בשנת 1918 השפעת הספרדית, התפרצות שנגרמה על ידי וירוס שפעת, הדביקה שליש מאוכלוסיית העולם. למרבה המזל, העולם לא חזה בפַּנְדֶּמְיָה באותו סדר גדול מאז... ועד היום! COVID-19 היא מחלת נשימה שהופיעה באופן מסתורי בדצמבר 2019 וגרמה לצרות ברחבי העולם. המחלה הקשה הזו נגרמת על ידי וירוס הקורונה, אותו סוג של וירוס שגורם לצינון רגיל. אולם הווירוס החדש הזה, שנקרא SARS-CoV-2, הוא לא וירוס הקורונה הרגיל שלכם. למעשה, בעת כתיבת המאמר הזה יותר מ-11 מיליון בני אדם נדבקו ברחבי העולם, ויותר מ-526,000 אנשים מתו. האם אתם יכולים להאמין שההרס הזה נגרם על ידי היצור הקטן ביותר בממלכת החי? העולם עומד חסר אונים, ולא מסוגל לשלוט בהתפשטות, למרות כל ההתקדמות הרפואית שהתרחשה.

וירוסים יכולים לעבור מחיות לאנשים

בדצמבר 2019, מספר מטופלים בווהאן, סין, דווחו כסובלים מדלקת ריאות ויראלית לא מוכרת. זמן קצר לאחר מכן, מטופלים נוספים בעיר אובחנו עם אותו המחלה. ב-9 בינואר, מדענים זיהו את הגורם המסתורי של המחלה [1]. הם מצאו שהווירוס החדש שייך למחלקה של וירוסים שנקראת וירוס קורונה (coronavirus), ולכן הם קראו לו SARS-CoV-2 [1]. השם מגיע מהמחלה שהוא גורם: severe acute respiratory syndrome, כלומר תסמין נשימתי אקוטי חמור; CoV הוא קיצור של coronavirus, והמספר 2 נוסף מאחר שהוא וירוס הקורונה השני שגורם למחלה נשימתית חמורה [1].

לאחר מכן, מדענים בחנו את הדנ“א של הווירוס שהם לקחו מאדם חולה, והתוצאות היו מפתיעות. הם גילו שהווירוס החדש מדביק בני אדם באופן דומה מאוד לווירוס הקורונה שנמצא בעטלפים (דמיון של 96%) [2]. התוצאה הזו הובילה אותם לחשוב שהווירוס ודאי ”קפץ“ מעטלפים לבני אדם [1]. אולם האם SARS-CoV-2 ”קפץ“ ישירות מעטלפים לבני אדם? או שהאם הוא קודם כל הדביק חיות ביניים לפני שהוא הגיע לבני אדם?

עד כה, השאלות האלה נותרו ללא מענה, אולם מסתמן שמדענים מסכימים ש- SARS-CoV-2 ”קפץ“ מחיה לבני אדם. התופעה שבה פָּתוֹגֶן ”קופץ“ בין מינים (כמו למשל מחיות לבני אדם) ידועה כמחלה זוּאוֹנוֹטית [3, 4].

SARS-CoV-2 הוא לא הדוגמה הראשונה למחלה זואונוטית שגורמת לבעיות אצל בני אדם. בשנת 2002, וירוס שנקרא severe acute respiratory syndrome coronavirus (SARS-CoV) הופיע כפתוגן. באופן מעניין, גם נמצא שהוא ”קפץ“ לבני אדם מעטלפים. בתוך כמה חודשים בלבד, הווירוס הדביק יותר מ-8,000 איש והרג כ-10% מהאנשים שנדבקו [1]. אולם בשנת 2003 הווירוס פתאום נעלם. בשנת 2012, וירוס קורונה אחר הופיע: Middle East respiratory syndrome coronavirus (MERS-CoV). MERS-CoV גם היה תוצאה של מחלה זואונוטית מעטלפים [1]. למרבה המזל, MERS-CoV לא התפשט ברחבי העולם, בעיקר בגלל שהווירוס לא היה מדבק מאוד. מצד אחר שיעור התמותה של MERS-CoV היה בסביבות 35%, מה שהופך אותו לאחד הפתוגנים הקטלניים ביותר שאנו מכירים.

נכון להיום, שיעור התמותה של COVID-19 הוא נמוך (4%). בניגוד לאֶפִּידֶמְיָה הקודמת, SARS-CoV-2 יעיל ביותר בהתפשטות בקרב בני אדם. הווירוס יכול לשרוד במשך שעות על משטחים, וזה מאפשר רמות העברה גבוהות. הדבר המדאיג ביותר הוא ההבנה שמרבית בני האדם שנדבקו לא מרגישים חולים במשך זמן רב, ולכן הם לא מודעים לכך שהם נדבקו. כשהם עדיין מרגישים בסדר, הם יכולים להפיץ את הווירוס לאחרים. מאחר ש-SARS-CoV-2 הוא למעשה חדש לבני אדם, אין לנו הגנות בסיס מוכנות ללחום בווירוס במהירות וביעילות בעת ההדבקה. יחד, הגורמים האלה יצרו מתכון לפנדמיה הרסנית בפרופורציות מאסיביות.

אל תאשימו את העטלפים

מדענים מסכימים שאף על פי שעטלפים הם ככל הנראה המקור של וירוס הקורונה, העברתו מעטלפים לבני אדם היא תוצאה של פעילות אנושית. כיצד? טוב, כאשר צדים עטלפים, מערכת החיסון שלהם נכנסת לסטרס ומאפשרת לווירוסים שחיים בתוכם להתרבות ולצאת החוצה אל הסביבה [5]. נקודה נוספת היא שכאשר בני אדם חולים ויש להם חום, מרבית הווירוסים לא שורדים מאחר שהם לא יכולים לסבול טמפרטורה גבוהה. אולם כאשר עטלפים עפים, טמפרטורת הגוף שלהם עולה, ולכן הווירוסים שחיים בתוכם צריכים להסתגל כדי לסבול את הטמפרטורות הגבוהות יותר. כתוצאה מכך, כאשר הווירוסים האלה משפיעים על בני אדם, הם יכולים כעת לשרוד ולגרום למחלה [5].

כיצד אנו עוצרים פנדמיה?

עצירת התפשטות של וירוס יעיל כמעט אינה אפשרית. הדרך היעילה ביותר להגן על אנשים מהדבקה בווירוס היא חיסון. כשאתם נדבקים בפתוגן, מערכת החיסון מותרעת לגבי הנוכחות של פולש זר. בתגובה, תאי הדם הלבנים שלכם מייצרים מולקולות שנקראות נוגדנים. הנוגדנים האלה יכולים לנטרל את הפתוגן ולסייע לגופכם לחסל אותו. למרבה המזל, ברגע שהם מיוצרים, הנוגדנים בדרך כלל נשארים איתנו במשך זמן רב. לכן, אם הנוגדנים שלכם רואים את אותו הפתוגן שוב, הם ינטרלו אותו במהרה לפני שהוא יגרום לכם לחלות.

למידה על האופן שבו מערכת החיסון פועלת הובילה להתפתחות של חיסונים. כיצד? טוב, חיסון הוא למעשה תערובת שיוּצרה מפתוגן שהפכו אותו ללא מזיק. לעיתים חיסונים מורכבים מחתיכות קטנות של פתוגנים. אפילו אם הפתוגן לא מזיק, מערכת החיסון קולטת את הפתוגן שבחיסון כאיום ומייצרת נוגדנים כנגדו. לכן, חיסון הוא אסטרטגיה חכמה לגרום למערכת החיסון לייצר נוגדנים שיכולים להגן עלינו אם נתקל בפתוגן האמיתי. חוקרים מכל רחבי העולם עובדים באינטנסיביות על פיתוח חיסונים כנגד COVID-19, אולם העבודה הזו אורכת זמן רב. בינתיים, מדענים ניסו למצוא דרך לסייע למטופלי COVID-19 שנדבקו. למזלנו, הם מצאו שיטה ישנה שהייתה בשימוש בפנדמיה הקודמת. האם הטיפול המיושן הזה יכול לקנות לנו זמן עד שנפתח את החיסון?

לחימה ב-COVID-19 בעזרתם של מטופלים שהחלימו

האם שמעתם על טיפול בעירוי פְּלַזְמָה? זהו סוג טיפול שהיה בשימוש בפנדמיית השפעת הספרדית שהוזכרה קודם. לאחרונה, נעשה בו שימוש בהצלחה במהלך וירוס השפעת H1N1 ב-2010-2009, כמו גם בפנדמיית האבּוֹלה בשנת 2013 [1]. במילים פשוטות, זוהי העברה של פלזמת דם ממישהו עם נוגדנים כנגד פתוגן מסוים אל אנשים אחרים, במטרה להגן עליהם מהדבקה על ידי אותו הפתוגן [6]. הנוגדנים שגופנו מייצר נמצאים במרכיב הפלזמה של הדם, לכן, אם אתם מקבלים פלזמה ממישהו שנדבק בווירוס, סביר להניח שהפלזמה הזו כבר מכילה נוגדנים כנגד וירוס מסוים. לכן, כשאתם נותנים פלזמה כזו לאדם חולה, האדם יקבל את הנוגדנים שכבר מוכנים ללכת להילחם בווירוס. באופן טיפוסי, לוקח לאנשים שבועות לייצר את הנוגדנים שלהם אחרי שהם נדבקו. בינתיים, הווירוס יכול להתרבות, מה שגורם למטופל להיות חולה יותר. לכן, נתינת פלזמה עם נוגדנים שיוצרו על ידי אדם אחד יכולה להציל את חייהם של מטופלים.

דבר אחד טוב לגבי COVID-19 הוא שלפי הנתונים, מרבית האנשים שנדבקו יכולים להחלים ממנו. סביר להניח שאנשים שמחלימים נעשים חסינים בפני הווירוס, הודות לנוגדנים שהם ייצרו שנשארים בפלזמת הדם שלהם [6]. פלזמה שנלקחה ממטופלי COVID-19 ומכילה נוגדנים כנגד SARS-CoV-2 יכולה להיות בשימוש בשתי צורות, כפי שמודגם באיור 1. הפלסמה המכילה נוגדנים יכולה לשמש למניעה, כלומר לתת לאנשים בסיכון גבוה פלזמה לפני שהם נדבקים, כדי להגן עליהם מפני קבלת COVID-19. יתרה מזו הפלזמה יכולה לשמש כדי לטפל במטופלים שכבר נדבקו, אולם עדיין אינם נלחמים טוב בווירוס.

מה למדנו?

לאחרונה, צפינו בהופעתם של שלושה וירוסי קורונה שגרמו לתמותה משמעותית בבני אדם. לרוע המזל, דבר אחד ברור: SARS-CoV-2 לא יהיה האחרון. לכן, אנו צריכים להגדיל את המעקב אחרי וירוסים של חיות, מה שיסייע לנו להבין מה גורם למחלות זואונוטית וכיצד למנוע אותן. בזמן שפנדמיית COVID-19 מתפשטת, השאלה הגדולה היא האם אנו יכולים לפתח בקרוב חיסון שיעצור את הפנדמיה הזו? אין זה סביר שחיסון מוצלח יהיה נגיש בקרוב מאוד; אולם, למרבה המזל העברת נוגדנים ממטופלים שהתאוששו לאלה שנמצאים בסיכון יכולה להציל חיים. למעשה, טיפול בעירוי פלזמה כנגד COVID-19 נבחן כיום כדרך לטפל במטופלים חולים מאוד, והתוצאות נראות מבטיחות [7, 8]. השאלות החשובות האחרות שאנו צריכים לשאול הן האם אנו יכולים ללמוד מה גרם לפנדמיה? האם אנו יכולים להשתמש בידע הזה כדי למנוע פנדמיות עתידיות? והאם נהיה מוכנים יותר להתמודד עם הפנדמיות הבאות? באופן חשוב, בני אדם צריכים להסתכל על הפנדמיה הזו כאזהרה לכך שפגיעה בסביבה שלנו, והרס סביבות המחיה הטבעיות של חיות כמו עטלפים, יכולים גם לסכן את חייהם של בני אדם.

מילון מונחים

התפרצות (Outbreak): ↑ זיהום שנגרם על ידי פתוגנים שמתפשטים בתוך זמן קצר.

פנדמיה (Pandemic): ↑ התפרצות שמשפיעה על אוכלוסיות גדולות, כמו למשל מדינות רבות או יבשות.

פתוגן (Pathogen): ↑ אורגניזם שיכול לגרום למחלה במארח.

מחלה זואונוטית (Zoonotic Spillover): ↑ מונח שמתאר את התופעה שבה פתוגן שהשפיע רק על מין מסוים של בעל חיים (למשל, עטלפים), יכול להדביק בני אדם. בדרך כלל זו תוצאה של אינטראקציות קרובות בין המינים.

שיעור התמותה (Mortality Rate): ↑ מייצג את מספר המיתות במיקום מסוים, בזמן נתון.

מערכת החיסון (Immune System): ↑ קבוצה מורכבת של תאי מארח ותאים מעצבי רקמות שמנהלת מנגנוני הגנה כנגד פתוגנים זרים כדי למנוע מחלה ולהילחם בה.

חיסון (Vaccine): ↑ חומר שמעוצב לגרות את מערכת החיסון כדי להתגונן כנגד פתוגנים. הוא בדרך כלל מורכב מפתוגן מת (או חלקים שלו) כדי להשׁרות ייצור של נוגדנים כנגד פתוגן מסוים.

טיפול בעירוי פלזמה (Convalescent Plasma Therapy): ↑ טיפול רפואי כנגד פתוגנים כולל העברה של נוגדנים מפלזמת הדם של מטופל שהחלים לאדם חולה. מטרתו היא להעביר הגנה חיסונית כנגד פתוגנים.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.