פגיעה מוחית טראומטית ולקויות שקופות

פגיעה מוחית טראומטית נגרמת בדרך כלל על-ידי פגיעה בראש או כתוצאה מתיקוּל בעת משחק ספורט, מעורבוּת בתאונת דרכים, או חבלה מעצם קשיח. פגיעה מוחית טראומטית יכולה לנוע מִקַּלָּה לחמוּרה, כשחלק מהאנשים חוזרים מהר לפעילות ספורטיבית בבית הספר, ואחרים סובלים מנזק מוחי קבוע. התוצאות של פגיעה מוחית טראומטית נחשבות ללקות שקופה מאחר שהן יכולות להתרחש בחיי היומיום, אולם כלפי חוץ לא נראה שלאדם יש בעיה מאחר שאין צורך בכיסא גלגלים, בהליכון, או בקביים. לדוגמה, מישהו שמחלים מפגיעה מוחית טראומטית עשוי להתמודד עם שינויי עדינים במצב הרוח, בראייה ובתחושות ברגליים.

מאחר שהרבה תסמינים של פגיעה מוחית טראומטית אינם ברורים מאליהם, זה יכול לגרום לאנשים אחרים להעריך בחֶסֶר את מידת החוּמרה האפשרית של פגיעה מוחית טראומטית. אנשים עלולים לחשוב שמישהו משתמש בפגיעה שהתרחשה לפני כמה חודשים כדי לתרץ ציונים גרועים. בלבול אחר הוא שאנשים יכולים להחלים מהר יותר מפגיעה מוחית טראומטית אם הם מתאמצים יותר בבית הספר או בפיזיותרפיה. זה לא נכון, ואם התסמינים של פגיעה מוחית טראומטית רציניים מספיק, ביצוע של פיזיותרפיה עלול להיות מאתגר [1]. לקויות שקופות הן מגוונות, כפי שאפשר לראות באיור 1, ויכולות לגרום למגוון של אתגרים פיזיים, רגשיים ואתגרים בלמידה או בזיכרון שהם חשובים לא פחות, או אפילו יותר מכל לקות נראית לעין שנגרמת על-ידי פגיעה מוחית טראומטית.

למרבה המזל, פיתוחים במחקר הובילו להבנה טובה יותר של תסמינים שונים של פגיעה מוחית טראומטית. ישנן כמה שיטות חֵקֶר שמדענים משתמשים בהן כדי לחקור פגיעה מוחית טראומטית. לדוגמה, חלק מהמדענים מבקשים ממטופלים לתאר את החוויות שלהם במילים שלהם, דרך ריאיון. חוקרים אחרים משתמשים בשאלונים או במבחני מעבדה. אפשר לאסוף את הנתונים בנקודת זמן בודדת, או בנקודות זמן שונות אחרי הפגיעה. במחקרים רבים, כולל זה שנתאר בהמשך, מטופלים נחקרים במשך תקופות זמן ארוכות אחרי שהם נפגעו, כך שהחוקרים יכולים לראות מה יקרה להם במהלך השיקום. כמו כן, ניסויים לעיתים קרובות מוּרָצִים על דגימות של מטופלים (כמו דם ורוק) כדי למדוד את הרמות של חלבונים מסוימים. כמויות של חלבונים שונים בדגימה יכולות לקבוע כמה הפגיעה המוחית הטראומטית קלה או חמורה, והרמות האלה יכולות לשמש למעקב אחרי השיקום עם הזמן. באמצעות הידע שנצבר מהמחקרים האלה, חוקרים מקווים לחנך את הציבור טוב יותר לגבי פגיעות מוחיות טראומטיות, ולעבוד לקראת שיפור הטיפולים העכשוויים.

פגיעות ראשונית ושניונית

לפגיעות ראש טראומטיות יש שני שלבים. פגיעת הראש הראשונה נקראת פגיעת ראש ראשונית ויכולה להיות שטף דם במוח או סדק בגולגולת. חומרת הפגיעה הראשונית יכולה לקבוע את זמן השיקום ואם החלמה מלאה מסתברת או לא [1]. אחרי הפגיעה הראשונית, המוח לעיתים קרובות סובל מפגיעות שניוֹניוֹת כמו למשל עָקָה חימצונית, דלקת, אקסיטוֹטוֹקסיוּת והיפוֹקסיה [2]. עקה חימצונית מתרחשת כשמולקולות מסוימות במוח יוצאות מאיזון, וזה יכול לגרום לנזק קבוע לתאים במוח, שהם תאים ששולחים למוח מידע על העולם החיצוני [2]. דלקת היא התנפחות במוח, לעיתים קרובות כתוצאה מרמות גבוהות של חלבונים מסוימים, והיא יכולה לגרום לנזק גדול יותר לרקמות מאשר הפגיעה הראשונית [3]. באקסיטוטוקסיות, המוח והתאים שלו נעשים פעילים מדי. בגלל שהתאים צריכים לנוח, ממש כמונו, אקסיטוטוקסיות יכולה למנוע תפקוד מיטבי של התאים [2]. לבסוף, היפוקסיה היא מצב שבו מעט מאוד חמצן מגיע למוח, שזו בעיה מאחר שחמצן נדרש כדי להזין את המוח ולשמור על פעילותו התקינה. הסיבה העיקרית לכך שאכפת לנו מהפגיעות השניוניות האלה היא שהן לעיתים קרובות תורמות ללקויות שקופות קבועות. מאחר שהפגיעות השניוניות האלה לעיתים קרובות נמשכות זמן מה אחרי הפגיעה הראשונית, טיפול בפגיעות השניוניות עשוי להיות הכרחי. לדוגמה, אם מוחו של אדם נמצא במצב של דלקת, ייתכן שתרופות נוגדות דלקת כמו אספירין יהיו מועילות.

השלכות ארוכות טווח של פגיעה מוחית טראומטית

כל פגיעה מוחית טראומטית היא שונה, מה שמוביל למגוון רחב של לקויות שקופות. מאחר שהמוח שולט על הכול, פגיעה מוחית טראומטית יכולה לגרום לשינויים רבים בחושי התנועה של בן אדם, ברגשות ובזיכרון. לעיתים השינויים האלה נמשכים כמה חודשים אחרי פגיעה מוחית טראומטית, אולם במקרים אחרים הם קבועים! מרבית הסוגים השכיחים של לקויות שמגיעות אחרי פגיעה מוחית טראומטית, ודרכי הטיפול בהן, מסוכמים בטבלה 1.

אתגרים פיזיים

אחרי פגיעה מוחית טראומטית יכולים להיות אתגרים פיזיים שכוללים תנועות ותפקודים של החושים. ניצולי פגיעה מוחית טראומטית עלולים להיות בעלי תנועות איטיות יותר, קושי בהרמת עצמים, חולשה בידיים או ברגליים, או גמלוֹניוּת או חוסר קואורדינציה. בעוד שהתסמינים האלה עשויים להיות נראים לאחרים אם הם חמוּרים, בעיות קלות יותר עשויות להיות לקויות שקופות [4]. פיזיותרפיה ותרגילים יכולים לסייע למטופלי פגיעה מוחית טראומטית לקבל מחדש כוח וקואורדינציה. שינויים פיזיים אחרים שלרוב אינם נראים לעין לאחרים כוללים שינויים בריח, בטעם, במגע, בשמיעה, או בראייה [4]! שינויים חושיים יכולים להשפיע על חיי היומיום. לדוגמה, טעמו של המאכל האהוב על בן אדם עלול להיות תפל. חוש הריח יכול להיות קריטי; לדוגמה, אם מישהו מתקשה בהרחה והוא או היא מתרחקים מהמטבח בזמן הבישול, ייתכן שהם לא יריחו את העשן אם משהו נשרף! שינויים בראייה, כמו ראייה מטושטשת או כפולה, יכולים גם הם להתרחש [4]. אם זה קורה, ייתכן שהמטופלים יזדקקו למשקפיים או לעדשות מגע.

אתגרים רגשיים

אתגרים רגשיים מכמה סוגים יכולים להתרחש אחרי פגיעה מוחית טראומטית. השינויים האלה יכולים להיות כל כך קטנים שכמעט ואי אפשר להבחין בהם, או כל כך ברורים שהאדם נראה שונה מאיך שהיה לפני הפגיעה המוחית הטראומטית. אתגרים רגשיים שכיחים אחרי פגיעה מוחית טראומטית כוללים מחסור במוטיבציה, תחושת עצבות לעיתים קרובות, תחושות של חרדה, רצון לבלות זמן לבד, תחושות של עייפות מוגברת, התרגשות מופחתת לגבי תחביבים אהובים, ועוד [4]. רגשותיהם של אנשים קשורים במי שהם, כך שהשינויים הרגשיים האלה שמתרחשים אחרי פגיעה מוחית טראומטית יכולים להיות קשים גם עבור האנשים עם הלקויות השקופות, וגם עבור האנשים שאוהבים אותם. לכן, חשוב להיות סבלניים ונדיבים עם מישהו שמשתקם מפגיעה מוחית טראומטית. הנפגעים לא מנסים בכוונה להתנהג אחרת מאיך שהם בדרך כלל.

אתגרי למידה וזיכרון

יכולת למידה, ידע, זיכרון, תשומת לב, פתרון בעיות, ארגון ותקשורת יכולים כולם להיות מושפעים על-ידי פגיעה מוחית טראומטית [4]. קשיים במיקוד בשיעורי הבית ומחסור במוטיבציה להשלים מטלות יכולים להיות סימנים ללקות שקופה. אחרי פגיעה מוחית טראומטית, יכול להיות קשה יותר לזכור דברים כמו שמות של אנשים או מיקום של עצמים. דרכים להתמודד עם שינויי הזיכרון האלה כוללות למידה באמצעות קלפים נשלפים, עריכת רשימות של משימות ושימוש ביישומים של טלפונים ניידים.

תוכניות טיפול ושירותי תמיכה

לאנשים שחווים לקות שקופה אחרי פגיעה מוחית טראומטית יש צרכים מיוחדים. טיפולים עכשוויים של אנשים עם לקויות שקופות, כמו למשל דיסטרופיה שרירית או עיוורון, לא תמיד מסייעים לאנשים שמחלימים מפגיעה מוחית טראומטית. הנתונים מראים כי אנשים שמשתקמים מפגיעה מוחית טראומטית מעדיפים להתמקד בהשגה מחודשת של כישורים חשובים כך שהם יוכלו לשוב לאורח החיים שהיה להם לפני הפגיעה [5]. הצרכים השכיחים ביותר שמבוטאים על-ידי ניצולי פגיעה מוחית טראומטית הם שיפור הזיכרון, חיזוק יכולות פתרון הבעיות, קבלת חינוך, פיתוח כישורי עבודה וניהול רגשות [5]. ניצולי פגיעה מוחית טראומטית לעיתים קרובות אינם מקבלים סיוע עם טיפול בעצמם ובאהוביהם, או בהשׂתכרות וניהול של כסף [5]. צרכים חשובים אחרים של ניצולי פגיעה מוחית טראומטית כוללים שחזור של הזיכרון והשליטה ברגשות [5]. כפי שאפשר לראות באיור 2 למטה, דברים מסוימים חשובים להתאוששות מפגיעה מוחית טראומטית, כולל בילוי זמן עם אנשים שאוהבים, עשיית דברים מהנים שמובילים לשמחה, שיחה עם רופא על מה שמתרחש והשתתפות בקבוצות תמיכה עבור אנשים שחיים עם לקויות שקופות. חשוב באותה המידה להתייחס לכל לקות שקופה, כשם שחשוב להתייחס ללקויות הנראות, מאחר שבריאות חושית, נפשית וקוגניטיבית משפיעה על חיי היומיום.

חשוב גם לוודא שישנהּ תמיכה מהמשפחה ומחברים שעשויים להיות מושפעים על-ידי שינויים אצל אהוביהם אחרי פגיעה מוחית טראומטית כמו למשל שינויים בתקשורת, בהשפעת החיבה ובהתנהגות [4]. נכון להיום, מרבית הסיוע שזמין עבור משפחות וחברים של ניצולי פגיעה מוחית טראומטית הוא דרך בתי חולים, מרכזים רפואיים, קליניקות או קווים חמים. זכרו ששיקום יכול לקחת זמן מה גם עבור המשפחה והחברים. עשוי להועיל לניצולי פגיעה מוחית טראומטית ולאנשים שקרובים אליהם לנסות להיות מעורבים, או להתחיל קבוצת תמיכה עבור אנשים שמתמודדים עם מצבים דומים. קבוצות תמיכה יכולות לחלוק אסטרטגיות התמודדות וטיפים לרגיעה שניצולי פגיעה מוחית טראומטית יכולים להשתמש בהם ברגעים קשים.

מסקנות

פגיעות מוחיות טראומטיות יכולות להיגרם מסיבות שונות, ויכולות לגרום למגוון השפעות ופגיעות שניוניות שגרומות לשינויים בלמידה, בזיכרון, בחושים, ברגשות, וּמֵעֵבֶר! הפגיעות השניוניות האלה נגרמות מנזק לתאים או לרקמות במוח שמתרחש אחרי הפגיעה הראשונית. חשוב להבין שפגיעה מוחית טראומטית, וההשפעות האפשריות שלה, משפיעות גם על המטופלים וגם על האנשים שהם מְתַקְשְׁרִים איתם. קבלת טיפול כשהפגיעה הראשונית מתרחשת, ובמהלך תקופת השיקום, יסייע לשיפור תוצאות הפגיעה המוחית הטראומטית [4]. חשוב במיוחד לחפש תמיכה מהמשפחה, מהחברים, או מבעלי מקצוע בתחום הבריאות כשמתמודדים עם פגיעה מוחית טראומטית. פגיעות מוחיות טראומטיות יכולות להיות מפחידות ומאתגרות, אולם באמצעות הידע והכלים הנכונים מטופלים יכולים להיות מוכנים ולהתגבר על פגיעה מוחית טראומטית ועל המכשולים שהיא מציבה, גם באופן מיידי וגם בעתיד. אנו מקווים שהמאמר הזה האיר באור חדש את הלקויות השקופות שאנשים מתמודדים איתן אחרי פגיעה מוחית טראומטית, כך שאנו יכולים להיות מודעים יותר לסיכונים של לקויות שקופות. באמצעות היותנו סבלניים יותר ובעלי ידע רב יותר, עם עצמנו או עם אהובינו אחרי פגיעה מוחית טראומטית, אנו יכולים לסייע לשיקום בצורה הטובה ביותר.

מימון

מאמציה של החוקרת נתמכו בנדיבות על-ידי מענק ניסיוני מבית הספר לסיעוד באוניברסיטת טקסס באוסטין, במרכז סיינט דיוויד למחקר קידום הבריאות ולמניעת מחלות באוכלוסיות מקופחות, כמו גם על-ידי מענק ניסיוני ממרכז משפחת הליברון למחקר בסיעוד.

מילון מונחים

פגיעה מוחית טראומטית (Traumatic Brain Injury, TBI): ↑ נזק מוחי כתוצאה ממכה חזקה או זעזוע לראש.

לקות שקופה (Invisible Disability): ↑ לקות פיזית, מנטלית, או נוירולוגית שאחרים אינם יכולים לראות. דוגמאות ללקויות שקופות הן פגיעה מוחית טראומטית, דיכאון וחרדה.

פגיעה שניונית (Secondary Injury): ↑ פגיעה בלתי ישירה כתוצאה מתהליכים שהתחילו על-ידי פגיעה ראשונית.

עָקָה חימצונית (Oxidative Stress): ↑ פגיעה מוחית שניונית; נגרמת על-ידי עודף במולקולות מסוימות וחוסר במולקולות אחרות.

אקסיטוֹטוֹקסיוּת (Excitotoxicity): ↑ פגיעה שניונית שבּה המוח ומערכת העצבים נעשים פעילים מדי, מה שמונע תפקוד תקין.

היפוֹקסיה (Hypoxia): ↑ פגיעה מוחית שניונית שבה המוח לא מקבל מספיק חמצן.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.