מה הופך מסיבה לטובה? עבור חלק מהאנשים הצעירים, התשובה היא ברורה: אלכוהול! שתיית אלכוהול לעיתים קרובות מוצגת באופן זוהר בסרטי מתבגרים, ומעוּדדת דרך תרבות המסיבות. אולם האם אי פעם תהיתם איזה נזק שתיית אלכוהול יכולה לעשות למוחו של אדם צעיר? או האם התפתחות המוח יכולה להשפיע על החלטותיהם של מתבגרים לגבי כמות האלכוהול שהם שותים?

מוחם של מתבגרים

במשך זמן רב, מדענים חשבו שהמוח סיים להתפתח בגיל חמש. לאחרונה, מדעני מוח שחוקרים את המוח גילו תגלית מפתיעה: המוח ממשיך להתפתח ולהשתנות עד אמצע שנות ה-20 [1]!

שנות הנעורים חשובות מאוד בהתפתחות המוח. במהלך הזמן הזה, המוח מארגן את עצמו מחדש בתהליכים שנקראים מיאלינציה וגיזוּם עצבי. מיאלינציה היא תהליך של הוספת חומר שנקרא מִיאָלִין סביב לתאי עָצָב. מיאלין הוא שכבת שומן שמשמשת כבידוד סביב לתאי עצב, שומרת עליהם מוגנים ובריאים, ומאפשרת להם לתקשר מהר עם תאי עצב אחרים. גיזום עצבי הוא ההפך. באותו האופן שבו גנן גוזם עץ, המוח גוזם קשרים חלשים בין תאים, מה שמאפשר לקשרים חזקים להתחזק אפילו יותר. התהליך של גיזום עצבי מסייע למוח להפוך ליותר יעיל ופרודוקטיבי.

האזור הפנימי של המוח, שידוע כמערכת הלימבּית, מתבגר בין גילאי 17-14 (איור 3 [1]). המערכת הלימבית היא חלק במוח שחשוב עבור רגשות ותחושות. הוא מעודד אותנו לעשות פעילויות מהנות ולעיתים מסוכנות. קליפת המוח הקדם-מצחית, שנמצאת ממש מאחורי המצח, ממשיכה להתפתח בין גילאי 24-21 [1]. קליפת המוח הקדם-מצחית אחראית על מרבית כישורי החשיבה הגבוהה שלנו, ומסייעת לשמור על תפקוד תקין של המערכת הלימבית. קליפת המוח הקדם-מצחית מסייעת לנו להשלים מטלות מורכבות, כמו למשל קבלת החלטות מורכבת על ידי שקילת היתרונות והחסרונות. מיליוני תאי עצב צריכים להיות מחוברים בתבניות מורכבות כדי להשלים את המטלות הקשות האלה, וזו הסיבה לכך שלוקח לקליפת המוח הקדם-מצחית זמן רב להתפתח.

משכי הזמן השונים שלוקח לאזורים מסוימים במוח להתפתח משמעותם שאנשים צעירים יכולים להיות בעלי מערכת לימבית מפותחת, וקליפת מוח קדם-מצחית פחות מפותחת. משמעות הדבר היא שאנשים צעירים הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מעורבים בפעילויות שמהנות עבורם בטווח הקצר. זוהי התפתחות רגילה טיפוסית. אולם, חוסר האיזון הזה בהתפתחות המוח יכול גם להוביל להתנסויות עם אלכוהול, בלי להתחשב בהשלכותיהן [2]. מאחר שהמוחות שלהם עדיין מתפתחים, אנשים צעירים חווים נזק גדול יותר למוחות שלהם משתיית אלכוהול ביחס למבוגרים ששותים את אותה כמות אלכוהול [3].

מהי שתיית אלכוהול מופרזת?

המונח שמתאר שתיית כמויות גדולות של אלכוהול בזמן קצר הוא שתיית אלכוהול מופרזת. אנו יכולים למדוד כמה אלכוהול אדם שתה בהתבסס על ריכוז האלכוהול בדם. המכון הלאומי לשימוש באלכוהול ולאלכוהוליזם משתמש במדד הזה כדי להגדיר שתיית אלכוהול מופרזת, שמוגדרת כריכוז אלכוהול בדם של לפחות 0.08 גרם לכל 100 גרם של דם [4]. נשים בדרך כלל מגיעות לרמות האלה אחרי ששתו +4 משקאות סטנדרטיים בשעתיים, בעוד שגברים בדרך כלל מגיעים אליהן אחרי +5 משקאות סטנדרטיים בשעתיים. בארצות הברית, משקה סטנדרטי הוא כל משקה שמכיל 14 גרם אלכוהול, ללא תלות בגודל הכוס או בסוג האלכוהול (איור 1). תבניות שתיית אלכוהול אחרות כוללות שתייה קלה (2-1 משקאות סטנדרטיים מדי פעם); שתייה מתונה (2-1 משקאות סטנדרטיים על בסיס שבועי) ושתייה כבדה (שתייה יומיומית, או שתייה של +3 משקאות בכל אירוע על בסיס שבועי).

בארצות הברית, עד לכיתה ח, בערך 1 מתוך 20 (5%) תלמידים דיווח על שתייה מופרזת בשבועיים האחרונים. עד לכיתה י, האחוז הזה עולה לבערך 1 מתוך 10 (10%) מהתלמידים, ועד לשנת התיכון האחרונה, בערך אחד משישה תלמידים דיווח על שתייה מופרזת בשבועיים האחרונים (17%). בקולג’, שניים מתוך חמישה דיווחו על שתיית אלכוהול מופרזת קבועה (40%) [4]. שתיית אלכוהול מופרזת קבועה יכולה להוביל לבריאות נפשית ירודה ולהתנהגויות מסוכנות נוספות.

כיצד מדענים מודדים את המוח?

מדענים חקרו אם מאפיינים במוח יכולים לסייע לנו לחזות אלה אנשים עלולים לשתות אלכוהול בצורה מופרזת, ומה קורה למוחות שלהם כשהם עושים זאת. ישנן דרכים שונות שבהן מדענים יכולים לבחון את המוח ואת האופן שבו הוא מתפקד. שיטה שנקראת דימוּת תהודה מגנטית (MRI) מִבְנִי, מצלמת הרבה תמונות שאפשר לשלב כדי ליצור תמונות של מבנים תלת-ממדיים במוח. התמונות האלה מאפשרות לנו לבחון את הנפח של מבנים במוח, את העובי שלהם ואת פני השטח שלהם. שיטה דומה שנקראת דימות תהודה מגנטית (MRI) תפקודי, מודדת את פעילות המוח על ידי איתור שינויים בזרימת הדם בזמן שבן אדם מבצע מטלה (כמו פתרון בעיות). דרך אחרת פחות ישירה למדוד כיצד המוח פועל היא באמצעות ביצועים במטלות מנטליות. לדוגמה, מדענים יכולים למדוד את יכולתנו לזכור ולשנות מידע בראש שלנו באמצעות זה שקוראים לכם סדרות של מספרים (8-4-3-7-1) ומבקשים מכם לשנות את הסדר ולומר אותן מהסוף להתחלה (1-7-3-4-8). המטלה הזו נקראת digit span backwards task, והיא מטלה אחת שנחשבת למדד עבור טיב הפעולה של קליפת המוח הקדם-מצחית.

כדי לבחון כיצד שתיית אלכוהול מופרזת משפיעה על המוח, מדענים ערכו מחקרי חתך ואורך (איור 2). מחקרי חתך משווים בין אנשים ששותים אלכוהול בצורה מופרזת לבין אנשים שלא שותים כלל, בנקודת זמן מסוימת. לדוגמה, מדענים עשויים לבחון קבוצה של סטודנטים בקולג’ פעם אחת במהלך חופשת הסתיו. מחקרי חתך יכולים להשתמש ב-MRI מבני או תפקודי כדי לומר לנו אם שתיית אלכוהול מופרזת קשורה להבדלים בין מִבְנֵי המוח, ותפקוד המוח יכול להיבדק באמצעות MRI תפקודי וביצוע מטלות מנטליות באותה נקודת זמן. אולם מחקרי חתך מציגים רק תמונה אחת בזמן, וסוג המחקר הזה לא יכול להגיד לנו אם מאפיינים חריגים במוח משפיעים על כמה מתבגרים בוחרים לשתות, או אם שתיית אלכוהול מופרזת גורמת למאפייני המוח החריגים האלה, או שניהם. זה ידוע כקשר סיבה ומסובב. מחקרי אורך יכולים לסייע לנו להבין את קשרי הסיבה ומסובב בין שתיית אלכוהול לבין התפתחות מוחית על ידי בחינת קבוצה של ילדים שמעולם לא שתו אלכוהול, ואז בחינת אותה הקבוצה במהלך שנות ההתבגרות שלהם, כשחלק מהם יתחילו לשתות. באופן הזה, יש לנו נתונים על המוח לפני שימוש באלכוהול ואחריו, ואנו יכולים לקבוע קשרים של סיבה ומסובב על ידי השוואת התוצאות מאנשים שהתחילו ואנשים שלא התחילו לשתות אלכוהול בצורה מופרזת.

שתיית אלכוהול מופרזת והמוח

באמצעות שימוש ב-MRI מבני, מחקרי חתך מראים שקליפת המוח (המשטח החיצוני של המוח) קטנה יותר במקרה של שתיית אלכוהול מופרזת, וקליפות מוח עבות יותר נוטות להיות טובות יותר להתפתחות! המוחות של מתבגרים ששותים אלכוהול בצורה מופרזת נוטים להיות פחות גדולים בנפחם, במיוחד בקליפת המוח הקדם-מצחית, מאשר מוחות של מתבגרים שלא שותים בצורה מופרזת [5]. מחקרי חתך של MRI תפקודי הראו לנו שכאשר מתבגרים ששותים אלכוהול בצורה מופרזת מבצעים מטלות מנטליות, כמו מטלת היפוך הספרות שראינו קודם, המוחות שלהם צריכים לעבוד קשה יותר כדי שהם ישלימו את המטלות האלה בהצלחה. מחקרי חתך שמשתמשים בביצועים במטלות מנטליות הראו שמתבגרים ששותים אלכוהול בצורה מופרזת נוטים לקבל החלטות פחות טובות ומתקשים לעצור את התגובות המהירות והאימפולסיביות שלהם, ולהשתמש בכישורי הגיון כדי לבחור את התשובה הנכונה.

מחקרי החתך האלה מראים לנו ששתיית אלכוהול מופרזת קשורה להבדלים במבנה המוח ובפעילותו בקליפת המוח הקדם-מצחית, שאחראית על חשיבה גבוהה. בלי קליפת מוח קדם-מצחית שמתפקדת כראוי, המערכת הלימבית לוקחת פיקוד ומעודדת אותנו לעשות הרבה דברים מהנים שהם הרבה פעמים מסוכנים, ובמקרה הזה מתבטאים בשתיית אלכוהול מופרזת. מחקרי החתך האלה הם צעד ראשון חשוב בחשיפת האופן שבו שתיית אלכוהול מופרזת והמוח משפיעים זה על זה. אולם עדיין לא ברור אם שתיית אלכוהול מופרזת גורמת להבדלים המוחיים האלה, או האם ההבדלים המוחיים גורמים לשתיית אלכוהול מופרזת. כדי לקבוע את יחסי הסיבה והמסובב, אנו צריכים לעקוב אחרי אנשים במשך נקודות זמן רבות שונות, באמצעות נתוני אורך.

המוח יכול להשפיע על בחירות של מתבגרים בנוגע לשתיית אלכוהול מופרזת

מחקרי אורך שהשתמשו ב-MRI מבני ותפקודי הראו שמתבגרים עם התפתחות איטית יותר של קליפת המוח הקדם-מצחית (נפח מוחי ופני שטח קטנים יותר של המוח, ופעילות מוחית מעטה יותר במהלך ביצוע מטלות מנטליות), הם בעלי סיכויים גבוהים יותר לשתיית אלכוהול מופרזת מאשר מתבגרים עם קליפת מוח קדם-מצחית שמתפתחת מהר יותר (איור 3). התפתחות קליפת מוח קדם-מצחית איטית יותר מקשה על מתבגרים לקבל החלטות טובות. כאשר מדענים בחנו את יכולת קבלת ההחלטות באמצעות ביצוע מטלה מנטלית, הם מצאו שילדים עם כישורי קבלת החלטות פחות טובים הם בעלי סיכויים גדולים יותר להתחיל לשתות אלכוהול בצורה מופרזת כמתבגרים [5]. התפתחות איטית יותר של קליפת המוח הקדם-מצחית, וכישורי קבלת החלטות פחות טובים, עלולים לגרום למתבגרים להתחיל לשתות בצורה מופרזת (מסובב). המידע הזה מועיל מאחר שאנו יכולים להשתמש בו כדי לסייע למתבגרים לקבל החלטות בטוחות יותר לגבי שתיית אלכוהול, על ידי שיפור כישורי קבלת ההחלטות שלהם.

מה קורה למוחם של מתבגרים אחרי שתיית אלכוהול מופרזת?

ברגע שמתבגרים מתחילים לשתות אלכוהול בצורה מופרזת (סיבה), MRI מבני מראה שהמוחות שלהם, כולל קליפת המוח הקדם-מצחית, נוטים לגדול לאט יותר (מסובב) [5]. שתיית אלכוהול מופרזת עלולה לפגום בתהליכי מיאלינציה וגיזום עצבי, שהם חשובים עבור הפרודוקטיביות של המוח. על ידי שימוש ב-MRI תפקודי, מדענים גם גילו שאחרי שמתבגרים שותים אלכוהול בצורה מופרזת, המוחות שלהם צריכים לעבוד קשה יותר כדי להשלים מטלות מנטליות מאשר מוחות של מתבגרים שלא שותים אלכוהול בצורה מופרזת. אחרי שתיית אלכוהול מופרזת, מתבגרים נוטים להתקשות בלמידה ולהפגין זיכרון ירוד. הם גם נעשים אימפולסיביים יותר, מה שאומר שיש סיכוי גדול יותר שהם יקחו חלק בפעילויות מסוכנות.

עדיין יש הרבה שאלות פתוחות לגבי מוחם של מתבגרים ושתיית אלכוהול מופרזת, כמו למשל “האם אנו יכולים להגן על המוח מפני אלכוהול באמצעות אימון מוחי?”, או “האם המוח יכול לתקן את עצמו אחרי שאדם צעיר מפסיק לשתות אלכוהול בצורה מופרזת?”. בשלב זה, התשובות לשאלות האלה עדיין לא ידועות. אנו עדיין צריכים לערוך מחקרים נוספים כדי לענות עליהן!

מילון מונחים

מיאלינציה (Myelination): ↑ התהליך של הוספת שכבת שומן, שידועה בשם מיאלין, סביב לתאים במוח. שכבת השומן שומרת על תאי המוח מוגנים ובריאים, וזה מאפשר לתאי המוח לתקשר זה עם זה במהירות.

גיזום עצבי (Pruning): ↑ המוח גוזם קשרים חלשים בין תאים, מה שמאפשר לקשרים החזקים להיעשות יעילים ופרודוקטיביים יותר.

המערכת הלימבית (Limbic System): ↑ האזור הפנימי במוח ששולט על רגשות ותחושות. זהו אזור במוח שמעודד אותנו לעשות פעילויות מהנות, מתגמלות, ולעיתים מסוכנות.

קליפת המוח הקדם-מצחית (PFC - Prefrontal Cortex): ↑ אזור במוח שאחראי על מרבית מכישורי החשיבה הגבוהה, ממוקם ממש מאחורי המצח. הוא מאפשר לנו להשלים מטלות מנטליות מורכבות, והוא האזור האחרון שמתפתח במלואו במוח.

שתיית אלכוהול מופרזת (Binge Drinking): ↑ שתיית כמויות גדולות של אלכוהול בזמן קצר, מה שמוביל לריכוז אלכוהול בדם של לפחות 0.08 גרם לכל 100 גרם של דם.

דימות תהודה מגנטית (MRI - Magnetic Resonance Imaging): ↑ שיטת דימות שמשתמשת במגנטים חזקים כדי לתפוס את תמונתו של המבנה (MRI מבני) וזרימת דם (MRI תפקודי, או fMRI) במוח.

קליפת המוח (Cerebral Cortex): ↑ השכבה החיצונית של המוח, שעוביה בדרך כלל 3-2 מילימטרים. היא מורכבת מתאי עצב, שהם תאים במוח שמְתַקְשְׁרִים אחד עם השני.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.