מנטליזציה – מחשבה על מחשבות

האם אי פעם ייחלתם שתהיה לכם אפשרות לקרוא את מחשבותיו של אדם אחר? בעוד שקריאת מחשבות מפורשת מתרחשת רק בסיפורי מדע בדיוני, בחיים האמיתיים יש לנו יכולת שמרביתנו לוקחים כמובן מאליו: אנו יכולים לחשוב על מה אנשים אחרים ככל הנראה חושבים. אנו יכולים לעיתים קרובות לנחש מה מתרחש במחשבותיהם של אנשים בהתבסס על הבעות הפנים שלהם או הפעולות שלהם. היכולת לחשוב על מצבים מנטליים כמו אמונות, תשוקות ורגשות נקראת מנטליזציה. מנטליזציה מסייעת לנו לחזות ולהבין את התנהגותם של אנשים אחרים. ללא היכולת הזו, העולם החברתי שלנו היה מבלבל מאוד!

מנטליזציה היא כישור מורכב שדורש תפקוד של כמה אזורים במוח. מדענים שחוקרים את המוח, שנקראים מדעני מוח, זיהו את אזורי המוח האלה באמצעות שיטה מיוחדת שנקראת דימות תהודה מגנטית (MRI; ראו תיבה 1). בניסוי שכיח, סורקים את מוחם של משתתפים בזמן שהם קוראים סיפורים ועונים על שאלות שמבוססות על מה שדמויות הסיפור יודעות או מאמינות [2]. אזורי מוח מסוימים מופעלים על-ידי סוגים שונים של מטלות מנטליזציה [4 ,3], ולכן אנו קוראים להם אזורי מנטליזציה (איור 1).

מנטליזציה חשובה לא רק כשאנו קוראים על אחרים או צופים בהם, אלא גם כשאנו נמצאים באינטראקציה חברתית. אולם מרבית ממחקרי ה-MRI של מנטליזציה השתמשו במטלות שלא מאפשרות למשתתפים לתקשר עם אף אחד. לכן, לא ברור אם המוח פועל באותו האופן כשאנו מבצעים מנטליזציה על אנשים שאנו מתקשרים איתם כפי שאנו מבצעים כשאיננו נמצאים באינטראקציה חברתית.

מה יכול לקרות במוחם של ילדים במהלך אינטראקציה חברתית?

בדרך כלל, רק אדם אחד יכול להיכנס לתוך סורק MRI בזמן נתון. לכן, עשוי להיות בלתי אפשרי לסרוק את מוחו של אדם במהלך אינטראקציה חברתית. אולם מדעני מוח מצאו דרכים יצירתיות לפתור את הבעיה הזו. לדוגמה, בניסוי אחד משתתפים בסורק התחברו למישהו בחדר אחר דרך וידיאו בשידור ישיר, והם שיחקו יחד משחק פשוט [5]. האינטראקציה החברתית הזו הובילה להפעלה של אזורי מוח דומים לאלה שהופעלו במחקרי מנטליזציה.

משמעות התוצאה הזו היא שאנו מבצעים מנטליזציה באופן אוטומטי בכל פעם שאנו מתקשרים עם אנשים אחרים. אולם מאחר שהמשחק לא דרש מהשחקנים לחשוב על מצבים מנטליים, איננו יכולים להיות בטוחים שהאזורים שהופעלו במהלך המשחק היו בדיוק אותם האזורים שמשתתפים השתמשו בהם כשהם ניסו לבצע מנטליזציה. כדי לברר זאת עיצבנו משחק חדש, שבו שחקנים תקשרו עם אדם אחר וגם היו צריכים לחשוב על מצבים מנטליים.

רוב מה שאנו יודעים על מנטליזציה ועל המוח במהלך אינטראקציה חברתית מגיע ממחקרים של מבוגרים. אנו יודעים שהמוח והנפש שלנו משתנים כשאנו גדלים מילדים למבוגרים, אולם כמה מחקרים הסתכלו על הַאִם ילדים משתמשים באותם אזורים במוח כמו מבוגרים כשהם מבצעים מנטליזציה או מתקשרים עם אחרים. במהלך אמצע הילדוּת ילדים מתחילים לתקשר בדרכים מורכבות יותר. הם מבלים יותר זמן עם חברים פרטיים וחברים לכיתה, והם יכולים לחשוב על מצבים מנטליים מורכבים יותר. לכן, החלטנו להתמקד על אמצע הילדות עבור המחקר שלנו על האופן שבו המוח פועל במהלך מנטליזציה ואינטראקציה חברתית.

כיצד בחנו את השאלות שלנו?

המחקר שלנו שאף לענות על שלוש שאלות על המוח באמצע הילדות:

1. אילו אזורים במוח מעורבים במנטליזציה?
2. אילו אזורים במוח מעורבים באינטראקציה חברתית?
3. האם אזורי מנטליזציה מופעלים באופן אוטומטי במהלך אינטראקציה חברתית?

כדי לענות על השאלות האלה, הזמנו ילדים בריאים בני 12-8 לצורך סריקת מוחותיהם באמצעות MRI. סיימנו עם סריקות טובות מ-28 ילדים.

בעודם בסורק, הילדים האמינו שהם משחקים משחק ניחושים באינטרנט עם ילד אחר. במציאות, הם פשוט שיחקו עם מחשב – באופן הזה יכולנו לוודא שהתגובות מה“פרטנר” שלהם תמיד היו אותו הדבר (בין נבדקים שונים). במשך מחצית המשחק המשתתפים שלנו קיבלו רמזים מה“פרטנר” שלהם. כל רמז היה משפט אחד, כמו “יש לי עפיפון”. לאחר מכן, המשתתפים שלנו היו צריכים להשתמש ברמזים כדי לנחש מה הפרטנר שלהם היה בוחר בין שתי אפשרויות לתשובה. למשל בדוגמת הרמז למעלה, אפשרויות התשובה היו “יום גשום” או “יום רוחי”. כדי לבצע את הניחושים שלהם הילדים לחצו על אחד או יותר מהכפתורים שהם החזיקו (אחד בכל יד). אחרי כל ניחוש, הילדים למדו אם הניחושים שלהם תאמו לבחירה של הפרטנר. החצי השני של המשחק היה אותו הדבר, פרט לעובדה שבמקום לקבל רמזים מפרטנר אמיתי כביכול, הילדים קיבלו רמזים מהמחשב על דמות בסיפור (איור 2).

במקרה של הפרטנר ושל הדמות בסיפור, חצי מהרמזים היו על מצבים מנטליים, כמו משהו שהפרטנר או הדמות ידעו, רצו או הרגישו. לדוגמה, רמז מנטלי מהפרטנר יָכֹל להיות “אני רוצה לקבל ציון טוב”. החצי השני של הרמזים היה על הפרטנר או הדמות אולם לא כלל מצב מנטלי. לדוגמה, רמז לא מנטלי מהפרטנר עשוי להיות “אני גר רחוק מבית הספר”.

כדי להבין אלה אזורים במוח מעורבים במנטליזציה (שאלה 1), הסתכלנו על אזורים שהיו פעילים יותר כשילדים ניחשו באמצעות רמזים מנטליים לעומת רמזים לא מנטליים. כדי להבין אלה אזורים מעורבים באינטראקציה חברתית (שאלה 2), הסתכלנו על אזורים שהיו פעילים יותר כשהילדים ניחשו לגבי הפרטנרים שלהם בהשוואה למצבים שהם ניחשו על דמויות בסיפור.

לבסוף, רצינו לדעת אם אזורי מנטליזציה מופעלים באופן אוטומטי במהלך אינטראקציה חברתית (שאלה 3). במילים אחרות, כשילדים מנחשים לגבי הפרטנר שלהם, האם אזורי מנטליזציה מופעלים אפילו כששום דבר במשחק לא הזכיר לילדים לחשוב על מצבים מנטליים? כדי לענות על השאלה הזו, השווינו את הפעילות במצבים של פרטנר לעומת דמות כשהילדים ניחשו באמצעות רמזים לא מנטליים.

מה מצאנו?

שאלה 1: אילו אזורים במוח מעורבים במנטליזציה?

כשהילדים ניחשו באמצעות רמזים מנטליים, ראינו פעילות ברבים מאותם האזורים שמופעלים לעיתים קרובות כשמבוגרים חושבים על מצבים מנטליים (איור 3A). עדיין ייתכן שאזורי מנטליזציה משתנים באופנים מסוימים בין אמצע הילדות לבין בגרות. אולם לא היו מבוגרים שביצעו את המשימה שלנו, לכן איננו יכולים לענות על השאלה הזו בהתבסס על המחקר הזה בלבד.

שאלה 2: אילו אזורים במוח מעורבים באינטראקציה חברתית?

כפי שציפינו, אזורי מנטליזציה היו פעילים יותר כשילדים ניחשו לגבי ההורים שלהם מאשר כשהם ניחשו לגבי דמויות בסיפור. ראינו פעילות לא רק באזורים שמצאנו בשאלה 1 אלא אפילו באזורים נוספים שלעיתים קרובות נמצאים במחקרי מנטליזציה (איור 3B).

נוסף על אזורי מנטליזציה מצאנו פעילות באזורי תגמול ובאזורים שמעורבים בזיכרון כשילדים האמינו שהם היו מעורבים באינטראקציה חברתית.

שאלה 3: האם אזורי מנטליזציה מופעלים באופן אוטומטי במהלך אינטראקציה חברתית?

כדי לענות על השאלה הזו הסתכלנו על אזורים במוחות שהיו פעילים כשילדים ניחשו לגבי דמות בסיפור באמצעות רמזים מנטליים לעומת רמזים לא מנטליים, כשהילדים ביצעו מנטליזציה. לאחר מכן הסתכלנו על הַאִם האזורים האלה היו אותם אזורים כמו אלה שהיו פעילים כשהילדים ניחשו לגבי ההורים שלהם באמצעות רמזים לא מנטליים (איור 3C).

מספר אזורים (צבועים בצהוב באיור 3C) היו פעילים גם כשילדים ביצעו מנטליזציה על דמות בסיפור וגם כשהם ניחשו לגבי ההורים שלהם באמצעות רמזים לא מנטליים. באותו הזמן, אזורים רבים (שצבועים בכחול באיור 3C) היו פעילים כשילדים ניחשו לגבי ההורים שלהם, אולם לא כשהם ביצעו מנטליזציה לגבי דמות. בסך הכול אנו חושבים שזו ראיה טובה לכך שאזורי מנטליזציה מופעלים באופן אוטומטי במהלך אינטראקציה חברתית – אולם ישנם גם הבדלים באופן שבו המוח פועל במהלך אינטראקציה חברתית לעומת מנטליזציה כשאיננו באינטראקציה חברתית.

מה המשמעות של הממצאים שלנו?

כשהמשתתפים שלנו תקשרו עם מה שהם חשבו שהוא בן אדם אמיתי, אזורי מנטליזציה היו פעילים אפילו כשהמשחק לא דרש חשיבה על מצבים מנטליים. איננו מבינים עדיין הרבה דברים על כל הדברים השונים שכל אזור במוח עשוי לעשות, כך שאיננו יכולים להיות בטוחים שהמשתתפים חשבו על דברים מסוימים. עדיין, התוצאות שלנו הן מה שהיינו מצפים למצוא אם אינטראקציה עם פרטנר מובילה ליותר מנטליזציה אוטומטית מאשר חשיבה על דמות בסיפור.

המחקר שלנו מראה שהמוח מגיב אחרת כשאנו מתקשרים עם בן אדם אמיתי כביכול מאשר כשאנו חושבים על דמות בסיפור. לכן, כדי להבין באמת כיצד המוח פועל במהלך תקשורת חברתית בחיי היומיום, חוקרי מוח צריכים לנסות לגרום לניסויים שלהם להרגיש כמה שיותר דומים לאינטראקציות חברתיות אמיתיות.

אנו גם מזהים שהמשחק שלנו, שבו ילדים תקשרו באמצעות הודעות טקסט שתוכנתו מראש, הוא רק דוגמה אחת לאינטראקציה חברתית. בעולם האמיתי, אינטראקציות חברתיות מתבצעות לעיתים קרובות פנים אל פנים, ומנטליזציה במצבים האלה ככל הנראה מערבת הבנה של הבעות פנים, תנועות גוף וטון דיבור. מחקרים עתידיים שישתמשו בסוגי מטלות שונים יכולים לסייע לנו להבין מה דומה ומה שונה באופן שבו המוח שלנו פועל בין צורות שונות של אינטראקציה חברתית.

מדוע המחקר הזה חשוב?

אינטראקציות חברתיות הן חלק מרכזי בחוויה האנושית. הן משפיעות על האופן שבו אנו לומדים וחושבים, על השמחה שלנו, ואפילו על הבריאות הפיזית שלנו. משמעות הדבר היא שאנשים שחווים קשיים עם אינטראקציות חברתיות, כמו למשל אנשים עם תסמונת הספקטרום האוטיסטי או עם חרדה חברתית עשוים להתקשות עם חלקים רבים בחיי היומיום. הבנת מה שקורה במוחות של ילדים טיפוסיים כשהם מתקשרים עם אחרים יכולה לסייע למדעני מוח להבין מה עשוי להיות שונה במוחות של ילדים עם קשיים חברתיים – ובסופו של דבר, כיצד לסייע לילדים להתגבר על ההבדלים האלה ולחיות חיים מאושרים יותר.

מילון מונחים

מנטליזציה (Mentalizing): ↑ חשיבה על מצבים מנטליים. מצבים מנטלייים כוללים אמונות, מחשבות, ידע, תשוקות ורגשות.

מופעל (Activated): ↑ כשאות MRI מאזור במוח חזק יותר (מה שמרמז על כך שתאי העצב באותו האזור משתמשים ביותר אנרגיה) במצב אחד לעומת אחר.

אזורי מנטליזציה (Mentalizing Regions): ↑ אזורים במוח שלעיתים קרובות מופעלים במהלך משימות שדורשות מנטליזציה.

אינטראקציה חברתית (Social Interaction): ↑ כששני אנשים (או יותר) מתנהגים כל אחד בדרך שמשפיעה על האחר (או אחרים), לדוגמה, בזמן קיום שיחה או משחק משותף.

אמצע הילדוּת (Middle Childhood): ↑ הזמן שבין שנות גן חובה לבין שנות הנעורים. המחקר שלנו כולל ילדים בגילים 12-8.

אזורי תגמול (Reward Regions): ↑ אזורים במוח שמופעלים לעיתים קרובות כשאנשים מקבלים – או מצפים לקבל – תגמול, כמו למשל אוכל או כסף. האזורים האלה לעיתים קרובות מופעלים במהלך אינטראקציה חברתית.

תסמונת הספקטרום האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder): ↑ אנשים במצב הזה חווים קשיים עם אינטראקציות חברתיות ותקשורת. הם יכולים גם להראות עניין לא רגיל במספר קטן של נושאים או רעיונות, והם יכולים להיות שונים בחוויות החושיות שלהם (למשל, שמיעה, ראייה, או מגע) בהשוואה לאנשים אחרים.

חרדה חברתית (Social Anxiety): ↑ פחד מביקורת שלילית על-ידי אחרים. אנשים עם חרדה חברתית מרגישים מודאגים לעיתים קרובות לפני אינטראקציות חברתיות, במהלכן ואחריהן.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.