הצורך בחומרי הדברה

הנוף הטבעי של ארץ ישראל מעוצב זה אלפי שנים בד בבד עם התפתחות החקלאות בארץ [1], עד כי במקומות מסוימים אין להבחין בין נוף טבעי ובין נוף מעשה ידי אדם. בעשרות השנים האחרונות עברה ישראל תהפוכות רבות, והייתה מאזור סְפָר ים-תיכוני למדינה מודרנית, אחת מהצפופות בעולם המערבי. בשל הצורך לְקַיֵּם את האוכלוסייה ולגשֵּׁר על הפער בין מדינתנו ובין העולם המערבי, התפתחה כאן חקלאות אינטנסיבית, מודרנית, יעילה וכלכלית. כפי שקרה במדינות רבות במערב, גם בישראל תהליך זה היה כרוך בניתוק החקלאות מהסביבה הטבעית שבה היא מתקיימת (בעמק בית שאן ועמק יזרעאל, למשל), ובפגיעה משמעותית במערכות טבעיות. אחד הטעמים לכך היה ההכרח הבלתי נמנע להשתמש בחומרי הדברה, שכּן הסביבות החדשות שהֵחֵלּוּ לשמֵּש לחקלאות היו מלאות במזיקים אשר איימו לפגוע בגידולים.

מראשיתו של עידן המודרנית החד-ענפית מונוקולטורית החל מאבק מתמשך ומתיש במזיקים–חסרי חוליות וחולייתנים כאחד. על שטחים של עשרות אלפי דונם גודלו גידולים אחידים כגון חיטה; אַסְפֶּסֶת (עשׂב ממשפחת הקטניות המשמש כמרעֶה להזנַת בהמות); כותנה ועצי פרי. בד בבד התרבּוּ מאוד אוכלוסיות המכרסמים המזיקים.

השימוש המזיק בחומרי הדברה

שימוש מוגבר בחומרי הדברה שפותחו במאה הקודמת, גורם לנזקים חמורים ביותר ופוגע במערכות אקולוגיות [2]. כך, בין השאר, חומרי הדברה מסוימים פוגעים בבעלי חיים שאינם המטרה (non-target); חֵלֶק מהרעלים מחלחלים לקרקע, למֵי התהום, פוגעים באיכותם ומְסכנים את בריאות האוכלוסייה המשתמשת במים הללו; ישנם רעלים הנספגים בצמח, ירק או פרי ומְסכנים את הניזונים מהם באופן ישיר או עקיף–פָּרוֹת ניזונות ממספוא שרוסס, וחומרים רעילים יגיעו לאדם דרך החלב שלהן. כמו כן, חומרי הדברה מסוימים אינם מתפרקים במהירות מַספקת. האורגניזם (יצור חי) שהורעל באמצעותם נטרף, וגורם להרעלה מִשְׁנית של הטורף בשל שאריות חומרי הדברה שלא התפרקו, בכמות גבוהה. במקומות רבים הרעלות מִשניוֹת גרמו להשמדַת אוכלוסיות שלמות של דורסי יום, דורסי לילה וציפורים אחרות. הנזק לאוכלוסיית דורסי הלילה היה מצעֵר במיוחד משום שדורסים אלה הם האויבים הטבעיים של המכרסמים. הדבר נכון בפרט לתנשמוֹת, שהמכרסמים מהווים 95 אחוז ממזונן. לסביבה ולחי נגרמו אפוא נזקים כבדים, חלקם נזקים שאין להם תַּקָּנָה.

כיצד נרתמו התנשמוֹת לתועלת החקלאות?

השימוש בתנשמת להדברת מכרסמים צִמצם משמעותית את השימוש בחומרי הדברה רעילים להשמדת מכרסמים בשטחים החקלאיים בישראל. נוסף על היתרונות הסביבתיים הברורים, שימוש בתנשמות תורם להקטנַת עלויות הגידול, ומביא לחיסכון ניכר בהוצאות החקלאים. בשל מיקומה הייחודי של מדינת ישראל בצומת שלוש יבשות–אירופה, אסיה ואפריקה, ארצנו היא 'צוואר בקבוק' בין-לאומי שאליו מתנקזות כמיליארד ציפורים נודדות בשנה, 500 מיליון בכל עונת מַעֲבָר (סתיו ואביב, (איור 1). למרות שִׁטחהּ המצומצם של מדינתנו, ניתן לִצפות בה בכ-550 מינֵי ציפורים–מִגוון מינים יוצא דופן יחסית לגודלה. ישראל מוכרת ברחבי העולם בעיקר בהיבטי המורשת ההיסטורית והארכיאולוגית, אך נושא הַצַּפָּרוּת הוא לא פחות ייחודי ובולט בה. מטרתו העיקרית של מיזם התנשמות שאנו מובילים זה 40 שנים, הייתה ועודנה להפחית במידה ניכרת את השימוש בחומרי הדברה, ולהקטין את הפגיעה הנגרמת בעקבותיהם לאדם, לסביבה ולעולם החי.

הרעיון להשתמש בתנשמות כאמצעי הדברה ביולוגית ידידותי לסביבה עלה בשנות ה-70 של המאה ה-20. מאחר שתנשמות אינן בונות קינים בעצמן, החליטו הוגי הרעיון לספֵּק לתנשמות הבּר קינים מלאכותיים בתיבות קינון שיוצבו בשטחים חקלאיים. בכך כיוונו להגדיל את אוכלוסיית התנשמות הטבעית, ולכוונהּ לצוד בסביבה הרצויה לחקלאים.

התפתחות המיזם בישראל

ראשיתו של מיזם התנשמוֹת בניסיון שנעשה בעמק הַחוּלָה, שבצפון ארץ ישראל. תמותת אלפי ציפורים נודדות בעקבות הרעלַת מכרסמים קטנים בשם נַבְרָנִים, הביאה ב-1982 את פרופ' היינריך מנדלסון ז''ל מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' איתן צ'רנוב ז''ל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואנוכי, אז איש החברה להגנת הטבע, להעלות הצעה לשימוש בשיטה זו. אלא שבינתיים פרצה מלחמת לבנון הראשונה, החקלאים והחוקרים גויסו, יהודה וייס, אחד ממובילי המיזם, נפל בקרב, התנשמות הורעלו ומתו, והניסיון נכשל.

הניסיון הבא נעשה בקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן בצפון הארץ, העוסק בחקלאות ידידותית לסביבה. בשנת 1983 [3] הוצבו 14 תיבות קינון בשדות האורגניים של הקיבוץ, בכֶרֶם (מטע לגידול עצי פרי מסוגים מסוימים) ובאספּסת. בהמשך נוספו כ-50 תיבות קינון, ושדות הקיבוץ היו למעבדת שדה למדענים. אלה חקרו את היחסים שבין טורף לנטרף; ניתחו את הצְּנֵפוֹת ולמדו על טווחי התנועה של התנשמוֹת; על הקֶּשֶׁר שבין הַצְלָחַת הקינון לגודל אוכלוסיית המכרסמים בשדות, ועוד. מחקרים אלו העמיקו מאוד את הַיֶּדַע על אודות התנשמות, ושיפרו את הטיפול בהן.

מהמחקרים עלה כי זוג תנשמות מחסל עם גוזליו 6,000-2,000 מכרסמים בשנה (איור 2). מסקנת החוקרים הייתה כי התנשמת היא תחליף ראוי לחומרי ההדברה הרעילים, והשימוש בה משתלם כלכלית לחקלאים. בשלב הבא הורחב מיזם התנשמות לכל עמק בית שאן וכן לחבל לכיש שבשְּׁפֵלָה הגבוהה. בשנת 2008 הוכרז הפרויקט כמיזם לאומי. נבנתה תשתית להרחבת הפריסה של תיבות הקינון בשטחים החקלאיים בכל רחבי הארץ, מקו באר שבע וצפונה. מ-730 תיבות קינון בשנת 2008 הגענו לכ-5,000 תיבות בשנת 2019.

כל הנתונים השנתיים והרב-שנתיים הוזנו בתוכנת GIS (מערכת מידע גיאוגרפית), לרבּות נקודת ציון של כל תיבה וההיסטוריה של ההצלחות בקינון. בד בבד פיתחנו מערך הסברה לחקלאים אשר כָּלַל ימי עיון שנתיים; מפגשים אזוריים עם החקלאים; חוברות סיכום שנתיות ומצלמות מקוונות בתיבות הקינון.

שיתוף פעולה אזורי

מיזם התנשמוֹת שבראשית דרכּו נָחַל הצלחה מקומית, היה לסיפור הצלחה בקנה-מידה אזורי ובין-לאומי. פועלים במסגרתו בשיתוף פעולה הדוק חקלאים; אנשי שמירת הטבע ואנשי אקדמיה, וכן שלושה משרדי ממשלה: משרד החקלאות; המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד להגנת הסביבה. בשני העשורים האחרונים המיזם הורחב כפלטפורמה לשילוב כוחות עם שכנינו הפלסטינים והירדנים, והוא פועל גם בימים של עימותים פוליטיים [4] (איור 3).

שיתוף הפעולה האזורי בשימוש בתנשמות עבור הדבּרה הֵחֵל עוד קודם, כאשר הפרויקט שלנו הוכרז כמיזם לאומי. ממחקרים שנערכו וממַשדרי GPS (מערכת אִכּוּן עולמית) שהוצמדו לתנשמות, התברר כי הן אינן יודעות גבולות, ובמסלולי תעופתן מגיעות מישראל לירדן ולרשות הפלסטינית, ולהפך. יזמתי אפוא פגישה עם הגנרל הירדני בדימוֹס מנסור אבו ראשיד–דמות בולטת בכריתת הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, ומייסד 'מרכז עַמָּאן לשלום ולפיתוח' לקידום שיתופי פעולה עם ישראל (ACPD), ועם עימאד אטרש, מְנהל הארגון האזרחי הפלסטיני לשמירה על הטבע. קיימנו סמינרים משותפים, והמיזם הורחב לחקלאים רבים נוספים בירדן וברשות הפלסטינית [5].

הרחבַת פרויקט התנשמוֹת למיזם בין-לאומי

לאחרונה הורחב המיזם גם לקפריסין, יוון, מרוקו ואף איחוד האמירויות. זאת לצד ישראל, ירדן, שווייץ והרשות הפלסטינית שכבר לוקחות בו חלק. בשנת 2015, בעקבות ההסכמים התלת-צדדיים שנחתמו בין מנהיגי ישראל, קפריסין ויוון בנושאים שונים לרבּוֹת איכות הסביבה, יזמנו פעילות משותפת עם מדינות אלה.

בקפריסין בעיקר נפוצים מאוד צֵיִד חיות בר וציפורים נודדות, וכן שימוש בחומרי הדברה, אך גם ביוון המצב אינו משביע רצון בהיבטים אלה. לפיכך, יצרנו קשר עם Birdlife Cyprus, ארגון קפריסאי אזרחי הדומֶה לחֶבְרָה להגנת הטבע בישראל, ועם פרופ' קוסטס קאדיס, שר החקלאות, פיתוח הכפר והסביבה של קפריסין. השר קאדיס התלהב מהיוזמה, ורתם את רשות היערות ורשות הטבע הקפריסאיות ואת ארגון Birdlife Cyprus להקמת מיזם קפריסאי על פי הדגם הישראלי. נערכו כמה מפגשים בקפריסין ובישראל, ובהם השתתפו גם נציגים יוונים ממחוז תסאליה ביוון, שהצטרפה למיזם.

קידום מחקרֵֵי הדברה ביולוגית–בדגש על הרחבַת היֶּדע לשותפים

בשנת 2020 התחלנו מחקר חדשני ופורץ דרך המשלֵּב מעקב אחר תנועת התנשמוֹת באמצעות מערכת 'אטלס'. ד''ר אור שפיגל יזם והקים את המערכת בעמק המעיינות ובעמק חרוד המשתרע לצידו. המערכת פותחה בישראל בשיתוף פעולה של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב (פרופ' סיון טולדו) ומהאוניברסיטה העברית בירושלים (פרופ' רן נתן). מערכת זו מאפשרת מעקב אחר פרטים רבים, ממִּגוון רחב של בעלי חיים (כשמשקלו של פרט נדרש לעלות על 10 גרם), בזמן אמת, תוך קבלת רזוֹלוּציית תנועה גבוהה (מיקום מִדֵּי 8-4 שניות). יתרה מזו, היא פועלת למשך זמן רב יחסית, כתלות בגודל הסוללה (בתנשמות מדובר בתקופה של עד כשנתיים), ומחיר המַּשדר זול משמעותית בהשוואה לחלופות, כדוגמת מַשדר נקלט לוויין. מערכת 'אטלס' שבאמצעותה נערך המחקר כוללת כיום 19 תחנות בסיס, המְּכסות סך הכול כ-300,000 דונם שטחים טבעיים וחקלאיים; גידולי שדה; מטעים ובריכות דגים. שטחים אלה פרוּשׂים בעמק חרוד, עמק המעיינות, ובעֵבֶר הירדן המזרחי.

מתחילת המחקר, 136 תנשמות טובּעו, כלומר עברו תהליך שבו טבעת קטנה המאפשרת מעקב הוצמדה לרגליה של כל תנשמת. לגב של כל תנשמת הוצמד מַשדר זעיר. את הפרויקט ביצע שלמה קאין, דוקטורנט בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם של ד''ר אור שפיגל, יוזם המחקר, ופרופסור יוסי לשם.

הפרטים המשודרים נעקבים ברזולוציה גבוהה של זמן ותנועה (כאמור, מיקום בכל 8-4 שניות). רזולוציה זו מאפשרת אפיוּן מדויק של תנועת התנשמות והתנהגותן בשטח, וכל זאת תוך קבלת הנתונים בזמן אמת בשָׁרָתֵי המחקר. אמצעים אלו מַקְנים לחוקרים יכולת לאתֵּר ולאפיין שדות עתירי מכרסמים, טרם התפתחות נזקים בהיקף גדול. האפיון מתבצע על בסיס תנועת התנשמות המוקלטת ומשודרת בזמן אמת כאמור. בד בבד אמצעים אלה מאפשרים את חיזוק שיתופי הפעולה בין המדינות החברוֹת במיזם, והדרכַת חקלאים ירדנים לבצע גם בשטחיהם פעילות דומה.

מילון מונחים

החקלאות המודרנית החד-ענפית מונוקולטורית (Modern Single-Branch Agriculture): ↑ פיתוח שטחי חקלאות נרחבים על אלפי דונמים בגידול אחד זהה (כמו אספסת; חיטה; כותנה; מטעים). זאת בניגוד לתקופות קדומות שבהן גידלו על שטחים מצומצמים מִגוון מינֵי גידולים יחד.

חסרי חוליות (Invertebrates): ↑ קבוצת בעלי החיים שאין להם עמוד שִׁדרה שיתמוך בגוף, כפי שקיים אצל האדם. החרקים הם דוגמה לחסרי חוליות.

חולייתנים (Vertebrates): ↑ קבוצת בעלי החיים בעלי עמוד שִׁדרה שיתמוך בגוף. לקבוצה זו משתייכים היונקים, בכלל זה האדם, לצד הַדָּגִים והעופות.

תנשמת (Barn Owl): ↑ מדורסי הלילה, משפחת הינשופיים, דורסת מכרסמים. ראשהּ שטוח מִלְּפָנִים, המקור החזק והעיניים ממוקמים על 'דיסק' ששוליו בצורת לב– מקנֶה ראייה תלת-ממדית. הַפָּנִים כאפרכסת גדולה הַמְּתַעֶלֶת גלי הקול לפתחי האוזניים, לכן חוש שמיעתה מפותח. לרגליה הגבוהות טְפָרִים חדים המשמשים לדריסת טרפהּ.

הדברה ביולוגית (Biological Pesticide): ↑ התערבות יזומה של האדם ב מערכת אקולוגית, להשׂגת שליטה על אוכלוסיית המזיק באמצעים אקולוגיים וביולוגיים (הדברה באמצעות יצורים חיים). נחיצוּתה עלתה בשנים האחרונות עקב התגברות המוּדעוּת לצורך בצמצום השְׁפעת האדם בחקלאות, שָׁם נעשה שימוש נרחב בהדבּרת מזיקים ומחלות, הפוגעת באדם ובסביבה.

צְנֵפָה (Pellet): ↑ דורסי הלילה בולעים את טרפם בשלמותו, ולהם קיבה בסיסית המעכלת את בשר הַטֶּרֶף. שאר חלקי הטרף כמו נוצות, שערות, עצמות, שיניים וציפורניים אינם מתעכלים, ונפלטים מהמקור בחלוף כמה שעות, כצנֵפה.

מערכת 'אטלס' (Atlas-Regional-Scale Tracking System): ↑ סדרת אנטנות המחליפות את השימוש היקר בקולטני GPS הקולטים אותות מלוויינים סובבֵי כדור הארץ. המערכת מאתרת את המיקום המדויק של הַמַּשְׁדְּרִים שעל התנשמות בעזרת טְרִיאַנְגּוּלַצְיָה–איתור באמצעות הצלבַת נתונים משלושה כיוונים שונים, המאפשר קבלַת מיקומהּ המדויק.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

תודות

המשרד לשיתוף פעולה אזורי השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר קרן הדוכיפת, החברה להגנת הטבע קרן A. G. Leventis פיטר ונעמי נוישטדר לארי קורנהאוזר (אוסטרליה) חברת הצפרות השוויצרית - ALA.