תַקצִיר
האם תהיתם אֵי פעם כיצד טכנולוגיות מֻכָּרוֹת כמו למשל הטלפון החכם קשורות לבריאוּת הנפש? כשמְדברים על בריאוּת הנפש, מחלות הנפש או ההפרעות הנפשיות, מתכוונים בדרך כלל לקשיים ולבעיות בתחושות הרגשיות. בעקבות אלה גם התפקוד היומיומי עלול להיפגע. שלוש טכנולוגיות חדשות טומנות בחובן הבטחה לחולל מהפכה באבחון הפרעות נפשיות ובטיפול בהן. הראשונה היא הטלפון החכם–טכנולוגיה דיגיטלית הדוֹגמת את פעילוּת המטופל באמצעות מכשיר זה מאפשרת קיום מעקב רציף אחר מצבו הפסיכולוגי; אבחון המצב והערכתו, וכן טיפול מרחוק בבעיות פסיכיאטריות. הטכנולוגיה השנייה היא חִשּׁוּבִיּוּת עצבּית כאבחון מבוסס מוח של מחלות הנפש–טכנולוגיה זו מתארת את התלונות הפסיכיאטריות כהפרעות מוחיות, מה שמאפשר להגיע להבנַת הגורמים למחלות נפש. לבסוף, טכנולוגיות של קוצבי מוח יאפשרו ריפוי מחלות נפשיות באופן שבו קוצבי הלב מְרפאים כיום הפרעות לבביוֹת.
הטלפון החכם כמכשיר לאבחון בעיות נפשיות ולטיפול בהן
למי מכם קוראים וקוראות צעירים מופנית מִדֵּי פעם הערה בסגנון: 'כל היום את/ה רק בפלאפון! די כבר עם הַמָּסַכִּים'? בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות חדשנות טכנולוגית המבטיחה עתיד מרתק בתחום בריאות הנפש. הידעתם כי בעולם טכנולוגי המבוסס על חיישׁנים המרושתים דרך האינטרנט, ניתן למדוד פעילות יומיומית של כל אחד ואחת מאיתנו, באופן שישׁקֵּף בין השאר את המצב הפסיכולוגי האישי?
אבחון מבוסס מוח של מחלות נפשיות
שינויים בהתנהגות האדם ניתנים לאיתור, מדידה ומעקב ויכולים לסייע באבחון התפתחות של מחלה פסיכיאטרית. פסיכיאטרים, שהם רופאים המתמחים בתחום מחלות הנפש, נוהגים לאבחנן לפי תסמינים (סימפטוֹמים) וסימנים. התסמינים כוללים את תלונות הנבדקים, והסימנים מבוססים על התצפית שעורך הבודק. התצפית תכלול את הפָּרָמֶטְרִים הללו: הופעה; הבעות פָּנים; התנהגות–מוֹטוֹריקה (כְּלל התנועות הרצוניות שהגוף מְבצע, אשר מֻנְחוֹת על ידי המוח ומתואמות על ידו); ניידוּת במרחב; דיבור; שיפוט וקוֹגְנִיצְיָה.
בעידן הטכנולוגי ניתן לחלֵּץ תצפית מקיפה וכוללת של כל אלה על ידי שימוש בטלפון החכם. ההופעה והבעות הפנים מופקות בקלות מהמצלמה שבמכשיר הטלפון החכם; ההתנהגות והניידוּת במרחב נמדדות באמצעות הַנַּוְטָן (GPS), וניתוח של מהירות תגובה במקלדת עשוי להעיד על הקוֹגניציה. על תסמיני המחלה ניתן ללמוד משאלונים שעליהם מתבקש המשתמש לענות בזמנו החופשי ובנינוֹחוּת, באמצעות יישׂוּמוֹנים קיימים.
לפי פתגם עתיק שטָבַע הפילוסוף הסיני קונפוציוס, ראשית החוכמה טמונה בהגדרַת הדברים בשמם הנכון. ברוח אִמרה זו, אכן הגיעה העת לכנוֹת את המחלות הפסיכיאטריות בשמותיהן הנכונים, כלומר בשמות המנגנונים הרשתיים המוחיים אשר גורמים להן. עד לאחרונה, ההבנה המוחית של הגורמים למחלות פסיכיאטריות הייתה חסרה. זו הסיבה לכך שבבואם לקבוע אבחנה, פסיכיאטרים מתבססים על סימנים ותסמינים, ולא על בדיקות מעבדה והליכי דִּמּוּת אובייקטיביים הרווחים ברוב תחומי הרפואה הכללית. זו גם הסיבה לכך שמערכת האבחון הפסיכיאטרית אינה מבוססת אֶטְיוֹלוֹגְיָה. כלומר, אבחנה פסיכיאטרית כגון 'דיכאון' אינה מקושרת למקום בגוף, ואינה מתארת מנגנון פתולוגי (כזה הקשור בחולי של הגוף, סטייה מהמצב הַתַּקין בהיבטים הפיזי או הנפשי). בהיעדר יֶדַע על אודות הגורמים למחלות פסיכיאטריות, אבחונן נותר תיאורי (דסקריפטיבי), וכולל תיאור של תסמינים בלבד. כל זה עשוי להשתנות כאשר יתגלו הגורמים המוחיים למחלות אלה.
לכל מחלה פסיכיאטרית ישנם ממצאים המאפיינים אותה. באמצעות הטלפון החכם ניתן לאסוף את הממצאים הללו, לאגור אותם, לעקוב אחריהם ולנתחם. התהליך יאפשר אבחון אוטומטי ורציף, שיַקְנֶה לפסיכיאטר יכֹלֶת להעריך את המחלה וחומרתה, לעקוב אחר התפתחותה אפילו ללא צורך בבדיקה פיזית במִּרפאה, ואף לטפל בה מרחוק. איסוף הנתונים ועיבוד סטטיסטי שלהם מאפשרים כמובן פיתוח אמצעי אבחון מדויקים, המתבססים על מאפייני תלונות של מספר רב של נבדקים, וכן על עריכת תצפיות עליהם. כאשר נאספים נתונים בכמות מַספקת, נכנסות לפעולה מערכות לָמְדָּה מבוססות אינטליגנציה מלאכותית לצורך אבחון, איתור, מעקב ובירור תגובה לטיפולים, באופן שלא היה אפשרי עד כה. החדרַת מערכות אינטליגנציה מלאכותית בשילוב רשת חִישָׁה דיגיטלית תאפשר התייעלות פסיכיאטרית מקצועית בכמה דרגות מעל זו של הפסיכיאטר היחיד. לפסיכיאטריה דיגיטלית מהסוג המתואר יתרון משמעותי ביותר בהתנהלות הרפואית, בדגש על מעקב קליני ותגובה טיפולית.
השימוש בטלפון החכם מציע ערך מוסף בדמוּת רצף טיפולי
בעוד ההליך השִּׁגרתי של ביקורים פיזיים חוזרים (ביקורות) במִּרפאה אינו מאפשר רֶצֶף של הערכה קלינית, ניהול מעקב דיגיטלי יאפשר זאת. בכל הקשור למדידת החמרַת המחלה או תגובה לטיפול–כל שינוי יתגלה מיידית מתוך הערכַת מצב רציפה. זאת לעומת הַמְתָּנָה לבירור במרפאה שעלולה להיארך זמן רב, ולהוביל לאבחון שגוי או לאיתור מאוחר מִדַּי של השינויים. גם תגובה לטיפול מושפעת מההערכה הדיגיטלית: המדידה הרציפה של התגובות מראשית הטיפול חוסכת למטופל זמן יקר והַמְּתנה ממושכת לתור מרפאתי, וכך עולה יעילוּת הטיפול. הרֶווח למטופל עצום היות שכבר בשלבי הטיפול הראשוניים ניתן להעריך את יעילות ההליך, ובהתאם לכך להחליט אם להמשיך בו או להחליף טיפול. כל אלה יחסכו כמובן סֵבֶל וכאב רבים למטופל [1].
חִשּׁוּבִיּוּת עצבּית
גוף יֶדַע מתפתח בחֵקֶר המוח מכונה 'חישוביות עצבית'. תחום זה עתיד לאפשר הבנַת הפעולות המוחיות הגבוהות, המכונות לעיתים גם פעולות נפשיות או רגשיות, כפעולות של 'רשתות עצביות' מורכבוֹת של המוח.
המוח בנוי כמערכת מורכבת של רשתות נוֹיְרוֹנִים (עצבּים). רשתות אלה מפושטות בכל המוח ומאפשרות התארגנות של המוח בכל הקשור לרגשות; מחשבות; תפישׂה; הכרה וקוגניציה. הפעילוּת המוחית הרשתית תומכת בכל אותם תפקודים מֶנְטָלִּיּים (שכליים, הקשורים לכושר החשיבה) גבוהים אשר להם אנו מייחסים את המונח 'נפשי'. כאשר ההתארגנות הרשתית העצבית המוחית נפגעת מסיבה כלשהי, נפגעים גם התפקודים המנטליים הגבוהים, באופן שעלול להשפיע לרעה על הרגש ומצב הרוח, ולחבּל בתפישׂה ובהכרה, בקוגניציה ובבֹּחַן המציאוּת. כל אלה הם ממאפייני המחלות הפסיכיאטריות, אשר כאמור עדיין מתוארות במסגרת אבחנתית של סימנים ותסמינים.
כדי להמחיש לכם את הַקֶּשֶׁר המורכב שבין ההתארגנות של רשתות עצביות במוח לתפקודים מנטליים והפרעות פסיכיאטריות, ניתן להשתמש בדימוי של תזמורת. התזמורת יוצרת מוזיקה מתוך תיאום, סִנכרון ותִזמון מורכבים בין הנגנים. באופן דומה, העצבים במוח מתארגנים רשתית ויוצרים את הקישוריוּת הנדרשת כדי לסנכרן ולתאם את פעילוּת התפקודים המנטליים והרגשיים הגבוהים.
ללא תיאום בין נגני התזמורת תיפגע המוזיקה (איור 1). כך גם במוח: ככל שהפעילות הרשתית העצבית תיפגע מבחינת תיאום וסנכרון, כך תיפגע גם הפעילות המֶּנטלית. אם יאבד התיאום בין הנגנים, תהפוך המוזיקה לרעש. באופן דומה במוח, פגיעה קשה בפעילות המאורגנת של הרשתות העצביות עלולה לגרום לאובדן יכולות מנטליות גבוהות, כפי שאכן קורה במחלות פסיכיאטריות קשות [2, 3].
- איור 1 - ניתן לדמוֹת את פעילות המוח לביצועי תזמורת–כל המרכיבים (הנגנים) בו מתואמים ביניהם.
מהפכת קוצבי המוח
על ידי איחוד תחומי הַיֶּדַע של חישוביות עצבית ופסיכיאטריה קוֹנבנציוֹנלית, ניתן להשוות את הגישה הפסיכיאטרית החדשה לתחום אחר ברפואה, קרדיוֹלוֹגיה. הפרעה בקצב הלב עלולה להוביל לאִי-סְפִיקַת לב–זהו מצב גופני בעל דרגות חומרה שונות, שבו הלב אינו מזרים דם בכמות מספּקת עבור צורכי הגוף. אחת מדרכי הטיפול האפשריות היא התקנַת קוֹצֵב לב. מטרתו של מכשיר אלקטרוני זה היא להסדיר את קצב פעימות הלב ובכך לשפר את התסמינים של אי-ספיקת לב, ואף להעלימם. בדומה לדוגמה זו, מחלות פסיכיאטריות משולות לצורות שונות של אי-ספיקה מוחית, הנגרמות עקב הפרעות בקצב פעולתן של רשתות עצביות במוח. פיתוח קוצב מוח יאפשר 'לתקֵּן' את 'הפרעות הקצב' המוחיות, ובכך להפחית את תסמיני מחלות הנפש.
הטכנולוגיה להתערבות מוחית כבר קיימת כיום, ומתפתחת במהירות רבה במסגרת ענפים דוגמת נוֹירוֹטכנוֹלוֹגיה או נוֹירוֹמוֹדוּלציה (אִפְנוּן עצבּי). באופן כללי, הטכנולוגיה בתחום זה מתחלקת לשניים: גְּרִיָּה מוחית חשמלית ישירה–מתבצעת באמצעות השתלַת אלקטרוֹדוֹת ישירות לתוך קליפת המוח; גרייה מוחית בלתי פולשנית–מופעלת מחוץ למוח, מהקרקפת או בעזרת חלקיקים המגיעים למוח דרך מחזור הדם.
השתלה חודרנית של אלקטרודות מוכרת שנים רבות כטיפול למחלת פַּרְקִינְסוֹן (מחלה ניוונית של מערכת העצבים הגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף), ולכמה מחלות מוחיות אחרות. טכנולוגיות בלתי פולשניות של גרייה חשמלית חלשה מהקרקפת מתגלות כיעילוֹת בשיפור הפעילוּת המוחית, ובהקלה על תסמיני מצבים רפואיים שונים.
טכנולוגיה לא חודרנית נוספת מבוססת על 'אָבָק נוֹירוֹנָלִי' המכיל מרכּיבים נָנוֹטכנוֹלוֹגיים קטנטנים, שגודלם כגודל גרגירי אבק. את המרכיבים הזעירים ניתן לפזר ברִקמת המוח, ולהפעילם באופן חיצוני על ידי שדות מגנטיים חלשים, או באמצעות אנרגיית אוּלְטְרָה-סָאוּנְד חיצונית. חלקיקים אלה מסוגלים להפעיל את הנוירונים בסביבתם, ולמדוד אותם. באופן זה, אבק הנוירונים יכול בהחלט להיות הבסיס לקוצב המוח העתידי, הדורש מעגלי מדידה-תגובה כדי לייצב את הפעילוּת המוחית ולארגנהּ מחדש [4, 5].
הַצֶּפִי הוא כי בעתיד ניתן יהיה לתקן הפרעות קצב מוח בעזרת קוצב מוח, בדומה לתיקון הפרעות קצב לב על ידי קוצב לב, כפי שמתבצע כיום.
סיכום
שלוש הטכנולוגיות החדשות שלגביהן למדתם במאמר יכולות לתמוך זו בזו, ויחד להצעיד את תחום הפסיכיאטריה ובריאות הנפש אל עֵבֶר מחוזות העתיד.
מילון מונחים
בריאות הנפש (Mental Health): ↑ תחום ברפואה העוסק בתסמונות פסיכיאטריות (רְאו בהמשך מילון המונחים).
מחלה פסיכיאטרית (Psychiatric Illness): ↑ מחלה הפוגעת בנפש האדם ובמצבו הַמֶּנְטָלִי.
קוגניציה (Cognition): ↑ היכולת לרכוש מידע, לעבּדו, לייצגו וליישׂמוֹ, כל אלה באמצעות גירויים המגיעים מֵחוּשֵׁי הגוף.
אטיולוגיה (Etiology): ↑ תחום העוסק בחֵקֶר הגורמים המחוללים מחלות. לדוגמה, חסימת מעיים היא אבחנה רפואית: שֵׁם המחלה מציין את מקומהּ בגוף–המעיים; והפתולוגיה, כלומר החסימה, מתארת מה קרה באיבר.
אינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence, AI): ↑ ענף בתחום המחשבים שייעודו לְהַשְׁתִּית את פעולת המוח האנושי על המכונה.
חישוביות עצבית (Neural Computation): ↑ תחום מדעי הכולל מוֹדֶלים ממוחשבים של המוח.
קוצב לב (Pacemaker): ↑ מכשיר המושתל בבית החזה ומסדיר את קצב פעימוֹת הלב.
אבק נוירונלי (Neural Dust): ↑ חלקיקים קטנטנים המוחדרים למוח ומשמשים לגרייה של פעילות מוחית, ולמדידתה.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Roth, C. B., Papassotiropoulos, A., Brühl, A. B., Lang, U. E., and Huber, C. G. 2021. Psychiatry in the digital age: a blessing or a curse? Int. J. Environ. Res. Public Health 18:8302. doi: 10.3390/ijerph18168302
[2] ↑ Peled, A. 2012. Neuroanalysis: a method for brain-related neuroscientific diagnosis of mental disorders. Med. Hypotheses 78:636–40. doi: 10.1016/j.mehy.2012.01.043
[3] ↑ Peled, A., and Geva, A. B. 2014. “Clinical brain profiling”: a neuroscientific diagnostic approach for mental disorders. Med. Hypotheses 83:450–64. doi: 10.1016/j.mehy.2014.07.013
[4] ↑ Schnitzler, A., and Hirschmann, J. 2012. Magnetoencephalography and neuromodulation. Int. Rev. Neurobiol. 107:121–36. doi: 10.1016/B978-0-12-404706-8.00007-3
[5] ↑ Temel, Y., Hescham, S. A., Jahanshahi, A., Janssen, M. L., Tan, S. K., van Overbeeke, J. J., et al. 2012. Neuromodulation in psychiatric disorders. Int. Rev. Neurobiol. 107:283–314. doi: 10.1016/B978-0-12-404706-8.00015-2