חזרה גורמת לאנשים להאמין שמשהו אמיתי

מה היה הדבר האחרון שאכלתם? ככל הנראה לא קשה מדי לענות על השאלה הזו, והסיבה לכך היא שלמוח האנושי יש יכולת זיכרון חזקה. מוחנו סופג מידע כמו מראות וצלילים, או רעיונות ותפיסות, ומאחסן אותו עד שאנו צריכים לחשוב עליו שוב. זו יכולת מועילה, ובדרך כלל היא משרתת אותנו היטב. הזיכרונות שלנו מסייעים לנו כשאנו קוראים ספר ורוצים לחשוב שוב על משהו שקרה בפרק הקודם. הם גם מסייעים כשאנו מְשַׂחֲקִים משחק ויודעים את כל הכללים, למרות שלמדנו אותם לפני חודשים או שנים. למעשה, אתם משתמשים בזיכרונכם כעת, כשאתם קוראים את המאמר הזה, כדי לאחסן את הרעיונות המרכזיים במוחכם, ובתקווה לזכור אחר כך את מה שאתם לומדים!

באופן כללי, לאנשים מועיל מאוד שיש להם מערכות זיכרון חזקות כאלה. אולם, מערכת הזיכרון שלנו אינה תמיד מושלמת. לעיתים אנו שוכחים דברים, כמו למשל במקרה שבו מיקמנו משהו במקום כלשהוא ואיננו מצליחים למצוא אותו. לפעמים אנו חושבים שאנו יודעים את הדבר הנכון, אך למעשה איננו יודעים, כמו למשל אם אנו טועים בשאלה בבוחן כשהיינו בטוחים שאנו יודעים את התשובה הנכונה. ולעיתים, איננו מצליחים להשתמש בזיכרונות שלנו כשאנו צריכים לעשות זאת. דוגמה אחת לכישלון להשתמש בזיכרונותינו היא משהו שהחוקרים מכנים אפקט אשליית האמת. כחלק מתופעה זו, אנשים ששומעים פעמים רבות הצהרות שגויות כמו למשל ''נמרים הם חיית האדמה המהירה ביותר'', נוטים יותר לחשוב שזה נכון, בהשוואה לאנשים ששומעים את ההצהרה הזו פעם אחת בלבד [1]. חזרה על משהו מספר פעמים רב אינה עושה אותו אמיתי. אחותכם היא לא מפלצת, לא משנה כמה פעמים תגידו זאת! אולם, חזרה יכולה לגרום להצהרות להרגיש כאילו שהן נכונות.

כעת, אתם עשויים לחשוב שהאפקט הזה מתקיים רק עבור עובדות או נושאים שאנשים אינם מכירים היטב, או שהם לא למדו עליהם בבית הספר. ייתכן אפילו שידעתם מייד כי צ'יטות, ולא נמרים, הן חיות היבשה המהירוֹת ביותר. לרוע המזל, אפקט אשליית האמת מתקיים אפילו עבור מידע שאנשים צריכים לדעת כי הוא שגוי, כמו למשל ''הָאֶמוּ הוא חיה שנכחדה'', או ''מיקרוסקופ יכול לסייע לכם לִצְפּוֹת בכוכבים''. שמיעת דבר-מה שגוי מספר רב של פעמים עדיין גורמת לכך שאנשים יִטּוּ להאמין לו, אפילו אם הַיֶּדַע שברשותם יאמר להם שזה לא נכון [2, 3]!

האם לגיל יש משמעות?

מרבית המחקר על אפקט אשליית האמת נערך עם מבוגרים. לצד החשיבוּת בחקירה כיצד מבוגרים חושבים וכיצד זיכרונותיהם פועלים, חשוב גם לחקור זיכרונות של ילדים. באמצעות למידה והתבוננות בילדים, ביכולתנו לקבל מושג טוב יותר על האופן שבו מוחותינו משתנים כשאנו מתבגרים. זוהי המטרה העיקרית של מדענים כמונו, הפועלים בתחום פסיכולוגיה התפתחותית; אנו חוקרים כיצד מתפתחות תוֹדעוֹת של אנשים! במטרה לגלות כיצד מוחותינו מתפתחים בהקשר לאפקט אשליית האמת, תִּכְנַנּוּ ניסוי שיסייע לענות על כמה שאלות מרכזיות: האם ילדים מראים את אפקט אשליית האמת? ואם ילדים מראים אותו, האם זה תָּקֵף אפילו עבור ילדים צעירים מאוד? או, שאנו צריכים להיות מסוגלים לחשוב על החשיבה של עצמנו (משהו שרק ילדים גדולים יותר יכולים לעשות) כדי ליצור הקשרים בין חזרה לבין אמת?

כיצד בָּחַנּוּ את אפקט אשליית האמת?

במטרה להבין אם גם אצל ילדים מתקיים אפקט אשליית האמת, ראשית היינו צריכים לבחור את הגילים שהיינו מעוניינים לחקור. בניסוי הזה, בחרנו ילדים בני 5, ילדים בני 10 וילדים בוגרים בגיל אוניברסיטה, כדי להשוות בין קבוצות שחושבות באופן שונה מאוד. ילדים בני 5 היו הקבוצה הצעירה ביותר שלנו, מאחר שילדים בני פחות מגיל זה לא ממש הבינו כיצד הניסוי שלנו פעל!

לאחר מכן, היינו זקוקים להצהרות מסוימות כדי לבחון במה אנשים האמינו. התמקדנו בהצהרות פשוטות לגבי הטבע, בעלוֹת רמות קושי שונות. חלק מההצהרות היו כאלה שאפילו בני 5 ככל הנראה יודעים אם הן נכונות או שגויות (רמה קלה); חלקן ככל הנראה ידועות גם לילדים בני 10 וגם לילדים בוגרים (רמה בינונית), ולגבי הצהרות אחרות אפילו הילדים הבוגרים לא ידעו אם הן נכונות או שגויות (רמה קשה). השתמשנו ב-48 הצהרות סך הכול. טבלה 1 מציגה דוגמאות לחלק מההצהרות הנכונות והשגויות שהשתמשנו בהן.

לבסוף, היינו זקוקים לדרך כלשהי לבחון האם אנשים חשבו שההצהרות היו נכונות או לא. זה החלק הקל ביותר–פשוט שאלנו אותם מה הם חשבו! בניסוי זה, המשתתפים נשאלו אם כל הצהרה הייתה ''נכונה'' או ''לא נכונה'', ואם הם היו ''בטוחים מאוד'' בתשובה שבה בחרו, או ''לא כל כך בטוחים''.

כאשר היו בידינו כל חלקי הניסוי–האנשים שנבחנו, ההצהרות שהם נבחנו עליהן והאופן שבו בָּחַנּוּ אותם–הרכבנו את הכול יחד כדי ליצור את הניסוי שלנו! ראשית, כינסנו את שלושת קבוצות המשתתפים במעבדתנו ובדקנו שהם מסכימים להשתתף בניסוי. לאחר מכן, השמענו להם 24 מתוך 48 הצהרות (12 היו נכונות ו-12 היו שגויות). בזמן ההאזנה, כולם בחרו אם הם חשבו שכל הצהרה הייתה ''מעניינת'' או ''לא מעניינת'' (רק כדי לספּק להם תעסוקה בשעה שהם מאזינים). ההצהרות הושמעו דרך אוזניות על ידי ''רוּבִּי הרובוט''. לפני ההאזנה, לכולם נאמר ש''רוּבִּי יודע הרבה על חלק מהדברים, ואינו יודע כלום על דברים אחרים. לכן, חלק מהדברים שרובי יאמר לכם יהיו נכונים, וחלקם לא יהיו נכונים''.

אחרי ההאזנה, המשתתפים השלימו מבוך או הרכיבו כמה פאזלים במטרה להסיח את דעתם מהניסוי לכמה רגעים. לבסוף, הם האזינו לרובי מדקלם את כל 48 ההצהרות–גם אלה שהם שמעו קודם, וגם הצהרות חדשות ששמעו בפעם הראשונה. עבור כל הצהרה, ביקשנו מהמשתתפים לבחור אם היא ''נכונה'' או ''לא נכונה'', ואם הם היו ''בטוחים מאוד'' בתשובותיהם, או ''לא כל כך בטוחים'' (איור 1).

גם ילדים וגם מבוגרים חווים את אפקט אשליית האמת

הממצא העיקרי שלנו היה שלא משנה מה היה גילם, האנשים שֶׁבָּחַנּוּ דירגו את ההצהרות החוזרות כ''נכונות'' לעיתים קרובות יותר מאשר את ההצהרות החדשות–שהושמעו להם בפעם הראשונה (איור 2). במילים אחרות, שמיעת הצהרה יותר מפעם אחת גרמה למשתתפים מכל הגילים להאמין לה יותר! זה קרה הן עבור הצהרות נכונות הן עבור הצהרות שגויות. בהתבסס על מחקר קודם, צפינו שאפקט אשליית האמת יתרחש אצל מבוגרים, אך העובדה שהוא התרחש גם אצל ילדים בני 5 ובני 10 הייתה ממצא חדש!

הממצא המעניין הנוסף היה שכולם האמינו יותר בהצהרות החוזרות, ללא תלות ברמת הקושי של ההצהרה. במילים אחרות, חֲזָרָה השפיעה על מה שילדים בני 5 חשבו על ההצהרות הקשות; על מה שילדים בני 10 חשבו על ההצהרות ברמת קושי בינונית, ואפילו על מה שהילדים הבוגרים חשבו על ההצהרות הקלות. חזרה אפילו גרמה למשתתפים הבוגרים במחקר שלנו להאמין לעיתים תכופות יותר בהצהרות פשוטות כמו ''הצרעה היא חרק שמייצר דבש''. זה קרה אף על פי שילדים רבּים יודעים כבר בגן שהתשובה האמיתית היא דבורים!

המסקנות העולות ממחקרנו

המסקנה העיקרית מהמחקר שלנו היא שהקשר בין חזרה לבין אמת מתחיל בשלב מוקדם מאוד בחיים–לפחות כשאנו בני 5. ילדים בני 5 ששמעו הצהרה פעמיים נָטוּ יותר לחשוב שהיא נכונה, כמו גם ילדים בני 10 וילדים בוגרים. אישרנו גם כי אנשים מאמינים בעובדות חוזרות, אפילו כשהם כבר אמורים לדעת שהן שגויות. מאחר שמחקרים אחרים מצאו בעבר כי הדבר נכון, זה מכונה רֶפְּלִיקַצְיָה (שִׁעְתּוּק), והמשמעות היא שתוצאות של ניסוי אחד נמצאו שוב במחקר אחר. היות שניסויים שונים יכולים לעיתים להוביל לתוצאות שונות, ממצאים משועתקים מסייעים לְסַפֵּק רְאָיוֹת נוספות.

לסיכום, כאשר פסיכולוגים התפתחותיים עורכים את סוג מחקר הזיכרון לְעֵיל, כלי זה יכול לסייע לנו להבין כיצד ילדים לומדים ואֵילוּ גורמים משפיעים על מה שהם חושבים שנכון ושגוי. כל כך הרבה דברים בחיינו חוזרים על עצמם–מפרסומות בטלוויזיה ועד לעובדות כיפיות שחברינו מספרים לנו. חלק מהדברים האלה נכונים, וחלקם שגויים, לכן חשוב שנבין את האופן שבו חזרה משפיעה על הדרך שבה אנו זוכרים מידע!

מילון מונחים

אפקט אשליית האמת (Illusory Truth Effect): ↑ הממצא שלפיו אנשים נוטים יותר להאמין למידע לאחר שהם שמעו אותו שוב ושוב.

פסיכולוגיה התפתחותית (Developmental Psychology): ↑ ענף בפסיכולוגיה שחוקר כיצד ילדים משתנים כשהם גדלים.

רפליקציה (Replication): ↑ במחקר מדעי, זוהי חזרה על ניסוי במטרה לְאַשֵּׁשׁ את הממצאים או כדי לוודא דיוק.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.