Frontiers for Young Minds

Frontiers for Young Minds
תפריט
רעיון מרכזי בריאות האדם פורסם: 15 בספטמבר, 2023

חיסון נשים הרות: הגנה על תינוקות מהשלב הָעֻבָּרִי!

תַקצִיר

חיסונים מגינים על בני אדם כנגד מיקרואורגניזמים שגורמים למחלות. בדרך כלל, חיסונים ניתנים לתינוקות, לפעוטות או לילדים גדולים יותר, במרווחים קבועים. לדוגמה, ככל הנראה אתם מכירים את חיסון הַטֶּטָנוּס (צַפֶּדֶת), שנִתַּן לכם כאשר אתם נפצעים, או לפני כן, כדי להגן עליכם מפני התפתחות מחלה במקרה שתיפצעו. חיסון אימהי משמעותו חיסון של האישה במהלך ההיריון. צעד זה יכול להגן על האישה ההרה ועל הָעֻבָּר שברַחְמָהּ מפני מחלה, וּמַקְנֶה גם הגנה על התינוק מיד לאחר שנולד. ההגנה מסופקת על ידי נוגדנים, המיוצרים בגופהּ של האם לאחר החיסון, ומועברים לָעֻבָּר דרך הַשִּׁלְיָה, ולאחר הלידה באמצעות ההנקה אל הרך הנולד. חיסונים מסוימים מומלץ לבצע במהלך ההיריון, ובעתיד ייתכן שחלק מהחיסונים יעוצבו במיוחד כך שנשים יוכלו לקבלם בתקופת ההיריון. במאמר זה נתאר את אופן פעולתם של חיסונים המבוצעים בהיריון.

מדוע ניתנים חיסונים במהלך היריון?

חיסונים הם חומרים שיכולים להגן עלינו מפני מחלות זיהומיוֹת שנגרמות על ידי מיקרואורגניזמים. חיסונים רבים בטוחים לשימוש עבור כולם, וגם נשים בהיריון רשאיות לקבלם. חיסון אימהי משמעותו חיסון של נשים במהלך היריונן. סוג החיסון הזה יכול להגן על אישה בהיריון ועל הָעֻבָּר שמפני מחלות מסוימות, וּמַקְנֶה גם הגנה על היילוד במשך כמה חודשים אחרי הלידה.

ישנם כמה חיסונים שכבר נמצאים בשימוש במהלך היריון, בהם חיסונים כנגד שַׁפַּעַת, טֶטָנוּס ושַׁעֶלֶת [1, 2]. חיסוני שפעת, טטנוס ושעלת ניתנים לנשים הרות מאחר שהמחלות שהם מגינים מפניהן מסוכנות במיוחד עבור נשים הרות, עֻבָּרִים שטרם נולדו, וכן עבור יילודים.

חיסונים שמצויים בשימוש בהיריון

החיסון הראשון שאושר לשימוש בהיריון היה חיסון הטטנוס. מחלת טטנוס נגרמת על ידי חיידק בשם Clostridium tetani אשר חי בעָפָר ובאדמה, כמו גם על פני משטחים חלודים. כשאתם נפצעים ברגלכם ממסמר חלוד, לדוגמה, אתם עלולים לחלות בטטנוס. החיידק Clostridium tetani גורם למחלת טטנוס נֵאוֹנָטָלִית, כלומר לטטנוס אצל יהילוד, ולעיתים קרובות מוביל למוות. לפיכך, ממליצים לנשים הרות לבצע את חיסון הטטנוס כדי להגן על עצמן ועל היילודים שלהן מפני מחלה זו.

חיסון שני שמומלץ לבצע במהלך ההיריון הוא חיסון שעלת. הסיבה לכך היא שמחלת השעלת חמורה יותר עבור תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם, ולעיתים קרובות מובילה לאשפוז ואפילו למוות. החיידק שגורם לשעלת נקרא בּוֹרְדֵטֶלָה פֵּרְטוּסִיס (Bordetella pertussis). הן האישה ההרה הן הָעֻבָּר שברחמהּ אינם מצויים בסכנה אם הם נדבקים בחיידק בּוֹרְדֵטֶלָה פֵּרְטוּסִיס, אולם היילוד כן נמצא בסכנה!

חיסון במהלך ההיריון יכול להגן על יילודים מִשְּׁלַב הלידה ועד שהם מספיק בוגרים כדי להתחסן בעצמם.

לבסוף, חיסון שפעת מומלץ בהיריון בעיקר מאחר שנשים הרות עלולות לחלות בחומרה אם הן נדבקות בשפעת, אשר נגרמת על ידי נגיף האִינְפְלוּאֶנְזָה. מחלת שפעת במהלך ההיריון עלולה לסכן את הנשים ההרות ואת הָעֻבָּרִים שבבטנן.

נוסף על שלושת החיסונים המומלצים האלה, מותרים לשימוש בהיריון כמה חיסונים אחרים, אם האישה ההרה מצויה בסיכון פרטני מסוים. לדוגמה, אם אישה הרה נדרשת לנסוע למדינה זרה וזקוקה לחיסונים כדי להיות מוגנת מפני מחלות שמצויות במדינה זו, ישנם חיסונים מסוימים נוספים שבטוח לבצעם במהלך ההיריון. עם אלה נמנים למשל חיסוני מֵנִינְגוֹקוֹקוּס וצהבת.

כיצד חיסון אימהי פועל?

לאחר מתן חיסון לאנשים, הגוף מייצרים נוגדנים. נוגדנים הם מולקולות שמיוצרות על ידי מערכת החיסון, ומשמשים אחד מהנשקים של הגוף כנגד אורגניזמים מחוללי מחלות. אישה הרה המקבלת חיסון תייצר נוגדנים רבים. נוגדנים אלה לא רק יָגֵנּוּ עליה מפני המחלה, הם גם יועברו דרך הַשִּׁלְיָה לָעֻבָּר (איור 1). הַשִּׁלְיָה היא איבר שגָדֵל ברחם במהלך ההיריון, ותפקידו לספּק לעובר דם המכיל חומרי מזון, ומסייע לעובר לגדול. לשליה יש גם מנגנון העברה מיוחד שמעביר נוגדנים באופן פעיל מדמהּ של האם לעובר. למעשה, אִם ההיריון נמשך 40 שבועות מלאים, לתינוק יהיו רמות נוגדנים גבוהות יותר מאשר לָאֵם!

איור 1 - כיצד פועל חיסון שניתן בהיריון?
  • איור 1 - כיצד פועל חיסון שניתן בהיריון?
  • כאשר חיסון (Vaccine) ניתן לאישה הרה, גופהּ מייצר נוגדנים (Antibody). הנוגדנים מועברים דרך השליה (Placenta) לעֻבָּר (Baby in the womb) ונשארים בדמו, שָׁם הם יכולים לספּק לו הגנה עוד בהיותו ברחם, ובמהלך החודשים הראשונים לאחר הלידה.

נוגדנים אחרים שמיוצרים אצל האם מעוצבים במיוחד כך שיוכלו לעבור לתינוק דרך חלב האם (איור 2). נוגדנים אלה יכולים לספק הגנה נוספת לתינוק במהלך השבועות והחודשים הראשונים אחרי הלידה, כשהאם מניקה את היילוד. כמות הנוגדנים האימהיים שמועברת ליילוד דרך השליה וחלב האם תלויה בתזמון של החיסון במהלך ההיריון [3]; בבריאות האם והשליה שלה, ובכמות הנוגדנים שיש לאישה ההרה. עבור העברה מְרַבִּית של נוגדנים אימהיים ליילוד, ריכוז הנוגדנים בדמהּ של האם צריך להיות גבוה. המשמעות היא שהחיסון צריך להיות מבוצע בזמן הנכון, ולכן עדיף במועד שאינו קרוב לסוף ההיריון.

איור 2 - אופן הַעֲבָרַת הנוגדנים ליילוד.
  • איור 2 - אופן הַעֲבָרַת הנוגדנים ליילוד.
  • לאחר מתן חיסון לאישה הרה, גופהּ מייצר נוגדנים שמגיעים אל חלב האם (Breastmilk) שלה. כאשר היא מניקה את היילוד, הנוגדנים האלה מועברים אליו.

נוגדנים אימהיים אינם מחזיקים מעמד לנצח אצל תינוקות, ופוחתים במהלך 12-6 החודשים שלאחר הלידה. אך זה תקין, מאחר שנוגדנים אלה צריכים לספּק הגנה לתינוקות עד שהם בוגרים מספיק כדי להתחסן בעצמם [4, 5].

האם בטוח להתחסן במהלך ההיריון?

ככלל, חיסון במהלך ההיריון הוא בטוח מאוד. מחקרים רבים נערכו במטרה לבחון את מידת הבטיחות של חיסונים המשמשים בהיריון, וכל החיסונים שנבדקו נמצאו בטוחים. חיסונים מסוימים אינם יכולים לשמש במהלך היריון. כך למשל, חיסונים המכילים גרסאות חיות של אורגניזם מחולל מחלה, אשר לא ניתן להשתמש בהם לחיסון אימהי. החיסונים החיים הללו כוללים, בין השאר, חיסונים כנגד חַצֶּבֶת; אַדֶּמֶת; חַזֶּרֶת; אבעבועות שחורות וקַדַּחַת צהובה [6, 7].

מה לגבי חיסונים עתידיים?

האם החיסונים החדשים שעדיין מפותחים ונבדקים כיום יהיו בטוחים אף הם לשימוש במהלך היריון? אנו מקווים כי מרביתם כן! נוסף על שלושת החיסונים שניתנים כיום (בזמן כתיבת מאמר זה) במהלך היריון, חיסונים רבים נוספים עשויים להיות בעלי ערך עבור נשים הרות והתינוקות שלהן. לדוגמה, זיהום על ידי נגיף נשימתי סינציאלי (RSV) גורם לבעיית ריאוֹת חמורה בקרב תינוקות קטנים. כיום אין תרופה למחלה זו, אולם אם חיסון כנגד נגיף זה יוכל להיות בשימוש במהלך היריון, יהיה קל יותר להתמודד עם המחלה שהוא מחולל. ככל הנראה תוכלו לחשוב על מחלות אחרות שעבורן חיסון אימהי יכול להיות חשוב, כמו למשל מחלות הנגרמות על ידי הנגיפים מחוללי המחלות קוֹרוֹנָה וזִיקָה.

לְמַּרְבִּית הנשים ההרות כדאי להתחסן!

זה זמן רב ידוע כי חיסונים מגינים על אנשים כנגד מחלות זיהומיות. חיסון אימהי הוא דרך בטוחה להגן הן על נשים הרות הן על העוברים שלהן כנגד מחלות כמו שפעת, טטנוס ושעלת. הנוגדנים שהעובר מקבל מאימו יכולים להמשיך להיות פעילים אפילו אחרי הלידה, ולעיתים קרובות עשויים להישאר בגוף עד שהילדים בוגרים מספיק כדי להתחסן בעצמם.

נשים רבות מתחסנות במהלך ההיריון, אך אנו עדיין זקוקים ליותר אנשים מתחומים שונים כדי להבין מדוע חיסון אימהי הוא חיוני. אנשים רבּים, בכללם עובדי שירותי בריאות, לעיתים קרובות משייכים חיסונים קודם כל לילדים, ועדיין לא מְקַשְּׁרִים חיסונים באופן אוטומטי לנשים הרות. לכן, חשוב שעובדים בתחום בריאות הציבור ימשיכו לארגן פרסומים במטרה להגביר את המוּדעוּת לחשיבוּת של התחסנות במהלך ההיריון. כאשר יותר אנשי שירותי בריאות ונשים בהיריון יתחילו להעריך את ערכּוֹ של חיסון אימהי, יותר נשים ותינוקות יהיו מוגנים מפני מחלות זיהומיות מסוכנות. החיסונים האימהיים הנוכחיים, והחיסונים החדשים שעדיין מפותחים, עשויים לסייע לשפר את בריאותם של אימהות ושל יילודים בכל רחבי העולם [8].

תרומת המחברים

MO ו-KM היו אחראיות לכתיבת חלקים מסוימים במאמר. EL הייתה אחראית על המבנה הכולל של המאמר, כתיבת חלקיו, כמו גם הַאֲחָדָה של הטקסט כולו.

מילון מונחים

חיסון (Vaccine): חומר שניתן לאדם במטרה למנוע מחלה זיהומית מסוימת שנגרמת על ידי מיקרואורגניזם מסוים.

חיסון אימהי (Maternal Immunization): חיסון של אישה במהלך היריון, אשר יכול להגן הן על האישה הן על העובר. תינוקות לאימהות שחוסנו במהלך היריונן ממשיכים להיות מוגנים במשך כמה חודשים לאחר הלידה.

נוגדנים (Antibodies): מולקולות שמיוצרות על ידי הגוף כדי לתקוף אורגניזמים מחוללי מחלות.

מערכת חיסון (Immune System): המערכת בגוף שמגינה עלינו מפני מחלות, בהתבסס על תהליכים ביולוגיים.

שליה (Placenta): איבר שגדל ברחם במהלך ההיריון, מאפשר לעובר לקבל חומרי מזון ונוגדנים מדמהּ של האם.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כל המחקר נערך בהעדר כי קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.


מקורות

[1] Kachikis, A., Eckert, L. O., and Englund, J. 2018. Who’s the target: mother or baby? Viral Immunol. 31:184–94. doi: 10.1089/vim.2017.0135

[2] Neunez, M., Goldman, M., Goldman, S., and Lambert, P. 2019. Vaccines, shots that protect you. Front. Young Minds 7:31. doi: 10.3389/frym.2019.00031

[3] Maertens, K., Orije, M. R. P., Van Damme, P., and Leuridan, E. 2020. Vaccination during pregnancy: current and possible future recommendations. Eur. J. Pediatr. 179:235–42. doi: 10.1007/s00431-019-03563-w

[4] Malek, A., Sager, R., and Schneider, H. 1994. Maternal-fetal transport of immunoglobulin G and its subclasses during the third trimester of human pregnancy. Am. J. Reprod. Immunol. 32:8–14. doi: 10.1111/j.1600-0897.1994.tb00873.x

[5] Leuridan, E., Hens, N., Hutse, V., Ieven, M., Aerts, M., and Van Damme, P. 2010. Early waning of maternal measles antibodies in era of measles elimination: longitudinal study. BMJ 340:c1626. doi: 10.1136/bmj.c1626

[6] Vilajeliu, A., Ferrer, L., Munrós, J., Goncé, A., López, M., Costa, J., et al. 2016. Pertussis vaccination during pregnancy: antibody persistence in infants. Vaccine 34:3719–22. doi: 10.1016/j.vaccine.2016.05.051

[7] McHugh, L., Marshall, H. S., Perrett, K. P., Nolan, T., Wood, N., Lambert, S. B., et al. 2019. The safety of influenza and pertussis vaccination in pregnancy in a cohort of Australian mother-infant Pairs, 2012–2015: the FluMum study. Clin. Infect. Dis. 68:402–8. doi: 10.1093/cid/ciy517

[8] McMillan, M., Clarke, M., Parrella, A., Fell, D. B., Amirthalingam, G., and Marshall, H. S. 2017. Safety of tetanus, diphtheria, and pertussis vaccination during pregnancy: a systematic review. Obstet. Gynecol. 129:560–73. doi: 10.1097/AOG.0000000000001888