כיצד אנו יודעים בוודאות שמשהו הוא זה שגורם למשהו אחר להתרחש?

חשוב ממש להבין מה גורם לדברים מסוימים להתרחש, אבל לעיתים קרובות אנו עושים זאת בלי מחשבה רבה. למשל, ייתכן כי אנו יודעים שהתעוררנו בבוקר בשעה מסוימת בגלל צלצול השעון המעורר שלנו. אולם לא תמיד קל לְקַשֵּׁר בין סיבה לתוצאה באופן זה. לעיתים קרובות איננו יכולים לדעת בוודאות אלה מהדברים שיכולים להשפיע על תוצאה כלשהי אכן משפיעים. מדענים קוראים לדברים האלה שיכולים להשפיע על התוצאה ’מִשְׁתַּנִּים’. אם כך, כאשר אנו מבצעים ניסוי, אנו משתדלים להקפיד שכל משתנה יישמר קבוע, מלבד המשתנה שאותו אנו מעוניינים לחקור (הנקרא המשתנה הבלתי תלוי). כאשר אנו משנים את המשתנה הבלתי תלוי באופן מסוים, אנו יכולים לראות אם הוא משנה את תוצאת הניסוי (הנקראת המשתנה התלוי), ואם כן – כיצד. דוגמה אחת פשוטה תהיה הַעֲמָדַת ניסוי כדי לבחון אם דֶּשֶׁן מסוים משפר את גידולו של צמח במשך חודש. ראשית, ניקח 20 צמחים מאותו סוג, ובאותו גיל וגודל. בדוגמה זו, סוג הצמח, גילו וגודלו בתחילת הניסוי הם משתנים שעלינו להקפיד שיישמרו קבועים. אחר כך, נחלק את הצמחים לשתי קבוצות על-ידי כך שנמספּר אותם, ונשלוף מספרים באקראי. 10 הצמחים הראשונים ייכנסו לקבוצת הטיפול – הצמחים שיקבלו דשן. 10 הצמחים הנותרים ייכנסו לקבוצה שלה אנו קוראים קבוצת בקרה – אלה הם צמחים שלא יקבלו דשן. שיטה זו של הקצאת דברים לקבוצה נקראת רַנְדוֹמִיזַצְיָה, ומטרתה לוודא שלכל צמח המשתתף בניסוי שלנו יש סיכוי שווה להיבחר לכל אחת משתי הקבוצות. זו הדרך הטובה ביותר לוודא שהקבוצות אחידות ככל האפשר. אז, למשך חודש, נִתֵּן דשן לקבוצת הטיפול, אבל לא לקבוצת הבקרה. כל שאר המשתנים נשמרים קבועים לחלוטין – הצמחים נחשפים לאותה מידת אור שמש, לאותה סביבה ולאותה כמות מים. אנו בודקים את גודל הצמחים (המשתנה התלוי שלנו) בהתחלה ובסוף – לפני הטיפולים שהצמחים מקבלים במהלך החודש ולאחריהם – ומשווים את המדידות. אם הצמחים בקבוצת הטיפול גדלו יותר מאשר הצמחים בקבוצת הבקרה, אנו יודעים שהיה זה הדשן שגרם לתוספת הגידול, ולא דבר אחר, שֶׁכֵּן כל שאר הגורמים היו זהים בשתי הקבוצות.

כדי לבדוק אם אוהדי ספורט אכן יכולים לגרום לשופטים לשנות את דעתם בקביעת המתחרה המנצח, וגם כדי לראות אם הדבר תָּקֵף עבור שופטים אחרים, ביצענו ניסוי שבדק את השפעת רעש המגיע מקהל הבית על שופטים הנותנים ניקוד בתחרויות מואי תאי [1] (איור 1). תחרויות מואי תאי מתרחשות בזירת אִגרוּף רגילה, ובהן שני מתחרים מתאבקים במשך חמישה סבבים, 3 דקות לכל סבב. מתאבקי מואי תאי בועטים, חובטים, מכים בברך, משתמשים במרפקים ומתגוששים עם היריב שלהם, בניסיון להשיג נקודות ניצחון או בניסיון לגרום לשופט להפסיק את הקרב. בניסוי שלנו, שופטים נתנו ניקוד (המשתנה התלוי) בתחרויות מואי תאי, בזמן שהם שמעו את הקהל שהריע סביב זירת האגרוף או בזמן שהם השתמשו באוזניות מסננות רעשים, וכך שפטו בדממה מוחלטת (הרעש הוא המשתנה הבלתי תלוי) (איור 2).

מה אנו יודעים על היתרונות של קיום משחקי בית?

כאשר מתכננים ניסויים הדבר הראשון שעל המדענים לעשות הוא להסתכל על מחקרים שביצעו אחרים בנושא שאותו הם מתכוונים לחקור. לכן כדי להעמיד את הניסוי שהתכוונו לבצע המתואר במאמר זה, היה עלינו להסתכל על ממצאיהם של חוקרים אחרים בנושא השפעת הקהל על משחקי ספורט.

קבוצות ספורט ומתעמלים יחידים נוטים לְנַצֵּחַ ביותר מִשחקים כאשר הם מְשחקים באצטדיון או בזירה שלהם, לעומת משחקי חוץ. התופעה הזו נפוצה כל כך, עד שקיבלה שֵׁם – יתרון הבית. יתרון הבית התגלה הן במשחקי קבוצה הן בתחרויות יחידים, שבהם לשופטים תפקיד חשוב בקביעת המנצח – תחרויות ספורט כגון כדורסל, כדורגל ואגרוף. נראה שייתכן כי הקהל המריע לקבוצה האהובה עליו ביותר משפיע למעשה על קביעת המנצח במשחק או בתחרות, על-ידי השפעה על השופטים. ניסויים מבוקרים בקפידה הם הדרך היחידה לגלות אם הקהל באמת משפיע על החלטות שופטי הספורט.

האם אוהדים באמת יכולים להשפיע על שופטי ספורט?

ניסוי קודם שבוצע בדק את השפעת הרעש המגיע מהקהל על החלטת השופטים אם לשרוק לעֲבֵרָה או לא [2]. החוקרים הצליחו להבטיח שהבדלים בהחלטות שקיבלו השופטים נובעים מהרעש המגיע מהקהל בלבד (רעש המגיע מהקהל או ללא רעש המגיע מהקהל), ולא בגלל הבדלים בין השופטים עצמם. החוקרים עשו זאת באמצעות חלוקה אקראית של השופטים לשתי קבוצות. קבוצה אחת הביטה בסרטון של הַמְעָדוֹת בכדורגל בזמן שברקע נשמעו קריאות הקהל, והקבוצה האחרת הסתכלה על אותו סרטון, אבל בדממה מוחלטת. כאשר קבוצת מחקר מוצאת הבדלים בניסוי שתוכנן באופן כזה, אפשר להיות בטוחים שההבדל נבע מהרעש שהגיע מהקהל – לזאת קוראים תוקף פנימי. אולם החוקרים אינם בטוחים כי ממצאיהם יהיו נכונים גם עבור שופטים אחרים מחוץ למעבדה, ללא התחשבות בכמה דברים נוספים.

האם תוצאות ניסויי מעבדה נכונות גם במציאוּת?

כדי להחליט מהי הסבירות שממצאי מחקר אכן תקפים למצבים מציאותיים מחוץ למעבדה, החוקרים משתמשים ברעיון הנקרא תוקף חיצוני. למחקר מעבדה יכול להיות תוקף פנימי גבוה, אבל תוקף חיצוני נמוך. למשל, חוקר יכול להיות בטוח כי דבר אחד גרם לאחר להשתנות בתנאי הניסוי, אבל פחות וַדָּאִי ששינויים אלה יחולו מחוץ לניסוי, בעולם המציאותי. במחקרים שבדקו רעש המגיע מהקהל, החוקרים בטוחים שלרעש המגיע מהקהל יש השפעה אמיתית על הנקודות שמעניקים השופטים או על ההחלטות בניסוי המעבדה (תוקף פנימי), ושממצאים אלה יהיו זהים בסביבות אחרות (כמו במציאות) ועם שופטים אחרים (תוקף חיצוני). החוקרים יכולים לעשות דברים מסוימים כדי לעזור לשפר את התוקף החיצוני של הניסויים שלהם. דברים אלה כוללים בחירת משתתפי ניסוי הדומים לקבוצה הרחבה ביותר הנחקרת; שימוש בסביבות שונות המשקפות את המגוון הקיים מחוץ למעבדה; גיוס מגוון משתתפים שייתכן כי יגיבו באופן שונה לניסוי; חקירת יחסי גורם-תוצאה למשך זמן ולא רק בנקודת זמן יחידה; ולוודא שהסביבות שבהן נמצאים משתתפי הניסוי והמשימות שעליהם לבצע הן מציאוּתיוֹת [3].

הפסיכולוג והחוקר איגון ברונסוויק [4] הציע משהו דומה לתוקף חיצוני, שלו הוא קרא תכנון מייצג. הוא הציע שכאשר חוקרים רוצים לחקור כיצד בני אדם מגיבים לדברים שונים, חשוב לבצע את המחקר במיקום שבו דברים אלה מתרחשים באופן רגיל, ולא בסביבה מלאכותית. לכן מחקר הבודק כיצד רעש המגיע מהקהל משנה החלטות של שופטי ספורט יִלְקֶה בחסר בהקשר של תכנון מייצג, אם השופטים אינם נמצאים למעשה בזירת הספורט, שָׁם ההחלטות באמת קובעות. הרעיון הוא שאם שופטי ספורט מקבלים החלטות במעבדה, שבה אין לחץ אמיתי של אוהדים או של שחקנים, אין הדבר דומה לקבלת החלטות באירוע עצמו בזמן אמת.

הפיכת המחקר שלנו למציאותי

במחקר שלנו על הרעש המגיע מהקהל, ניסינו לשפר את התוקף החיצוני ואת התכנון המייצג בכמה דרכים. ראשית, ביצענו את המחקר שלנו בתחרויות שהתקיימו למעשה (תכנון ייצוגי), אבל למרות זאת השתמשנו בסוגים של בקרות הַמְּשַׁמְּשִׁים בניסויי מעבדה מקובלים (תוקף פנימי). על-ידי ביצוע פעולות אלה הגדלנו את הסבירוּת לכך שאפשר יהיה ליישׂם את התוצאות שלנו בסביבות מציאותיות דומות (תוקף חיצוני).

כדי להשוות את השפעת הרעש למעשה על ההחלטות, השתמשנו בשני תנאים: תנאי רעש המגיע מהקהל ותנאים שבהם לא מגיע רעש מהקהל. תנאי הרעש המגיע מהקהל היו כרוכים בשופטים ששפטו בתנאי קהל טבעיים, רעש שהם שומעים בדרך כלל, בזמן שהם קובעים את הניקוד בזירת האגרוף. השופטים בתנאים שבהם לא מגיע רעש מהקהל שׂמו על אוזניהם אוזניות מסננות רעשים, וכך לא שמעו דבר. בתנאים אלה, השופטים קבעו את הניקוד של כל סֶבֶב ושל כל קְרָב, תוך שימוש בשיטת הניקוד האמיתית המשמשת בתחרויות אלה (תכנון ייצוגי). היות שהשתמשנו בניקוד של שופטים אמיתיים בזירות קרב אמיתיות, יכולנו להתבונן בממצאים באופן שאִפשר לנו לקבוע את ההשפעה האמיתית של הרעש המגיע מהקהל על החלטות השופטים.

האם הקהל השפיע על שופטי מואי תאי?

גילינו כי רעש המגיע מקהל אמיתי השפיע על הניקוד שנתנו השופטים. השופטים שנתנו נקודות לקרבות בזמן ששמעו את הרעש המגיע מהקהל העניקו למתמודדי הבית 0.53 נקודות יותר מאשר הניקוד שנתנו השופטים שהביטו במתמודדים בדממה (ללא רעש המגיע מהקהל). אולי נראה שמדובר בהבדל קטן, אבל פירוש הדבר כי בקרבות צמודים, שופטים שחולקו לקבוצות השונות (רעש המגיע מהקהל או ללא רעש המגיע מהקהל) נתנו ניקוד מנצח למתמודדים שונים ב־13% מהקרבות שבהם הם שפטו. בקרבות אלה, שופטים בתנאי רעש המגיע מהקהל העניקו ניצחון למתאבק הבית (המתאבק שהאוהדים שלו היו הרועשים ביותר), בעוד ששופטים בתנאים שבהם לא שמעו רעש המגיע מהקהל נתנו את הניצחון למתאבק החוץ – המתאבק שיש לו הרבה פחות תמיכה מאוהדים בקהל, אבל זה שביצועיו היו טובים יותר בקרבות מסוימים אלה. לכן כשהקרבות היו צמודים, הרעש המגיע מהקהל באמת השפיע על קביעת המנצח על-ידי השופטים.

כיצד יכול הקהל להשפיע על השופטים?

על-ידי יישׂום תכנון ייצוגי במטרה לשפר את התוקף החיצוני, המחקר שלנו הראה חד־משמעית כי קהל יכול להשפיע על החלטות שופטי הספורט. אבל איך זה אפשרי? כאשר חוקרים מתכננים ניסויים, לעיתים קרובות יש להם כבר תיאוריות מסוימות המסבירות מדוע דברים מתרחשים. כיצד יש לקהל כזו השפעה על שופט? אנו סבורים שאולי זה קשור במידת מה לְמה שהפסיכולוגים מכנים ’קוֹנְפוֹרְמִיּוּת’ (הליכה בתֶלֶם, לפי נורמות מקובלות). כאשר השופטים “הולכים עם הקהל” ומאפשרים להחלטות שלהם להיות מושפעות מהדעות של האוהדים, הדבר נקרא תוצאת הקוֹנפוֹרמיוּת [5]. שופטי הספורט יכולים להיות מושפעים על-ידי תוצאות קונפורמיות בשתי דרכים. ראשית, ייתכן שהם חושבים כי הקהל מוסיף להם מידע שימושי,ִ מֵעֵבֶר לְמָה שהם עצמם ראו שקרה, ושדעת הרוב של האוהדים המריעים יכולה להנחות אותם לקראת ההחלטה הנכונה. שנית, ייתכן שהם הולכים עם דעת הקהל כדי שהקהל יאהב אותם או כי הם חשים מאוימים מהקהל. רק על-ידי שימוש בתחרויות אמיתיות כגון אלה שבהן השתמשנו במחקר שלנו, אפשר יהיה לבדוק את תוצאת הקונפורמיות, כשלהחלטות של השופטים יש השפעות אמיתיות.

במחקר שלנו, חשנו כי כאשר התחרות הייתה צמודה ייתכן כי קריאות הקהל החזירו לשופטים את הביטחון בזמן שקבעו את הניקוד. אולם חשנו גם כי ייתכן שהשופטים הוטו עקב דאגה, מודעת או בלתי מודעת, שהם עלולים להרגיז את הקהל אם יקבלו החלטה לא אהודה, או דאגה שאחרי האירוע האוהדים יכתבו הערות שליליות רבּות ברשתות החברתיות.

יישׂום הממצאים שלנו על ענפי ספורט אחרים

היות שבמחקר שלנו השתמשנו במִגוון של תחרויות אמיתיות שונות, כמו גם בשופטים ובקהל אמיתיים, אנו בטוחים שהממצאים שלנו נכונים עבור תחרויות מואי תאי, בממלכה המאוחדת ומחוצה לה. אנו גם סבורים שהממצאים נכונים עבור סוגי ספורט אחרים הקשורים למואי תאי כגון אומנויות לחימה משולבות ואִגרוף. בדרך כלל, סוגי ספורט אלה כרוכים בסוג קהל דומה, אוהדים נלהבים זהים הקוראים קריאות עידוד למתאבקים האהודים עליהם ושופטי זירות הקובעים את הניקוד תוך שימוש במערכת ניקוד דומה. עדיין נותרו שאלות שיש להשיב עליהן כגון: “כמה רעש צריך להגיע מהקהל כדי להשפיע על שופטים?” או “עד כמה צריכים השופטים להרגיש מאוימים כדי להיות מושפעים?” האם עלינו לצפות ששופטים יהיו מושפעים יותר בזירות ענקיות שבהן כל הכרטיסים נמכרים, כגון אם-ג’י-אם גראנד בלאס וגאס, בניגוד לאצטדיונים קטנים יותר?

מה היינו יכולים לעשות כדי ללמוד אפילו יותר על האופן שבו הקהל יכול להשפיע על שופטים?

יחד עם חוקרים אחרים החוקרים את השפעת הרעש המגיע מהקהל על שופטי ספורט, לא חקרנו את תוכן רעש הקהל, כלומר ממה עשוי הרעש למעשה. במואי תאי, מאמנים צועקים עצות למתאבקים שלהם סביב לזירה במהלך הקרב, ומריעים כאשר המתאבק שלהם מכֶּה את היריב, וייתכן כי זה מה שמשפיע על השופטים. באותה מידה, גם מחאות מטעם מתחרים ומאמנים מפורסמים יכולות לגרום לשופטים לחשוב היטב על החלטות עתידיות שלהם. במחקרים עתידיים שלנו, יהיה מעניין לראות אם דברים אלה אכן משנים את ההחלטות של השופטים.

מסקנות

ניסויים הם דרך חשובה לקבוע גורם ותוצאה, אבל כדי שחוקרים יהיו בטוחים שאפשר ליישׂם את הממצאים שלהם במצבים שקורים במציאות, חשוב להביא בחשבון תוקף חיצוני ותכנון ייצוגי. המחקר שבעזרתו חקרנו את הרעיונות האלה הראה כי רעש המגיע מקהל יכול לשנות את ההחלטות של שופטי ספורט אמיתיים בזמן תחרויות אמיתיות. היות שהשתמשנו בתכנון ייצוגי כדי להבטיח תוקף חיצוני רב, אנו יכולים להיות בטוחים כי ממצאים אלה נכונים בעולם המציאותי.

מילון מונחים

משתנה בלתי תלוי (Independent variable): ↑ משתנה בלתי תלוי הוא משתנה שאינו משתנה על-ידי המשתנים האחרים הנמדדים, והוא משמש כדי לראות אם הוא גורם לשינוי כלשהו במשתנה אחר (המשתנה התלוי). לכן בניסוי אנו מקפידים שכֹּל המשתנים יישמרו קבועים, מלבד אלה שאותם אנו מעוניינים לחקור (המשתנה הבלתי תלוי), וכאשר אנו משנים זאת באופן מֻבְנֶה אנו יכולים לראות אם משתנה זה משפיע על התוצאה (על המשתנה התלוי), ואם כן – כיצד. למשל, אם אנו רוצים לראות איזה מֶתֶג על לוח בקרה מדליק נורה מסוימת, הדרך הקלה ביותר לעשות זאת היא להתחיל ללחוץ ולשחרר מתגים בזה אחר זה בלי לגעת באחרים, ולראות איזו לחיצה מדליקה את הנורה.

משתנה תלוי (Dependent variable): ↑ משתנה תלוי הוא משהו שתלוי בדברים אחרים. המשתנה התלוי הוא הדבר שאנו מודדים כדי לראות אם הוא השתנה. למשל, ניקוד שמעניק שופט הוא המשתנה התלוי במחקר, כי ייתכן שהוא ישתנה כתלות בהשפעת הקהל המריע.

מואי תאי (Muay Thai): ↑ הספורט הלאומי של תאילנד – סוג של אִגרוף שבו שני מתחרים הלובשים כפפות אגרוף מתחרים זה בזה בזירת אגרוף רגילה למשך חמישה סבבים. החוקים מאפשרים להם לבעוט, לחבוט, להכות בברך, להשתמש במרפקים ולהתגושש עם היריב שלהם, תוך שימוש במהלומות מגע בניסיון לגרום לשופט להפסיק את הקרב לטובתם או לגרום לשופטים לתת להם יותר נקודות מאשר ליריב.

יתרון ביתי (Home advantage): ↑ היתרון הניתן למתחרים ולקבוצות בתחרויות ביתיות, לפני קהלאוהדים תומך.

תוֹקֵף פנימי (Internal validity): ↑ המידה שבה אנו יכולים לקבוע יחסי סיבה ותוצאה בניסוי שאנו מבצעים במעבדה.

תוֹקֵף חיצוני (External validity): ↑ המידה שבה אנו יכולים להכליל את התוצאות מניסוי המעבדה לאוכלוסייה הרחבה יותר – העולם המציאותי.

תכנון מייצג (Representative design): ↑ תכנון ניסויים הכולל את המאפיינים החשובים של המצב במציאות שחוקרים, כולל את משתתפי הניסוי, את המשימות ואת הסביבות.

תוצאת הקוֹנפוֹרמיוּת (Conformity effect): ↑ סוג של השפעה חברתית הכרוכה בכך שמישהו משנה את האמונות שלו או את ההתנהגות שלו כדי להתאים לקבוצה מסוימת.

הצהרת ניגוד אינטרסים

המחברים מצהירים כי המחקר נערך בהעדר כל קשר מסחרי או פיננסי שיכול להתפרש כניגוד אינטרסים פוטנציאלי.

תודות

אני רוצה להודות לד“ר נייג’ל באלמר על תרומתו רבת הערך למחקר המקורי. אני רוצה להודות גם לרושני מאיירס על הערותיה ועל ההגהה שעשתה למאמר.