רעיון מרכזי בריאות האדם פורסם: 31 במאי, 2019

בִּרְיֹונוּת ברשת וקשרים חברתיים

תַקצִיר

האם יש לכם חברים שסבלו מבריונוּת? ומה בנוגע לבריונות ברשת – בריונות שמתרחשת באינטרנט? כיצד בריונות זו גרמה לחבריכם להרגיש, והאם הם פנו לעזרה? למרבה הצער, רוב חבריכם לא יִפְנוּ לעזרה כאשר הם סובלים מבריונות ברשת. ייתכן שהם חשים שאף אחד לא יכול לעזור, ולכן הם אינם משתפים בכך אחרים. הימנעות מפנייה לעזרה היא בעיה רצינית שעלולה לגרום לדאגות רבּות וללחץ. חוקרים יודעים כי תחושת החיבור לחברים עשויה לגרום לצעירים לחוש שמחים יותר. לכן, אם אדם סובל מבריונות ברשת, שיחה על כך עם חברים ועם משפחה היא הצעד הראשון לקראת הרגשה טובה יותר. הדבר אפילו יכול לעזור לבריאות הנפש של האדם הסובל מבריונות ברשת, ולשנות את האוֹפֶן שבּו אותו אדם מתמודד עם הדאגה ועם הלחץ הנגרמים לו עֵקֶב הבריונות ברשת. מאמר זה עוסק בסיבה לכך שקשר עם חברים ועם משפחה חשוב לכל אחד שסובל מבריונות ברשת, ובסיבה לכך שהורים, מורים ובתי ספר צריכים לעודד ילדים לדבֵּר עימם על בריונות ברשת.

מהי בריונות ברשת?

בִּרְיוֹנוּת ברשת היא מצב שבו אדם אחד עושה משהו לא נעים לאדם אחֵר, כמה פעמים ובכוונה, במטרה לפגוע באדם האחר [1]. בריונות ברשת עשויה להתרחש דרך הרשתות החברתיות (כגון פייסבוק ואינסטגרם), דרך יישׂומון (אפליקציה, כגון סנאפצ’ט) או אפילו דרך הודעות טקסט או דואר אלקטרוני. בריונות ברשת הייתה לבעיה זה זמן מה, ובערך אחד מכל ארבעה צעירים יחווּ זאת בשלב כלשהו של חייהם.

היות שבריונות ברשת משתנָה כל הזמן עקב טכנולוגיות ופלטפורמות תקשורת חדשות, גם הגדרתה נתונה לדיון בקֶרֶב מדענים אשר חוקרים אותה. באופן מסורתי, בריונות כרוכה בחוסר איזון יַחֲסֵי הכוחות בין הקורבן ובין הבריון. במילים אחרות, הבריון הוא בדרך כלל חזק יותר פיזית מהקורבן. הדבר אינו בהכרח נכון כשמדובר בבריונות ברשת, וגם קשה יותר להגדיר את ה“חזק יותר” היות שהבריונות מתרחשת באמצעות טכנולוגיה, כך שלא קל לזהוֹת את הבדלי ה“כוח”.

הרעיון שיש לחזור על הבריונות פעמים רבּות גם הוא מסובך יותר כאשר מדובר בבריונות ברשת. בדרך כלל, בריונות פנים מול פנים מתרחשת שוב ושוב, בבית הספר או מחוץ לו. לעומת זאת מספיק שפעולת בריונות ברשת תתרחש רק פעם אחת, ואז היא עלולה להיות משוּתפת עם אחרים או להיות מועלית מחדש שוב ושוב, אפילו ימים רבים אחר כך. משמעות הדבר היא שמספיק לפרסם פוסט אחד של בריונות ברשת כדי ליצור פוטנציאל למספר גדול של אירועי בריונות ברשת.

היבט מסובך נוסף של בריונות ברשת הוא רעיון הַכַּוָּנָה, שמשמעותו פגיעה במישהו בכוונת תחילה. באופן כללי, בבריונות פנים מול פנים הבריון מנסה בכוונה לפגוע בקורבן. לעומת זאת בריונות ברשת עלולה לפעמים להתרחש אף שייתכן כי האדם העושה זאת כלל אינו מודע למידת הפגיעה שהוא או היא גורמים לקורבן, או אולי האדם העושה זאת חושב שהוא או היא רק מתבדח/ת. הבעיה בכך היא שגם אם הבריון התבדח האירוע עלול לפגוע בקורבן בדיוק באותה מידה שהיה נפגע לוּ הבריון היה עושה זאת בכוונה לפגוע בו. אם כך, אתם יכולים לראות שהַכְלָלַת הכוונה לגרום נזק בתוך הגדרת המושג “בריונות ברשת” היא רעיון מורכב.

מדוע בריונות ברשת היא דבר רע כל כך?

לבריונות ברשת עלולות להיות תוצאות נוראיות, הן אם האדם הוא הקורבן הן אם הוא הבריון, וחוקרים ברחבי העולם מנסים לחשוב על דרכים לעזור לצעירים להתמודד עם בריונות ברשת. בגלל בריונות ברשת חלק מהצעירים עלולים לסבול מבעיות הקשורות לבריאוּת הנפש (או מהַחְמָרַת בעיות קיימות), ולמרבה הצער, צעירים רבים אינם פונים לעזרה כאשר הם סובלים מבריונות ברשת. לעיתים קרובות, צעירים עלולים לחוש כאילו אף אחד לא יבין מה עובר עליהם או שאין מה לעשות כדי לתקן את מה שהבריונות ברשת גרמה להם. נוסף על כך ייתכן כי צעירים יפחדו שהוריהם ייקחו מהם את הטכנולוגיה או שיגיעו לבית הספר ויביכו אותם. כתוצאה מכך, קורבנות בריונות ברשת עלולים להתחיל לבודד את עצמם ולחוש בדידוּת, ולכך עלולות להיות השפעות חמוּרוֹת על רווחתם הכללית ועל בריאות הנפש להם.

עשוי להיות קשה לְנַחֵשׁ שמישהו סובל מבריונות ברשת אם אותו אדם אינו מְסַפֵּר על כך למישהו. לכן, חשוב שצעירים ישמרו זה על זה, וישימו לב לכל שינוי בהתנהגות חבריהם, למשל: אם הם כבר לא מתעניינים בדברים שנהגו לאהוב קודם לכן, או אם הם נשארים יותר ויותר בבית לבדם. משמעות הדבר היא שחשוב מאוד שאנשים צעירים ישמרו על קשר עם משפחותיהם, עם חבריהם ועם הקהילה הרחבה יותר, ויִפנו לעזרה אם הם נתקלים בבריונות ברשת, שֶׁכֵּן קשרים חברתיים עשויים ממש לעזור.

מהם קשרים חברתיים?

בני אדם מרגישים שיש להם קשרים חברתיים כאשר הם חשים נוֹחוּת, ביטחון עצמי ושייכוּת לא רק בקֶרֶב משפחותיהם וחבריהם, אלא גם בקהילה שלהם [2]. אם בני אדם מתקשים לחוש שיש להם קשרים חברתיים הם עלולים להרגיש שאינם מסוגלים ליצור קשר עם האנשים שסביבם, הם עשויים להתקשוֹת ליצור חברויות או להבין את תפקידם בעולם, וכתוצאה מכך יחושו בדידות רבָּה [2]. תחושת הבדידות עלולה, בְּתוֹרָהּ, להוביל לכמה בעיות אחרות כגון הערכה עצמית נמוכה, חוסר אמון באנשים אחרים ותחושת חוסר שייכוּת [2]. תארו לעצמכם מה יִקְרֶה לבן אדם שכבר חש רגשות אלה, אם נוסף על הכול יסבול מבריונות ברשת. אדם כזה עלול לחוש שאין לו אֶל מי לפנות.

היות שכֹּל אחד הוא שונה, בני אדם יחושו את הרגשת הקשר הזו ואת השייכוּת בדרכים שונות. יש צעירים שעשויים להרגיש שהם קשורים לבתי הספר שלהם הן באמצעות קבוצות שאליהן הם משתייכים הן הודות למורה מסוים. צעירים אחרים עשויים לחוש קשר אמיתי להוריהם, וייתכן כי יְסַפְּרוּ להם דברים בקלות. המצב הטוב ביותר הוא שצעירים יחושו קשר לכל ההיבטים של חייהם, מֵעֵבֶר לחברים, למשפחות ולבתי ספר בלבד. במילים אחרות, צעירים צריכים לחוש קשר לקהילות שלהם ולעולם הסובב אותם, אולי באמצעות קבוצות ספורט, אירועים קהילתיים או פעילויות מְקֻוָּנוֹת.

עבור צעירים, התחושה שיש להם קשרים חברתיים לא תמיד מתרחשת במפגש עם אחרים פנים מול פנים. לאור הפוֹפוּלריוּת של הרשתות החברתיות כיום יש לצעירים מאות דרכים ליצירת קשר עם אנשים אחרים, בלי לראותם אפילו. צעירים יכולים לשוחח זה עם זה באמצעות רשתות חברתיות; אפליקציות בטלפונים שלהם; הודעות טקסט; שיחות טלפון; שיחות וידיאו ומשחקים מקוונים. לכן, ישנן דרכים שונות שבהן אנשים צעירים יכולים לשוחח זה עם זה ולחוש את הקשר, כאשר אולי אין להם חשק להיפגש עם אנשים פנים מול פנים.

יש חוקרים הטוענים כי רשת חברתית מקוונת עשויה לספֵּק לצעירים הזדמנות לִבְנוֹת תחושת קשר מקוונת, דבר שיעזור להם להיות שמחים ובריאים יותר, ואפילו קשורים יותר לאחרים לעומת המצב שהיה יכול להיות לוּ התקשורת הייתה מתקיימת רק פנים מול פנים [3]. אולם חשוב לזכור כי יש בני אדם שמעדיפים להיות בקשר עם אחרים פנים מול פנים, ולא כל אחד חש שהוא קשור לאחרים באמצעים מקוונים. לכן, חשוב להדגיש כי התחושה שישנם קשרים חברתיים ותחושת השייכות יכולות להופיע הן באופן מקוון הן בדרכים בלתי מקוונות היוצרות את תחושת הקשר. שני סוגי הקשר, באופן מקוון ובאופן בלתי מקוון, חשובים.

קשרים חברתיים ובריאוּת הנפש

תקופת ההתבגרות עלולה להיות קָשָׁה עבור צעירים. דברים רבִּים מתרחשים ומשתנים, ולכן זו תקופה שבּה צעירים הם הכי רגישים, ועלולים לסבול מבעיות הקשורות לבריאות הנפש. בתקופה זו, חשוב שאנשים צעירים יישארו בקשר עם חבריהם ועם משפחותיהם כדי שלא ירגישו שהם לבד. מחקרים גילוּ כי בני אדם אשר חשים מידה רבָּה יותר של קיום קשרים חברתיים, סיכוייהם לבריאות נפשית חיובית ולרווחה גדולים יותר [4]. מכאן, חשוב שצעירים יהיו מודעים לחשיבוּת הרבָּה של הַקֶּשֶׁר – באופן מקוון, בלתי מקוון או שניהם. לשמירה על בריאות נפשית חיובית ועל רווחה, חשוב מאוד שיהיה עם מי לְדַבֵּר כאשר מצב הרוח ירוד או כאשר חשים בדידות, ופנייה לעזרה היא הצעד הראשון לקראת הרגשה טובה יותר במהלך התקופה הזו, שהיא קָשָׁה מטבעהּ.

אם כך, אף שחוקרים כבר יודעים כי קיוּם קשרים חברתיים חשוב מאוד לבריאות הנפש, רק מחקר מועט נעשה על חשיבוּת הַקְּשָׁרִים החברתיים עבור אנשים הסובלים מבריונות ברשת.

קשרים חברתיים, בריונות ברשת ובריונות מסורתית

עד כה, רק מחקר אחד בחן את הַקֶּשֶׁר בין קשרים חברתיים ובין בריונות ברשת [5]. במחקר זה נמצא כי לקורבנות-בריוני-רשת (בני אדם שהם גם קורבנות של בריונות ברשת וגם בריוני רשת בעצמם) היו פחות קשרים חברתיים באופן מובהק יחסית לבני אדם שמעולם לא סבלו מבריונות ברשת, או שמעולם לא היו בריוני רשת בעצמם. עוד מצא המחקר כי גם לבני אדם שהיו רק קורבנות של בריונות ברשת (אבל לא היו בריוני רשת בעצמם) היו פחות קשרים חברתיים באופן מובהק יחסית לבני אדם שמעולם לא היו קורבנות של בריונות ברשת. אומנם מדובר במחקר אחד בלבד ונדרשים מחקרים נוספים, אך ייתכן כי משמעות התוצאות האלה היא שֶׁחֵלֶק מהצעירים החוֹוִים בריונות ברשת, הן כבריונים הן כקורבנות, חשים שיש להם פחות קשרים חברתיים לעומת צעירים אשר מעולם לא היו קורבן מקוון או בריון מקוון. עדיין לא ברור אם החוסר בקיוּם הַקְּשָׁרִים גרם לבריונות או אם הבריונות גרמה לחוסר בקיום הקשרים. בכל מקרה, מחקר זה מלמד אותנו שתחושות שייכוּת וקשר לאחרים חשובות מאוד לבריאות הנפש של צעירים.

זיכרו שבדרך כלל בני אדם אשר חוֹוִים בריונות ברשת גם חוו בריונות פנים מול פנים. הסיכוי שלבני אדם הסובלים מבריונות בלתי מקוונת יהיו פחות קשרים חברתיים גדֵּל לעומת בני אדם שלא חוו בריונות כלל. לכן, קיום קשרים חברתיים מקוונים ובלתי מקוונים, ותחושת זהוּת ושייכוּת הודות לקשרים אלה, חשובים לבריאות נפשית חיובית ולרווחה של כל אדם.

מהי המשמעות של כל זה?

לסיכום מה שסיפרנו לכם במאמר זה: מחקר מראֶה כי לעיתים קרובות בריאות הנפש של צעירים הסובלים מבריונות (מקוונת או פנים מול פנים) היא ירודה, הם בודדים ואין להם קשרים עם אחרים, והם עלולים להימנע מפנייה לעזרה או לתמיכה [5]. משמעות הדבר היא שקיום קשר עם האנשים שסביבכם חשוב מאוד לרווחתכם, ופנייה לעזרה אינה סימן לחולשה. שמירה על קשר עם המשפחה ועם הקהילה תגדיל את סיכוייכם להישאר חיוביים, ותקטין את הסבירוּת שתסבלו מבריאות נפש ירודה. לכל הצעירים חשוב להבין את חשיבוּת השמירה על קשרים עם אחרים, במיוחד אם הם סובלים מבריונות ברשת. נוסף על כך חשוב שהורים, מורים ובתי ספר יבינו שייתכן כי צעירים מסוימים חשים קשר חזק מאוד לעולם הסובב אותם באופן מקוון, ולכן ייתכן כי הפתרון לבריונות ברשת אינו לקחת מהם את הטכנולוגיה. ייתכן כי קשרים מקוונים של צעיר הם הדרך הטובה ביותר עבורו להתמודד עם בריונות ברשת. זיכרו שקשרים חברתיים הם היבט חשוב מאוד לשמירת האדם שמח ובריא, וזה יכול להיות מנגנון הגנה עבור כל מי שחווה בריונות ברשת.

מילון מונחים

בריונות ברשת (Cyberbullying): כאשר אדם אחד עושה מעשה בלתי נעים לאחֵר, כמה פעמים ובכוונה, במטרה לפגוע באדם האחר.

בריאות הנפש (Mental health): בריאות נפש טובה היא היכולת להתמודד עם לחצי החיים היום יומיים, להיות מסוגלים לפעול כמיטב יכולתכם, להיות מעורבים בחיי הקהילה שלכם ולחוש סיפוק מהחיים.

קשרים חברתיים (Social Connectedness): אנשים חשים שיש להם קשרים חברתיים כאשר הם חשים נוֹחוּת, ביטחון ושייכוּת לא רק עם משפחותיהם ועם חבריהם, אלא גם בקהילה.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Smith, P. K., Mahdavi, J., Carvalho, M., Fisher, S., Russell, S., and Tippett, N. 2008. Cyberbullying: its nature and impact in secondary school pupils. J. Child Psychol. Psychiatry 49:376–85. doi: 10.1111/j.1469-7610.2007.01846.x

[2] Lee, R. M., and Robbins, S. B. 1995. Measuring belongingness: the social connectedness and the social assurance scales. J. Counsel. Psychol. 42:232–41. doi: 10.1037/0022-0167.42.2.232

[3] Grieve, R., and Kemp, N. 2015. Individual differences predicting social connectedness derived from facebook: some unexpected findings. Comput. Hum. Behav. 51:239–43. doi: 10.1016/j.chb.2015.04.034

[4] Arabiat, D. H., Shaheen, A., Nassar, O., Saleh, M., and Mansour, A. 2018. Social and health determinants of adolescents’ wellbeing in Jordan: implications for policy and practice. J. Pediatr. Nurs. 39:55–60. doi: 10.1016/j.pedn.2017.03.015

[5] Spears, B. A., Taddeo, C. M., Daly, A. L., Stretton, A., and Karklins, L. T. 2015. Cyberbullying, help-seeking and mental health in young Australians: implications for public health. Int. J. Public Health 60:219–26. doi: 10.1007/s00038-014-0642-y