תַקצִיר
אם אתם רוצים להצליח, האם עליכם פשוט להשתדל יותר? עד לאחרונה חוקרים סברו כי המפתח להצלחה הוא נחרצוּת – לַהַט ונחישוּת להשיג מטרות ארוכות טווח. אחרי חקירת הנחרצוּת במשך שנים רבות, חוקרים גילו שילדים נחרצים מאייתים טוב יותר, בני נוער נחרצים משיגים ציונים גבוהים יותר ומבוגרים נחרצים מחזיקים מעמד בעבודתם ונישואיהם יציבים! נוסף על כך יש הבדלים חשובים במוח של אנשים נחרצים לעומת המוח של אנשים פחות נחרצים. עד כאן, ייתכן כי אתם חושבים שהמפתח להצלחה הוא נחרצות. אולם מחקר שנערך לאחרונה מראֶה כי גורם אישיוּת הנקרא מצפוּניוּת דומה מאוד לנחרצות! מצפוניות היא תכונת האישיוּת המתבטאת בזהירוּת ובחריצוּת. חקרנו את המצפוניות במשך זמן רב.
“יעקב, אני לא שומעת את צלילי הפסנתר”, אמרה אימא של יעקב, בעודה מביטה במעלה המדרגות.
“רק עוד חמש דקות, ואני אלך לנגן”, קרא יעקב, הניח במהירות את הספר הארי פוטר ואבן החכמים מאת ג’ ק’ רולינג, וגרר את רגליו לפסנתר המאובק שנמצא מֵעֵבֶר למסדרון.
אימא של יעקב החלה בהרצאה הרגילה שלה. “אמרת את זה לפני 20 דקות, יעקב! די עם הַסַּחֶבֶת. אתה יודע שתשתפר במשהו רק אם תתאמן...”
סדרת אירועים זו הפכה להיות טקס שבועי בביתו של יעקב, והלילה לא היה שונה.
בזמן שיעקב פָּזַל לכיוון התווים שלפניו, הוא לא יכול היה להימנע מלחשוב על האירועים הצפויים להארי פוטר בפרק הבא.
עם כל תו שזייף בפסנתר, הסתכלה אימא של יעקב על בנה במבט מעודד, בעודה דואגת מהרסיטל בפסנתר הצפוי לו ביום שלישי הבא.
נשמע לכם מֻכָּר? אולי אתם תוהים: למה יעקב (ראו איור 1) לא פשוט משתדל יותר כדי להשתפר בנגינה בפסנתר? או באופן כללי יותר, מה גורם לאנשים מסוימים להיות מוצלחים כל כך במשהו, בעוד שאחרים משׂתרכים מאחור ומתקשים להתמודד? תכירו את אנג’לה דקוורס (Duckworth). פעם היא הייתה מורה בבית ספר, וכיום היא פרופסורית וחוקרת באוניברסיטת פנסילבניה. לפני כמה שנים שאלה גברת דקוורס בדיוק את אותן שאלות. התשובה עשויה להפתיע אתכם. בסדרת מחקרים חשובה היא גילתה כי גורם, אשר במחקרים אלה נקרא נֶחְרָצוּת, יכול לעזור לנבא תוצאות עתידיוֹת של הצלחה בחיים, למשל השׂגת ציונים גבוהים וקבלת תואר אקדמי [1].
- איור 1 - סדרת קריקטורות של יעקב ושל אימו.
- למעלה, משמאל לימין: יעקב, אני לא שומעת את צלילי הפסנתר! רק עוד חמש דקות, ואני אלך לנגן! אמרת את זה לפני 20 דקות, יעקב! די עם הסחבת. אתה יודע שתשתפר במשהו רק אם תתאמן... למטה, משמאל לימין: בינתיים, בחדרו של יעקב... מעניין אלה הרפתקאות צפויות להארי פוטר... למה יעקב לא מצליח בנגינה בפסנתר?
מהי נחרצות?
נחרצות מוגדרת כמסירוּת ולַהַט להשגת מטרות בטווח הארוך [1]. נחרצות נמדדת על-ידי כך שמבקשים מאנשים למלא שאלון שבּו עליהם לְדָרֵג את עצמם בסולם של 1 (לא מתאר אותי כלל) עד 5 (מתאר אותי מאוד), עבור הצהרות שוֹנוֹת, למשל: “אני עובד חרוץ” או “אני שקדן” [1]. ככל שהניקוד בסולם זה גבוה יותר, ה“נחרצות” רבּה יותר. אבל, מדוע נחרצות חשובה, ומה הקשר שלה להצלחה בחיים?
אנשים נחרצים הם...
טובים יותר בְּאִיּוּת! באחד המחקרים נתנו סדרת שאלונים לילדים בני 12 שהתחרוּ בתחרות איות לאומית. ביקשו מהילדים למלא את השאלונים, כולל שאלון נחרצות. מעניין לגלות שהילדים שהצליחו טוב יותר בתחרות האיות לא היו ילדים שקראו ספרים להנאתם, וגם לא ילדים שהוריהם בחנו אותם באיות מילים. הילדים שהגיעו לשלב הסופי של תחרות האיות היו אלה שקיבלו ציונים גבוהים בשאלון הנחרצות [1]. נוסף על כך סיכוייהם של תלמידי תיכון נחרצים לקבל תואר אקדמי גבוהים יותר, וסטודנטים נחרצים הלומדים באוניברסיטה משיגים ציונים גבוהים יותר. בגיל מבוגר, סביר להניח כי עובדים נחרצים מחזיקים מעמד בעבודתם ונישואיהם יציבים! [1]. מה בנוגע למוח של אותם אנשים מוצלחים מאוד ונחרצים – איך נראה המוח שלהם? יתרה מזו, האם המוחות של אנשים נחרצים שונים מהמוחות של אנשים פחות מוצלחים שאינם נחרצים כל כך?
מוחות נחרצים? בואו נביט על המוח המדע שעומד מאחורי המחקר על נחרצוּת
במחקר שהתקיים לאחרונה, חוקרים אִמְּנוּ ילדים בני 6 במגוון מיומנויות שמטרתן לשפר את הזיכרון שלהם. החוקרים גם מדדו את מידת הנחרצות של הילדים. אנו בטוחים שבשלב זה כבר ניחשתם – הילדים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בשאלון הנחרצות זכו לשיפור הגבוה ביותר בזיכרון שלהם, בעקבות האימון [2]. אבל, האם המוחות של אותם ילדים נחרצים בני 6 שונים מהמוחות של חבריהם הפחות נחרצים? זו בדיוק השאלה ששאלו החוקרים האלה בחלק הבא של מחקרם. הם ידעו שהם צריכים להסתכל על המוחות של הילדים האלה, אבל איך? הם השתמשו בכלי אשר נקרא דִּמּוּת מוחי (המילה “דימות” פירושה: לקבל תמונה), כדי לקבל תמונה של המוחות של הילדים. כלי הדימות המוחי המסוים שבּו השתמשו נקרא סוֹרֵק דימות תְּהוּדָה מגנטית (MRI). אפשר להשתמש בסורק זה כדי להסתכל על צורת המוחות או על המבנה שלהם. אז מה הם מצאו? בילדים נחרצים, הצורה של הסטריאטוּם הַגְּחוֹנִי הייתה שונה מזו של ילדים שציוניהם בשאלון הנחרצוּת היו נמוכים יותר. מה זה סטריאטום גחוני? זהו מבנה קטן הממוקם עמוק בתוך ליבת המוח (צבוע באדום בחלק העליון שבאיור 2). הסטריאטום הגחוני אחראי להרבה דברים, כולל מוטיבציה ותגובה לתגמולים (למשל, קַבָּלַת ציון טוב) [2]. אם כך, לַחֵלֶק במוח האחראי למוטיבציה יש צורה שונה בילדים שהם נחרצים במיוחד, בהשוואה לילדים שהגיעו לציונים נמוכים יותר בשאלון הנחרצות. אבל, האם הבדלים אלה במוח ייחודיים לילדים קטנים? מה יַראו מחקרי מוח בילדים גדולים יותר?
- איור 2 - אלה הן תמונות מוח המראות לנו את שני האזורים במוח שעליהם דיברנו: הסטריאטום הגחוני וקליפת המוח הקדם-מצחית.
- למעלה, התמונות מראות את הפעלת הסטריאטום הגחוני מאחור, מהצד ומהחלק העליון של הראש. למטה, התמונות מראות את הפעלת קליפת המוח הקדם-מצחית מאחור, מהצד ומהחלק העליון של הראש. תמונות אלה נוצרו על-ידי שילוב של תמונות שהתקבלו מאלפי אנשים ומחקרים שונים, שבחנו את הפעלתם של אזורים אלה. הסיבה לכך שאנו רואים רק תמונה אחת עבור כל אחד מאזורי המוח (במקום אלפי תמונות) היא שכֹּל התמונות שולבו יחד כדי לקבל תמונה ממוצעת. כך אנו יכולים לראות את חלקי המוח המופעלים באדם ממוצע.
במחקר שהתקיים לאחרונה מילאו בני נוער שאלון נחרצוּת, ואז הם שכבו בנחת בסורק מוח [3]. חוקרים במחקר זה לא התעניינו רק בְּצוּרַת המוחות של הנבדקים, אלא רצו להתבונן גם בתפקוד של המוחות שלהם או בהפעלתם.
החוקרים שאלו: “האם לבני נוער נחרצים תבנית פעילוּת מוח שונה בהשוואה למקביליהם הפחות נחרצים?” אחרי הכול, המוח אינו סתם גוש בצק היושב בגולגולות שלנו באפס מעש. אנו יודעים שהמוח הוא איבר פעיל שֶׁמְּתַקְשֵׁר עם עצמו ועם שאר הגוף על-ידי שליחת מסרים העוזרים לנו לחשוב, לנוע, לנשום וכל דבר אחר. בדיוק ברגע זה, המוח שלכם שולח מסרים לעיניים שלכם, ואומר להן לקרוא את המילים שבמאמר הזה! לכן, חוקרים אלה ביקשו מבני נוער לשכב בנחת בסורק המוח, ששימש כדי למדוד את הפעלת המוח בעזרת כלי דימות מוחי הנקרא דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI). מה הם מצאו? בהשוואה למקביליהם הפחות נחרצים, לבני נוער נחרצים הייתה תבנית פעילוּת מוח שונה בחלק של המוח הנמצא ממש מאחורי המצח, הנקרא קליפת המוח הקדם-מצחית (PFC; למטה באיור 2). מדוע הדבר חשוב? קליפת המוח הַקְּדַם-מצחית אחראית לתפקודים שחשובים כאשר אנו מנסים להיות מוצלחים במשימה מסוימת; למשל, תכנון ושליטה עצמית [3].
בואו ניקח צעד אחד אחורה. אנו יכולים לראות שנחרצות מקושרת לשני סוגים של מבנים במוח: (1) מבנים בעומק המוח האחראים למוטיבציה כגון הסטריאטום הגחוני; ו-(2) אזורי מוח שקרובים יותר לפני השטח של הַפָּנִים שלנו, האחראים לתכנון ולשליטה עצמית כגון קליפת המוח הקדם-מצחית. אם כך, אולי לאנשים נחרצים יש קשרים חזקים יותר בין אזורי המוח המושרשים עמוק יותר ואחראים למוטיבציה ובין אזורים שנמצאים קרוב יותר לפני השטח, האחראים לשליטה עצמית ולתכנון.
גישוּר בין שני חלקי המחקר: קשרים בין אזורי מוח עמוקים לאלה שקרובים לפני השטח
קבוצת חוקרים אחת רצתה לדעת אם אצל ילדים נחרצים יותר יש או אין הפעלה בו בזמן של אזורי מוח מושרשים עמוק, האחראים למוטיבציה, ושל אזורי מוח שקרובים יותר לשטח הפנים, האחראים לתכנון ולשליטה עצמית [4]. בעיקר, הם רצו לדעת אם אזורי המוח העמוקים ואלה הקרובים לפני השטח מקושרים תפקודית או לא. אם שני אזורי המוח – האחראים למוטיבציה ולתכנון – מוארים באותו זמן כאשר החוקרים מביטים בהם בסורק התפקודי, אפשר יהיה לומר עליהם שהם מקושרים תפקודית. סביר להניח שההצלחה של אנשים נחרצים נובעת מכך שחלקי המוטיבציה במוח שלהם מקושרים עם חלקי התכנון של המוח שלהם. איך החוקרים בדקו זאת? הם השתמשו באותו כלי שדיברנו עליו עד כה – הסורק התפקודי. הם חקרו מִדְגָּם של בני כמעט עֶשְׂרֵה, שהתבקשו לשכב בנחת בסורק ולאפשר למחשבות שלהם לנדוד.
הם גילו בדיוק את מה שניחשתם: לבני כמעט עֶשְׂרֵה נחרצים יותר הייתה יותר קישוּריוּת תפקוּדית (הפעלה בו בזמן) בין הסטריאטום הגחוני ובין קליפת המוח הקדם-מצחית. אם כך, כדי לְפַשֵּׁט את הדברים – כן, באנשים נחרצים יש הפעלה בו בזמן של אזורי המוטיבציה שבמוחות שלהם ושל אזורי התכנון והשליטה העצמית שבמוחות שלהם [4]. לאור כל העדויות שהוצגו עד כה, ייתכן כי אתם תוהים איך אפשר לגרום למוחות שלנו להיות נחרצים יותר, וכתוצאה מכך נוכל להיות מוצלחים יותר. איך נוכל להפוך להיות אנשים בעלי הישגים גבוהים, שמחזיקים מעמד בעבודה, משיגים ציונים גבוהים ומאייתים נהדר? על-ידי הפיכה לנחרצים יותר, נכון? ובכן, בערך.
החלק האחר של הסיפור
משהו לא אמרנו לכם עדיין – אף שנהוג להתייחס לנחרצוּת כאל דבר שאפשר ללמד וללמוד, יש מעט מאוד עדויות לכך שאנשים יכולים לְאַמֵּן את עצמם להיות נחרצים יותר. מלבד זאת, אף שהספרוּת בנושא הנחרצות מרתקת, היא לא לגמרי חדשה. למעשה, זה שני עשורים אנו יודעים על מאפיין אישיוּת שנשמע מאוד כמו נחרצוּת – תכונת האישיוּת שנקראת מצפוּניוּת [5]. מצפוניות היא תכונת אישיוּת שמתבטאת בזהירוּת, בתשומת לב ובחריצוּת בעבודה. אם אתם מגרדים את הראש וחושבים שזה נשמע ממש כמו נחרצוּת, אתם לא לבד. אכן, נחרצוּת ומצפוּניוּת דומות מאוד [5]. פירושו של דבר שנחרצות היא רעיון ישן (מצפוניות) שקיבל שֵׁם חדש וּמֻתַּג כמשהו חדש ומקורי. הדבר מראֶה לנו שכאשר אנו רואים מושג מפסיכולוגיה שמדברים עליו באמצעי התקשורת, עלינו לחשוב עליו בחשיבה ביקורתית, ולשאול את עצמנו אם אכן מדובר במושג חדש או אולי אמצעי התקשורת מנסים לגרום לו להישמע כך.
מחשבות אחרונות
חוקרים עתידיים צריכים לשאול את השאלות האלה: מה גורם לאנשים להיות מצפוניים? האם אנשים מצפוניים בכל פעילוּת שבּה הם מִתְנַסִּים או אולי הם מצפוניים רק בדברים שהם נהנים לעשות? והכי חשוב, האם הנחרצוּת עצמה היא הַמַּפְתֵּחַ האמיתי להצלחה או האם המפתח הוא מציאת הנושאים שמרתקים אותנו, ולכן גורמים לנו להשקיע מאמץ רב כדי להשיג את המטרות שלנו? זוכרים את חברנו הוותיק, יעקב? הוא התקשה לחכות לקרוא את הפרק הבא בספר הארי פוטר, וייתכן שזה מה שהיה עליו לעשות! יעקב נהנה מקריאה, ולכן אולי עליו לְטַפֵּחַ וּלְפַתֵּחַ הלאה את כישורי הקריאה שלו. עד כמה שאנו יודעים, יעקב יכול להיות סוֹפר של רַבֵּי-מֶכֶר, אם הוא ייתן לאישיוּת שלו להנחות אותו לכיוון של הצלחה.
אם כך, מה עושה אנשים למוצלחים, ואיך אנו יכולים להיות במקום הזה? כרגע, רוב החוקרים סבורים שהאישיוּת שלנו היא מה שקובע. אבל, איננו יודעים עדיין אם הַשְׁקָעַת מאמץ רב במשימות ובפעילויות שכבר מלהיבות אותנו תעשה אותנו מוצלחים יותר ותשנה את המוח שלנו, או לא.
מילון מונחים
נֶחְרָצוּת (Grit): ↑ שקדנוּת ולַהַט למטרות ארוכות טווח. נחרצות דומה לתכונת האישיוּת הנקראת מצפוּניוּת. אנשים מצפוניים הם משקיעי מאמץ, זהירים, עומדים על הַמִּשְׁמָר ויש להם צורך להגיע להישגים אישיים.
דִּמּוּת מוחי (Neuroimaging): ↑ תהליך קַבָּלַת תמונות של מבנה (צורה) של המוח, באמצעות כלים כגון MRI או קַבָּלַת תמונות של תפקוד המוח באמצעות fMRI.
סטריאטוּם גְּחוֹנִי (Ventral streatum): ↑ אזור קטן הממוקם עמוק בתוך המוח, שאחראי לעיבוד תגמולים ולמוטיבציה.
קליפת המוח הַקְּדָם מִצְחִית (Prefrontal cortex): ↑ אזור גדול הממוקם על שטח הַפָּנִים של המוח ועל חלקו הקדמי, אשר מעורב בתכנון, שליטה עצמית וקבלת החלטות.
קִישוּריוּת תפקוּדית (Functional connectivity): ↑ כאשר שני אזורי מוח או יותר שאינם סמוכים זה לזה מופעלים יחד בו בזמן. הפעלה סימוּלטנית זו מעידה על כך שאזורי מוח אלה פועלים יחד כדי להשלים משימה נתונה.
הצהרת ניגוד אינטרסים
המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.
מקורות
[1] ↑ Eskreis-Winkler, L., Shulman, E. P., Beal, S. A., and Duckworth, A. L. 2014. The grit effect: predicting retention in the military, the workplace, school and marriage. Front. Psychol. 5:36. doi: 10.3389/fpsyg.2014.00036
[2] ↑ Nemmi, F., Nymberg, C., Helander, E., and Kingberg, T. 2016. Grit is associated with structure of nucleus accumbens and gains in cognitive training. J. Cogn. Neurosci. 11:1688–99. doi: 10.1162/jocn_a_01031
[3] ↑ Wang, S., Zhou, M., Chen, T., Yang, X., Chen, G., Wang, M., et al. 2016. Grit and the brain: spontaneous activity of the dorsomedial prefrontal cortex mediates the relationship between the trait grit and academic performance. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 12(3):452–60. doi: 10.1093/scan/nsw145
[4] ↑ Myers, C. A., Wang, C., Black, J. M., Bugescu, N., and Hoeft, F. 2016. The matter of motivation: striatal resting-state connectivity is dissociable between grit and growth mindset. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 11(10):1521–7. doi: 10.1093/scan/nsw065
[5] ↑ Credé, M., Tynan, M. C., and Harms, P. D. 2016. Much ado about grit: a metaanalytic synthesis of the grit literature. J. Pers. Soc. Psychol. 113(3):492–511. doi: 10.1037/pspp0000102