כיצד מדענים מגדירים את נדידת המחשבות?

תארו לעצמכם זאת: אתם יושבים בכיתה ביום אביבי, והמורה שלכם למדע מספרת לכם בהתלהבות על מה שהמוח שלכם מסוגל לעשות. תחילה, אתם מאזינים לה בקֶשֶׁב רב. אבל צליל המילים היוצאות מפיה נמוג בהדרגה, בזמן שאתם שמים לב לכך שהבטן שלכם מקרקרת, ואתם מתחילים לחשוב על הגלידה הטעימה שאכלתם ערב קודם לכן. האם אי פעם קלטתם שמחשבותיכם נודדות במצבים דומים, שבהם העיניים שלכם היו מקובעות על מורה, על חברים או על ההורים, אבל המחשבות נדדו בחשאי למקום אחר ולזמן אחר? אולי אתם נזכרים במשחק הספורט האחרון שצפיתם בו; מדמיינים הליכה לפארק השעשועים החדש בסוף השבוע הקרוב או מזמזמים את המנגינה האהובה עליכם, שלא יוצאת לכם מהראש. לחוויה כזו המדענים קוראים נדידת מחשבות, המוגדרת כזמנים שבהם אנו מתמקדים בדברים שאינם קשורים למשימה הנוכחית או למה שבאמת קורה סביבנו (כפי שמוצג באיור 1).

נטייתנו לנדידת מחשבות

בממוצע, חצי משעות העֵרוּת של בני אדם מוקדשות למחשבות נודדות. יש הבדלים בין בני אדם בנטייתם לנדידת מחשבות, וגורמים רבים משפיעים על נטייה זו. למשל, בממוצע, מבוגרים קשישים נוטים יותר לנדידת מחשבות מאשר מבוגרים צעירים יותר. נוסף על כך מחשבותיהם של בני אדם שלעיתים קרובות הם עצובים או מודאגים נודדות לעיתים תכופות יותר בהשוואה לבני אדם שמחים שאין להם דאגה בעולם. מחשבותינו נודדות גם כאשר אנו מבצעים משימות שאנו מורגלים בהן, בהשוואה לזמנים שבהם אנו מבצעים משימות חדשות ומאתגרות. יש גם סוגים שונים של מחשבות נודדות. למשל, ייתכן כי לפעמים מחשבותינו ינדדו בכוונה, כאשר אנו משתעממים מהדבר שאנו עושים באותו רגע. בפעמים אחרות, מחשבותינו נודדות ללא כוונה, בלי שנשׂים לב לכך.

מהם היתרונות והחסרונות של נדידת מחשבות?

היות שאנו מקדישים זמן רב כל כך למחשבות נודדות, האם משמעות הדבר היא שנדידת מחשבות טובה עבורנו? לנדידת מחשבות יש כמה יתרונות. למשל, אחד הדברים שהמוח עושה כאשר המחשבות נודדות הוא תכנונים לעתיד. למעשה, סביר יותר שנעשה תוכניות בזמן נדידת המחשבות שלנו מאשר שנדמיין מצבים בלתי מציאותיים. תכנון קדימה הוא ניצול טוב של הזמן, שֶׁכֵּן הוא מאפשר לנו לנהל ביעילוּת את המשימות היומיומיות שלנו כגון סיום הכנת שיעורי הבית; אימון כדורגל והכנות להופעה. כאשר מחשבותינו נודדות, סביר יותר שנהרהר על עצמנו. תהליך זה של חשיבה על האופן שבּו אנו חושבים ומתנהגים, ועל יחסי הגומלין שלנו עם בני אדם אחרים בסביבה שלנו, הוא חלק חיוני של הזהוּת העצמית. מחשבות נודדות קשורות גם לפתרון בעיות יצירתי. קורה שאנו נתקעים על תרגיל מְאַתְגֵּר במתמטיקה או חשים שאין לנו השׁראה לצייר או ליצור מוזיקה. ממחקרים עולה כי כדאי לקחת הפסקה מחשיבה על הבעיות האלה ולאפשר למחשבות לנדוד לנושא אחר. ההפסקה עשויה בסופו של דבר להוביל לרגע של “אהה”, שבו יש לנו פתרון יצירתי או רעיון.

אולם לנדידת מחשבות עלולות להיות גם תוצאות שליליות. למשל, נדידת מחשבות בזמן שיעור תגרום להפסד של חומר לימוד, ונדידת מחשבות בזמן הכנת שיעורי בית עלולה לגרום לטעויות. במצבים קיצוניים, אנשים המאובחנים כסובלים מדיכאון עסוקים ללא הרף במחשבות על עצמם, על הבעיות שלהם או על חוויות שליליות אחרות. בניגוד לכך, בני אדם המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב או מהיפראקטיביוּת, שכֹּל הזמן משנים את נושא ההתמקדות שלהם, עלולים להתקשוֹת בהשלמת משימה. סך הכול, ההחלטה אם נדידת מחשבות טובה לנו או רעה לנו תלויה בזמן שבו מחשבותינו נודדות ובנושא שעליו אנו חושבים בזמן שמחשבותינו נודדות [1].

מדידות מדעיות של נדידת מחשבות

לוּ הייתם צריכים לבצע ניסוי, כיצד הייתם מודדים נדידת מחשבות? מדענים מצאו כמה שיטות, שאחת מהן נקראת דגימת חוויות. בזמן שמתנדבי מחקר מבצעים משימת מחשב במעבדה או בזמן שהם מבצעים מטלות בחיי היומיום שלהם, הם מתבקשים, בתדירוּת אקראית, לדווח על מצב הַקֶּשֶׁב שלהם. כלומר, הם צריכים להפסיק את מה שהם עושים ולשאול את עצמם על מה הם חשבו באותו רגע: “האם הייתי ממוקד במשימה?” (כלומר, אם הקדשתי תשומת לב למשימה שעסקתי בה באותו רגע) או “האם מחשבותיי נדדו?” (כלומר, אם מחשבותיי נדדו לזמן אחר ולמקום אחר). אם כן, בדגימת חוויות דוגמים את המתנדבים על חוויותיהם באותו רגע, דבר המאפשר למדענים להבין באיזו תדירות מחשבותיהם של בני אדם נודדות, וכיצד נדידת המחשבות משפיעה על יחסי הגומלין של בני האדם עם סביבתם.

מדענים גם לומדים על נדידת מחשבות על-ידי קבלת רישום של אֶלֶקְטְרוֹאֶנְצֶפָלוֹגְרָם (EEG), בדיקה המודדת את הפעילוּת החשמלית של המוח. פעילות חשמלית זו, הנראית כקווים גליים בזמן רישום ה-EEG (ראו איור 2, שלב 2), נצפית בכל חלקי המוח שלנו וקיימת לאורך היום כולו, גם כאשר אנו יְשֵׁנִים. מדידות של הפעילות החשמלית מסייעות למדענים להבין כיצד המוח מאפשר לנו לחשוב; לדבֵּר; לנוע ולעשות את כל הדברים המהנים, היצירתיים והמאתגרים שאנו עושים! כדי לקבל רישום EEG מדענים מניחים על הקרקפת של מתנדב חיישנים מיוחדים, הנקראים אלקטרודות (איור 2, שלב 1), וכל אלקטרודה מעבירה רישום פעילות של כמה תאי עצב (תאי מוח) מהאזור שמתחתיה (איור 2, שלב 2). אחר כך, המדענים בוחנים את פעילות המוח בתגובה לתמונות (כגון תמונה של כדורגל באיור 2) או לצלילים המוצגים למתנדב. המדענים מציגים למתנדב את אותו צליל או את אותה תמונה כמה פעמים, ומודדים את ממוצע פעילות המוח בתגובה לתמונה או לצליל, כי בשיטה זו תוצאות אות הEEG טובות יותר. פעילות המוח הממוצעת מייצרת דבר הנקרא פוטנציאל חשמלי תלוי אירוע (ERP) דמוי גל, הכולל כמה נקודות גבוהות ונמוכות הנקראות נקודות מקסימום ומינימום (איור 2, שלב 3). נקודות אלה מייצגות את תגובת המוח לתמונה או לצליל במהלך הזמן. לנקודות מקסימום ומינימום מסוימות מַקְצִים שמות כמרכיבי ERP. למשל, נקודת מקסימום המתרחשת כעבור כ־300 מילי-שניות מרגע הצגת התמונה או הצליל (רק החלק ה־3/10 של השנייה!) נקראת לעיתים קרובות מרכּיב P300 של ERP. בהתבסס על עשרות שנות מחקר, מדענים הוכיחו כי מרכיבי ERP אלה מייצגים את תגובת המוח שלנו לאירועים שאנו רואים או שומעים. הגודל של מרכיבי ה־ERP (הנמדד ביחידות של וולט) מייצג את עוצמת התגובה, בעוד שתזמון מרכיבי ה־ERP (הנמדד במילי-שניות) מייצג את תזמון התגובה. עכשיו עצרו! אני רוצה שתשאלו את עצמכם: “האם הקדשתי תשומת לב מלאה למשפט הקודם שקראתי הרגע או האם חשבתי על משהו אחר?” זוהי דוגמה לדגימת חוויות. כפי שוודאי הבנתם עכשיו, כאשר שואלים אותנו על מצב הַקֶּשֶׁב הנוכחי שלנו, אנו יכולים לדווח על כך בדיוק רב.

מה קורה ליחסי הגומלין שלנו עם הסביבה כאשר מחשבותינו נודדות?

מדענים הציעו רעיון הנקרא “הַשְׁעָרַת הניתוּקיוּת”, המצהיר כי במהלך נדידת המחשבות משאבי המוח מוסטים הרחק מהסביבה שלנו ומְכֻוָּנִים מחדש לעולם הפנימי שלנו במטרה לתמוך במחשבות שלנו [2]. לפי השׁערה זו מניחים שלמוח יש כמות מסוימת של משאבים, כלומר ברגע שהמחשבות הנודדות עושות שימוש במשאבים הנחוצים לְשֵׁם התמקדות במחשבות שלנו, רק כמות מוגבלת של משאבי מוח נותרת לְשֵׁם תגובה לסביבה המקיפה אותנו.

כדי לבחון את ההשערה הזו, מדענים שילבו דגימת חוויות עם EEG במטרה לחקור כיצד נדידת המחשבות משפיעה על יחסי הגומלין שלנו עם הסביבה. באחד המחקרים הראשונים שבחנו את ההשערה הזו ביקשו ממתנדבי מחקר לְסַוֵּג סדרת תמונות על-ידי כך שיגיבו בכל פעם שיראו תמונות מטרה נדירות (למשל, תמונות של כדורגל) בין המוני תמונות שאינן תמונות המטרה (למשל תמונות של כדורסל). במהלך המשימה התבצע רישום EEG של המתנדבים, והם גם התבקשו בזמנים אקראיים לדווח על מצב תשומת הלב שלהם – “מְמֻקְּדֵי משימה” או “מחשבות נודדות”. בהסתמך על רישומי הEEG ועל דיווחי דגימות החוויות, מדענים גילו כי תגובות המוח לתמונות שאינן תמונות המטרה פחתו בזמנים שהמחשבות נדדו, בהשוואה לזמנים שהמתנדבים היו ממוקדי משימה [3]. אפשר לראות זאת באיור 3A, במקום שבו יש מרכיב P300 של ERP קטן יותר בזמן שהמחשבות נדדו (הקווים הירוקים) בהשוואה למרכיב P300 של ERP בזמן שהמתנדב היה ממוקד משימה (הקו האפור). מהנתונים עולה כי תגובת המוח לאירועים שקורים בסביבה שלנו משתבשת כאשר המחשבות שלנו נודדות.

האם אי פעם שמתם לב לכך שכאשר מחשבותיכם נודדות בזמן שאתם מכינים שיעורי בית, סביר יותר שתעשו טעויות? מחקרים רבים הראו שגם זה קורה! הדבר הוביל כמה מדענים לשאלה: מה קורה במוח כאשר אנו עושים טעויות? הם מדדו במיוחד מרכיב הנקרא מָשׁוֹב של שליליוּת תלוית שגיאה של ERP, הנותן למדענים מושג על מידת הקפדנות שבה אנו עוקבים אחר דיוק התגובות שלנו כאשר אנו מבצעים משימה. המדענים גילו כי מרכיב משוב של שליליות תלוית שגיאה של ERP פוחת בזמן שהמחשבות נודדות בהשוואה לתקופות של התמקדות במשימה, כמוצג באיור 3B. הדבר יכול להעיד על כך שנדידת המחשבות משפיעה באופן שלילי על היכולת שלנו לעקוב אחר הביצועים שלנו ולהתאים את ההתנהגות שלנו, ומעלה את הסבירוּת שנעשה טעויות [4]. כל המחקרים האלה מספקים עדות התומכת בהשערה שכאשר המחשבות נודדות, התגובות שלנו למתרחש סביבנו משתבשות.

האם נדידת מחשבות פוגמת בכל התגובות לסביבה?

בנקודה זו ייתכן כי אתם תוהים: האם כל התגובות לעולם שסביבנו נפגמות בזמן שהמחשבות נודדות? זה לא נראה סביר כי בדרך כלל אנו די מסוגלים להגיב לסביבה החיצונית, גם כאשר מחשבותינו נודדות. למשל, אף שאולי מחשבותינו נודדות מאוד בזמן שאנו הולכים, עבור רובנו, נדיר שאנו נתקלים בדברים בזמן שאנו צועדים ממקום למקום. קבוצת מדענים שָׁאֲלָה את אותה שְׁאֵלָה, ובדקה במיוחד אם עדיין אנו יכולים לשים לב לסביבה שלנו במידת מה כאשר מחשבותינו נודדות. כדי לבחון את השאלה הזו מתנדבי מחקר התבקשו לקרוא ספר בזמן שהם מאזינים לצלילים מסוימים שאינם קשורים לספר. רוב הצלילים היו זהים, אבל בין הצלילים הזהים האלה נשמעו לעיתים נדירות צלילים שונים, שבאופן טבעי משכו את תשומת ליבם של המתנדבים. מדענים אלה גילו כי המתנדבים שׂמו לב לצליל הנדיר הזה באותה מידה הן כאשר מחשבותיהם נדדו הן כאשר היו ממוקדים במשימה. במילים אחרות, המוח שלנו די פיקח בנוגע לדברים שעבורם הוא בוחר לשבש את תשומת הלב ולאלה שעבורם הוא בוחר לְשַׁמֵּר את תשומת הלב בזמן שמחשבותינו נודדות.

בתנאים רגילים, המוח שלנו מתעלם מחלק מהאירועים הרגילים שבסביבה שלנו כדי שנוכל לקיים שרשרת של מחשבות. אולם כאשר מתרחש בסביבה אירוע בלתי צפוי, אירוע שעלול להיות מסוכן, המוח שלנו יודע להסיט את תשומת הלב שלנו לסביבה החיצונית כדי שנוכל להגיב לאירוע הזה שעלול להיות מסוכן. תארו לעצמכם שאתם הולכים ברחוב וחושבים על הסרט שבו אתם רוצים לצפות בסוף השבוע הקרוב. בזמן שאתם עושים זאת, ייתכן שלא תקלטו בבהירות את הרעש של מנועי המכוניות או של פטפוט הולכי הרגל שסביבכם. אולם אם מכונית תצפור פתאום בחוזקה, תשמעו את הצפירה מיד, דבר שיוציא אתכם בבת אחת מהמחשבות הנודדות. מכאן, גם כאשר המחשבות נודדות אנו עדיין פיקחים דיינו בנוגע לדברים בסביבה החיצונית שלנו שמהם אנו מתעלמים או שאליהם אנו מקדישים תשומת לב. הדבר מאפשר לנו להגיב בחוכמה לאירועים יוצאי דופן או לאירועים שעלולים להיות מסוכנים, אירועים שייתכן כי דורשים מאיתנו למקד את תשומת הלב שלנו בסביבה החיצונית.

מסקנות

לסיכום, נראה שהמוח תומך בנדידת מחשבות על-ידי שיבוש חלק מתהליכי המוח המעורבים בתגובה לסביבה החיצונית שלנו. יכולת זו חשובה כי היא מגינה על מחשבותינו מהסחות דעת חיצוניות, ומאפשרת לנו להיות שקועים לחלוטין במחשבות הנודדות. אנו רק מתחילים להבין את החוויה המסתורית הזו של החשיבה, ומדענים עוסקים במרץ בחֵקֶר הקוֹרֶה במוח כאשר מחשבותינו נודדות. הגדלת הידע שלנו על מחשבות נודדות תעזור לנו להבין טוב יותר איך לנצל את היתרונות הקשורים לנדידת המחשבות, ואיך להימנע מהחסרונות הכרוכים בכך.

מילון מונחים

נדידת מחשבות (Mind wandering): ↑ זמנים שבהם אדם חושב על משהו שאינו קשור למשימה שהוא מבצע.

דגימת חוויות (Experience sampling): ↑ שיטה מדעית שבה, במרווחי זמן אקראיים, אדם מתבקש לדווח על חוויותיו, כלומר לְסַפֵּר אם הוא מקדיש תשומת לב או שמחשבותיו נודדות. הדבר קורה במעבדה או בסביבות מציאותיוֹת.

אֶלֶקְטְרוֹאֶנְצֶפָלוֹגְרָם, EEG (Electroencephalogram, EEG): ↑ פעילות חשמלית של תאי עצב רבים במוח הנמדדת על-ידי אלקטרודות אשר ממוקמות על הקרקפת.

פוטנציאל חשמלי תלוי אירוע (Event-related potential, ERPs): ↑ נקודות מקסימום או מינימום באות EEG הממוצע המייצגות את תגובות המוח לאירועים שאנו רואים או שומעים.

P300: ↑ מרכיב EPR שבדרך כלל יוצר נקודת מקסימום כעבור כ־300 מילי-שניות (לכן “300”) אחרי שאדם רואה תמונה או שומע צליל. מרכיב זה משקף את המצב שבו המוח מעבד את המידע שהוא רואה או שומע.

משוֹב של שליליוּת תלוית שגיאה (Feedback error related negativity): ↑ מרכיב ERP המשקף את המידה שבה אדם עוקב אחר דיוק הביצועים של עצמו.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.