הקדמה

האם אי פעם פגשתם מישהו שהיה חירש, או לא מסוגל לשמוע טוב? ישנן הרבה סיבות לכך שאדם יכול להיות חירש או כבד שמיעה. לעיתים מחלות או פציעות יכולות לפגוע באוזניים ולגרום לחירשוּת, אולם לעיתים חירשות היא מוּלדת, כלומר אנשים נולדים באופן הזה.

אם תינוקות נולדים חירשים או מאבדים את השמיעה שלהם כשהם קטנים, קשה להם ללמוד לדבּר. לעיתים, אובדן שמיעה גם יכול להיות מצב שקוף. יכול להיות קשה מאוד לאבחן כאשר תינוקות הם חירשים מאחר שהם עשויים להיראות כאילו הכול תקין, ולהתנהג באופן נורמלי. פעמים רבות כאשר תינוקות נולדים חירשים, הוריהם בוחרים שהם יעברו השתלות שבלול. שתל שבלול הוא מכשיר שמושתל לתוך אוזנו של התינוק על ידי מנתחים. שתלי שבלול מאפשרים לתינוק חירש לשמוע צלילים וללמוד כיצד לדבר.

המדע מראה שאובדן שמיעה גם משפיע על כישורים קוגניטיביים (כמו חשיבה, למידה, זיכרון, או תשומת לב). תינוקות שאיבדו את השמיעה לומדים אחרת מתינוקות שיכולים לשמוע. זה לא מאחר שהם לא חכמים או שאינם יכולים לעשות דברים שתינוקות אחרים יכולים לעשות. הסיבה לכך היא שהעולם שונה עבורם מאיך שהוא עבור מישהו שיכול לשמוע.

במחקרנו, רצינו לדעת אם חירשות מולדת משפיעה על עיבוד ויזואלי. עיבוד ויזואלי הוא האופן שבו מוחותינו מבינים את מה שאנו רואים עם עינינו. זוהי יכולת קוגניטיבית חשובה. באמצעות חקירת עיבוד ויזואלי בקרב תינוקות חירשים, אנו יכולים ללמוד עוד על האופן שבו אובדן שמיעה משפיע על האופן שבו התינוקות האלה לומדים וגדלים.

מה עשינו?

במטרה לחקור עיבוד ויזואלי, השתמשנו במשהו שנקרא מבחן הַרְגָּלָה (הבּיטוּאציה). הרגלה היא צורה פשוטה של למידה שמגיעה מחשיפה למשהו מסוים הרבה פעמים. כאשר תינוקות נעשים מורגלים למשהו (כמו לצעצוע), הם מאבדים בו עניין. משמעות הדבר היא שמוחותיהם עיבדו את כל המידע על אותו הצעצוע.

לדוגמה, האם אי פעם קיבלתם צעצוע חדש מלהיב? ראשית, הייתם צריכים ללמוד הרבה על אותו הצעצוע. ככל הנראה שיחקתם איתו בכל יום מאחר שהוא היה חדש ומהנה. אולם אחרי זמן מה, אולי התחלתם להשתעמם ממנו. הסיבה לכך היא שכל פעם ששיחקתם איתו, מוחכם שמר את המידע כך שהיה פחות ופחות מה ללמוד לגביו. נעשיתם מורגלים לצעצוע, ואפילו איבדתם עניין והפסקתם לשחק איתו.

במחקרנו, הראינו לכל תינוק שני אובייקטים צבעוניים על מסך טלוויזיה, בחדר שקט ללא הסחות דעת (איור 1). הראינו להם תמונות – במקום קריקטורות או סרטים עם צלילים – כדי לוודא שהם השתמשו רק בראייתם כדי לעבד את התמונות. ספרנו כמה שניות לקח להם להסתכל הרחק מהאובייקטים. הסתכלות הרחק משמעותה שהם הפסיקו לשים לב. הראינו לתינוקות את האובייקטים על המסך שוב ושוב, עד שהם הסתכלו על האובייקטים במשך מחצית הזמן בלבד בהשוואה לפעם הראשונה שהם ראו את האובייקטים. משמעות הדבר היא שהם איבדו עניין ונעשו מורגלים לתמונות. כדי להשוות בין תינוקות חירשים ושומעים, מדדנו כמה זמן סך הכול לקח לכל קבוצה לעבור הרגלה. ההשערה שלנו היתה שהתינוקות החירשים והשומעים יתרגלו לצעצועים בזמנים שונים, מאחר שהאמנו ששתי הקבוצות מעבדות מידע ויזואלי באופן שונה.

מה מצאנו?

כפי שחשבנו, התינוקות החירשים והשומעים התנהגו אחרת בניסוי שלנו. לתינוקות החירשים לקח זמן רב יותר להתרגל לתמונות של צעצועים צבעוניים. בממוצע, הם הסתכלו על הצעצועים במשך 70 שניות בסך הכול במהלך הבחינה. התינוקות השומעים הסתכלו על הצעצועים במשך 42 שניות בסך הכול (איור 2). אנו חושבים שזה אומר שלתינוקות חירשים לקח זמן רב יותר לעבד את מה שהם ראו מאשר לתינוקות השומעים.

אתם עשויים לחשוב – רגע, מה אם התינוקות החירשים פשוט התעניינו יותר באובייקטים? כדי לבדוק זאת, השווינו את קו הבסיס של זמני ההתבוננות שלהם במהלך הניסיון ראשון. קו בסיס משמעותו כמה זמן הם הסתכלו על צעצועים בפעם הראשונה שהם ראו אותם. זה קצת כמו נקודת ההתחלה שלהם. אם לתינוקות חירשים היה קו בסיס ארוך יותר, זה יכֹל לומר שהם פשוט היו יותר סקרנים לגבי האובייקטים. אולם גם לתינוקות החירשים וגם לתינוקות השומעים היה קו בסיס דומה, מה שאומר שבפעם הראשונה שהם התבוננו בצעצועים, שתי קבוצות התינוקות הסתכלו אותה כמות זמן. ההבדל היחיד היה שלתינוקות החירשים לקח זמן רב יותר לאבד עניין באובייקטים אחרי שהם ראו אותם כמה פעמים.

מה המשמעות של זה?

מדוע תינוקות חירשים הראו התרגלות איטית יותר מאשר התינוקות השומעים? ישנן כמה סיבות אפשריות. ראשית, יכול להיות שתינוקות חירשים שמו לב יותר מאחר שהם למדו יותר על הצעצועים. יכול להיות שהם הבחינו ביותר פרטים מאשר התינוקות השומעים. או, שהם עשויים לזכור דברים נוספים על הצעצועים מאוחר יותר. ישנם מדענים שמאמינים שילדים חירשים צריכים להסתמך על ראייתם יותר, מאחר שהם לא יכולים לשמוע דברים מסביבם [1]. ההסתמכות הזו על ראייה יכולה לשנות את האופן שבו העיבוד הראייתי שלהם מתפתח.

סיבה אפשרית נוספת לכך שייתכן שתינוקות חירשים התרגלו לאט יותר, היא שההתפתחות המוחית שלהם עשויה להיות מעט פחות יעילה. זה עשוי להיות מאחר שהם לא היו מסוגלים לשמוע צלילים מהלידה. חלק מהמדענים חושבים ששמיעת צלילים חשובה למוחותינו עבור התפתחות של יכולות קוגניטיביות מסוימות [2]. הם חושבים שזו יכולה להיות הסיבה לכך שחלק מהילדים החירשים מתקשים יותר עם דברים כמו זיכרון ותשומת לב.

אפשרות שלישית להתרגלות איטית יותר שנראתה בניסוי שלנו יכולה להיות שתינוקות חירשים לא זכו לשמוע אף שפה מאז הלידה. תינוקות חירשים לא זוכים להתחיל את למידת השפה עד שלב מאוחר יותר מתינוקות שומעים, ולמידת שפה קשה יותר עבורם [3]. לשפה יש השפעה גדולה על התפתחות מוחותינו. לכן, אם איננו זוכים לשמוע שפה כתינוקות, זה עשוי להשפיע באופן שלילי על האופן שבו אנו לומדים וגדלים. זוכרים שדיברנו על שתלי שבלול קודם לכן? זו סיבה אחת לכך שהורים רבים רוצים שהתינוקות שלהם יקבלו שתלי שבלול. שתלי שבלול מאפשרים לתינוקות להתחיל לשמוע צלילים וללמוד שפה מדוברת. משפחות אחרות מסייעות לתינוקות שלהם ללמוד שפה על ידי שימוש בשפת הסימנים בשלב מוקדם בהתפתחות של התינוקות.

מסקנות

אם כן, כעת אנו יודעים שישנם הבדלים באופן שבו תינוקות חירשים ותינוקות שומעים משתמשים בראייתם. כעת אנו צריכים לעשות הרבה עבודה כדי להבין מדוע! מחקרנו מראה שחירשות משפיעה על יכולות קוגניטיביות חשובות אצל תינוקות – לא רק על היכולות הקוגניטיביות שמעורבות בשמיעת צלילים. היא גם מראה כיצד מוחנו מחובר לחושים בדרכים מורכבות ומעניינות. כאשר חוש אחד חסר או פגום, זה משפיע על האופן שבו אנו חושבים ומְתַקְשְׁרִים. בעתיד, אנו מתכננים לעשות מחקר נוסף במטרה ללמוד על הדרכים הייחודיות והמיוחדות שבהן תינוקות וילדים חירשים רואים את העולם.

מילון מונחים

שתל שבלול (Cochlear Implant): ↑ מכשיר קטן שמושתל בניתוח ונותן לאנשים שאיבדו את השמיעה את היכולת לשמוע. אולם הוא לא הופך את שמיעתם לברורה לגמרי.

קוגניציה (Cognition): ↑ תהליכים מנטליים כמו למידה, תשומת לב, זיכרון, שפה ויכולות הנמקה, שקשורים לחשיבה.

עיבוד ויזואלי (Visual Processing): ↑ האופן שבו מוחותינו לומדים מידע חדש ממה שאנו רואים באמצעות עינינו.

הרגלה (Habituation): ↑ כאשר מישהו שם פחות לב למשהו אחרי שהוא נחשף אליו פעמים רבות.

קו בסיס (Baseline): ↑ נקודת התחלה שמשמשת להשוואה. במחקרנו, קו בסיס משמעותו כמה זמן תינוקות מסתכלים על אובייקט חדש בפעם הראשונה שהם רואים אותו.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.