוש חזותי הוא קל מאוד כאשר הדבר שתופס את הקשב שלכם ו'קופץ החוצה' הוא מה שאתם מחפשים. אולם, פופ-אאוט גם יכול להיות מסיח, ולהקשות עליכם למצוא את מה שאתם מבקשים לְאַתֵּר. נסו לְאַתֵּר את התפוח באיור 2B. האם הרגשתם שהקשב שלכם נמשך לכוכב הוורוד הגדול? אף על פי שעדיין די קל למצוא את התפוח, זה ככל הנראה היה מעט קשה יותר בהשוואה לאיור 2A, שבו אין כוכב.
נקודת המפתח היא שבאופן אוטומטי תשימו לב לכל אובייקט שנראה שונה מאוד מהדברים סביבו. זה יכול להתרחש מאחר שלאובייקט יש צבע ייחודי (כמו לתפוח), או שהוא גדול מאוד (כמו הכוכב הוורוד הבוהק). דברים שמצויים בתנועה גם נוטים לתפוס את הקשב שלנו, וזו הסיבה לכך שלעיתים קרובות אנשים מנופפים בידיהם כדי שאחרים יבחינו בהם. אם תחשבו על חיי היומיום שלכם, ככל הנראה יעלו בדעתכם דוגמאות רבות לדברים שמושכים את הקשב שלכם, אפילו אם אינכם מעוניינים שכך יקרה.
קשב עשוי לעוור אתכם לדברים אחרים
כמו כל כוח-על טוב, חשוב לזכור את הָאִמְרָה שלפיה ''עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה''. עליכם להיזהר עם כוח-העל של הקשב שלכם. אף על פי שהוא יכול לסייע לכם למצוא את מה שאתם מחפשים, הוא גם עשוי לגרום לכם לפספס דברים חשובים. נחזור שוב לדוגמה של חיפוש התפוח בתמונה. כשאתם מנסים בכל הכוח למקד את הקשב שלכם בדברים אדומים, ייתכן שאינכם מבחינים כלל בדברים כחולים, כל עוד אינם בולטים בדרכים אחרות. אם נוירונים שמזהים צבע כחול מושתקים על ידי קשב, אז האותות החלשים שלהם עשויים שלא להשפיע על אזורים אחרים במוח. כשאתם מנסים למצוא תפוח אדום זהו דבר חיובי, אך המשמעות היא שאתם עשויים לפספס לגמרי משהו חשוב שבמקרה הוא כחול. מדענים מכנים זאת עיוורון בלתי מכוון.
החוקרים דניאל סימונס וכריסטופר שבּרי יצרו דוגמא מפורסמת של עיוורון בלתי מכוון, שבה אנשים צופים בסרטון קצר ואינם מבחינים בהפתעה דרמטית המתרחשת באמצע הסרטון [4]:
בסרטון (וידאו 1), שני זוגות מוסרים זה לזה כדורסל הלוך ושוב ביניהם, כשזוג אחד לובש חולצות קצרות לבנות, והזוג השני חולצות קצרות שחורות. סימונס ושברי הראו את הסרטון למשתתפים במחקר, וביקשו מהם לספור את מספר המסירוֹת בין צמד השחקנים בחולצות הלבנות. באמצע הסרטון, בזמן שהכדורים נמסרים מיד ליד, אדם לבוש חליפת גורילה שחורה צועד ועובר דרך קבוצת השחקנים. כדי לספור את המסירוֹת בצורה נכונה, המשתתפים נדרשים לשים לב לשחקנים שלובשים חולצות לבנות, תוך התעלמות מכל המאפיינים בצבעים כהים. לכן, לעיתים קרובות הם אינם רואים את הגורילה, אף על פי שבסרטון היא מסתובבת לכיוון המצלמה ומתופפת על החזה שלה!
דַּמְיְנוּ שאתם משתתפים בניסוי הזה, צופים בסרטון הווידיאו ומבצעים את ספירת מסירוֹת הכדור. המשימה די קלה, ואולי אפילו מעט משעממת. כשהסרטון מסתיים המדענים שואלים: ''האם ראיתם את הגורילה?'' ככל הנראה תשיבו: ''גורילה?... איזו גורילה?!?!''. עיוורון בלתי מכוון מדגים נקודה חשובה לגבי הדרך שבה כוח-העל של הקשב שלנו פועל. ככל שאנו ממקדים יותר את תשומת ליבנו בדבר אחד, כך יש פחות סיכוי שנבחין בדברים אחרים, בלתי צפויים.
החשיבוּת של קשב
לאחר קריאת המאמר הזה, אנו מקווים שאתם מבינים שלושה רעיונות חשובים לגבי קשב: (1) ביכולתכם לבחור לְמָה אתם שמים לב ולנסות להתעלם מדברים אחרים; (2) הקשב שלכם עשוי להימשך למקומות מסוימים או לאובייקטים ספציפיים, אפילו אם אינכם מעוניינים ממש שכך יקרה, ו-(3) אם אתם מַפְנִים את הקשב לדבר אחד, אתם עשויים להיות בלתי מודעים לחלוטין לדברים אחרים, אפילו אם אתם מסתכלים ממש לכיוונם! הֲבָנַת האופן שבו קשב פועל והמצבים שבהם הוא כושל חשובה מאוד, מאחר שקשב הוא חלק חיוני במגוון מטלות יומיומיות. לדוגמה, אם אתם מתעניינים מאוד במאמר שאתם קוראים, ייתכן שלא תבחינו בכך שבן משפחה נכנס לחדר. אולם, ככל הנראה תביטו למעלה אם היא או הוא ייתקלו ברגלם בשולחן, ויתחילו לבכות מכאב. הֲבָנַת האופן שבו קשב פועל יכולה גם לסייע לנו לְעַצֵּב סביבות בטוחות יותר ויעילות יותר. לדוגמה, משאיות כיבוי אש צבועות בצבע אדום חזק ובעלוֹת צוֹפָר התראה רועש במטרה לתפוס את הקשב שלכם, אפילו אם אתם מתמקדים במשהו אחר. לבסוף, יכולתכם להשתמש בקשב שלכם ולשלוט בו, כמו כל כוח-על של גיבור, יכולה להשתפר בעזרת אימון. תרגול שיטות מַיְינְדְפוּלְנֶס פשוטות, כמו למשל מיקוד בנשימתכם במשך כמה דקות מִדֵּי יום, עשוי לסייע לכם לשלוט בקשב שלכם בצורה טובה יותר, מה שיכול לשפר את בריאותכם הנפשית הכוללת [5].
מילון מונחים
חיפוש חזותי (Visual Search): ↑ מטלה שדורשת קשב וּמְעָרֶבֶת חיפוש אובייקט מטרה בין מסיחים אחרים. בדומה למשל למציאת זוג מספריים במגירה לא מסודרת.
קשב מרחבי (Spatial Attention): ↑ מיקוד במיקום מסוים במרחב, כמו למשל הסתכלות רק על משהו בפינה הימנית של מגירה לא מסודרת.
קשב מבוסס-מאפיינים (Feature-Based Attention): ↑ מיקוד במאפיינים מסוימים של אובייקטים, כמו למשל צורה מוארכת של זוג מספריים, או היותם בצבע מתכתי נוצץ.
נוירונים (Neurons): ↑ תאים מסוימים במוח ששולחים אותות לחלקים אחרים במוח, ומאפשרים לנו לראות, לחשוב ולנוע.
מסיחים (Distractors): ↑ מאפיינים או אובייקטים שמכוונים את הקשב שלנו הרחק מהדבר שאנו מחפשים. דוגמה למסיח היא למשל כל דבר במגירה לא מסודרת, שאינו המספריים שאתם מנסים למצוא.
פופ-אאוט (Pop-Out): ↑ כאשר מאפיינים או אובייקטים מתבלטים באופן ברור מבּין דברים אחרים. לדוגמה, עט אדום בין הרבה עפרונות צהובים בתוך מגירה לא מסודרת.
עיוורון בלתי מכוון (Inattentional Blindness): ↑ הכישלון לראות מאפיין או אובייקט בלתי צפויים מאחר שהקשב שלנו ממוקד לגמרי במשהו אחר.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
תודות
אנו מבקשים להודות במיוחד ל-Sagar Virk, Aisha Masud. מענק Fairchild, Osman Kavcar, וכן לקרן הלאומית למדעים (NSF 1632738 & NSF 1632849).
מקורות
[1] ↑ Heim, S., and Keil, A. 2017. Too much information, too little time: how the brain separates important from unimportant things in our fast-paced media world. Front. Young Minds 5:23. doi: 10.3389/frym.2017.00023
[2] ↑ Mangun, G. R. 2020. How we pay attention. Front. Young Minds 8:29. doi: 10.3389/frym.2020.00029
[3] ↑ Martin, C., Fidalgo, C., and Barense, M. 2017. Knowing what we see. Front. Young Minds 5:15. doi: 10.3389/frym.2017.00015
[4] ↑ Simons, D. J., and Chabris, C. F. 1999. Gorillas in our midst: sustained inattentional blindness for dynamic events. Perception 28:1059–74. doi: 10.1068/p281059
[5] ↑ Isbel, B. 2019. A gym workout for your brain: how mindfulness can help improve mental health. Front. Young Minds 7:34. doi: 10.3389/frym.2019.00034