Frontiers for Young Minds

Frontiers for Young Minds
תפריט
רעיון מרכזי פורסם: 31 בינואר, 2019

האם מתבגרים באמת מקבלים החלטות לא מוצלחות?

תַקצִיר

מחקרים מראים שהאזור במוח הנקרא ”קליפת המוח הקְדַם-מִצחית“ ממשיך להתפתח הרבה אחרי ששאר חלקי המוח כבר הגיעו לבשלוּת. אזור זה של המוח מעורב במספר פעולות ותפקודים מורכבים, ביניהם היכולת לקבל החלטות נכונות. אזורים אלה מגיעים לבגרות מלאה רק כשאנחנו כבר מבוגרים צעירים, והמבנה שלהם משתנה באופן משמעותי במשך כל שנות ההתבגרות. לכן, אנחנו מקבלים החלטות באופן שונה מאוד כשאנחנו מתבגרים וכשאנחנו מבוגרים.

תהיתם פעם למה אומרים על בני נוער שהם נוטים לקחת סיכונים מיותרים ולקבל החלטות שגויות? נשמע קצת כמו משהו שההורים שלכם המציאו כדי שתעשו מה שהם אומרים, אבל יש בזה מן האמת, והכול בגלל קליפת המוח הקדַם-מִצחית.

זהו החלק הקדמי ביותר של המוח האנושי (איור 1), והוא קיים אצל רוב היונקים. אנחנו יודעים שאזור זה מעורב בתפקודים מורכבים רבים, כולל תכנון לעתיד, קבלת החלטות, התנהגות מכוּונת-מטרה (פעולות שנועדו להשיג מטרה שנקבעה מראש) ורגשות. אצל בני אדם, קליפת המוח הקדם-מצחית היא אזור מדהים במיוחד. החוקרים סבורים שהתהליכים שמתרחשים בה תורמים רבות להתפתחות המין האנושי – יש אומרים שזה האזור במוח ש”עושה אותנו לבני אדם“.

איור 1 - מיקום קליפת המוח הקדם-מצחית אצל אדם מבוגר (מבט מהצד).
  • איור 1 - מיקום קליפת המוח הקדם-מצחית אצל אדם מבוגר (מבט מהצד).

ראש הפירמידה

קליפת המוח הקדם-מצחית היא אחד ה“אזורים האסוציאטיביים” של המוח. אלה הם אזורים המשתתפים במספר גדול של תִפקוּדים מסֵדר גבוה, כלומר משימות מורכבות שהמוח מבצע. תהליך כזה נמצא בראש ההירָרכיַה התפקודית של המוח (איור 2), שהיא הסֵדר שבו מתרחשים תהליכים קשורים שונים במוח. התהליכים החשובים או המורכבים ביניהם נמצאים בראש הפירמידה. אפשר לומר שקליפת המוח הקדם-מצחית היא מרכז הבקרה או המנהלת של המוח [1].

איור 2 - ההיררכיה התפקודית של המוח.
  • איור 2 - ההיררכיה התפקודית של המוח.
  • תהליך עיבוד המידע במוח מתחיל באזורי המוח הראשוניים (בתחתית הפירמידה), עובר לאזורי המוח השניוניים (באמצע) ומגיע לבסוף לאזורים האסוציאטיביים – ביניהם קליפת המוח הקדם-מצחית – שבראש הפירמידה.

תִפקודים מסֵדר גבוה, כמו קבלת החלטות, הם מורכבים מאוד ולכן מצריכים רשת ענפה של שיתופי פעולה בין חלקי מוח שונים. כדי שתפקודים כאלה יפעלו, יש צורך בחיבורים מורכבים בין נוירונים (תאי מוח/עצב) רבים. ההתפתחות של רשתות עִצבּיוֹת כאלה אורכת הרבה יותר זמן מהתפתחות של חיבורים אחרים במוח. המשמעות היא שקליפת המוח הקדם-מִצחית ”מבשילה“ לגמרי רק בגיל מאוחר יחסית – את התפקודים המורכבים שהיא מאפשרת אנחנו מסוגלים לבצע רק בסביבות גיל 25 [2, 3]! קשה להאמין, אבל המוח שלנו עדיין נמצא ”בבנייה“ במשך כל גיל ההתבגרות ובשנות הבּגרות המוקדמות.

שינויים במבנה המוח

לא מפתיע שהיכולת שלנו לבצע משימות מסוימות, כולל החלטות מורכבות, משתנה יחד עם המבנה והתפקוד של המוח. אפשר לראות את השינויים במבנה המוח בעזרת שיטות דימוּת מיוחדות כמו דימות תהודה מגנטית (MRI).

בעבר סברו מדענים רבים שהתפתחות המוח האנושי, כולל קליפת המוח הקדם-מצחית, מסתיימת ברוּבָּה כבר בגיל חמש או שש. אבל בהמשך התגלה שגם בגיל הרבה יותר מאוחר יש שינויים מִבניים במוח. גֵ’יי גיד (Giedd)[1] היה אחד ממדעני המוח הראשונים שהבחין בצמיחה באזור קליפת המוח הקדם-מצחית בתחילת גיל ההתבגרות. העובדה שהמוח עדיין משתנה בשלב כה מאוחר של הילדוּת הפתיעה מדענים רבים. כבר זמן רב היה ידוע שבמוח התינוק מיוצרות הרבה יותר סינַפּסוֹת (חיבורים בין נוירונים) ממה שנדרש לכאורה. בסביבות גיל שלוש עובר המוח תהליך הנקרא גִיזוּם סינַפּסוֹת, בו מסולקים חיבורים חלשים או מיותרים בין סינפסות, כדי שהחיבורים החזקים יוכלו להתפתח ולהתחזק עוד יותר – בדומה למה שקורה כשגוזמים שיח או עץ. החוקר גִיד הבחין שגם בתחילת גיל ההתבגרות (סביב גיל 11 אצל בנות ו-12 אצל בנים) מתרחש תהליך דומה של ייצור-יתר וגיזום של סינפסות בקליפת המוח הקדם-מצחית.

זהירות, התבגרות לפניכם

כבר שנים רבות ידוע שלקליפת המוח הקדם-מצחית יש תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות, ולא מפתיע שתהליך זה משתנה עם ההתפתחות באזור זה של המוח. מכיוון שההתפתחות הזו נמשכת עד שנות העשרים המוקדמות, היכולת שלנו לקבל החלטות נבונות ”מבשילה“ לגמרי רק כמה שנים טובות אחרי שכבר בּגרנו!

זה לא אומר שאין לנו יכולת לקבל החלטות בגיל צעיר יותר: הרי ילדים ומתבגרים עושים זאת כל הזמן. החלטתם לקרוא את המאמר הזה, למשל; אתם מחליטים מי יהיו חבריכם, אלה משחקים תשחקו, אלה בגדים תלבשו, באלה תכניות תצפו ומה תאכלו. אבל סוגים מסוימים של החלטות דורשים הבשלה נוספת של המנגנון הזה. אלה הם התחומים שבהם נהוג לחשוב שמתבגרים לוקחים סיכונים מיותרים.

פסיכולוגים ומדעני מוח סבורים שמתבגרים נוטים הרבה יותר ממבוגרים לבחור בהתנהגויות שיש בהן סיכון. אבל ההבדל העיקרי בין מתבגרים למבוגרים בתחום זה טמון בסוג הסיכון. דוגמאות טיפוסיות להתנהגויות מסוכנות הנפוצות אצל מתבגרים הן למשל שתיית אלכוהול מוגזמת, עישון, יחסי מין אקראיים, אלימוּת ועבירות על החוק, נהיגה רשלנית ונהיגה תחת השפעת אלכוהול. הסבָרה המקובלת היום היא שקבלת החלטות מסוכנות אצל מתבגרים נובעת ישירות מהשינויים המתרחשים בקליפת המוח הקדם-מצחית לכל אורך שנות ההתבגרות ובשנות הבּגרות המוקדמות [4].

לאור כל זה, בפעם הבאה שאתם עומדים להודיע להורים שאתם כבר מספיק בוגרים כדי להחליט על עצמכם, אולי כדאי לשקול שנית אם בכל זאת לשמוע בעצתם. יש סיכוי שאתם פחות בוגרים משנדמה לכם – לפחות בכל הנוגע לרשתות העִצבּיות המחליטות החלטות בקליפת המוח שלכם!

מילון מונחים

קליפַּת המוח הקְדַם-מִצחִית (Prefrontal cortex): האזור אשר נמצא אצל בני אדם ממש בחזית המוח, מאחורי המצח, ואחראי על התפקודים המורכבים ביותר.

תפקודי חשיבה מסֵדר גבוה (High-order process): תהליכים במוח הנמצאים בראש ההיררכיה התפקודית של המוח.

ההיררכיה התפקודית של המוח (Processing hierarchy): סֵדר הפעולות או התפקודים במוח, מהפשוט עד למורכב.

נוירון (Neuron): תא עצב המאפשר העברת מידע מאזור לאזור במוח.

סינפסה (Synapse): החיבור בין שני נוירונים, דרכו עובר ביניהם המידע.

גיזום סינפסות (Synapse pruning): סילוק חיבורים מיותרים או לא פעילים בין נוירונים. גיזום סינפסות מתרחש במהלך ההתפתחות של המוח.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Giedd, J. 2002. Inside the Teenage Brain. Boston, USA: Frontline.

[2] Kail, R. 1991. Developmental change in speed of processing during childhood and adolescence. Psychol. Bull. 109:490–501. doi: 10.1037/0033-2909.109.3.490

[3] Kail, R. 1997. Processing time, imagery, and spatial memory. J. Exp. Child Psychol. 64:67–78. doi: 10.1006/jecp.1996.2337

[4] Paus, T., Toro, R., Leonard, G., Lerner, J. V., Lerner, R. M., Perron, M, et al. 2008. Morphological properties of the action-observation cortical network in adolescents with low and high resistance to peer influence. Soc. Neurosci. 3:303–16. doi: 10.1080/17470910701563558