חיסונים מגינים עלינו ממחלות זיהומיות

ישנם סוגי מיקרובים רבים, אולם רק מעטים מהם גורמים למחלות. המיקרובים שגורמים למחלות נקראים פתוגנים, וכאשר פתוגנים חודרים לגוף הם יכולים לגרום לכם לחלות. אנו חקרנו את השפעת, מחלה שנגרמת על-ידי וירוס האינפלואנזה, אשר משפיע על מערכת הנשימה (הריאות). שפעת שונה מ“שפעת בטן”, שהיא מונח נפוץ לשלשול ולהקאה. כשחולים בשפעת מרגישים רע מאוד – תסמינים נורמליים של המחלה כוללים טמפרטורת גוף גבוהה (שנקראת חום), חולשה שרירית ועייפות. אולם חלק מהאנשים יכולים לחלות באופן קשה ולהגיע לבית חולים או אפילו למות. שפעת מסוכנת במיוחד עבור אנשים צעירים מאוד (בני פחות משנה) ואנשים מבוגרים (בני יותר מ-70).

וירוס השפעת: תמיד משתנה

שפעת היא מחלה גלובלית שכיחה מאוד. בכל שנה יֶשְׁנָהּ תקופה (עונת השפעת) שבמהלכה מתרחשים מרבית מקרי השפעת, בדרך כלל במהלך החורף, אולם זה גם משתנה כתלות במקום המגורים שלכם. לדוגמה, באזורים טרופיים שפעת נוטה להגיע לנקודה הגבוהה ביותר שלה בעונת הגשמים. וירוסי אינפלואנזה גם משתנים (או עוברים מוטציות) בין שנה אחת לאחרת, כך שמערכת החיסון שלכם לא מזהה אותם יותר ולכן היא פחות מסוגלת להגן עליהם מזיהום וממחלה. משמעות הדבר היא שבכל שנה מדענים צריכים לבדוק אלה וירוסי שפעת מזהמים אנשים, ולעצב חיסונים חדשים כדי להגן מפני זני הווירוסים הנוכחיים [1]. בכל שנה חיסוני שפעת מורכבים בדרך כלל מ-3 או 4 זנים שתואמים לזנים העיקריים שנמצאים בסביבה באותו הזמן.

לעיתים מגיחים זנים חדשים של וירוסים שהם שונים לחלוטין מזני הווירוסים הקיימים. מדענים מודאגים מאוד מהאיום שווירוסי אינפלואנזה חדשים יכולים להוות לבריאות של אנשים. חלק מזני וירוסי השפעת החדשים יכולים להשפיע על יותר אנשים מאשר שפעת עונתית, ולגרום להתפרצות עולמית. אנו קוראים לזנים האלה זנים פנדמיים. לפני מאה שנים, בשנת 1918, הייתה שפעת פנדמית (שלעיתים קרובות נקראת שפעת ספרדית) שהמיתה מיליוני אנשים ברחבי העולם – אפילו יותר מהאנשים שנהרגו בשתי מלחמות העולם יחד.

מערכת החיסון היא מערכת בגוף שמסייעת להגן על הגוף מפני פתוגנים. דרך אחת למנוע זיהומי שפעת היא להשתמש בחיסונים כדי לאמן את מערכת החיסון לזהות חלקים מסויימים בווירוס, שנקראים אנטיגנים, בלי לחלות. אחרי שחוסנתם, מערכת החיסון שלכם זוכרת כיצד נראה וירוס השפעת, ויכולה לזהות אותו ולחסל אותו במהירות אם אתם תפגשו בווירוס האמיתי בעתיד.

תפקידה החשוב של מערכת החיסון

כדי להגן עלינו מפני זיהומי שפעת תאים מיוחדים במערכת החיסון, שנקראים לימפוציטים, צריכים להיות מסוגלים לזהות את וירוס האינפלואנזה. הם עושים זאת באמצעות זיהוי אנטיגנים מסוימים מווירוס האינפלואנזה. בגוף שלנו יש לנו ספרייה שלמה של לימפוציטים, וכל אחד מהם ספציפי לאנטיגן אחר. לכן, למשל, הגוף שלכם מכיל לימפוציטים מסוימים לאינפלואנזה ואחרי שהם “רואים” אנטיגן של אינפלואנזה הם משכפלים את עצמם ומסייעים לגוף להילחם בווירוס האינפלואנזה. אנו יכולים לקבץ את הלימפוציטים לפי האופן שבו הם מונעים זיהומים: לימפוציטים מסוג B (תאי B) מייצרים נוגדנים (מולקולות שנדבקות לווירוס), ולימפוציטים מסוג T (תאי T) הורגים את התאים שזוהמו [2] (איור 1).

אולם התהליך של הפעלת לימפוציטים יכול לארוך כמה ימים, ובזמן הזה וירוס השפעת יכול לעשות נזק רב. כדי להימנע מהתגובה המאוחרת בכל פעם שאנו מזוהמים על-ידי וירוס, למערכת החיסון יש תהליך חכם של זכירת הווירוסים שהיא כבר ראתה קודם, כך שהיא יכולה לפעול במהירות גדולה יותר בפעם הבאה. התגובה הזו נקראת זיכרון חיסוני [2].

חיסונים מאמנים את מערכת החיסון

חיסוני שפעת הם כמו תרגילי אימון למערכת החיסון שלכם. הם מכילים אנטיגנים מאינפלואנזה והם מאמנים את זיכרון מערכת החיסון בלי שהגוף חשוף לווירוס האמיתי. אם הגוף פוגש בווירוס אינפלואנזה אחרי החיסון, תאי הזיכרון הספציפיים לאנטיגן יהיו מוכנים להגיב במהירות. אם כן, עם חיסונים אנו רוכשים זיכרון חיסוני בלי שהפתוגן יגרום לנזק – דרך בטוחה ויעילה להגן על עצמנו מפני מחלות.

כיום ישנם הרבה חיסונים שונים שזמינים לסייע לאנשים כנגד שפעת. סוג אחד שנקרא חיסון חי מוחלש כנגד שפעת מוצע כיום לילדים בבתי הספר במדינות רבות ברחבי העולם. במאמר הזה נסביר כיצד החיסון הזה שונה מחיסוני שפעת אחרים, וכיצד הוא יכול להגן על אנשים לא מחוסנים מפני מחלות.

מהו חיסון חי מוחלש?

ישנם חיסוני שפעת רבים. חלקם מכילים פתוגנים חיים שהוחלשו, כך שהם לא גורמים למחלה: אלה חיסונים חיים מוחלשים. הדבר הטוב לגבי חיסונים חיים הוא שהם בדרך כלל פועלים טוב הרבה יותר מחיסונים אחרים. הסיבה לכך היא שמיקרוב חי מסוגל להתרבּוֹת בגוף, מה שמוביל לתאי חיסון פעילים ולזיכרון חיסוני חזק יותר.

האם חיסונים חיים בטוחים?

אתם עשויים לתהות מדוע מיקרובים חיים ניתנים לבני אדם בחיסונים – האם זה בטוח? זו שאלה טובה! למרבה המזל, חיסונים חיים מוחלשים לא גורמים למחלות עבור מרבית האנשים מאחר שהם הוחלשו בשיטות מדעיות כדי להיות בטוחים. במקרה של חיסון חי מוחלש וירוסי השפעת שונו כך שהם יכולים רק לגדול בטמפרטורות קרות יותר. משמעות הדבר היא שהם מסוגלים לגדול באף שלכם, שהוא קר יותר משאר הגוף שלכם מאחר שאתם נושמים פנימה אוויר (~30 מעלות צלזיוס), אולם אינם מסוגלים לגדול בריאוֹת שלכם שהן באותה הטמפרטורה כמו שאר הגוף (37 מעלות צלזיוס). הטמפרטורות החמות יותר בריאה הורגות את הווירוסים בחיסון על-ידי בישול שלהם. אולם מאחר שהווירוס בחיסון יכול להשתכפל תקופה קצרה באף, זה מספיק כדי להתחיל תגובה חיסונית שדומה לזיהום הטבעי עם וירוס שפעת אמיתי.

ההבדלים העיקריים בין חיסון חי מוחלש ובין סוגים אחרים של חיסוני שפעת מתוארים בטבלה 1.

אם כן, מדוע עליכם להתחסן באמצעות חיסון חי מוחלש? אנו חושבים שישנם כמה יתרונות:

זה לא כואב

מרבית החיסונים שזמינים כיום עבור שפעת ניתנים דרך זריקות לזרוע. חיסון חי מוחלש הוא שונה – הוא ניתן כתרסיס לאף, לא כזריקה. אנשים רבים חושבים שזה הרבה יותר טוב מאחר שזה לא כואב! אולם חלק מהאנשים שמקבלים חיסון חי מוחלש מדווחים על תופעות לוואי מסוימות כולל אף נוזל או חסום, כאב ראש, כאבי שרירים ושיעול [3]. תופעות הלוואי האלה נדירות ובדרך כלל קלות ולא נמשכות זמן רב.

תרסיס לאף – מביא את החיסון למקום הנכון

שפעת היא מחלה של מערכת הנשימה, כלומר היא משפיעה בעיקר על האף, הגרון והריאות. לכן, כדי שלמערכת החיסון שלכם יהיו הסיכויים הטובים ביותר להילחם כנגד זיהום במהירות, תאי החיסון המסוימים לשפעת יעבדו הכי טוב אם גם הם נמצאים במערכת הנשימה. זו הסיבה לכך שאנו נותנים חיסון חי מוחלש כתרסיס לאף – כך שהחיסון מגיע לחלק בגוף שצריך להגן עליו מפני וירוס השפעת.

טוב עבור סבתא

באופן מעניין, אלה לא רק הילדים המחוסנים שמוגנים כנגד זיהומים. ילדים לא מחוסנים טובים מאוד בהפצת וירוסים מאחר שהם רוחצים את ידיהם פחות ונוטים להתערבב עם יותר אנשים באופן רגיל. ילדים מחוסנים עוצרים אותם מלהפיץ את הווירוס לאנשים אחרים כולל תינוקות וחברי משפחה מבוגרים יותר שיכולים לחלות בצורה קשה יותר אם הם מקבלים שפעת (איור 2). ההגנה הזו על אנשים לא מחוסנים נקראת חסינוּת עֵדֶר (herd immunity).

חיסון חי מוחלש מספק סוג אחר של הגנה

חיסוני השפעת המוזרקים טובים ביצירת תגובות של נוגדנים, אולם לא תגובות של תאי T. מאחר שחיסון חי מוחלש יכול לגרות תגובה חזקה של תאי T וגם תגובה חזקה של נוגדנים, אנו מאמינים שחיסון חי מוחלש יכול לסייע למערכת החיסון להגן עליכם מזיהומים, אפילו מפני זיהומים עם זני שפעת שלא נכללו בחיסון [4]. זה היה מועיל אם חיסון חי מוחלש יכול היה להגן כנגד זנים חדשים, מאחר שכל פעם שווירוס שפעת חדש מגיע הוא גורם למחלות קשות יותר.

שאלות מדעיות עתידיות

עדיין איננו בטוחים כי חיסון חי מוחלש יכול להגן מפני זני שפעת אחרים שאינם אלה שמסתובבים כיום, וזו הסיבה לכך שנדרשת עבודה נוספת על האופן שבו חיסון חי מוחלש מגן על ילדים מפני שפעת. באמצעות חקירת אופן הפעולה של חיסון חי מוחלש והבנת האופן שבו הוא מסוגל לגרות את מערכת החיסון, אנו עשויים להיות מסוגלים לפתח חיסון אפילו טוב יותר אשר יוכל להגן עלינו מפני זני פנדמיים חדשים של וירוס השפעת.

תודה, לוחמי השפעת!

אם כן, סופסוף, אם קיבלתם חיסון חי מוחלש בעונת השפעת הזו תקבלו מאיתנו תודה גדולה! ביצעתם את חלקכם בהגנה על כולם מפני שפעת.

מילון מונחים

פתוגנים (Pathogens): ↑ מיקרובים שיכולים לגרום למחלות.

וירוס אינפלואנזה (Influenza virus): ↑ הווירוס שגורם לשפעת (flu).

מערכת החיסון (Immune system): ↑ התאים והרקמות בגוף שמסייעים לו להגן על עצמו כנגד זיהומים.

אנטיגנים (Antigens): ↑ חלקי הפתוגן או החיסון שמזוהים על-ידי מערכת החיסון.

לימפוציט (lymphocyte): ↑ סוג של תא במערכת החיסון. כל לימפוציט הוא מסוים לאנטיגן. שני סוגי הלימפוציטים העיקריים הם תאי B, שמייצרים נוגדנים, ותאי T, שהורגים תאים שזוהמו.

נוגדנים (Antibodies): ↑ מולקולות שמיוצרות על-ידי תאי B אשר נדבקות לאנטיגנים שעל הפתוגן.

חיסון חי מוחלש כנגד שפעת (Live Attenuated Influenza Vaccine, LAIV): ↑ סוג של חיסון שפעת שניתן בצורת תרסיס לאף. החיסון הזה מכיל וירוסי influenza חיים ומוחלשים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.