היצורים הזעירים שמאכלסים את הפּה

מיליוני יצורים זעירים וכמעט בלתי נראים חיים בפה של כל אחד ואחת מאיתנו. מדענים מכנים אותם מיקרואורגניזמים. יצורים אלה זוחלים סביב הלשון, חיים על השיניים ומחפשים מזון על החך. ברגע זה, ישנם יותר מ-200 זנים שונים של מיקרואורגניזמים בפִּיות שלכם! היצורים הקטנים האלה מגיעים במגוון כמעט אינסופי של צורות וגדלים, בכלל זה אטריות מסולסלות; כדורי-סל; נקניקיות, ואפילו רובוטים קטנים (איור 1). לחלקם יש זנב, שנקרא שׁוֹטוֹן, שבעזרתו הם זזים ממקום למקום, בעוד אחרים מייצרים ריר שמזכיר דֶּבֶק, כדי לוודא שהם וחבריהם יוכלו להידבק למִשטחים.

זהו עולם מזערי להדהים – כל מיקרואורגניזם קטן פי מאה מתא אחד של הגוף, ואפילו קטן יותר מראש של סיכה. העולם הזה, בדומה לעיר או ליישוב שבהם אתם גרים, מהווה קהילה; לכל מיקרואורגניזם יש תפקיד מסוים שעליו לבצע. מדענים מכנים כל קהילה כזו מִיקְרוֹבִּיּוֹם. זהו אוסף של סוגים שונים של מיקרואורגניזמים הכולל חיידקים; חיידקים קדמונים שנקראים 'אַרְכֵאוֹנִים'; נגיפים; פטריות; שמרים וטפילים. כל אלה משתפים פעולה וחיים יחד במקום מסוים.

איך המיקרואורגניזמים האלו הגיעו לפִּיּוֹת שלכם?

המיקרובּיוֹם שנמצא בפה מורכב להפליא, ומשתנה לאורך החיים. אם נמשיך לדמיין את המיקרוביום כעיר אנושית, ישנן שכונות מובחנות על הלשון, על השיניים, על הלחיים ועל החניכיים של בני האדם, ואפילו בנוזל הרוֹק. השכונות האלה נבנות לאט לאורך הזמן. מאז שנולדתם, מיקרואורגניזמים שונים 'תופסים טרמפ' על האוכל שאתם אוכלים, קופצים לתוך פיותיכם מהפיות של אימהותיכם, או מחליקים פנימה על גרגירי אבק מהאוויר. בתחילה, רק סוגים מסוימים של מיקרואורגניזמים, שאותם נכנה 'חלוצים', יכולים לשרוד. אך כאשר החלוצים מתמקמים, הם משנים את הסביבה של שכונתם בדרכים מסוימות, שמאפשרות למיקרואורגניזמים אחרים להצטרף אליהם. בדיוק כפי שבני אדם חלוצים שינו בעבר את השְּׁמָמָה באופן שאִפשר לִבְנות ערים, כך זן של חיידק שנקרא 'סְטְרֶפְּטוֹקוֹקוּס' (Streptococcus) בונה משטחים דביקים בפה, המאפשרים לחיידקים אחרים, כמו 'אַקְטִינוֹמִיצֶס' (Actinomyces), להדביק את עצמם ולעבור לגור שם [1].

מה המיקרואורגניזמים הללו עושים?

לאורך הזמן, שכונות שונות מתמלאות בכל מיני סוגים של מיקרואורגניזמים, אשר מְבצעים תפקידים מגוונים במטרה להבטיח שהקהילה כולה תְּתפקד כראוי [2]. חֵלֶק מהמיקרואורגניזמים מְתפקדים כחקלאים, ומאתחלים את תהליך העיכול כדי לעזור לנו להשיג את מֵרַב האנרגיה מהמזון (למשל, ה'לָקְטוֹבָּצִילוּס' Lactobacillus). אחרים מְתפקדים כשומרים שמגינים על המחסומים הקיימים בינינו ובין סביבתנו, ומוֹנעים מכימיקלים מסוכנים, מֵרַעֲלָנִים, ואפילו ממיקרואורגניזמים פולשים להתמקם בפה (למשל, ה'סְטְרֶפְּטוֹקוֹקוּס'). יש כאלו שאף מְתפקדים כשוטרים, ועוזרים למנוֹע ממיקרואורגניזמים מסוכנים לגרום לזיהומים ולמחלות [3]. החוקרים בודקים מה היצורים האלו עושים כל יום; הם בוחנים את החלבונים שהמיקרואורגניזמים מייצרים או את ההוראות שיש להם לביצוע משימות מסוימות (דנ''א).

כאשר מיקרואורגניזמים עוברים לצד של ה'רעים'...

רבים מחברינו המיקרואורגניזמים שומרים על בריאותנו, אבל כשאנו אוכלים הרבה סוכר, שוכחים לצחצח שיניים או לא הולכים לרופא השיניים, חֵלֶק מהמיקרואורגניזמים בפה עלולים להפוך מזיקים. למשל, יש חיידקים שאוהבים ממתקים, וכשנותנים להם מספיק סוכר הם מתחילים לגדול מהר מאוד. תוך כדי גדילה הם מייצרים חומצה שהורסת את האֶמַיְל של השן (השכבה החיצונית הלבָנה והקשָה שמגינה על השן). נזק זה גורם לחורים שחורים בשיניים, הידועים גם כעַשֶּׁשֶׁת (איור 2). העששת עלולה לחשוף את העצבים שמצויים בתוך השן, ולגרום לכאב. אם לא מטפלים בעששת, חיידקים מזיקים אחרים עשויים להיכנס לתוך השן, והשן עלולה להזדהם עד כדי כך שאפילו יהיה צריך לעקור אותה.

חיידקים מזיקים עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות בפה, כמו דלקת חניכיים ודלקת מֵסַב השֵן (איור 2). דלקת חניכיים מתרחשת כאשר חיידקים מזיקים גורמים לדלקת או לדימום בחניכיים. בדרך כלל, הדלקֶת מתפתחת כאשר חיידקים גדֵלים בקבוצות גדולות ויוצרים רובד חיידקי בין השיניים וסביבן, המכונה פְּּלָק . פלאק עלול לשנות את מערכת החיסון בגוף, כך שתתקוף בטעות את החניכיים, ותגרום להֶרֶס בלתי מכוון של רִקְמַת החניכיים. כאשר לא מטפלים בה, דלקת חניכיים עלולה להחמיר ולהתפתח לדלקת מֵסַב השֵׁן. זהו זיהום חמור בחניכיים אשר עלול להוביל לאובדן שיניים ולמחלות אחרות. בני נוער נמצאים בסיכון גבוה לפתֵּח דלקת מסוג זה, כיוון שבגיל ההתבגרות ישנהּ זרימה מואצת של דם לחניכיים, ורגישוּת לזיהומים חיידקיים.

נוסף על עששת ודלקת מֵסַב השן, חיידקים בחלל הפה עלולים גם לתרום להיווצרות מחלות אחרות מחוץ לחלל הפה. חיידקים מזיקים שמצויים בתוך הפה עלולים לברוח מִשָּׁם ולנוע לתוך המעיים, הריאות, הלב והמוח. הם גם עלולים לייצר רעלנים ותרכובות מזיקות אחרות שגורמות לבעיות מחוץ לחלל הפה. כאשר מיקרואורגניזמים שחיים בתוך הפה נמצאים במקום הלא נכון, הם עלולים לתרום להתפתחות מחלות כמו סרטן המעי הגס, מחלות לב וריאות, דלקת מִפְרָקִים ואפילו למחלת אלצהיימר. לדוגמה, חיידק מזיק בשם פּוֹרְפִירוֹמוֹנָס גִ'ינְגִ'יוָָואלִיס (Porphyromonas gingivalis) עלול לתרום להתפתחות מחלת אלצהיימר על ידי ייצור רעלנים שנעים מחלל הפה אל המוח. כל המחלות האלו מדגישות את העובדה שחשוב מאוד לטפֵּל בחלל הפה. כך ניתן לצמצם את מספר החיידקים המזיקים שמצויים שָׁם.

האם למישהו נוסף יש מיקרוביום פֶּה כמו שלכם?

אם אתם אוכלים אותם מאכלים כמו חבריכם, האם לכולכם יהיו אותם מיקרואורגניזמים בפה? האם יש לכם מיקרואורגניזמים זהים לאלו של הוריכם או של האחים והאחיות שלכם? התשובה לכך מורכבת. מדענים גילו כי מה שאנשים אוכלים; הרקע המשפחתי שלהם; המִּגדר; מקום הלידה והשמירה על ניקיון חלל הפה, כולם ממלאים תפקיד ביצירת המיקרוביום של הפה [4]. עוד התגלה כי אנו חולקים מיקרואורגניזמים עם בני משפחותינו. לדוגמה, לִבְנֵי ה'בַּטְוָוה' – קבוצת אנשים החיים באוּגַנְדָּה שבאפריקה, אשר צדים ומלקטים את המזון שלהם – יש מגוון גדול יותר של מיקרואורגניזמים בפה מאשר לאנשים אחרים שמְגדלים את המזון שלהם, או קונים אותו. אנו גם יודעים כי כמות השומן, הסוכר והקפה שאדם צוֹרֵךְ, עשויה להשפיע על החיידקים שבפיו. חוקרים אף זיהו גורמים אחרים, כמו גנטיקה ועישון, המעודדים סוגים מסוימים של חיידקים לִחְיות בפה. על אף שלכל אחד ואחת מכם יש מיקרוביום ייחודי לחלוטין בפה, אתם חולקים יותר מיקרואורגניזמים עם אנשים שחיים את חייהם באותה צורה כמוכם. עָלֵינו להמשיך לחקור במטרה לגלות כיצד הסביבה, סגנון החיים והרקע המשפחתי משתלבים לעיצוב המיקרוביום של הפה.

צַחְצְחוּ שיניים!

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שצחצוח סדיר של השיניים מסייע למנוע מהמיקרואורגניזמים המזיקים לגדול יותר מדי, לפלוש לאזורים אחרים בגוף ולגרום נזק. צחצוח השיניים עוזר לצמצם את מספר החיידקים המזיקים, ותורם לבריאות הכללית של הגוף. אנו סבורים כי לאנשים שחיו לפני אלפי שנים היו פחות חיידקים מזיקים במיקרוביום [5], וכי שינויים משמעותיים בסגנון החיים בשנים האחרונות שינו את סוגי המיקרואורגניזמים שחיים בפיותינו, כנראה לרעה. ליתר דיוק, צריכה של סוכרים רבים ומזון מעובד, כמו גם שימוש באנטיביוטיקה, עשויים להסביר מדוע לאנשים שחיים כיום יש מספר רב יותר של חיידקים מזיקים. כיוון שקשה לשנות את סגנון החיים המודרני, עליכם להקפיד לצחצח את השיניים עם משחת שיניים, כדי שהחיידקים המזיקים האלו לא יֵצאו משליטה. משחת שיניים גם מכילה מינרל בשם 'פְלוּאוֹרִיד', המחזֵּק את האֶמַיְל שעל השיניים ויוצר שריוֹן נוסף המסייע להגן על השיניים מפני חיידקים מזיקים. החוקרים מקווים שבאחד הימים נבין איך לעודד מיקרוביום בריא יותר בפה, כדי שלא יווצרו חורים בשיניים, ועששת תהפוך לנחלת העבר!

מילון מונחים

מיקרואורגניזם (Microorganism): ↑ אורגניזם חי זעיר שניתן לראות רק בעזרת מיקרוסקופ. חיידקים; חיידקים קדמונים; נגיפים; פטריות; שמרים וטפילים הם כולם מיקרואורגניזמים.

מיקרוביום (Microbiome): ↑ כְּלַל המיקרואורגניזמים החיים באזור מסוים, עם החלבונים או הכימיקלים המייחדים את אותו אזור.

אֶמַיְל (Enamel): ↑ השכבה החיצונית של השן. היא קשה ומבריקה, ועוזרת להגן על השיניים מפני ריקבון.

עששת (Cavity): ↑ אזור באֶמַיְל שבו נוצר נזק בלתי הפיך, אשר עלול להוביל לזיהומים חמוּרים יותר. עששת נקראת גם ריקבון שן, או פשוט חור בשן.

דלקת חניכיים (Gingivitis): ↑ שלב מוקדם של מחלת חניכיים. ניתן לרפאהּ באמצעות טיפול טוב יותר בחלל הפה. לעיתים, החניכיים עשויות להיות אדמוּמיוֹת ורגישוֹת.

דלקת מֵסַב השֵן (Periodontitis): ↑ זיהום חניכיים שכיח וחמוּר, המכונה גם מחלת חניכיים, אשר מזיק לחניכיים ואם לא מטופל עלול לגרום לאובדן שיניים. נמצא כי יש קשר בין דלקת מֵסַב השן לבין אירוע מוחי (שָׁבָץ), סוכרת, השמנַת יֶתֶר ומחלות לב.

פְּלָק (Plaque): ↑ שכבה של מיקרואורגניזמים המצטברת על השיניים. עם הזמן, הפּלק מַקְנֶה לשיניים גוון צהבהב או חום.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.