כשאתם שומעים על גִּזְעָנוּת בחדשות, או נוכחים בתופעה זו מתרחשת בקהילתכם, אתם עשויים לתהות... האם אין ביכולתנו פשוט להסיר אותה ממוחותיהם של אותם אנשים גזענים?¹ לרוע המזל, אין זה פשוט כל כך. גזענות לא מגיעה מאזור מסוים במוח – היא נובעת מאזורים רבים בו, הפועלים יחד ומְתקשרים עם העולם. החדשות הטובות הן שישנם מדענים החוקרים כיצד זה מתרחש, וכיצד אנו עשויים להיות מסוגלים לסייע למוחות להפוך פחות גזענים, או אפילו למנוע התרחשות של גזענות מלכתחילה.

קבוצות פְּנים וקבוצות חוץ

מוחות אנושיים טובים מאוד בתיוּג דברים לקטגוריות. לעיתים זה שימושי, כמו בגיל הינקות שבו יש ללמוד את ההבדלים בין כלבים לחתולים, או מָהֵם דברים הבטוחים לאכילה, וּמָהֵם דברים שלא כדאי לאכול. אולם, יכולת זו עלולה להפוך בעיה כשמוחות משתמשים באותן מערכות אוטומטיות כדי לשייך גם אנשים לקטגוריות. מוחות אנושיים אוהבים במיוחד להכניס אנשים לקטגוריות של 'אנשים כמוני' ו'אנשים שונים ממני'. השמות המדעיים של קטגוריות אלה הם 'קבוצת פְּנים' ו'קבוצת חוץ'. לעיתים קרובות, מוחותינו מנחים אותנו להיות נחמדים יותר לאנשים הנמנים עם קבוצת הפְּנים, לעומת אל אנשים מקבוצת החוץ [1]. תופעה זו מכונה העדפה בין-קבוצתית. לדוגמה, אם אתם משתתפים בקבוצת ספורט, ככל הנראה תעודדו את השחקנים השייכים לקבוצתכם יותר מאשר את שחקני הקבוצה היריבה, נכון? הסיבה לכך היא שהמוח הכניס את האנשים בקבוצתכם לקטגוריית קבוצת הפְּנים שלכם (איור 1).

כמובן, עידוד קבוצת הספורט שלכם אינו מהווה בעיה. אולם, הדבר עלול להפוך בעייתי אם תתחילו להיות מרושעים כלפי שחקני הקבוצה היריבה, או אם תתחילו לחשוב כי שחקני קבוצתכם טובים יותר מכולם. זה אפילו עלול להיות גרוע יותר אם עירכם תחוקק חוקים אשר קובעים כי קבוצתכם יכולה ללכת למקומות מסוימים שלקבוצות אחרות אסור ללכת אליהם, או אם אנשים ייצרו סרטים ופרסומות המעבירים מֶסֶר שלפיו שחקנים מהקבוצה האחרת הם אנשים רעים.

זה בדיוק מה שקורה עם גזענות. ראיית הבדלים אינה בעיה – למעשה, טוב להבחין בכל המִּגוון הנפלא של גווני עור ומרקמֵי שיער! האם לא היה משעמם אם כולנו היינו אותו הדבר? אולם, העניין מהווה בעיה כאשר אנשים בעמדות כוח משייכים אנשים אחרים שנראים כמוהם לקבוצות הפְּנים שלהם, ויוצרים חוקים המתייחסים לאנשים בקבוצות אחרות באופן בלתי הוגן. לדוגמה, באזורים רבים בעולם, לאנשים בעלי גוון עור בהיר יותר יש היסטוריה של קביעת חוקים אשר מַפְלִים לרעה אנשים אחרים בעלי גוון עור כהה יותר. הדבר דומה להתנהגות ברשעוּת כלפי אנשים מקבוצת ספורט אחרת, אך גרוע בהרבה, מאחר שצבע העור הוא משהו שאין ביכולתנו לשנות. העור הוא דבר שאנו נולדים איתו, והוא חלק יפהפה במי שאנחנו, ולא משהו שאפשר ללבוש או להסיר כמו מַדֵּי ספורט!

מיהו מי במוח

מה קורה בתוך המוח כאשר אנו מְחלקים אנשים לקטגוריות של קבוצת פנים וקבוצת חוץ (איור 2)? מדענים גילו כי כשאנו רואים מישהו מקבוצת החוץ, שאותו אנו מחשיבים כשונה מאיתנו, חלק זעיר במוח, שנקרא הָאָמִיגְדָלָה, נעשה פעיל² [2]. מדענים מסוימים חושבים כי הסיבה לכך היא שאנו תופסים אנשים בקבוצת החוץ בתור מפחידים, או כאיוּם, אפילו כשאינם כאלה [3]. לעומתם מדענים אחרים סבורים כי האמיגדלה פשוט טובה באיתור כל דבר חדש או בלתי מוכר [1]. האמיגדלה מעורבת במִגוון דברים חשובים אחרים, כמו למשל עיבוד הרגשות שלנו, כך שאיננו יכולים פשוט להיפטר ממנה במטרה לפתור את בעיית הגזענות!

אולם, מדענים מצאו גם כי אזור אחר במוח נדמה כלוקח חלק בהַרגעת האמיגדלה, לרבות תגובת האמיגדלה לאנשים מקבוצת החוץ [4]. האזור המרגיע הזה נקרא קליפת המוח הקדם-מצחית – זהו אזור במוח שנמצא בקדמת הראש (אם תניחו יד על המצח, קליפת המוח תימצֵא ממש מתחת לידכם). כשמישהו מבצע מעשה גזעני, הדבר עשוי להצביע על כך שקליפת המוח הקדם-מצחית שלו אינה מבצעת עבודה טובה מאוד בוויסות האמיגדלה במוחו. אם כן, האם ביכולתנו לסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לבצע את תפקידהּ בצורה טובה יותר?

חיזוק קליפת המוח הקדם-מצחית

ישנם כמה מחקרים המציעים כי ביכולתנו לסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לבצע את עבודתה בצורה טובה יותר! חִשבו על כך בדרך זו: האם אי פעם הרגשתם שאתם כועסים מאוד על מישהו ורציתם להרביץ לו או לה, אולם אז עצרתם את עצמכם? או האם אי פעם צפיתם בסרט מפחיד ורציתם לברוח, אך אז נזכרתם שאתם למעשה בטוחים ומוגנים? אלה הן דוגמאות לתגובת האמיגדלה במוח, ואז קליפת המוח הקדם-מצחית מרגיעה אותה, כך שיכולתם לפעול באופן שבו באמת רציתם לפעול, במקום לעקוב באופן אוטומטי אחר הנחיות האמיגדלה.

אותו הדבר מתרחש כשהאמיגדלה של אדם מגיבה כלפי מישהו מקבוצת חוץ, וקליפת המוח של אותו אדם מרגיעה אותו. זה כאילו שהאמיגדלה אומרת: 'היי, האדם הזה שונה, אז אולי הוא מהווה איוּם!' וקליפת המוח הקדם-מצחית אומרת: 'לא, הוא אכן שונה אבל זה בסדר!' (כמובן שבמציאות האמיגדלה וקליפת המוח הקדם-מצחית אינן יכולות לדבּר, אך אלה סוגי האותות שהן שולחות זו לזו בתוך המוח). זִכרו, רק בגלל שהאמיגדלה עושה עניין גדול ממשהו, אין זה אומר שהדבר נכון, או שאתם צריכים להקשיב לה!

אנו יודעים שאם תזכירו לעצמכם דברים מסוימים בזמן שאתם צופים בסרט מפחיד, בסגנון 'זה רק סרט, זה לא אמיתי, אני מוגן/ת' – הדבר יסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לבצע את עבודתה טוב יותר. מדענים מכנים זאת הערכה קוגניטיבית מחדש, ובעיקרו של דבר הכּוונה היא לשינוי הדרך שבה אתם חושבים על אודות סיטואציה. אנו יודעים כי הערכה קוגניטיבית מחדש פועלת באמצעות חיזוק הכוחות של קליפת המוח הקדם-מצחית, כך שזו תוכל לבצע בצורה טובה יותר את תפקידה בהרגעַת האמיגדלה [5]. אם כן, האם ביכולתנו להשתמש באסטרטגיה דומה כדי לסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לפעול בצורה טובה יותר במוחות של אנשים במטרה להפסיק את גזענותם?

בניית מוח פחות גזעני

כמה מחקרים ניסו להשתמש בהערכה קוגניטיבית מחדש ובאסטרטגיות דומות במטרה להפחית גזענות. לדוגמה, כאשר מדענים בארה''ב הראו לאנשים לבנים תמונות של אנשים שחורים שהמשתתפים הלבנים כבר אהבו, או עודדו אותם לחשוב על אנשים שחורים כעל פרטים ולא כעל קבוצה אחת גדולה, האנשים הלבנים הראו פחות פעילות ) של האמיגדלה [6]. נוסף על כך איגוד אנשים לקבוצות מעורבבות גזעית, שינה את הפעלת האמיגדלה אצל אנשים אלה באופן מעניין – האמיגדלה הגיבה בהתבסס על הקבוצות שחולקו, ולא על פי קבוצות הגזע. ממצא זה מציע כי ייתכן שניתן להפחית גזענות פשוט על ידי סיוע לאנשים לבנים לחשוב על אנשים שחורים כחלק מקבוצת הפְּנים של הלבנים [1].

אולם החיסרון הוא שההשפעות האלה לא נמשכו זמן רב מאוד [2]. אחרי שאנשים מפסיקים להשתמש בהערכה קוגניטיבית מחדש, הם חוזרים לדרכי החשיבה הישָׁנות שלהם. אם כן, מה ביכולתנו לעשות במטרה לסייע למוחותינו להפוך פחות גזענים באופן קבוע?

נדמה כי אנשים שבאמת רוצים להפוך פחות גזענים, טובים יותר בשימוש באסטרטגיות כמו אלה המוזכרות לעיל באופן שוטף, אפילו בלי שהם מודעים לכך [6]. לכן, אם מלמדים אנשים לגבי גזענות וגורמים להם לחוש מוטיבציה להפסיקהּ, הדבר עשוי לסייע להם להפעיל את קליפת המוח הקדם-מצחית באופן יעיל יותר. בכלל זה סיוע לאנשים להבין כי כל רעיון ה'גזע' הומצא על ידי אנשים לבנים שרצו כוח ושליטה, ואין באמת סיבה לכך שזה מה שיגדיר את קבוצות הפנים וקבוצות החוץ שלנו כיום! [7].

עתיד ללא גזענות?

לפני כמה שנים, כמה מדענים הגו רעיון מבריק. הם הבחינו כי כל המחקרים בנושא גזענות במוח נעשו בקרב מבוגרים, ותהו מה יקרה אם נחקור במקום זאת מוחות של ילדים?

נחשו מה הם גילוּ? שלא כמו מבוגרים, האמיגדלה במוחות ילדים אינה מגיבה באופן שונה לאנשים בהתבסס על צבע עורם! ילדים מבחינים כמובן בצבע עור, אך נדמה כי מוחותיהם אינם מתחילים להשתמש בצבע עור כדי לחלֵּק אנשים לקבוצת פְּנים ולקבוצת חוץ, זאת עד שהם נהיים מבוגרים יותר (איור 3A) [8]. והחלק הכי מגניב – בקרב ילדים ובני נוער בעלי קבוצות חברים מגוונות יותר, האמיגדלה הייתה פחות פעילה ללא קשר לגילים שלהם (איור 3B) [8]. זה כאילו שמוחותיהם הבינו כי אין סיבה לחלֵּק אנשים לקטגוריות של קבוצת פנים וקבוצת חוץ על בסיס צבע עורם, מאחר שכבר היו להם חברים רבים עם צבעי עור שונים. תגלית זו מלמדת אותנו כי גזענות היא נלמדת – מוחותינו לא צריכים לְשַׁיֵּךְ אנשים באופן אוטומטי לקטגוריות של קבוצת פְּנים וקבוצת חוץ על בסיס צבע העור. אנו יכולים לשים לב להבדלים במקום להשתמש בהם כדי להפריד בינינו. אלה חדשות טובות כיוון שמשמעותן היא כי בעוד שלכולנו פוטנציאל להיות גזענים, יש לנו גם פוטנציאל ליצור עתיד שבו אף אחד אינו גזען כלל. מחקרים דוגמת זה מסייעים לנו למצוא דרכים לאַפשר למוחות צעירים תנאים שימְנעו גזענות ולא יתְרמו לה, כך שעם הזמן נוכל להיפטר לגמרי מתופעה זו.

אולם, חשוב לזכור כי גזענות אינה מתרחשת רק בתוך המוח. היא מוטמעת גם בהרבה חוקים ומערכות בלתי הוגנים שנוצרו על ידי מוחות מֻטִּים, ולעיתים קרובות שֻׁמְּרוּ על ידי אנשים שאפילו לא הבחינו כי הם תורמים לבעיה. גם אם אנשים אינם מתכוונים להיות גזענים, הם עדיין יכולים לעקוב אחר חוקים בלתי הוגנים שהם בעלי השלכות גזעניות בנוגע לאנשים אחרים. לכן, שעה שאנו פועלים לקראת שִׂימַת קֵץ לגזענות במוח, עלינו גם לפעול לקראת סיום הגזענות סביבנו [4]. כאשר נתקן את החוקים והמערכות הללו, מוחותינו יבחינו בתבניות חדשות באופן שבו מתנהגים לאנשים. מהלך זה עשוי לסייע להפחית עוד יותר את ההעדפה הבין-קבוצתית, ולקרֵב אותנו לעולם צודק והוגן בתוך ראשינו ומחוץ להם כאחד.

מילון מונחים

גזענות (Racism): ↑ התייחסות לאנשים באופן בלתי הוגן בשל צבע עורם (גזענות פרטנית), ומערכת של חוקים ופרקטיקוֹת המתייחסת לאנשים באופן בלתי הוגן בשל צבע עורם (גזענות מוסדית).

העדפה בין-קבוצתית (Intergroup Bias): ↑ נטייתו של המוח לקטלג אנשים כדומים אליכם (קבוצת פְּנים) או כשונים מכם (קבוצת חוץ). נטייה זו כוללת התייחסות לאנשים בקבוצת הפנים בצורה טובה יותר מאשר לאנשים בקבוצת החוץ.

סטריאוטיפ (Stereotype): ↑ אמונה או ציפייה המבוססות על הכללת יֶתֶר לגבי אנשים השייכים לקבוצה מסוימת, כמו למשל אנשים שחולקים את אותו צבע העור.

אמיגדלה (Amygdala): ↑ אזור קטן במוח שמעורב בעיבוד רגשות, ובין השאר גם מגיב לאנשים המקוטלגים כחברים בקבוצת החוץ.

קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex): ↑ אזור בקדמת המוח שמעורב בתכנון; בקבלת החלטות ובשליטה עצמית, לרבות ויסות תגובת האמיגדלה בעת שיוך לקבוצת חוץ.

הערכה קוגניטיבית מחדש (Cognitive Reappraisal): ↑ טכניקה שניתן להשתמש בה במטרה לסייע לווסת רגשות, באמצעות שינוי האופן שבו אנו חושבים על אודות סיטואציה.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

הערות שוליים

1. ↑שאלה זו נשאלה לאחרונה על ידי קייל בן השש מניו יורק, שרוצה להיות מנתח מוח כשיגדל. תודה על שעוררת השראה למאמר הזה, קייל!

2. ↑תוהים כיצד מדענים מודדים פעילות במוח? לקריאת כתבה מקיפה של פרונטירז – מדע לצעירים בנושא, לחצו כאן.