רעיון מרכזי בריאות האדם פורסם: 10 באוקטובר, 2019

חומרי אומנות עלולים להיות מסוכנים! כיצד תוכלו להפחית את הסיכון?

תַקצִיר

חומרי אומנות מְשַׁמְשִׁים אנשים מכֹּל הגילים. חומרים כימיים מסוימים המצויים בחומרי האומנות עלולים לגרום לבעיות בריאות, במיוחד אם נעשה בהם שימוש למשך תקופת זמן ארוכה. הסכנה עלולה להיות גדולה יותר עבור ילדים, אנשים מאותגרים נפשית או הסובלים ממוגבלויות פיזיות, ואנשים הסובלים ממחלות גנטיות מסוימות ו/או מנהלים אורח חיים לא בריא. אולם יש חוקים ותקנות שמטרתם להקטין את הסיכונים כאשר אנו משתמשים בחומרים האלה. במאמר שפורסם לאחרונה [1], הצענו דרך להפחית עוד יותר את הסכנה האפשרית לבריאות מחומרי האומנות – אם התוִויוֹת שעל חומרי האומנות יכללו את התאריך שבו נעשתה הביקורת האחרונה על מרכיביהם. מטרת המאמר הזה היא לשתף את הקהל הצעיר יותר בממצאים שלנו, ולהעלות את המוּדעוּת לכמה דברים: (1) עלינו להתאמץ להכיר את הסיכונים האפשריים לבריאות מחומרי האומנות שבהם אנו משתמשים, במיוחד אם בכוונתנו להשתמש בהם לתקופה ארוכה; (2) עלינו להשתמש בחומרים המסוכנים האלה באחריות ובזהירות; ו־(3) עלינו לקרוא תמיד את התוויות, ולאסוף מידע על המרכיבים שבחומרי האומנות ועל השפעתם האפשרית על הבריאות.

הקדמה ורקע

לכל אורך ההיסטוריה האנושית הייתה האומנות קיימת, לפחות במידה כלשהי. משתמשים באופן נרחב באומנות (1) כעבודה, אם מדובר באומן; (2) ככלי הוראה; (3) כתחביב של אנשים מכל הגילים; ו־(4) כתמריץ שבו משתמשים הורים, מעונות יום ואפילו מסעדות כדי לְבַדֵּר ילדים ואחרים ו/או כדי לגרום להם להיות עסוקים. אם כך, חומרי אומנות אלה מְשַׁמְּשִׁים אנשים רבים מכל הגילים. חשוב לדעת שחומרי אומנות עלולים להכיל תרכובות מתכתיות מזיקות – חומרים כימיים המכילים מתכות כגון עופרת, ניקל, קדמיום וכרום. חומרי האומנות המכילים את החומרים הכימיים האלה, במיוחד אם משתמשים בהם בחוסר זהירות למשך תקופת זמן ארוכה, עלולים לגרום לסרטן ולמחלות אחרות, כולל ליקויים במערכת הרבייה. מֲדֵּי חמש שנים צריך מומחה – מדען הנקרא טוֹקסיקוֹלוֹג – לבדוק את המרכיבים של חומרי האומנות. מטרת הסקירה הזו היא לוודא שכֹּל המרכיבים של כל אחד מחומרי האומנות בטוחים לשימוש, בהתאם לַיֶּדַע המדעי הקיים. הדבר חשוב כיוון שייתכן כי מוצר שנחשב בטוח לפני 10 שנים אינו נחשב בטוח כיום, בגלל יֶדַע חדש שנצבר במהלך העשור האחרון.

מדוע חומרי אומנות עלולים לגרום לבעיות בריאות?

תרכובות מתכתיות (כגון אלה המוזכרות בסעיף הקודם), וכמה חומרים אחרים עלולים לגרום נזק לדנ“א שבגופנו. הדנ”א שלנו נושא את המידע המדריך את כל הפעולות המבוצעות בתאים, באיברים ובגוף שלנו. מידע זה הוא חיוני, ואסור שייגרם לו נזק או שיחול בו שינוי. בתא תקין, אם נגרם נזק כלשהו לדנ“א הוא מתוקן על-ידי מערכות תיקון ותחזוקה של דנ”א. אולם אם תא או איבר נחשפים ברציפות לחומר כימי או לתרכובת מתכתית העלולים לגרום נזק לדנ“א, נוצר נזק רב מדי. נזק מתמשך ורב מדי לדנ”א הוא מסוכן כי עלולים להתרחש הדברים האלה: (1) חלק מהנזק עלול להישאר ללא תיקון, דבר הגורם לשינויים במידע שהדנ“א נושא עליו או (2) אם הנזק חל באזורי דנ”א שבהם נמצאים הַגֶּנִים לתיקון, מערכת התיקון עלולה להיות פגומה או בעלת פעילות יֶתֶר. שתי הבעיות האלה עלולות להוביל לעלייה נוספת במספר השינויים שחלים בדנ“א.

ידוע כי שינויים מסוימים בדנ”א עלולים להפוך תא תקין לתא סרטני. חשוב מכך, שינויים בדנ“א עלולים גם לאפשר לתא סרטני להפוך לאלים יותר ולעמיד בפני הטיפולים הניתנים לחולי סרטן. נתונים מהמעבדה שלנו מראים כי מערכת תיקון דנ”א עיקרית, הנקראת רקוֹמבּינציה הוֹמוֹלֹוגית (HR), היא בעלת פעילות יתר בכמה סוגים של סרטן [2]. פעילות יתר של HR גורמת לה להיות פגומה ופחות מדויקת, כך שבמקום רק לתקן את הדנ“א הפגום היא גם נהיית מעורבת ללא צורך ביצירת סידורים מחדש של רצפי דנ”א נוספים. עוד מצאנו כי אם חושפים תאי סרטן לניקל, הדבר מגביר את ה־HR של התאים ומגביר את יכולתם לפתח עמידוּת לטיפולים בסרטן [2].

חשוב לא פחות, ניקל וכמה חומרים כימיים רעילים העשויים לפגוע בדנ“א עלולים להזיק גם אם הם במינונים נמוכים. הדבר נובע מכך שאינטראקציה של חלק מהחומרים הכימיים האלה בינם ובין עצמם או עם דברים אחרים שבסביבה (למשל: חומרי הדברה, קרינה ונגיפים) עלולה להגביר את השפעתם המזיקה על הדנ”א. למעשה, הוכח בניסויים כי הנוכחוּת של יותר מחומר כימי אחד מגבירה את השפעתם המזיקה [3]. ידוע כי במקרים מסוימים, הנוכחות של שני חומרים כימיים יחד עלולה לגרום להשפעות חמוּרוֹת יותר מאשר סכום ההשפעות של כל אחד מהחומרים בנפרד. בטוקסיקולוגיה, תופעה זו נקראת סִינֶרְגִיזְם. מחלות גנטיות מסוימות או גורמים מסוימים כמו אורח חיים לא בריא (למשל: עישון, אכילת מזון בעל ערך תזונתי נמוך, אכילת יתר ועוד) [4] עלולים להגביר עוד יותר את הסכנה מחומרים כאלה. לסיכום, אפשר לומר כי חשיפה מתמשכת לחומרי אומנות מסוימים המכילים חומרים כימיים מסוימים, במיוחד אלה העלולים לגרום נזק לדנ“א, עלולה לגרום לסדרת סכנות לבריאות. כמה דוחות מדעיים ציינו כי מספר המתים מסרטן בקֶרֶב אנשים שהמקצוע שלהם הוא אומנות, הוא גבוה [5]. היות שכמה מחומרי האומנות עלולים להכיל חומרים כימיים רעילים רבים, כולל חומרים כימיים העלולים לגרום נזק לדנ”א, שימוש ארוך טווח ובלתי אחראי בחומרי אומנות אלה עלול לגרום לבעיות בריאות חמוּרות. סכנה זו היא בהחלט גדולה יותר בילדים ובמאותגרים נפשית, כגון אוטיסטים.

כיצד אנו מוגנים מפני החומרים הכימיים המזיקים שבחומרי האומנות? קבוצה הנקראת הוועדה לבטיחות מוצרי צריכה (CPSC) של ארצות הברית מוודאת שכל אחד יהיה מוגן מההשפעות המזיקות של כל מוצר צריכה שנמצא בשימוש. אחד החוקים שיזמה CPSC נקרא החוק הפדרלי לחומרים מסוכנים. חלק אחד בחוק זה נקרא החוק לתיוּג של חומרי אומנות מסוכנים (LHAMA) [6]. לפי LHAMA, המרכיבים של כל חומרי האומנות צריכים להיבדק על-ידי טוקסיקולוג, מה שמְכֻנֶּה בדיקה טוקסיקולוגית. בבדיקה זו, הטוקסיקולוג צריך לבצע את הפעולות האלה: (1) להשתמש בידע מדעי עדכני כדי לזהות סכנה אפשרית כלשהי לבריאות הקשורה לחומר כלשהו המצוי בחומרי האומנות; (2) לוודא שהתיוג תקין – שקיים תיאור של הסכנות העלולות להיגרם מהחומר עקב שימוש קצר מועד או ארוך טווח. הַתַּקָּנָה דורשת גם בדיקה חוזרת של חומרי האומנות, מִדֵּי 5 שנים.

איך אפשר להקטין עוד יותר את הסכנה לבריאות שעלולה להיגרם מחומרי האומנות? על-ידי בקשה מה־CPSC לשפר את תקנות ה־LHAMA

כיום, ייתכן כי המשתמשים בחומרי אומנות אינם נהנים מהיתרונות המלאים של החלק בחוק LHAMA הדורש בדיקה חוזרת של מרכיבי חומרי האומנות על-ידי טוקסיקולוג מִדֵּי 5 שנים. הדבר נובע מכך שהתוויות הנמצאות על חומרי אומנות אלה אינן כוללות את תאריך התפוגה של הבדיקה הטוקסיקולוגית. לכן אין למשתמשים דרך לדעת אם חומר האומנות שבו הם משתמשים בטוח לשימוש בהתאם לידע הקיים! אנו מאמינים כי ה־CPSC צריכים לתקן את ה־LHAMA, ולהכריח את היצרנים לכתוב על תוויות חומרי האומנות את תאריכי התפוגה של הבדיקות הטוקסיקולוגיות. יהיו לכך יתרונות אחדים: (1) המשתמשים בחומרי אומנות ידעו שחומרים אלה הוערכו כבטיחותיים תוך שימוש בידע מדעי עדכני יחסית; (2) הקונים והמוֹכרים ידעו מתי להפסיק למכור או לקנות את המוצר; ו־(3) אנשים המפקחים על חומרי האומנות ידעו אם הם מצייתים לתקנים או לא.

על-ידי קידום מוּדעוּת

כמשתמשים בחומרי אומנות האחריות לקרוא בקפידה את התוויות שעל החומרים האלה מוטלת עלינו, ועלינו לפעול על פי ההנחיות. צריך ללמד אנשים צעירים את החשיבוּת של קריאת התוויות שעל חומרי האומנות ושעל כל המוצרים האחרים. כדי לקבל מושג כמה אנשים צעירים קוראים את התוויות, ביצענו סֶקֶר קצר שבו רואיינו 50 תלמידים בני .15-14 התוצאות מוצגות באיור 1. לסיכום, 80% מהתלמידים דיווחו על כך שהם משתמשים בחומרי אומנות. מתוכם, רק 30% ענו שהם קראו את התוויות. חשוב מכך, רק 12.5% מהתלמידים שהיה להם מושג כלשהו כי חומרי אומנות עלולים להכיל חומרים כימיים מסוכנים דיווחו כי קראו את התוויות. אף שמספר התלמידים שרואיינו קטן מאוד, נתונים אלה בכל זאת נותנים לנו מושג כלשהו על כך שיש צורך ליידע אנשים צעירים על החשיבות של קריאת התוויות.

איור 1 - סקר קצר שמטרתו ללמוד על אחוז הצעירים (בני 15-14) המשתמשים בחומרי אומנות.
  • איור 1 - סקר קצר שמטרתו ללמוד על אחוז הצעירים (בני 15-14) המשתמשים בחומרי אומנות.
  • 80% מהילדים שהשתתפו בסקר משתמשים בחומרי אמנות, אבל רק 30% מהם קראו את התוויות. ל־35% מהם היה מושג כי חומרי האומנות האלה עלולים להכיל חומרים כימיים מזיקים, ו־12.5% מהם קראו את התווית. מנתונים אלה עולה שמספר רב של אנשים (64%) אינם קוראים את התווית, אף שהם יודעים כי חומרי האומנות עלולים להכיל חומרים כימיים מזיקים.

המשתמשים בחומרי אומנות צריכים לדעת שלפי חוק LHAMA, התוויות של חומרי אומנות חייבות להציג את ההערה: מציית ל־ASTM D-4236. הצהרה זו מעידה על כך שהרעילוּת של חומר האמנות נבדקה על-ידי טוקסיקולוג מוסמך. כיום, לפי חוק LHAMA, לא נדרש לכתוב על אריזות חומרי האומנות את תאריכי התפוגה של הבדיקות הטוקסיקולוגיות. ליתר ביטחון, אנשים הקונים חומרי אומנות צריכים לשאול את המוכרים אם הבדיקה הטוקסיקולוגית שבוצעה על חומרי האומנות שהם מתכוונים לרכוש עדיין בתוקף, ושלא פג תוקפה כי עברה תקופת 5 השנים. אין להשתמש בחומרי אומנות שעבורם פג תוקף הבדיקה הטוקסיקולוגית או שיש חשש שפג התוקף.

יש ליידע ילדים על הסכנות של חומרי האומנות. אם הילדים צעירים מדי, מאותגרים נפשית או מוגבלים פיזית, על אדם המודע היטב לסכנות של חומרי האומנות להשגיח עליהם ולעזור להם.

מסקנות

חלק מחומרי האומנות עשויים להכיל חומרים כימיים רעילים רבּים העלולים לגרום נזק לדנ“א ו/או למנגנונים תאיים אחרים. ההשפעה המזיקה של החומרים הכימיים האלה עלולה לגבור מאוד עקב אינטראקציה בין החומרים הכימיים השונים ובין עצמם, או בינם ובין חומרים בסביבה. ההשפעה עלולה לגבור גם באנשים הסובלים מהפרעות גנטיות (במיוחד השפעת חומרים כימיים שפוגעים ביכולת תיקון הדנ”א) או באנשים הנמצאים בסיכון בגלל אורח חיים (כגון עישון) הגורם לסיכונים דומים. לכן שימוש ארוך טווח או בלתי אחראי בחומרים אלה גורם לבעיות בריאות חמוּרות. הסכנה גדולה יותר עבור ילדים, קשישים ואנשים מאותגרים נפשית או הסובלים ממגבלה פיזית. אף שקיימים חוקים ותקנות כדי להבטיח הגנה מהשפעות מזיקות אפשריות של חומרי האומנות, אפשר להפחית עוד יותר את הסיכון על-ידי: (1) תיקון החוק כך שיחייב לכתוב על התווית את תאריך הבדיקה הטוקסיקולוגית של חומר האומנות; (2) חינוך ילדים, מורים בבתי ספר יסודיים ומבוגרים שמסייעים לילדים; ו־(3) חינוך כל מי שמעורב בשימוש בחומרי אומנות על החשיבות של קריאת התווית.

מילון מונחים

תרכובות מתכתיות (Metallic compounds): תרכובות המכילות יסוד מתכתי אחד או יותר.

טוֹקסיקוֹלוֹג (Toxicologist): מדען שחוקר את תופעות הלוואי של תרופות ושל חומרים כימיים על יצורים חיים.

רקוֹמבּינציה הוֹמוֹלוֹגית (Homologous recombination): מערכת תיקון דנ“א התלויה בהומולוגיה (בדמיון) של רצפי הדנ”א המעורבים.

סִינֶרְגִיזְם (Synergism): שיתוף פעולה בין שני חומרים כימיים או יותר, ליצירת השפעה הגדולה מסכום ההשפעות של כל חומר בנפרד.

הוועדה לבטיחות מוצרי צריכה (Consumer product safety commission, CPSC): ארגון של ממשלת ארצות הברית המוודא שכולם יהיו מוגנים מהשפעות מזיקות של מוצרי צריכה הנמצאים בשימוש.

החוק לתיוג של חומרי אומנות מסוכנים (Labeling of hazardous art materials act, LHAMA): אחד החוקים (או הכללים) שחוקק CPSC. לפי LHAMA, המרכיבים של כל חומרי האומנות ושל מוצרים הקשורים אליהם חייבים להיבדק על-ידי טוקסיקולוג. הדבר מבטיח שמוצרים אלה יהיו בטוחים לשימוש.

בדיקה טוֹקסיקוֹלוֹגית (Toxicological rewiew): בדיקת המרכיבים שבחומרי האומנות ובמוצרים הקשורים אליהם, על-ידי טוקסיקולוג.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Shammas, M. A., Rajput, S. A., Ahmad, D., Ahmed, M., Mustafa, Z., and Ahmad, G. 2016. Inclusion of “toxicological review expiry dates” in art material labels may further reduce the risk of chronic toxicity, including that of cancer. Front. Oncol. 6:4. doi: 10.3389/fonc.2016.00004

[2] Shammas, M. A., Shmookler Reis, R. J., Koley, H., and Munshi, N. C. 2008. Dysfunctional homologous recombination mediates genomic instability and progression in myeloma. Blood 113(10):2290–7. doi: 10.1182/blood-2007-05-089193

[3] Tchounwou, P., Yedjou, C., Patlolla, A., and Sutton, D. 2012. Heavy metals toxicity and the environment. EXS 101:133–64. doi: 10.1007/978-3-7643-8340-4_6

[4] Shammas, M. A. 2011. Telomeres, life-style, cancer and aging. Curr. Opin. Clin. Nutr. Metab. Care 14(1):28–34. doi: 10.1097/MCO.0b013e32834121b1

[5] Miller, B. A., and Blair, A. 1992. Cancer risks among artists. Leonardo 25(2):169–73. doi: 10.2307/1575708

[6] US Consumer Product Safety Commission’s (CPSC). Regulation in 16 CFR 1500.14(b) 8 {Labeling of the Hazardous Art Materials Act (LHAMA)} for “Chronic Toxicity”.