כמה מזון נזרק בעולם?

ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות–האו''ם (Food and Agriculture Organization, FAO) מעריך כי כשליש מכְּלל המזון המיוצר בעולם אוֹבד לאורך שרשרת האספקה של המזון. מהשדה החקלאי, דרך שלבי ייצור המזון ועיבודו, ועד לצלחת שלנו [1]. מִנֶּגֶד, בעולמנו ישנם אנשים רעבים שלוּ היינו מצילים לפחות חלק מהמזון שאובד או מבוזבז, יכולנו לספֵּק להם ביטחון תזונתי. לאור הפער הבלתי נתפס הזה הציב האו''ם, כחלק מיעדי פיתוח בר-קיימא, יעד למיגוּר הָרָעָב על ידי צמצום בזבוז המזון במחצית עד שנת 2030 [2].

לא חבל?

לאובדן מזון ולבזבוז מזון ישנן השלכות סביבתיות וכלכליות רחבות היקף ומשמעותיוֹת. כדי לייצר קילוגרם אחד של אורז, לדוגמה, נדרשים כמעט 3 מטרים רבועים של קרקע, 2,248 ליטר מים, ובכל שרשרת האספקה של האורז ייפלטו 4 ק''ג גזי חממה. לייצור של ק''ג בשר בָּקָר יידרשו כ-370 מטרים רבועים של קרקע, 1,451 ליטר מים, ולאורך שלבי גידול הבשר, שיווקו והשימוש בו ייפלטו 60 ק''ג גזי חממה [https://ourworldindata.org/environmental-impacts-of-food].

כלומר, במסגרת התהליך מושקעות כמויות עצומות של כוח אדם ועלויות הכרוכות בגידול המזון. זאת לצד משאבי אנרגיה, מים, חומרי הדברה ודישון, שגם עבור ייצורם נדרשים מים, אנרגיה, חומרים כימיים ועוד. אם המזון אינו נצרך והופך לפסולת, הדבר מלמד כי לאורך שרשרת ייצור המזון אירעו 'תקלות' שונות שהובילו לבזבוז הזה. למשל, הובלה בלתי נאותה בקירור; אחסון תוצרת חקלאית בתנאים שגרמו להתפתחות ריקבון; בישול במסעדה בכמות העולה בהרבה על כמות הסועדים, או הגשַׁת מזון רב מדי לשולחן החג.

כדי שתוכלו לקבֵּל קנה מידה לגבי כמויות המזון המבוזבז בעולם, אציג נתון שהוא לא פחות ממדהים: אם בזבוז מזון היה מדינה, הוא היה המדינה השלישית בגודלה בעולם אחרי סין וארה''ב מבחינת פליטות גזי חממה. כלומר, אם היינו משווים את פליטות גזי החממה מכְּלל המזון שאבד או בוזבז בעולם, סך הפליטות היה השלישי בגודלו בעולם.

לֶקֶט ישראל' (ארגון ישראלי העוסק בהצלַת מזון ובהעברתו לכ-175,000 נזקקים מִדֵּי שבוע), בשיתוף המשרד להגנת הסביבה [3], מפרסמים דו''חות שנתיים לגבי אובדן מזון והצלתו בארץ, לפי השלבים השונים בשרשרת ייצור המזון והפצתו. מהנתונים שהוצגו עולה תמונת מצב שלפיה בשנת 2020 אבדו בישראל כ-640,000 טוֹנוֹת תוצרת חקלאית; 85,000 טונות בתעשייה ויותר ממיליון טונות במשקי הבית. פְּרָט לאובדן האדיר של משאבי מזון, בהיבט הכלכלי מדובר בהפסדים כבירים המסתכמים במיליארדי שקלים מִדֵּי שנה.

מה נזרק לפח האשפה של משפחה בעיר חיפה?

במחקרה של ד''ר אפרת אלימלך, אשר אותו ביצעה באוניברסיטת חיפה, התבקשו כמעט 200 משפחות בחיפה שלא לרוקן את הזבל שלהן כל יום לפח האשפה, אלא לאסוף אותו בשקיות ולהניחוֹ ליד דלת הבית. צוות המחקר הגיע מִדֵּי בוקר, במשך שבוע שלם, כדי לאסוף את הפסולת. מהלך הניסוי, שנערך בחמישה מַחְזוֹרִים, אפרת והצוות אספו 2.5 טונות של אשפה. הם הפרידו את הפסולת ושָׁקְלוּ כל פריט ופריט שהושלך. אל דאגה, מאחר שהאשפה נאספה מִדֵּי יום, היא לא הספיקה להעלות ריח רע. הצוות בדק אך ורק את שאריות המזון שהושלכו. חומרים אחרים כמו בקבוקים, פחיות שימורים, קרטון וכדומה הורחקו מהדגימה. נמצא כי פסולת המזון מהווה 45% מִסַּךְ הפסולת המיוצרת על ידי משקי הבית (על בסיס משקלי).

את המזון שהושלך חילקנו בשקילה לפסולת בלתי נמנעת (למשל, קליפות תפוחי אדמה, קליפות ביצים או קִלְחֵי תירס, רְאו איור 1), ולפסולת נמנעת. נמצא כי 54% מהפסולת שנדגמה היא פסולת נמנעת, כלומר, כזו שלא הייתה צריכה כְּלל להגיע לפח האשפה.

ממצאי המחקר

פסולת המזון שנאספה נחלקה, כמעט בחלקים שווים, לשליש פסולת שלא נצרכה כְּלל (למשל, בטטה שנרקבה במזווה, אך אם היו מבשלים ואוכלים אותה קודם לא הייתה הופכת לפסולת); שליש פסולת שנצרכה בחלקהּ (למשל, מגש פיצה שמתוכו אכלו רק משולש אחד, רְאו איור 2), ושליש שאריות של הכנַת יֶתֶר (אורז שבושל בעודף ואין מי שיאכל אותו). כדי ששאריות אורז לא תתפזרנה בין שאר מרכּיבי הפסולת, ביקשנו מהמשתתפים במחקר לאסוף אותן בנפרד בשקית קטנה.

באיור 3 להלן תוכלו להתרשם מהחלוקה של שאריות המזון שנמצאו בשקיות האשפה של הנדגמים–שאריות שהן בבחינת פסולת נמנעת.

כאמור, קרוב לשני שלישים מהפסולת הנמנעת הייתה מורכבת מפירות ומירקות. חלקם פירות או ירקות שהרקיבו במקרר או במזווה הביתיים ונזרקו (פסולת שלא נצרכה), חלקם נחתכו לסלט שאף אחד לא התכוון עוד לאכול (שאריות), או שננגסו ואז הושלכו לפח (מזון שנצרך בחלקו).

כאשר משתתפי המחקר נשאלו כמה מזון לדעתם הם זורקים, הערכותיהם עמדו על כ-13.7% מכלל המזון הנרכש. לעומת זאת, המדידה בפועַל הצביעה על בזבוז מזון בהיקף גדול יותר, של כ-16.3%.

נושא נוסף שעניין אותנו הוא להבין מדוע אנשים זורקים מזון, ומכאן גם כסף, לפח. מצאנו כי מִספר הנפשות בבית משפיע על היקף הבזבוז כך שכּכָל שמִספר הנפשות גבוה יותר–גדֵל גם היקף בזבוז המזון. מצד אחר מצאנו כי משפחה שטורחת ומפרידה את האשפה שלה (לְשֵׁם מִחזוּר), מוּדעת יותר לנושא. לכן, אנו מְשַׁערים כי משפחה כזו מעריכה את הבזבוז בבית, מבינה ומפנימה אותו, וכפועַל יוצא מבזבזת פחות.

המחקר העלה כי כאשר אנשים העידו על עצמם שאיכות הסביבה חשובה מאוד עבורם, וכי הם מוטרדים מהבעיות הסביבתיוֹת בעולם, תפיסתם לא התבטאה בבזבוז בהיקף נמוך יותר. כלומר, גם ציבור בעל מוּדעוּת גבוהה לאיכות הסביבה ואכפתיוּת רבה לנושא, לא תמיד מבין את החשיבוּת של צמצום בזבוז המזון ואת הַקֶּשֶׁר של כך להיבט הסביבתי. לפיכך ציבור זה לא בהכרח פּוֹעֵל להפחתַת התופעה.

מה באפשרותנו לעשות בכל זאת?

מסתבר כי באמצעות כמה פעולות פשוטות, שאינן כרוכות במאמץ רב אלא במודעוּת ובתכנון מראש, ניתן להציל הרבה מאוד מזון. הנה כמה מהדברים שתוכלו לעשות ברמה הביתית, היומיומית, לצמצום היקף בזבוז המזון:

• הַגיעוּ למרכּוֹל עם רשימת קניות מסודרת–לאחר שבדקתם במקרר ובמזווה הביתיים מה חסר באמת.
• השתדלו לא להתפתוֹת למִבצעים בַּמקום שבו אתם עורכים את קניותיכם–כך למשל, אם אתם עומדים לצאת לחופשה ולא תהיו בבית, הימנעו מלרכוש 2 ק''ג גבינה לבנה רק כיוון שהם מוצעים במבצע.
• אם בעת בחירת ירקות ופירות בשוק או במרכול אתם נתקלים בפריטים פגומים לכאורה–זִכרו שתמיד ניתן לעשות בהם שימוש. למשל, גזר שהוא עקום מעט אפשר לחתוך ולשלבוֹ במרק; בתפוח עץ לא מושלם תוכלו להשתמש לאפיית עוגת תפוחים.
• אַחסנו את המזון בתנאים נאותים–אם פריט מסוים מצריך קירור, או לחלופין אחסון בְּמקום יבש ומוצל, יש להקפיד על כך.
• השתדלו לארגן את המוצרים שרכשתם לפי סדר קדימוּת בתאריכים–כך שהמוצר הטרי יותר או זה שתאריך התפוגה¹ המוטבע עליו מאוחר יותר, יונח מאחורי המוצר הַיָּשָׁן ושיש להשתמש בו קודם. זאת כשֵׁם שנעשה ברשתות השיווק. כך תִּמָּנעו מ'פספוס' מוצרים שרכשתם וגיליתם בהמשך שפג תוקפם.
• שימו בצלחת רק את הכמות שאתם חושבים שתוכלו לסיים–כדי שלא תיאלצו לזרוק אוכל שלא נגעתם בו כיוון ששׂבעתם. אם סיימתם את המנה ואתם עדיין רעבים, תמיד אפשר לקחת תוספת. בניגוד לצלחת האישית, את המזון שבכלי ההגשה ניתן לשמור למחר, או להקפיא ולצרוך במועד אחר.
• הָריחוּ וּבִדקוּ כל מוצר לפני השלכתו–כך למשל, אם על חבילת פסטה יבֵשה מופיע תאריך תפוגה מסוים, העובדה שהתאריך הגיע אין משמעהּ שצריך להשליכהּ. את הפסטה לדוגמה ניתן לבשל, להכין רוטב מעגבניות שמעט התייבשו במקרר, להגישׁ עם הפסטה המוכנה ולאכול בהנאה רבה.

סיכום

אני משוכנעת שאם תְּשתפו את הוריכם במאמר הזה, ובהמלצות המופיעות בסיומו, גם הם יתחילו לתת את הדעת על תופעת בזבוז המזון. הדבר יגרום להם לחשוֹב על משאבי העולם המִּתכַּלים בעת השלכַת מזון לאשפה, כמו גם על הכסף שהם זורקים לפח באותו מעמד. אם נצליח לשנות אפילו רק מעט מֵהרגלינוּ בכל הקשור לפסולת המזון שלנו, נוכל לתרום למאמץ צמצום בזבוז המזון, ולשפר את העולם.

תודות

המחקר מומן ע”י המדען הראשי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר במסגרת מענק מחקר מספר 20-14-003.

מילון מונחים

יעדי פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals, SDGs): ↑ בשנת 2015 נקבעו באו''ם 17 יעדים לקידום סדר יום עולמי לפיתוח בר-קיימא עד שנת 2030. היעדים מתייחסים להיבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, וכל מדינה מדווחת לאו''ם על התקדמותה ביישׂומם. לחצו כאן לקריאה נוספת על כך.

אובדן מזון (Food Loss): ↑ הירידה בכמות המזון שמיוצר בשדה החקלאי, משונע ומעובד במפעל, ובאיכותו, המתרחשת על ידי ספּקֵי המזון (מכונה גם: 'אובדן מזון בתהליך הייצור'). זאת עקב סיבות שונות כמו הובלה בלתי נאותה בקירור, אשר בשֶׁלָּהֶן המזון יהפוך לפסולת.

בזבוז מזון (Food Waste): ↑ הירידה בכמות המזון ובאיכותו המתרחשת על ידי מְשווקים; מסעדות; מוסדות שבהם יש הַסְעָדָה כמו חדר אוכל בקיבוץ, מחנה צבאי או בית כלא. יש המכנים שלב זה 'אובדן מזון בצריכה'.

גזי חממה (Greenhouse Gas): ↑ גזים המצויים באטמוספרה, בעל יכולת גבוהה לבליעַת קרינת חום, או לפליטתהּ, דוגמת פחמן דו-חמצני, מתאן וגזים נוספים. פעילות אנושית גורמת לעלייה מסוכנת בריכוז גזי החממה, המובילה להתחממות כדור הארץ ולשינויי אקלים. בהטמנַת פסולת אורגנית נפלט מֵתָאן–גז חממה חמוּר פי 84 בהשוואה לפחמן דו-חמצני.

פסולת בלתי נמנעת (Unavoidable Waste): ↑ פסולת שאין ברירה אלא להשליכהּ לפח האשפה בְּשֶׁל חוסר אפשרות לנצלהּ. למשל, קליפות ביצים וליבּוֹת תפוחים. לעיתים, פסולת בלתי נמנעת עבור משפחה אחת, היא חומר להכנַת מַטעמים מבחינת משפחה אחרת (סוכריות מקליפות תפוז לדוגמה).

פסולת נמנעת (Avoidable Waste): ↑ פסולת שלא הייתה צריכה להגיע לפח האשפה. סוג זה של פסולת כולל פסולת שכְּלל לא נצרכה, נצרכה בחלקהּ, או שנותרו שאריות שאין להן דורש.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

הערת שוליים

1. ↑בישראל קיים תקן מחייב רשמי (1145) לסימון מזון ארוז. המונחים הנוהגים בתחום זה הם: א. 'עדיף להשתמש לפני'–מונח שמנחֶה את הצרכן לבדוק את המוצר (ריח, מראֶה, טַעַם), ומאפשר להשתמש במוצר גם לאחר שהתאריך הנקוב חלף. מונח זה מוטבע על גבי מַרבּית המוצרים הארוזים הנמכרים כיום. ב. 'לשימוש עד'–מונח זה מוטבע על גבי מוצרי חלב ובשר הרגישים לקלקול מיקרוביאלי, ומנחֶה את הצרכן לצרוך את המוצר עד התאריך הנקוב.

---

מאמר המקור

↑Elimelech, E., Ayalon, O., and Ert, E. 2018. What gets measured gets managed: A new method of measuring household food waste. Waste Manag. 76:68–81. doi: 10.1016/j.wasman.2018.03.031

---

מקורות

[1] ↑ Porat, R., Lichter, A., Terry, L. A., Harker, R., and Buzby, J. 2018. Postharvest losses of fruit and vegetables during retail and in consumers’ homes: quantifications, causes, and means of prevention. Postharv. Biol. Technol. 139:135–49. doi: 10.1016/j.postharvbio.2017.11.019

[2] ↑ Gil, J. D. B., Reidsma, P., Giller, K., Todman, L., Whitmore, A., and van Ittersum, M. 2019. Sustainable development goal 2: improved targets and indicators for agriculture and food security. Ambio 48:685–98. doi: 10.1007/s13280-018-1101-4

[3] ↑ Shepon, A., Eshel, G., Noor, E., and Milo, R. 2018. The opportunity cost of animal-based diets exceeds all food losses. Proc. Natl. Acad. Sci. U. S. A. 115:3804–9. doi: 10.1073/pnas.1713820115