תַקצִיר
מוח האדם עובר תקופת התפתחות ארוכה. בעוד שהמוח משתנה באופן דרמטי בילדוּת, ישנם הרבה שינויים במהלך העשור השני של החיים שגורמים לתקופה הזו, הידועה כהתבגרות, להיות אדירה. למתבגרים יש מוחות שמסוגלים להשתנות יותר ממוחות של מבוגרים, ושלא כמו ילדים, למתבגרים יש יכולת גדולה יותר לְעַצֵּב למעשה את התפתחות המוח. יכולות עיבוד מידע ורגישוּת חברתית מוגברות במהלך ההתבגרות, גם הופכות את התקופה הזו לתקופה עם יכולת מוגברת לנווט בעולם החברתי המורכב שלנו. מאמר זה דן באופן שבו מדע עכשווי על התפתחות המוח יכול לשמש כדי לחזק מתבגרים כלומדים בעלי מסוּגלוּת ללמוד את העולם שסביבם. נמליץ על האופן שבו סביבות חינוכיות יכולות לטפח את התפתחות המוח ולשפר את סביבת הלמידה במהלך ההתבגרות.
הקדמה
המוח המתבגר הוא אדיר, ואנו נסביר למה. התבגרות היא תקופה בחיים שלעיתים קרובות מתחילה עם שינויים גופניים שקשורים לבגרות מינית. אולם המוח גם משתנה בזמן הזה, וממשיך להשתנות אפילו אחרי שאנו מסיימים את ההתבגרות המינית – עמוק לתוך שנות העשרים לחיינו [1]! השינויים במוח משתקפים בשינויים בהתנהגות שאנו לעיתים קרובות יכולים לראות במהלך ההתבגרות, כמו למשל רצון לחקור, ליצור קשרים חדשים ולנווט בעולם החברתי המשתנה שלנו.
מבנה המוח משתנה במהלך ההתבגרות
חוקרים משתמשים בשיטה שנקרא דימוּת תהודה מגנטית (MRI), אשר משתמשת במגנטים ובגלי רדיו, כדי לצלם תמונות של המוח בזמן שהאדם שוכב בתוך מה שנראה כמו דוֹנָט ענקי (איור 1). מחקרי MRI יכולים להראות לנו כיצד המוח משתנה במבנה שלו (אנטומיה) ובארגון שלו (כיצד הוא מקושר) במהלך ההתבגרות.
- איור 1 - (A) דימות תהודה מגנטית (MRI) שנראה כמו (B) דונט.
המוח מורכב מהרבה חלקים, אולם כאן אנו נתמקד ברקמות של המוח הגדול שהוא האזור הגדול ביותר במוח (איור 2A). המוח הגדול מורכב משני סוגי רקמות שנקראות חומר אפור וחומר לבן. החומר האפור, אשר מורכב מתאי מוח הנקראים נוירונים, והקשרים ביניהם, יכול להימצא בחלק החיצוני של המוח הגדול (שנקרא קליפת המוח), כמו גם עמוק בתוך המוח הגדול. חומר אפור מכיל את מרבית גופי הנוירונים ויוצר אזורים במוח שהכרחיים לתפקוד השרירים, תפיסה חושית, קבלת החלטות ושליטה עצמית. חומר אפור פוחת במהלך ההתבגרות, בערך ב-1.5% בכל שנה ([1]; איור 2B). אולם ההפחתה הזו אינה דבר רע! ההפחתה בחומר האפור נחשבת קשורה לכוונון עדין של הקשרים בין תאי המוח, וגם קשורה לגדילה ברקמה אחרת במוח הגדול: החומר הלבן.
- איור 2 - (A) תמונה של חלק מהמוח הגדול האנושי, שצולמה על ידי MRI.
- זהו מבט שמסתכל מהחלק העליון של הראש כלפי מטה אל תוך המוח. הקווים המפותלים סביב לאזורים הלבנים הם חומר אפור של קליפת המוח, והאזורים הלבנים הם החומר הלבן. (B) כמות החומר האפור בקליפת המוח פוחתת במהלך ההתבגרות. (C) כמות החומר הלבן במוח הגדול גְּדֵלָה במהלך ההתבגרות. גם ב-B וגם ב-C, כל נקודה בגרף מייצגת את מדד המוח של אדם אחד בכל זמן, כפי שנרשם על ידי MRI. הנקודות מחוברות כדי להראות את המדידות שנאספו מאדם אחד. הנתונים נאספו בארבע מעבדות מחקר שונות, וממוצע הנתונים בכל אתר מוצג על ידי ארבעה קווים עבים (האיור נלקח מ-Tamnes et al. [2] מ-Mills et al. [1]).
החומר הלבן במוח הגדול נמצא מתחת לקליפת המוח, ומורכב מסיבים ארוכים של נוירונים, שנקראים אַקְסוֹנִים, אשר שולחים אותות שמחברים יחד אזורים שונים במוח. חומר לבן גדל בשנות ההתבגרות הראשונות אולם נראה שהוא מתייצב עד לאמצע שנות הנעורים (איור 2C). העלייה בחומר הלבן נחשבת קשורה לעלייה במהירות האותות שנשלחים בין תאים במוח. איורים אנטומיים של החומר האפור והלבן מוצגים באיור3.
- איור 3 - צללית של ילדה עם תמונה של מוח אנושי שמוצבת מעליה, כדי להמחיש מבט אחר על המוח האנושי.
- באמצע ישנו ציור של חתך אורך של מוח אנושי, שמראה את החומר הלבן מתחת לקליפת המוח. הפיסות הלבנות מרכיבות את החומר הלבן, כאשר באיור מצויר סֶט אחד של פיסות חומר לבן (שנקרא קורונה רדיאטה). ציור של עמודת קליפת מוח של מוח מתפתח מוצגת בתיבה הצהובה. האיור הזה מראה כיצד תאי עָצָב מסודרים בקליפת המוח, אולם נפח של חומר אפור גם כולל הרבה רכיבים תאיים שאינם מוצגים כאן, כולל תאי גליה וכלי דם. הציורים האלה התקבלו ממאגרים של תמונות לשימוש חופשי: WikiMedia Commons ו-Pixabay.
כיצד ארגון המוח משתנה במהלך ההתבגרות?
חוקרים יכולים להשתמש ב-MRI גם כדי לראות כיצד המוח מאורגן, במונחים של האופן שבו אזורים שונים במוח מחוברים. מאחר שהמוח משתנה כל כך הרבה במהלך ההתבגרות, ארגונו יכול להיות מושפע ממה שאנו עושים, מהחוויות שלנו ומהסביבות שבהן אנו חיים. המוח הוא רשת גדולה – אזורים שונים במוח מְתַקְשְׁרִים אחד עם השני כאשר האדם מבצע תפקודים או התנהגויות שונים, כמו למשל חשיבה על אנשים אחרים או תנועה בעולם. דפוסי התקשורת המוחית האלה יכולים להיחקר באמצעות שיטה מעט שונה, שנקראת דימוּת תהודה מגנטית תפקודי (fMRI). השיטה הזו בוחנת את כמות החמצן בדם שזורם בתוך המוח, כמדד לפעילות מוחית. כאשר אזורים שונים במוח מראים תבניות דומות של פעילות מוחית, נאמר שהם קשורים מבחינה תפקודית.
התנהגויות טיפוסיות שאנו רואים במהלך ההתבגרות, כמו למשל חשיבה על אנשים אחרים וקבלת החלטות, נראות כקשורות לתבניות שונות של פעילות מוחית בין אזורים שקשורים במוח מבחינה תפקודית. לא לכל המתבגרים יש את אותו ארגון המוח, ולא כל המתבגרים לוקחים חלק בהתנהגויות מתבגרים טיפוסיות. האופן שבו אנשים שונים בתבניות המוחיות שלהם, יכול להיות קשור להבדלים בהתנהגות.
דוגמה אחת להתנהגות שמשתנה במהלך ההתבגרות נקראת העדפה של הפחתת ערך מושהה. ההתנהגות הזו קשורה לכמה אנו מוכנים לחכות לתגמולים, ובפרט אם האדם יבחר תגמול קטן יותר שזמין באופן מיידי, או תגמול גדול יותר שהוא או היא חייבים לחכות בשבילו. חקרנו כיצד ההעדפה הזו משתנה במעבר אל ההתבגרות. מצאנו שתבניות של פעילות מוחית שקושרות יחד אזורים במוח שמעורבים בשליטה על ההתנהגות שלנו, ואזורים במוח שמעורבים בהערכת דברים בעולם, קשורות להעדפות הפחתת ערך מושהה של אנשים [3]. בעוד שייתכן כי קיים סטריאוטיפ שלפיו למתבגרים באופן כללי אין סבלנות לחכות לתגמולים גדולים יותר כאשר תגמול קטן יותר זמין באופן מיידי, מחקרנו מצא שאנשים שונים בהתנהגותם, וההבדל הזה קשור לארגון המוחי שלהם.
מחקרי דימות מוחי הראו שהמוח מתארגן מחדש במהלך ההתבגרות. מאחר שהמוחות שלנו משתנים כל כך, החוויה שלנו במהלך ההתבגרות יכולה לסייע לְעַצֵּב את הארגון המוחי. על ידי לקיחת חלק בתבניות התנהגות מסוימות, אנו מחזקים תבניות מסוימות של פעילות מוחית. זה יוצר קפיצות בהתקדמות האינטלקטואלית והרגשית שאפשרית במהלך ההתבגרות.
מדוע המוח המתבגר המשתנה מייצג הזדמנות ייחודית
שינויים במבנה המוח ובארגונו במהלך ההתבגרות, גדולים יותר ממה שאנו רואים בשנות הבגרות, אולם פחות גדולים ממה שאנו רואים במהלך הינקוּת והילדוּת. אולם שלא כמו בילדות, ההתבגרות היא זמן שבו יש לנו יכולת גדולה לעצב את האופן שבו המוחות שלנו מתפתחים. הסיבה לכך היא שאנו יכולים להבין יותר על עצמנו ועל העולם, יש לנו יותר מוטיבציה ואנו מעורבים יותר, ויש לנו יכולת מוגברת לקבל החלטות שיכולות להשפיע על ההשתנות של המוח. זה מה שגורם למוח של מתבגרים להיות אדיר.
חלק מיכולותיו של המוח שגדלות במהלך ההתבגרות כוללות חשיבה מופשטת, שקילה של נקודות מבט רבות ומסוּגלוּת לחשוב על תהליכי חשיבה. חלק מהמחקרים מציעים שלמתבגרים יש אפילו יכולת גדולה יותר מאשר למבוגרים ולילדים לפתור בעיות בָּאֳפָנִים חדשים ויצירתיים כתוצאה מיכולתם לחשוב על תפיסות שונות באותו הזמן [4]. יכולותיו של המוח שכבר נוכחוֹת במהלך ההתבגרות יכולות לשמש כדי לעודד גדילה מוחית בריאה נוספת, אולם זה דורש לאפשר למתבגרים את החופש לקבל החלטות בעצמם. לדוגמה, עידוד מתבגרים להציב לעצמם יעדים, יעודד את הפעילות המוחית שמעורבת ביצירת זהות עצמית ובשקילת השלכות לטווח ארוך. מתבגרים לעיתים קרובות די מודאגים מהאופן שבו הם נתפסים על ידי חבריהם לכיתה. בעוד שההיבט הזה של רגישות חברתית לעיתים קרובות מבוטא עם נימה שלילית של התנהגות מתבגרים, זה למעשה יכול להיות חיובי כאשר הסביבה החברתית בריאה [5]. דוגמה אחרת לרגישות חברתית שגדלה במהלך ההתבגרות קשורה למבנים חברתיים גדולים יותר ולאירועים בעולם [6]. מבוגרים, שלעיתים קרובות הם בעלי יכולת גדולה יותר לשנות את הסביבה החברתית שלהם ביחס למתבגרים, צריכים לדאוג לתת למתבגרים הזדמנויות נוספות לחוות גדילה מוחית חיובית.
מה המורים שלכם יכולים לעשות במטרה לשפר את סביבת הלמידה עבור תלמידים מתבגרים?
מאחר שהמוח יכול להיות מעוצב בקלות רבה כל כך במהלך ההתבגרות, חשוב שמורים והורים יטפחו את המוח המתפתח. שיפור סביבת הלמידה בבית הספר הוא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לתמוך במתבגרים. מה שאנו יודעים על המוח המתפתח הוא שבהשוואה לילדים צעירים יותר, למתבגרים יש יכולת גדולה יותר להבין נושאים מורכבים יותר. הבנה של מה שקורה במוחותיהם יכולה לסייע למתבגרים להשפיע על ההתפתחות של עצמם. דרך אחת שזה יכול להעשות היא על ידי אינטגרציה של נושאים התפתחותיים כמו למשל קבלת החלטות, התמכרות לתרופות, פתרון של קונפליקטים ותכנון חינוכי בתוכנית השיעורים של בית הספר. כאן ישנן דרכים אחרות לשפר את סביבת הלמידה של בית הספר. שקלו לחלוק אותן עם מוריכם!
הפכו את הלמידה לשיתופית ולמגוונת
במקום להתעלם מהמוטיבציה לקיים אינטראקציות חברתיות במהלך ההתבגרות, מורים יכולים לנצל את המוטיבציה החברתית הזו על ידי עידוד קבוצות דיון ומעוֹרבוּת בקרב תלמידים. בקשת עצות ומשוב מתלמידים על פעילויות בכיתה יכולה לסייע לתלמידים להתעניין ולהיות מעורבים יותר בלמידת הסביבה. שיתוף תלמידים מכיתות שונות יכול לסייע לתלמידים ללמוד כישורים חדשים ולראות את הפרויקט מפרספקטיבוֹת שונות מאחר שתלמידים מקבוצות גיל שונות יכולים לתרום מכישוריהם השונים לדיון או לפרויקט.
שנו את סביבת הכיתה
חשבו על הכיתה שלכם. כיצד השולחנות והכיסאות מסודרים? האם הם מסודרים בשורות ארוכות וישרות, או האם הם מסודרים במעגלים קטנים? עשוי להרגיש מבודד חברתית לשבת בשורות ארוכות ולהיות מסוגלים לראות רק את חברי הכיתה מאחור או מהצד. סוג הסידור הזה של השולחנות ו/או הכיסאות יכול להשתנות במטרה לְזַמֵּן שיתוף פעולה ולמידה. שקלו לשאול את מוריכם אם הם פתוחים להתנסות עם סידורים חדשים כמו למשל מעגלים קטנים. נוסף על כיבוד המוטיבציה החברתית הפנימית של מתבגרים, ארגון מחדש של רהיטי הכיתה יכול לסייע עם חרדה חברתית, מאחר שעשוי להיות קל יותר לפנות ולדבר עם תלמידים אחרים בקבוצה.
טפּחו עצמאות
מורים יכולים לעודד עצמאות בכיתה על ידי כך שיאפשרו לתלמידים להוביל את הדרך. זה כולל לאפשר לתלמידים להמציא חלק מהסילבוס, או את הקווים המנחים של פרויקט. אִפְשׁוּר לתלמידים לחקור במה הם מתעניינים יניע למידה. כאשר תלמידים מסוגלים ליצור את הקווים המנחים של עצמם ולהתגבר על קשיים דרך עבודה קשה ושיתוף פעולה, הם יהיו מוכנים יותר לקחת על עצמם אתגרים חדשים ולשגשג במצבים קשים.
תַּקְשְׁרוּ עם הקהילה
סביבת הכיתה הטיפוסית עשויה להיות מלאכותית ומובנית מדי. תלמידים צריכים להיות מְעוֹדָדִים לשתף פעולה עם העולם שמחוץ לכיתה. טיולי שטח קהילתיים עשויים לסייע לתלמידים להכיל על העולם האמיתי דברים שהם למדו בכיתה. זה משלים את הרגישות המוגברת לעולם החברתי של כל אדם המתרחשת במהלך ההתבגרות.
מה זה אומר עבורכם?
התבגרות היא תקופה של גדילה, התפתחות ולמידה מהירוֹת. זה יוצר הזדמנות ייחודית לכך שלמתבגרים תהיה יכולת לעצב בפועל את ההתפתחות המוחית שלהם. אנו יכולים לחזק תבניות מסוימות של הפעילות המוחית שלנו על ידי מעורבות בסוגי התנהגות מסוימים. אחת הדרכים שבהן אתם יכולים להיות מעורבים בהתפתחותכם היא על ידי למידה והבנה של מה שקרה במוחכם. אדיר, נכון?
מילון מונחים
אדיר (Awesome): ↑ מעורר הערצה, חשש, או פחד גדולים.
דימות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Ima): ↑ דרך לסרוק את הגוף ולצלם את החלק הפנימי שלו, למשל את המוח.
המוח הגדול (Cerebrum): ↑ החלק הקדמי של המוח, שמעורב בחשיבה, בהחלטה, ברגש ובאופי.
נוירון (Neuron): ↑ תא עָצָב.
קליפת המוח (Cortex): ↑ השכבה החיצונית של המוח הגדול, שמורכבת מחומר אפור מקופל.
אקסון (Axon): ↑ חלק דק וארוך של הנוירון השולח את האות מקצה אחד של הנוירון לקצה השני.
העדפה של הפחתת ערך מושהה (Temporal Discounting Preference): ↑ העדפתו של כל אחד מהפרטים – אם היו בוחרים תגמול קטן יותר בזמן קרוב יותר, או שהיו מוכנים לחכות לתגמול גדול יותר בזמן מאוחר יותר.
תרומות המחברות
KM יצרה את השלד למאמר. KM ו-JA כתבו את המאמר.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
תודות
אנו רוצות להודות לסוקרים ולעורכים של המאמר הזה על הערותיהם והצעותיהם המועילות. KM רוצה להודות לסליו מיטשל ולג’רום מיטשל עבור ההשראה. אנו רוצות להודות גם לאלה שסייעו בתרגום המאמרים באוסף הזה כדי לעשותם נגישׁים יותר עבור ילדים מחוץ למדינות דוברות אנגלית, ולקרן ג’ייקובס על סיפוק הכספים הנדרשים לתרגום המאמרים. בגין המאמר הזה, אנו רוצות להודות במיוחד לניינקה ון-אטבלדט ולסאבין פיטרס על התרגום להולנדית.
מקורות
[1] ↑ Mills, K. L., Goddings, A. L., Herting, M. M., Meuwese, R., Blakemore, S. J., Crone, E. A., et al. 2016. Structural brain development between childhood and adulthood: convergence across four longitudinal samples. Neuroimage 141:273–81. doi: 10.1016/j.neuroimage.2016.07.044
[2] ↑ Tamnes, C. K., Herting, M. M., Goddings, A. L., Meuwese, R., Blakemore, S. J., Dahl, R. E., et al. 2017. Development of the cerebral cortex across adolescence: a multisample study of inter-related longitudinal changes in cortical volume, surface area, and thickness. J. Neurosci. 37, 3402–12
[3] ↑ Anandakumar, J., Mills, K. L., Earl, E. A., Irwin, L., Miranda-Dominguez, O., Demeter, D. V., et al. 2018. Individual differences in functional brain connectivity predict temporal discounting preference in the transition to adolescence. Dev. Cogn. Neurosci. 34:101–13. doi: 10.1016/j.dcn.2018.07.003
[4] ↑ Stevenson, C. E., Kleibeuker, S. W., de Dreu, C. K. W., and Crone, E. A. 2014. Training creative cognition: adolescence as a flexible period for improving creativity. Front. Hum. Neurosci. 8:827. doi: 10.3389/fnhum.2014.00827
[5] ↑ Telzer, E. H. 2016. Dopaminergic reward sensitivity can promote adolescent health: a new perspective on the mechanism of ventral striatum activation. Dev. Cogn. Neurosci. 17:57–67. doi: 10.1016/j.dcn.2015.10.010
[6] ↑ Sherrod, L. 2007. “Civic engagement as an expression of positive youth development,” in Approaches to Positive Youth Development, eds R. K. Silbereisen and R. M. Lerner (London: SAGE Publications Ltd), 59–74. doi: 10.4135/9781446213803